כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
אולי פתחו חדש // שיתוף כואב
-
אולי פתחו חדש // שיתוף כואב
יש לי רגעים כאלה
שכולאים בתוכם מלא צעקות
רגשות
מחשבות
אנשים ודמויות.
ואני עומדת מול הדף
וריק לי. ריק.
אני רוצה לכתוב על ילד שלא זכה לפגוש את אח שלו, החייל הגיבור. וחיכה וחיכה. ועדיין. מציץ על השעון.
על אמא שנלחמה על חיי התינוקת שלה, וזרקה אותה מבעד לחלון.
על גיבורים
שהיו ואינם.
על אנשים
שהלכו מהעולם.
בגיל צעיר, בטרם עת.
“גן עדן זה לאנשים זקנים”
כתבתי באחד השירים שלי.
אז לא, טעיתי. גן עדן הוא לא לאף אחד.
רק אחרי המאה עשרים
אחרי אלפי נכדים
ונינים
ודורות ישרים
לא אחרי שנתיים בגן
לא אחרי שלוש עשרה שנות תיכון.
גם לא אחרי שיש להם ילדון.
נראה לי נגמר המקום בגן עדן.
אולי פתחו חדש.
למלכים של אוקטובר.
אולי יום אחד הוא עוד יעבור דירה,
לכאן. -
2 תגובות
-
נוגע.
וכואב מאד…
הלוואי שנרגיש גן עדן
בעולם הזה 🙏 ורק בטוב—
-
זה גם לא בשביל ילדים שעדיין לא התחתנו, ואבא לא זוכה להוביל אותם לחופה ולא זוכה להיות נוכח בשמחות שלהם.
זה לא בשביל אמא אחת שנשארה לבד.
הילדים הולכים לאכול בסוכות אחרות כי בבית זה לבד מדי בשבילם, וככה היא יושבת בבית ומחכה לנס.
נס שיגרום לה לא להיות לבד (ולא, אל תציעו לה עכשיו להתחתן!), נס שיגרום לה להיות שמחה בחג, כמו שכתוב “ושמחת בחגך”.
Log in to reply.
