קופרייטרית? מעצבת אלופה? <>

[ריקי קלאפיש]

אולי.. לעצב בצורה של חביות יין

לשמור על היין שלא יחמיץ

[יהודית ש]

מאוד מתאים פה שלוב של העולם של פעם עם החדשנות של היום.

משהו ברעיון הזה:

לשמור על הגחלת של אז…, בכלים של היום (כמובן שזה משפט לא מדי משוכתב)

ולשים תמונה של מדורה בסגנון של פעם עם מצית חשמלית שמדליקה את זה.

בהצלחה

[הודיה ט.]

חידדנו עוד קצת את המסר, מפה ומשם,

חיברנו לזה את המצב שמשתולל עכשיו ברוסיה,

ו….

הנה התוצאות נכון לעכשיו:)

תודה לכולן…

[הודיה ט.]

הנה:

‏‏לכידה.jpg 90 KB קובץ תמונה - Click toצפיה

Options

• העתקת קישור להורדה

[רות]

השילוב תמונות למעלה ממש יפה

הצבע בסגיר קצת קודר לטעמי

קהל היעד משתייך לחסידות?

[מירי גרינוולד עיצוב שבונה עסקים]

עיצוב מושלם ומושך לקרוא

אבל קצת מדי מפחיד (במיוחד הנופל מהצוק)

[הודיה ט.]

האמת שככה העליתי מודעה לא מעובדת,

אלא בעיקר לשתף בתהליך של התוכן.

בא נספר לכם קצת על מאחורי הקלעים….

לגבי הבן אדם שנופל מהצוק- צודקות, בכל זאת הוא נמצא שם למרות שהוא מבהיל. למה? כי יש עניין לבית הספר הזה מטרה לגעת ולהבהיל כמה שיותר. איך אומרים? לגעת בכאב חשוף של האוכלוסיה הזו, ולהכאיב למי שלא. וזה עוד עדין לעומת הזעקה שלהם הזו בעקבות מהפכת החינוך שם, באזור השרון. שהגיעה בהחלט למדדים מבהילים.

קהל היעד שלנו, איך לומר, חשוף לזה. זו השפה שלו.

הילד שם ברקע לא מאיזה מאגר,

הוא ילד מבית הספר…..

בית הספר חסידי, למי ששאלה.

הצבעים גם הם במטרה ליצור אווירה שמרנית. נכון שהם עברו שיפוץ, אבל בהחלט זו המטרה.

ו…אם יש לך עין חדה, אז שמת לב לחוסר דיוק פה ושם, וקריאות שלא ממש ברורה,

נו, המודעה שהעליתי לפני שיפוץ. היא עברה תהליך רציני עוד אתמול של עיבוד חדש.

אם אני לא טועה כתבתי : ‘נכון לעכשיו’…

תודה לכן!!

[נחמי ברנשטיין אסטרטגיה ופרסום]

היי הודיה

היה מעניין לעקוב אחר התהליך

התוצאה טובה לדעתי, רק שקצת מבלבלת

הילד החסידי מעביר מסר של חיידר חסידי לילדים

כשבתכלס עיקר המוסדות נועדות לבנות…

הייתי צריכה ממש להעמיק ע”מ להבין מה הולך פה, של מי בכלל המודעה הזאת ולמי היא פונה

וכל הבעיה היא שהקוראים שלנו מקדישים 30 שניות של הסתכלות עליה…

לא?

[הודיה ט.]

עיקר המוסדות הוא לא בנות. בכלל בכלל לא.

המוסדות כוללים בעצם החל ממעון וכלה בסמינר, אבל כמו שמצד אחד יש בנות בית יעקב, יש גם ת”ת.

עיקר הרעיון היה להביא את ההשוואה בין הילד הזה, המרכזי, לבין מה שמשתולל באזור

וכיון שאי אפשר להציג בנות, לאורך כל הקמפיין השתמשו מנהלי המוסדות בתמונות הבנים דווקא.

אשמח לשמוע מכן מה כן הייתן עושות,

ולא …מה לא הייתן עושות…

פתחתי את השרשור במיוחד בשביל זה.

מחכה לכן….

הודיה.

[סטודיו הליום]

הודיה כל הכבוד!

איזה מאתגר!!!

שאלת מה כן הייתי עושה:

1. הייתי משנה את צבע הכיתוב מתחת לאייקונים לצבע לבן במקום שחור- כדי שיהיה יותר קריא

2. אם זה אפשרי הייתי מצלמת את הילד שוב עם– חיוך! אני רוצה לראות שטוב לו, שהוא שמח, לא רק שהוא ניצל ממלחמה, כמובן שזה לא תלוי בך ואת קיבלת את התמונה ובאמת עשית איתה שימוש מדהים!!!

אבל אני אומרת לך שזה הרבה יותר ידבר לאנשים.

כאמא אולי הייתי משתכנעת שזה נורא מפחיד שהוא לא יכנס לבית ספר אבל אם אני רואה שטוב לו שהוא מאושר זה הרבה יותר עושה לי את זה,

אגב הניסוח מאד טוב!!

עלי והצליחי! ותמשיכי לשתף:)

[הודיה ט.]

רחל,

תודה על המשוב!

שמחתי לקרוא את דעתך.

הצבע מתחת לאייקונים אכן שונה.

לגבי התמונה…אבקש תמונה אחרת ונראה איך יצא:)

[נועה מלכה]

הודיה,

קודם כל כל הכבוד

היה לך פה יחסית הרבה מלל והתמודדת איתו בגבורה 🙂

ממש מצטרפת לכל מה שרחל מעלי אמרה

ועוד משהו קטן

במשפט למעלה הייתי נותנת איזשהו קונטרסט

“גם לכם החינוך מרגיש

כמו מלחמה?”

והמילים האחרונות אולי יותר גדולות..

צריך לראות רק שזה באמת לא מלחיץ מדי (;

בהצלחה!