אמיתי כל כך לצערינו

[Hadasa]

יפה מאוד!

רק דבר אחד הפריע לי,

יעקב נעשה צולע כשכבר היה נשוי עם ילדים…

[נועה]

חח אני לא היחידה שחשבתי על זה 🙂

[נועה]

תגידי את זה לשדכניות…

באתי עם רשימה שאני מחפשת בבעל, אמרו לי לא אחת – את יכולה לחלום. אין מצב שמישהו כזה יסתכל עלייך..

ב”ה זכיתי לחלום, ולהתפלל, ולזכות.

דבר אחד לא נפל מהרשימה. תודה לה’ ית’ שמזווג זיווגים.

[נועה רז]

שמעתי היום רבנית מיוחדת שמסרה שיעור תורה ואמרה שהדור של היום בררנים כל כך(:

שדכניות זו עבודה קשה, בהחלט.

אבל למה לא מתחתנים עם המשפחה? זה חלק מהחבילה, אין מה לעשות. הם יהיו חלק מחייך, יחד עם הבעל. ולפעמים מורידים וצריך להוריד שידוך בגלל מישהו במשפחה.

[תמי אפשטיין]

רק לי מציק שמוזילים ככה את האבות הקדושים?

ובלי קשר, זה אפילו לא מצחיק.

השידוכים המתוארים היו ענבי הגפן בענבי הגפן.

מדברים על אברהם? מי היה חמיו? ושל יצחק ויעקב ומשה? ומי היתה אשתו של דוד?

אז בלי שטויות, בבקשה. מאד יפה להסתכל על צד אחר, אבל זו הרמה, אז גם הם ‘התפשרו’ על יחוס.

ושוב, הזילות הזו נוראה בעיניי.

[שרי אורנג']

כל מילה…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

ורבי עקיבא מי הייתה אשתו אה

רבי עקיבא בהתחלה אמר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכהו כחמור

עד כדי כך הייתה שנאתו

ובכל זאת היא התחתנה איתו

כי ראתה בו פוטנציאל לא בכסף ולא במשפחה שלו

[ה ה]

מרחל לומדים לא להתייאש אף פעם מהבעל,

אבל זה לא סיבה לקחת בחור כזה מלכתכילה,

על כמה בחורות את יכולה להגיד שיש להם ראיה לרחוק ומסירות נפש כמו רחל?????

[נועה]

את צודקת.

אבל לאחר מעשה, יתכן וזה הנסיון שה’ שלח לך.

ואם זה מעבר לכוחות – יש תלמידי חכמים ורבנים שאפשר לשאול ולהתייעץ, ואף מותר להתגרש.

[ה ה]

לא מעוניינת להתגרש ח”ו

אבל אף בר דעת לא בוחר מראש להיכנס למצב בעייתי,

מכירה זוג שגילו אחרי לידת ילד ראשון חולה שניהם נשאים של CP,

ברור שאם הם היו יודעים קודם הם לא היו מתחתנים.

זה לא התפקיד שלנו להחליט מה השני צריך לעשות בחיים שלו,

וקל וחומר שלא לשכנע אותו על דברים שעלולים להיות בעייתיים שזה שטויות.

[תמי אפשטיין]

הדוגמאות שהובאו היו מהאבות הקדושים. את עכשיו נותנת הוכחה מהאמוראים. גם מהם לא נכון להוזיל דוגמאות, ועדיין הם לא בדרגת האבות הקדושים. זה א’.

ב’ – הסיפור של רבי עקיבא הוא באמת שונה, יחיד וחריג. כל כך חריג, עד שכתבו עליו בניגוד לשאר נישואי האמוראים.

ג’ – זו רחל שלקחה את ר’ עקיבא לעצמה. לא אבא שלה זיווג אותה עם רועה הצאן. יש *קצת* הבדל. וההיפך, אבא שלה התנגד לשידוך ואף הדיר אותה מנכסיה, כידוע. מעניין למה.

ד’ – כל התוכן כתוב בצורה מאד לא מכבדת כלפי אבות ואמהות האומה. האמור לעיל זה גם אם המסר היה נכון. כאמור – הוא לא!

כל כך מטופש להביא בשורה אחת את החסרונות הסביבתיים של יצחק, בשורה נפרדת את החסרונות הסביבתיים של רבקה, ולומר: הנה, הם התחתנו. למרות.

הלו, את ההוכחה שבעיה מתחתנת עם בעיה (ח”ו, רק משקפת את אותה תפיסת עולם מעוותת)

זה בדיוק מה שהולך היום, כשמתאימים משפחות. מה התכוונת לומר בזה? בגלל ש’דפקת’ כל אחד בשורה נפרדת אנחנו טפשים ולא רואים את זה?

[נועה]

אני לא חושבת שהיא באה להוזיל משהו.

אלא לחדד כ”כ את מה שהיום לא היה עובר בציבור החרדי, ובכל זאת הם אבותינו.

היא באה לחדד שמעשה אבות סימן לבנים.

ואני הבנתי עוד פרט, שלי הוא התחדד כאן יותר, יתכן והמשפחה גרועה, אבל הבן/בת – פרח, מצוינים, ועם מספיק שכל כדי להתנתק מהמשפחה כשצריך. וזה תקף גם היום – אם רק פותחים עיניים כדי להכיל אותם.

לגבי מה שכתבת על יצחק ורבקה שהם התחתנו כי לשניהם היתה בעיה במשפחה.. אני לא חושבת שזה נכון להשוות כשאבא בעייתי, ואח בעייתי – למשפחה שהאח שם פרש. שלא נדע, אבל לשדך כאלה משפחות זה מפחיד, ובכל זאת ה’ עשה את זה, לא כי המשפחות מתאימות. אלא כי בשתי המשפחות הילדים היו מעולים והתאימו, ובשביל זה צריך לפתוח עיניים. ולהכיל. [לא מבקשת משדכניות לעשות כאלה שידוכים. אבל כשנקרה שידוך מוזר לפתחך אל תדחי אותו – בגלל המשפחות].

[שרה לרנר]

תיקון עובדתי, לא קשור לתוכן הדברים:

רבי עקיבא היה תנא, לא אמורא.

[תמי אפשטיין]

צודקת. אעות שלי

[פצצת אנרגיות (כבי)]

לגבי ג’ אני ממש לא אוהבת

תקשיבי נכון הוא טעה

אבל אח”כ חזר על זה

וההפך בדיוק מזה צריך לקחת את האחריות לא לטעות שוב

כדי שלא יראו לנו למעלה אם מי יכולנו להתחתן

ורק בגלל סטיגמות לא תחתנו

בקיצר לצאת מהראש המרובע

זה היה הרעיון של המסר אם לא היה ברור

[תמי אפשטיין]

לא חייבת לאהוב.

מחר תתחתן בחורה עם מישהו מהבסטה של מחנה יודה ותאמר שהיא רואה בו מידות טובות ופוטנציאל להיות רב.

זה אכן היה חריג חריג חריג.

בזאת פרשתי. אמרתי מה שיש לי, ואין טעם להשתבלל

[תמר פ.]

מי טעה? אבא של רחל?

מה לדעתך הוא היה אמור לעשות? לומר: “אם הבת שלי מאמינה ברועה צאן שיהיה ת”ח, אני אתמוך בה כאילו התחתנה עם בחור ישיבה”? אני לא חושבת שהוא טעה, ואני כמובן לא מדברת על המקרה הזה, (שהוא ודאי יצא דופן ואני לא יכולה להביע את דעתי עליו), אלא על הרעיון של הדברים.

מה היית אומרת אם חברה שלך היתה מתארסת עם בחור מהשוק, כמו שתמי כתבה? היית מעריכה אותה שהיא הסתכלה על פנימיות ולא על סטיגמות?

[רות סויסה – עיבוד תוכן/כתיבה שיווקית/עריכה והגהה]

אני מבינה את הזעזוע שלך תמי, אבל לדעתי אין כאן זילות, אולי ההקשר לעולם השידוכים שאכן מתנהל כך – יוצר תחושה של השוואה מוזילה.

אלו עובדות שכתובות – משה רבנו היה מגמגם, ור’ עקיבא היה עם הארץ ובכח הרצון נהפך לגדול הדור, רבקה אמנו הייתה ‘צדיק בן רשע’… -לכן ה’ שמע קודם כל את תפילת יצחק שהיה ‘צדיק בן צדיק’…

אלו תיאורים של רש”י ומפרשים נוספים שפשוט מכובסים במילים שלנו…

הרבה רבנים שמדברים לקהל התורני – ממחישים להם את סיפורי התנ”ך בדיוק הבמילים האלו, כדי להוכיח שכמעט כל גדולי האומה לא ‘נולדו על ההר’…

[תמי אפשטיין]

טוב, נו. אתן מדברות על הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. לא זו היתה הכוונה כאן.

מעניין שלא הביאו את פער הגילאים של יצחק ורבקה (בת שלוש ובן ארבעים).

הניסוח שהובא לעיל – לא מכבד. הניסיון לצייר את ההיסטוריה יפה יותר – גם לא ממש עובדת. עובדה שהם התחתנו אחד עם השני. פשוט הניחו כל צד בשורה נפרדת, ואז זה נשמע פנטסטי

[רות סויסה – עיבוד תוכן/כתיבה שיווקית/עריכה והגהה]

אני ניסיתי להיכנס לראש של השדכנית שכתבה את זה – ונראה לי הבנתי את כוונתה: “לצאת מהריבוע”.

היא לא באה להציג יצירה ספרותית – אלא להביע את התסכול שלה מהנושא.

היא גם לא התכוונה לדוגמאות ספציפיות כמו שכתבו כאן אם כי מדבריה זה נשמע כך- אלא באופן כללי – – –

לדעתי יכולים אולי להיות 2 דברים:

1) אותה שדכנית לא הצליחה להתבטא היטב בכתיבה וממילא לא הצליחה להביא את המסר שלה לפתיחת ראש בדרך הנכונה.

2) לא היו צריכים לפרסם את זה בציבור כי מיד מתעוררים אינסטינקטים של התנגדות להשוואה של עולם השידוכים מול גדולי ישראל, ואז שוב – מחטיאים את המטרה של ‘פתיחת ראש’ בשידוכים.

כולנו יודעים מה כוח של כל מילה – בין לטוב ובין למוטב.

בכל אופן -בטוחה שהכוונה שלה טהורה ונכונה אבל הדברים יצאו מהקשרם הבסיסי של: “להפסיק להיצמד לסטיגמות”.

[מרים סולובייציק]

את צודקת לגמרי, גם אני הרגשתי שמרוב תסכול כבר מדברים פה שטויות, יש מצב שזה בגדר “מגלה פנים בתורה שלא כהלכה” שאין לו חלק לעולם הבא. צריך לשים לב לנקודה הזאת ולהיזהר מזה.

[ג .]

תמי גם לי זה מאוד צרם

אפשר אולי להזכיר את עניין זה שחיפשו שם מידות טובות ולא את הייחוס

אבל לא לדבר ככה על האבות

זה לא החברים שלנו ולא השכנים

אלא האבות הקדושים

משה הרועה הנאמן…

וני אנחנו שבכלל נדבר

[ה ה]

מה הקשר?

האבות היו גדולים מצד עצמם ויכלו להתמודד וגם לא היה להם קשר עם המשפחה המקולקלת…

וחוץ מזה לצערי כן מתחתנים עם המשפחה,

איך כולם קפצו כאן בפורום של טיפול רגשי שכשיש הורים בעייתים – לא מנתקים קשרים… – הם חלק משמעותי מאוד בחיים!!

אם היה לי מושג מה נעבור בגלל המשפחה של בעלי לא הייתי ניגשת בחיים לשידוך הזה!!

[מרים ש]

מבינה מאד את הרעיון שבאת להביע פה.

ומוקירה כל כך כל שדכנית שעוסקת במסירות נפש

בעבודה הכל כך לא פשוטה הזו

והכל כך נצרכת ומיוחדת…

מה שכן,

אני חושבת ואולי גם צריך לשאול דעת תורה

האם מותר בכלל לכתוב בכזו צורה- להאניש ( מלשון להפוך לאנשים)את אבות האומה.

כמורה- קיבלתי הוראה שיש להזהר מאד בשעורי תורה ונביא

מלתת תחושה שמדובר באנשים כמונו, ולהסביר את מעשיהם בהבנה שלנו.

‘אם ראשונים כמלאכים….’

מציעה לבדוק את הענין.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אני אישית לא שדכנית ולא כלום

אני כולה בחורה בת 19

אבל מסרו לנו על זה בסמינר והחלטתי לכתוב כאן

את סיכום הדברים

ונראה לי שאם מסרו לנו את זה אז זה בסדר לגמרי

ואף אחד לא בא מכיוון להוריד אותם

אלא מכיוון לפתוח עיניים

שהמצב לגמרי השתגעגע במיוחד בגזענות של העידה

ואם יש להם רביעית ספרדים אז מה הבעיה של האשכנזים וכו

[א.ג – תוכן. עיצוב. אומנות.]

את האמת שממש לא הייתי מסוגלת לקרוא, כך שרפרפתי על ההתחלה ועל הסוף והייתי חייבת להגיב,

כוכבה יקרה, מובן שלא התכוונת למה שהתבטא, אבל אולי פשוט נמחוק את הדיון הזה?

אם ראושנים כבני אדם…וכו

וכאן מדובר על האבות הקדושים!!! איך? איך אפשר כך להתבטא?

לפעמים מוסרים הרצאה בסמינר, ומתחרטים עליה. זוהי לא חותמת כשרות, ויש מרצות שסופגות גערות, בהחלט.

למה כשאנחנו מלמדות על חטאי הגדולים אנחנו כל כך נזהרות בלשוננו,

אפילו שיעור על גדלותו של רש”י נתמצת בתמצות מובהק כי אין לנו את הזכות לחקור את אישיותו,

אז גדולי האומה??

מי אנחנו שנכתוב מהו יחוסם ומה עשו אבותיהם……

והשדכניות היקרות עושות עבודת קודש, בהחלט לא קל להן, אבל בהחלט גם מכבדים את מקומן

ולכל אחת יש הכרת הטוב למי שהביאה אותה בס”ד לשידוך שלה

ובמאמר מוסגר ‘יבדוק באחיה’ כתוב בדיוק מהיכן שציטטת את השידוכים הראשונים שכתבת

[שירה אלג'ם]

חברות,
נראה לי כדאי לשים לב שמי שמזדעזעת או כותבת ששדכניות זה עבודת קודש היא פשוט
לא בחורה בגיל שידוכים זה הכל….
יש דברים שרואים רק מהגיל הקטן שלנו 🙂
נכון ברוך ד’ כבר נשאתי באושר ואני מודה לד’ ולשליחיו הטובים – השדכנית שבמקרה
שלנו באמת מתחה קו בין שני משפחות שנראות אותו דבר (רבע אשכנזים למי שמאוד
דחוף לה לדעת וזה הדבר היחיד אבל היחיד שמשותף לי ולבעלי)
אבל רק ורק מי שעברה את השלב המתיש הזה של שידוכים עם שדכנית שנכנסת לך
לורידים לבדוק כמה אחוזים את אשכנזיה ולהתאים לה רק מי שהוא כמוך 21.7 אחוז
אשכנזי ואם הוא 25 אחוז אז למה שהוא יתפשר? ובכלל, הוא בן, ובנים מקבלים מקום
גבוה יותר בטבלה אז תקחי בבקשה מישהו שהוא שזורמים בדמו רק 20 אחוז דם אשכנזי
טהור.
אני כמובן כותבת בציניות אבל המון בכאב
אז בואו דקה לפני שנקטול מתוקה שכתבה מכאב
נחשוב מה אנחנו יכולות לעשות כדי שהמצב הנוראי הזה ישתפר – ובנות בגיל
השידוכים יפסיקו להתגמגם על האמסלם של סבתא רבא שלהן
ומילה לבחורות שעוברות את זה עכשיו –
לפעמים ד’ שם אותכן במקום המקטין הזה בשביל לתת לכן את השידוך הכי מושלם
עבורכן,
כלפי חוץ אני ובעלי שונים ברמות שאף אחד לא היה חולם למתוח ביננו קו. ורק בגלל
שהיינו עוד שם במחברת של השדכנית עם כיתוב כאמור כמה רבעים אנחנו נמתח ביננו
הקו. אבל מפנים שאף אחד, ואפילו אנחנו לא יכולנו לדעת אנחנו מתאימים ברמה שרק
הקב”ה יכול ליצור דבר מושלם כזה.
אז בפעם הבאה ששדכנית מתקשרת להציע משהו שנראה שהיא התאימה אותו לכן רק כי
שניכם בנים להורים גרושים, במקום להתעצבן – תזכרו שזה ד’ ופשוט לכו לבדוק.
שולחת חיבוק ענק לכל הבנות הלא מיוחסות, הלא מפורסמות והלא מבוקשות
אוהבת אותכן

[תמי אפשטיין]

נכון, אני לא בגיל הקטן.

אבל הייתי שם למעלה מעשר שנים. אז כן מותר לי לחשוב את מה שכתבתי?

תודה

[שירה אלג'ם]

מותר לכולן מותר
אין כאן מותר ואסור
יש כאן עניין שכשאת קרובה לסערת הרגשות הזאת את רואה דברים אחרת
זה הכל…
אני מאמינה שגם אני עוד 10 שנים אדבר אחרת 🙂

[תמי אפשטיין]

טענתי כך גם לפני עשר וחמש שנים. זה עניין של השקפה, לא גיל

[פצצת אנרגיות (כבי)]

גם פעם היו פחות בררנים

לאט לאט זה נהיה יותר ויותר לצערינו

וביררתי אין בעיה מבחינה הלכתית

וגם המפרשים מפרשים על זה

ודווקא במיוחד שזה בא כדי לגדל אותנו

אני לא מגיע לחילוניות שלא מבינות כלום

אני מדברת כאן לחרדיות שרוצות רק לגדול מהתורה ולא להקטין את מי שבה

[א ש]

חוכמה גדולה לדבר ככה לבחורות אחרי שאתם כבר נשואה

דבר שני:

גם אני אם יבטיחו לי אברהם אבינו אני יהיה מוכנה להתפשר על מלא דברים!!!!!!!!!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אבל לא הבטיחו לאף אחת אברהם אבינו

ורבי עקיבא

רחל התחתנה כי היא חשבה שהוא מסוגל וכן כולם

אף אחד לא ידע מראש

[א ש]

רחל זה משהו אחר

אבל האמהות ידעו בדיוק את מי הם הולכות לקבל

וזה לא היה סוד בדורם מי היו אברהם יצחק ויעקב

[נועה]

האמהות ידעו מי הם – ביחס לדור.

גם להם היו נסיונות. ולא רק 10 נסיונות של אברהם.. לנסיונות האלה הוא הגיע אחרי נסיונות קטנים יותר.

כל הנסיונות שכתובים בתנ”ך הם נסיונות גדולים, כדי לחזק אותנו שאפשר לעמוד בנסיונות קטנים. אם הם לא היו עומדים בנסיונות יומיומיים ושל שלום בית וכו’, מה היתה ההדגשה בנסיונות הגדולים?? אלא אם הם עמדו בנסיונות הענקיים האלה, ודאי שבקטנים יותר עמדו.

כך שלומר שאם היו מציעים את אברהם אבינו – גם היית מתחתנת, אולי בעלך הוא אברהם אבינו מבחינת מיצוי היכולת שלו? איך את יודעת שלא??

אף אחת מאיתנו לא יודעת אם בעלה או הבן שלה יהיו גדולי הדור ואולי אפילו המשיח. אנחנו לא יודעים! ולכן לפסול בשידוך רק בגלל נתונים שיכולים להחליש בני אדם, אבל גם לחשל אותם – בלי בדיקה יסודית, זה גם יכול להיות טעות.

[שרה לרנר]

שידוכים הם בעיקרם עניין חברתי, לאו דווקא דתי. ברור שהם מושפעים מהדת ומשפיעים עליה, אך ביסודם הם אינם עניין דתי.

לכן, קצת מוזר להתווכח על אופן ניהולם בהתבסס על ראיות שמובאות ממעשים שהיו לפני אלפי שנים.

(הדגשתי שלא מדובר בעניין דתי, מכיוון שאם כן היה מדובר בכך – הדורות המוקדמים יותר רק מחזקים את הראיה. אבל בעניין חברתי – די טפשי לדון על מציאות שקיימת בחברה כיום על פי מציאות שהייתה קיימת בחברה שקדמה לנו בהרבה.)

מקווה שהובנתי נכון, ושלא השתמע מדבריי ח”ו שום זילות כלפי האבות הקדושים, משום כיוון שהוא (ברגע שהנושא הוכנס לדיון, כל תגובה היא בחזקת סכנה…).

[מירי]

אם מישהי לא מתחברת לאופן שבו הוצגו הדברים,

אז שימו בצד (לא מביעה דעה בענין, קטונתי)

אבל הרעיון – ודאי נכון

כ”כ הרבה שידוכים יורדים רק בגלל סיבות שעל פניו לא אמורות להשפיע בשום צורה על הזוג

וזה באמת כואב וקשה לראות את זה

אני מאוד התחברתי לשאלה ששאלו פעם את הרב שטיינמן, על מה להתפשר בשידוכים

והתשובה היתה: על ה”מה יגידו”…

[א ש]

מאד יפה להסתכל על הענין ככה

אבל לדעתי כל שוני אפילו קטן בין בני זוג הוא מוקש להתמודדות למשך כ- 100 שנה…

אז להכנס לתוך נעליים שגדולות ושונות כ”כ?

וממבט של בחורה שמגיעה ממשפחה ברוכה תומכת ומארחת את הנשואים-

אני רואה כמה שזה נותן ומשפיעה על החיים ולא חושבת שזה דבר כ”כ צדדי וזנוח…

[א ש]

שבחורה מתפשרת על בחור עם בעיות ראיה לדוג’

זה לא רק ענין של מה יגידו זה גם התמודדות שהיא צריכה לקחת בחשבון

[אתי אדלר]

יש צדדים רבים מידי לנושא השידוכים והמניות.

רציתי להביא דעה נוספת בענין.

נוציא מהכלל התמודויות אוביקטיביות בענין ההשפעה על החיים כדוגמת בעיות ראיה/ סוכרת וכד’ או בעיות תורשתיות

כל אחד יודע מה חשוב לו כי הוא לא יכול להתמודד או סתם בקטע של כבוד ולא נאה לי…

יש מצבים שהם לא בעיתים כלל ומדובר באדם/ בחורה חלק/ה לחלוטין כמו למשל הפרעת קשב קלה מאד, רבע ספרדי, וכד’ ואנשים מסרבים כי הבן/ת שלהם חלק…

ואין דבר כזה אדם חלק! רק שמה שלא חלק אצלו לא מתויג כמו הדברים האחרים. קושי בשמירת זמנים? משפחה קצת יותר פתוחה מהמקובל בחוג? מראה חיצוני? כל חוג והתויות שלו.

[שירה אלג'ם]

אתי, כל מילה
מי שכתבה על שוני בין בני זוג, לא יודעת למה התכוונה
אני ובעלי מגיעים מרקעים מאוד שונים, לא רק מנטלית אלא גם אופי בסיסי
וגם אנחנו מאוד שונים בהמון תחומים חיצוניים שנראים פנימיים
אפילו ביראת שמים כלפי חוץ אנחנו נראים עם פערים גדולים
ולא, זה לא מפריע לנו בכלל, זה כיף ומשלים אחד את השני
איך אמרתי לבעלי: אם שנינו היינו העתק הדבק זה היה משעמם
יראת שמים – אני ברוך ד’ הסתכלתי פנימיות ועל השאיפות ולא על דברים חיצוניים
כמו לבוש, חברים, מעשן, נוהג וכו’… ואני מאושרת מבעלי הצדיק.
ולמי שכתבה שחוכמה גדולה לדבר אחרי שנשואים – שולחת לך חיבוק ענק, רק ד’ יודע
כמה בכיתי וכמה עברתי.
מאחלת לך שתזכי להרגיש מהר מהר את הטוב המתוק כי זה באמת בלתי נסבל

[רבקה וינוקור]

יש הרבה דברים שמשתנים במהלך החיים

ומה שנגזר על האדם אי אפשר לשנות

ברורים זה השתדלות

וכאשר שידוך אמור לצאת לפועל משמיים מסתדרים שהבירורים יעברו בשלום..

אבל עדיין , חשוב לכבד כל אדם באשר הוא

מתוך הניסיון האישי שלי, דווקא שאני מכבדת את העדפות של המועמדים ורואה בזה דבר לגיטימי ולא בררנות יתר

הם פתוחים לשמוע ממני דברים שאולי בעבר לא היו מוכנים לשמוע…

צריך לקחת בחשבון שכל אדם שונה מחברו

ולכל אחד חשובים דברים אחרים…

[שרה רוזנבך]

הי____
לא לשכוח,

שידוכים זה משמיים!!!!

לפעמים ד׳ מכניס לבנ״א שיגעון לראש רק כי זה לא השידוך שלו!
(אמר פעם הבית ישראל מגור לאדם שהגיע אליו אחרי שסגר שידוך לבן שלו ואמר שהוא פתאום רואה דברים שאם הוא היה שם לב אליהם לפני, הוא לא בטוח היה עושה את השידוך הזה.. אמר לו הבית ישראל, ה׳ לוקח לבנ״א את השכל כדי שיגיע לשידוך שלו, תגיד תודה שהחזירו לך את השכל מהר… )

ורואים את זה בחוש.
דברים שהפריעו והורידו עליהם, ופתאום כשזה האמיתי, לא רואים אותם!
ודבר נוסף, לא מתפקידי לומר למשהי /ו אחר על מה הוא צריך להתפשר!
ומה זה עקרוני ומה זה שטויות…
לכל אחד מפריע משהו אחר, וברגע שהיא /הוא יצטרך לחיות עם זה ב120 שנה הקרובות, זכותו /ה להחליט מה מתאים לו/ה ומה לא!
(כמובן, הכי מומלץ להתייעץ עם דעת תורה, וכל מקרה לגופו)
ואגב, מראה חיצוני זה גם חלק מהבניין….

אז בשמחות ובקלות!!!