מוכנות רגשית לעולה לא’

[אלישבע]

אני בעלת נסיון

ולא בעלת מקצוע

שימי לב כעת לנושא ההתבגרות לפי גנטיקה וכו’ על מנת לא ליצור פערים קיצוניים בבוא העת (גם ברמצוה אצל בנים)

יש ילדות שנמשכות להיות “זנב לאריות ולא מסתפקות בראש לשועלים

אם היחסים החברתיים גורמים לתיסכולים ולפגיעות יש קושי רגשי סביב הנושא החברתי

[חן כהן]

נקודה מעניינת…

אבל אם היא בכורה???😉

[דבורה חזקיה- נעים בלמידה]

שלום חן,

את מוכרת לי מאיפשהוא😉

לגבי שאלתך,

אני מתייגת פה כמה נשות מקצוע אלופות שדיברו איתי בעבר על כך.

@bishvilhalev @michaltolove

אני בטוחה שיעזרו לך מאוד

[אהובה מליח]

קודם כל, אלו רגעים באמת מרגשים שהנה הקטנה עולה לכיתה א’, אז שיהיה בהצלחה!

שנית, כדי לעלות לכיתה א’ נדרשים תחומים רבים, כמו: לימודי (קוגניטיבי), רגשי, חברתי, שפתי, מוטורי ותפקודי. מאחר שאת שאלת על החלק הרגשי אני עונה לך רק עליו.

מבחינה רגשית זה באמת מורכב בפרט בגלל העובדה שהילדה עוברת ממסגרת עוטפת ופתוחה של הגן למסגרת בית ספרית, מאורגנת ודורשת… אז מבחינה רגשית יש צורך בפיתוח דימוי עצמי גבוה, יכולת עמידה במצבי לחץ ותסכול, דחיית סיפוקים, בניית אישיות עצמאית ובוגרת.

מה את יכולה לעשות?

להירגע ולהרגיע, קודם להירגע בעצמך ואחר כך להרגיע את הילדה. בסדנאות שאני מוסרת לאמהות על המוכנות לכיתה א’ אני נותנת להן לגעת בעולמו הפנימי של הילד לפני המעבר לכיתה א’: מה הוא חושב? מה הוא מרגיש? הייתי ממליצה גם לך לשאול את השאלות האלה.

חשוב להיות קשובה לחששות, להשרות אוירה נעימה לקראת המעבר, לא להקרין לחץ, להיות אמפטית, אם היא תאמר למשל שהיא חוששת לעלות לכיתה א’, לשוחח עם הילדה שיחת חולין על כיתה א’ (small talk) וכמובן להיות ערה לרגשות של הילדה, אם היא חוששת, עד כמה היא מתרגשת וכו’. מצד אחד שהיא תהיה מוכנה למעבר ללא לחץ, אך מצד שני שלא תחשוב שכל הימים בכיתה א’ יהיו כמו היום הראשון, וכל בית הספר היסודי כמו כיתה א’…

ברכות והצלחות

אהובה מליח

[מיכל וילמן]

חן יקרה,

האם יש לך חשש מסוים ?

האם את מרגישה שיש איזו נקודה שעלולה להפריע , בשלה את מתייעצת?

[חן כהן]

זה מעניין שאת שואלת

את האמת החשש שלי הוא מעומס הלימודים (שאני יודעת שיש שם בבית הספר)

ושמא הילדה תקוץ בזה או שתצטרך תמיכה מידי שיתיש אותי

[מיכל וילמן]

אם את מודעת לכך שיכול להיות לה קושי – אז יש לבחון מהו הקושי וכו’

כי ללא קושי מיוחד, הרמה מתאימה לילדות כיתה א’ אם אני צודקת (לא בטוח), העומס מתחיל בשלב מאוחר יותר

אך תלוי מאד בבתי הספר ובגישה שלהם

(אלא אם כן את חוששת ממורה מסוימת שידועה באופן מיוחד שהיא מעמיסה על הבנות?)

יתכן ואת חוששת:

כמה תידרש ממך עזרה? (וכידוע… היום ההורים מתבקשים גם להכין ש”ב😉)

ומה כעת במציאות היכולת שלך לסייע? (יש תקופות עמוסות בבית יותר או פחות כידוע)

ויכול להיות, שיש לך חשש מהעבר שלך (מסיבות שונות), והקפיצה הזו של כיתה א’, קצת מזכירה לך לחץ, או חששות וכד’?

ולכן,

כדאי לפני הכל, לשים לב – ‘ממה נובע החשש שלי?’

לערוך הפרדה והתבוננות

ואו אז – אפשר להתחיל ולראות מה באמת חשוב לעשות.

כי אם למשל, החשש שלך הוא תחושה פנימית למה שאת עברת

יתכן מאד שאין צורך בכלל לעזור לילדה, אלא לתת לתחושות שלך מענה

ואז הן לא תהוונה עומס רגשי לא עליך ולא כתוצאה מכך על הילדה

ואם החשש שלך נובע מהעומס והמציאות שיש כרגע בבית או בחיים, אז צריך להפנות את החשיבה לכאן

ולראות כיצד ניתן להקל, להוריד מעמסה רגשית וכו’.

ואם החשש מכיל מס’ חששות מוצדקים (כמו שקורה לעיתים קרובות), צריך לבחון כל דבר לגופו של ענין, לשקול בנפרד ובסופו של דבר לקבל מענה יעיל, איכותי ומותאם.

כאשר אנחנו מכוונות לקושי הממוקד – גם הפתרון שלנו יעיל יותר

הרבה הצלחה ונחת

מיכל