יש לי כמה שאלות, אשמח אם תוכלו לענות בפירוט

[Bassi G]

עוד שאלה:

אם זה היה הבן/בת שלך, על איזה תנאים לא היית מתפשרת? מה היית דורשת שיהיה בחוזה לפני החתימה? מה היית מצפה מהמעסיק? (יחס, גובה שכר, נגישות, וכו….)

[Bassi G]

מאוד חשוב לי התשובות, יש משהי שיכולה לעזור לי??????

[חני קוסטליץ]

אני לא בעלת עסק אלא פרילנסרית, אבל עונה את התשובות מתוך מחשבה שכך הייתי עונה לו היה לי עסק עם עובדים:

1. הייתן מוכנות להעסיק כאלו עובדים? – למה לא?! אישה בעלת מוגבלות לא יכולה להיות מתכנתת מצוינת? עובדת מסורה? אישיות מדהימה?

2. במידה ולא היה לעובד.ת הכשרה מתאימה, הייתן מוכנות להכשיר אותם? – בדיוק כמו כל עובד/ת אחר/ת. תמיד עובד חדש בעסק דורש הכשרה. לא רואה שום הבדל. נקודת הפתיחה זהה מבחינתי.

3. הייתן רוצות שיהיה ארגון שייתן גב לכזה שילוב? (ליווי ותמיכה למעסיק ובמקביל לעובד. צו’פרים, הסבר טכני, סדנאות וכו…) – כמובן! כאחת שב”ה לא מתמצאת – הייתי יותר משמחה לקבל כל מידע שיכול להפוך את העובדות שלי לנשים שמחות יותר ולעובדות טובות יותר.

4. מה יכול להיות הקשיים שיצוצו בכזה שילוב? – תלוי באיזו מוגבלות מדובר, אבל מניחה שבעיקר הנגשה, וגם התמודדות עם דעות קדומות של הצוות או הלקוחות. אבל אני מניחה שאם הבוסית בטוחה בעצמה וביכולות של העובדת החדשה – הפתיחות של הצוות תהיה טובה יותר.

5. האם לדעתכן יש לכזה שילוב פוטנציאל להצליח? – כמו שכתבתי למעלה – ברור. למה לא?! מה קשור הרגליים הפגועות/השמיעה הירודה/עיוורון הצבעים על מוסר העבודה, האישיות, המקצועיות ושאר הדברים. איכשהו כשמדובר בבעל מוגבלות כל מה שרואים זה המוגבלות ולא את האישיות עצמה של הבנאדם. חבל לי על זה מאד.

6. מה אחוזי ההצלחה שהייתן נותנות לכאלו עובדים.ות? – בדיוק כמו אחוזי הצלחה של עובדים אחרים והאמת שאפילו יותר, כי באופן טבעי הם מגוייסים יותר ושואפים יותר להוכיח את עצמם.

7. במקרה של קליטת כזה עובד.ת: האם העסק שלכן נגיש? ואם לא, יש לכן נכונות להנגיש את המקום? או למצוא כל פתרון אחר? – כמובן. כל מה שאוכל לעשות.

8. הייתן מוכנות לשלם שכר מלא? (כמובן לאחר השלב של שכר מינימום) – למה לא למען ה’?! אם הבנאדם עושה את העבודה – מה אכפת לי כמה הוא מקבל מביטוח לאומי על נכות?!

9. יש לכן משהו להוסיף שלא שאלתי? – נושא מאד חשוב. כל הכבוד על הרמת הכפפה!

[רות רוט]

שלום גרפיקאיתיקרה. אני מבינה שהשאלות שלך הן יותר למטרת סקר ופחות למטרה
מעשית, ולכן לא עניתי לך מיד. זהו נושא רגיש, ובכל אופן אביע את דעתי.
1. האם הייתי מוכנה להעסיק עובדים כאלה? – ברמה עקרונית הייתי מסכימה, כי למה
לא. אבל ברמה המעשית הייתי בודקת טוב טוב טוב טוב טוב האם מדובר באמת בקושי
פיזי בלבד ועד כמה הקוגניציה לא נפגעה בכלל. בדיקה כזו עלולה להיות פוגענית,
ולכן מראש הייתי מעדיפה בכלל לא להיכנס לנושא.
2. במידה ולא היה לעובד/ת הכשרה מתאימה, האם הייתי מוכנה להכשיר אותם? – תלוי
איזה סוג הכשרה. אם מדובר בהכשרה שקשורה לסוג העבודה, אבל יש כבר הכשרה בסיסית
במקצוע, היה אפשרי מבחינתי. הכשרה יותר רצינית – גם לעובד אחר לא הייתי נותנת.
3. האם הייתי רוצה שיהיה ארגון שייתן גב לכזה שילוב? (ליווי ותמיכה למעסיק
ובמקביל לעובד. צו’פרים, הסבר טכני, סדנאות וכו…) – וודאי שארגון כזה יכול
להיות יעיל וטוב הן לעובדים והן למעבידים.
4. אלו קשיים עלולים לצוץ בשילוב כזה? – ציפיה של העובד (או של סביבתו)
שיבואו לקראתו בגלל המוגבלות מול חוסר נכונות שלי כמעסיקה לבוא לקראתו יותר
מאשר לעובדים אחרים. – צורך בפיטורין עניניים שמנותבים לפגיעה אישית על רקע
המוגבלות. – סביבה (משפחה, אבל לא רק) שמתערבת ומנהלת לו את החיים. לא מתחשק
לי לקבל טלפונים למה עשיתי ככה ולמה אני עושה ככה… ופעמים רבות אצל אנשים
מתמודדים זה מצוי יותר מאשר אצל אחרים. בייחוד כשההתמודדות היא בלתי ניתנת
להסתרה.
5. האם לדעתי יש לשילוב הזה פוטנציאל להצליח? – פוטנציאל וודאי יש.
6. מה אחוזי ההצלחה שהייתי נותנת לכאלו עובדים/ות? – תלוי כל מקרה לגופו. (האם
לכל העובדים במשק אפשר לתת אחוזי הצלחה זהים?)
7. במקרה של קליטת כזה עובד/ת: לגבי הנגישות – העסק שלי אינו נגיש, והייתי
מסכימה להשקיע מאמץ וכוחות בגבול מסוים מאד. אמנם, לו היו מענקים וכדו’ והייתי
מרוויחה משהו עסקי – היה יותר על מה לדבר.
8. האם הייתי מוכנה לשלם שכר מלא? (כמובן לאחר השלב של שכר מינימום) – ככל
שהתשלום יצדיק את עצמו, כמובן שכן.
9. יש משהו להוסיף? –
יש לי שאלה: איך בודקים את הקוגנטיביות התקינה? הם מראים לי אבחון? זה לא פוגע?
לגבי הדגשתך לגבי רמת הקוגניציה: העובדה שהם למדו במוסדות רגילים ובכיתות
רגילות – לא אומרת כלום.
זה שהם סיימו בהצלחה את חוק הלימודים – כנ”ל. כי הם סיימו את אותו חוק עם המון
הקלות ועם חוק ההכלה. וההקלות לא מופיעות בשום מקום בו מופיעים הציונים.
לגבי הנ.ב. של הדוגמאות – אני רק שאלה: הרעיונות שנתת דורשים ידע טכני בלבד.
אם מדובר בקוגניציה תקינה לחלוטין, למה לא הצעת מתכנתת נכה?
עוד משהו: הקב”ה נתן לכל אחד את ה”חבילה” שלו. חלק מה”חבילה” של נכות היא קושי
בהשתלבות בשוק העבודה. אמנם, קושי זה מהווה חלק גם מ”חבילות” אחרות… באופן
כללי הייתי חשדנית בכזה מקרה יותר מאשר במקרה של נכות מנטלית. א. כי בנכות
מנטלית מקובל יותר לדרוש לראות תיק רפואי או לדבר עם איש צוות ולבדוק בצורה
מדויקת עד כמה הפגיעה אינה קוגנטיבית. ב. כי יש נכויות פיזיות רבות שהן
נוירולוגיות וכן כוללות פגיעה מסוימת קוגנטיבית, אבל בגלל הפגיעה הפיזית
העיקרית מקובל לומר “היא נכה רק פיזית, מכל הבחינות האחרות היא מאה אחוז”,
והאמירה הזו מתיחסת לציפיות שיש לנו כלפי נכים. כלומר: היא אמנם נכה פיזית,
ואולי גם טווח הציונים שלה נמוך והיא לא מאד מוכשרת, אבל יש גם כאלה “רגילות”
שאינן מתמודדות עם נכות פיזית שהן באותה רמה לימודית שלה. בסדר, גם אותן לא
הייתי מקבלת. אבל פה יש את הנכות הפיזית והכל נהיה הרבה יותר מעורבב…
הצלחות.

[Bassi G]

תודה רבה לכולן על התשובות! הנושא באמת קרוב לליבי, ויש לי גם נסיון אישי בעניין, ומשם הרעיון.

מתוך מה שכתבתן בעיקרון יש צורך בכזה אירגון, וזה טוב כי הפרוייקט צריך להציג משהו חדש. עשיתי עוד כמה חקירות וראיתי שיש כאלו ארגונים, אבל ההתמקדות שלהם היא יותר באנשים שמראש למדו בכיתות ‘קטנות’. אני רוצה אנשים שנכים פיזית. (נולדו ככה, או לאחר תאונה, מחלה וכו…)

לגבי ההסתיגות: בדיוק מהסיבה הזאת אני עורכת מחקר כדי לראות מה דעת הקבל בעניין… בעניין הרעיונות לשילוב שהעליתי, זה פשוט דברים שעלו לי עד עכשיו, ושנראה לי שלכאורה יהיה יותר קשה לשלב בהם.

שוב תודה לכולן, ואשמח לקבל עוד תשובות!

נ.ב.

משהי יודעת איפה עוד אני יכולה לפרסם מחקר?

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

יש ארגון בשם “תעסוקה שווה”

שמוצא עבודה לנכים מעל 20% נכות