סיפור פעיל

[אהובה מליח]

צופיה יקרה,

לדעתי, כל סיפור עשוי להיות סיפור פעיל, אם את מחברת אותו. את פשוט מוסיפה כיד הדמיון הטובה עליך.

נראה לי שהשאלה, מהיכן משיגים רעיון לסיפור באופן כללי.

הדרך הפשוטה ביותר היא מהחיים, מידיעות בעיתון וכו’. פשוט. להביט סביב ולראות מה קורה סביב.

כי היתר זה הטיה של המציאות והרחבה כרצונך.

דרך נוספת מיני רבות עשויה להיות גם כלי של כתיבה בכיתה (אני משתמשת בה גם בקורס ביבליותרפיה וגם בטיפול), והיא הכנת פתקיות עם מספר מילים מאותה קטגוריה, למשל:

רהיטים: שולחן, כסא, ארון, ספריה, ארונית

מזג אוויר: גשום, סוער, שמשי, טפטוף, אביבי, רוחות, חם, קר

שמות ילדים / ילדות: …..

פעלים: ישב, קם, הלך, אכל, רצה,

רגשות: אוהב, שונא, כועס, עצוב, שמח (בכיתות גבוהות יותר ניתן להוסיף גם: מתוסכל, מתגעגע)

צבעים: …..

אני מקווה, שהבנת את הרעיון. כל קטגוריה נמצאת בערימה או בקופסה / שקית.

ומה שעושים הוא מוציאים, למשל, שני פתקים ויחד בונים סיפור עם חיבור של מילות יחס וכו’.

מה שקורה, הסיפור המתקבל עשוי להיות הזוי במיוחד ומעלה חיוך.

כמורה השתמשתי בכך גם בשיעורי הבעה במהלך חודש אדר.

מקווה שעזרתי לפחות בכיוון.