אשת אברך?

[שרה s]

תודה ענקית לכל המגיבות!

מאוד מעריכה!

(מתנצלת שאני לא מודה לכן באישי פשוט עדיין לא הגעתי לזה….)

חשוב לי לציין שאני אוספת את הסיפורים בשביל בחורות שמתלבטות אם לקחת אברך או לא (וגם בשבילכן, לתת כוח)

לא לכתבה וכו,

ולכן כל מי שמשתפת זוכה <b class=””>בזיכוי הרבים. אני הולכת לפרסם את זה חינמי

ושוב תודה ענקית!💕

[מרים סולובייציק]

התכתבנו באישי, על הסיפורים עם ביטוח לאומי והצבא וכו’, זה היה בהקשר לזה, ואני רוצה להוסיף שבעלי לומד כל היום כל יום, והוא גם עוזר לי כמה שהוא יכול, ואני רואה ברכה בבית שלנו בזכות זה כמובן, את הפירוט כבר כתבתי לך באישי.

[בתא-ל טשיטיד מדריכה זוגית לכלות ונשים]

מזכיר לי את “הבטחתי / תרמתי ונושעתי…

התלבטתי קשות עם להגיב, דווקא בגלל שאני לא יודעת מי קוראת את הדברים ואיך היא תבין אותם,

אני אנסה להיות זהירה בנקודה הזו- ה’ יהיה בעזרי

הסיכום הזה של בעל “אברך” וההדגשה על אברכיות במובן של ישיבה בכולל x שעות

היא הבעייתית בכל הנושא הזה.

כי כשבחורה הולכת לבנות בית הדיבור צריך להיות על בית של תורה- שמקפידים בו על ההלכה

עובדים על המידות ומחפשים להיות עובדי ה’ יותר טובים.

אם הבעל ישב ללמוד או לא זה דיבור שצריך לדבר איתו!

מה בחורה מבינה בלשבת בכולל????? בלהשקיע בלימוד?????

ואחרי כל ההבטחות שהיא מקבלת ובטוחה שכשהיא לקחה בחור אברך שמספרים לה איך הוא צריך להתנהג כולל תאורים בצבע וגוון וכל אחת מוסיפה את חיי הטוהר השלווה, הגן עדן וכו’,

מבצע אחד פלוס 2000

התחתני עם אברך קבלי- בעל מבין, בעל בבין הזמנים לטיולים, בעל אכפתי, מושלם במידות (בחור בן 20 כן?…. )

ברכה בכסף, דירה -כי בעלך אברך, (שמעתי מבחור “בעל מידות (לא יודעת איזה:( ומתמיד עצום” שאמר לי אני השקעתי כל השנים בישיבה, ואבא שלה רוצה בחור תלמיד חכם אז בבקשה שישלם !!!)ניסים ונפלאות, קבלי אושר עלאי, הוא גם מעולם לא נלחץ כאשר חסר מזומנים בבנק, כי הוא מאמין בניסים…

והמציאות- היא כל כך לא כזו- בואו לקליניקה שלי.

כמה “פנינים” אני שומעת מנשים, כמה אכזבות ודמעות וכאבי לב בגלל סיפורי אופוריה האלו, מישהו צריך לעשות לזה סוף,

כמה כאבי לב היו נחסכים אם בנות היו יודעות שנישואין זה עבודה לא משנה אם התחתנת עם אדמור או אם חנווני

או בחור ישיבה סטנדרטי, שעדיין בונה את עולמו הפנימי, האישיותי, החברתי, הקהילתי,

כל כך הרבה דברים צריך לדבר לפני המספר שעות בכולל.

סליחה שאני לא מאמינה בזה שמשכנעים אנשים לעשות דבר בגלל סיפורי הניסים והישועות שיקרו.

בטח כאשר השני הוא זה שצריך לעשות את העבודה

הוא צריך ללמוד, הוא בעקבות כך יהיה בעל מידות טובות ומבין ורגיש, וגם עוזר לאשתו וגם מודה לה על שלקחה את עול הפרנסה, וגם מגדל ילדים כאשר היא בעבודה,

הוא צריך ללמוד גם שהוא חוזר מהבית כדי שהיא תראה שהמאמץ שווה.

זה מעוות בעיני…

סליחה.

[אושרת ישראלי]

צריך לעשות לזה סוף

במובן שהוא לא נולד תלמיד חכם

וזה לא קורה ברגע אחד

(להיות מו”צ לוקח 10 שנים לפחות)

אבל עדין הבעיות של אשה שנשואה לאברך (בהנחה שהוא לא עם הפרעת אשיות) קטנות ממש לעומת בעל עובד!

אצל בעל אברך יש רצון להשקיע בכל מה שקשור למשפחה שלו, צריך רק למצוא את הדרך הנכונה,בעל עובד?יש לו בוס על הראש,הוא מרגיש מחויב אליו ותלוי בו!

[רויזי ב]

אני חושבת שאת מתכוונת לשדר שבאמת קיים של –

אני אשת אברך ולכן מגיע לי………….

אולי באמת יותר מתאים –

אני אשת אברך ולכן -יש לי!

יש לי זכות לעזור לבעלי לשבת וללמוד בשלווה – כמה שהוא רוצה ובוחר…

(ולא כמה שהמורה בכיתה י”ד אמרה שצריך…)

יש לי זכות שהבית שלי הוא בית של תורה עם כל מה שמשתמע מזה… גם אם יש קשיים… – גם הקפדה על הלכה, גם בניין אישיות, גם הקשבה וויתור הדדי, וכן גם לימוד!!! א”א לומר שהדיבור היחיד שצריך להיות סביב בית של תורה זה מידות והלכה… נכון!! בית שיש בו מידות והלכה הוא בית מדהים!!! וזה מה שהכייי חשוב!!

אבל תורה – לימוד היא צריכה….

ואין ספק שתורה ולימוד בבית יתנו לו המון….

אבל אמת שזה לא פתרון קסם והבטחה להצלחה מוחלטת בשלום בית…

עבודת מידות צריך תמיד! אבל התורה – מעדנת את האדם… בונה אותו…. וכן זה בהחלט ערך מוסף לבית של תורה ואברכיות!

[תהילה ב]

טוב יש מלאאאא

בדיוק היום בעלי אמר שנקנה נדנדה תלויה לילד שיהיה לנו אצל חמותי. לפני חצי שעה התקשר אליו חבר הוא מצא נדנדה במצב דנדש שאנשים הוציאו לפני פסח.

עוד משהו – אנחנו גרים רחוק מההורים ונסחבנו במשך שנה+ באוטובוסים לשבתות. גיסי הביא לבעלי במתנה רכב, אני התנגדתי כי זה הרבה הוצאות, הרב אמר שיהיה בסדר, כיום בעלי מסיע אנשים לכולל שלו ומקבל על זה תשלום מהכולל שמכסה את הדלק.

ויש עוד הרבה דברים, צריך רק לפקוח עיניים ולראות!!

[תהילה ב]

משהו סופר חשוב – באמצע שבע הברכות התקשרו אלי מהעבודה לבשר לי שאושרה לי העלאה במשכורת שחיכיתי לה יותר מחצי שנה.

אוסיף אם אזכר בעוד בע”ה

[שרה s]

ממש תודה תהילה!

אם יהיה לך עוד אני ממש אשמח, רק אם תוכלי לכתוב באישי, ככה אני לא מפספסת שום סיפור…

תודה והמון כוח😊

[אושרת ישראלי]

שרה

היום זאת לא בעיה לשכנע לקחת אברך

בחורה שרוצה חיים מאושרים באמת

ולא רק מישהו בצבע שחור לבן שמביא לה כסף בסוף החודש

זה רק אברך!!!!!!!

גברים זה עם וורקהוליסט-מכור לעבודה

והעבודה אצלו תמיד תהיה במקום הראשון

הרבה לפני אשתו וילדים! (נדירים המקרים שלא)

אני ממליצה לך ללכת בכיוון ההפוך ,לחפש את הנשים שהבעל שלהם עובד

וחולמות על היום שהוא יחזור להיות אברך כולל, כן גם אם זה במחיר של לוותר על מותרות

יש הרבה כאלה, באחריות!

חוץ מזה שאם הוא לא בחר במשרה תורנית, הרחוב הפרוץ מעמיד את יציבות הבית בסימן שאלה!

מנסיון שלי,מי שרוצה בעל עובד זה אחת שהבטחון הכלכלי וחיי מותרות נראה לה כמשהו שאי אפשר לוותר עליו

ספורי ניסים של אברכים ל ממש מדברים אליהם

[תמי אפשטיין]

אשרת את מעלה נושאים שד בטאבו של נפיצותם.

הם נכונים אבל בלתי אפשרי לחטט בהם באמת מעל גבי העיתון, ורוב העיתונים גם לא יתנו לכך במה

[אושרת ישראלי]

היא כתבה במפורש

שזה לא לכתבה בעיתון!

שימי לב מה המטרה שלה,

[מירי]

מדגישה לפני שמגיבה – אני לא כותבת מניסיון אישי! כן מהיכרות עם הסביבה

אז קחו את זה בהתאם…

יש היום לא מעט בחורות שרוצות בעל עובד, בשביל לחיות ברווחה כלכלית

וזה בהחלט נכון מה שאושרת כתבה שגברים הם הרבה פעמים וורקהוליקים

אבל זה לא חוק בל יעבור

בהחלט יכול להיות גבר שעובד חצי יום כרב’ה למשל

והבית עדין תופס אצלו מקום של כבוד…

למי שחושבת על בעל מתכנת – כנראה רלוונטי יותר להציג את הצד הזה

אבל למי שחושבת בכיוון של בעל שהוא רבה בחיידר / מזכיר בקטנה / … – בהחלט יכול להיות שדווקא הגישה של להציג את היופי בחיים של אברך יכולה להיות רלוונטית לא פחות, ואולי אפילו יותר

ככה או ככה, היוזמה ודאי יפה!

[אושרת ישראלי]

לא דברתי על משרה תורנית

שהיא לא בשנים הראשונות של החיים

כמעט ולא תמצאי רבה בין 20…

וגם זה לא ממש רווחה כלכלית כמו שהן חולמות,

[מירי]

זה לא באמת הנושא

אבל רבה בן 25 זה לא כזה נדיר, בטח בכיתות הנמוכות
וזה אמנם לא משכורת עתק, אבל אפילו עוד 5-6 אלף בבית, כמשכורת שניה, זה בהחלט עשוי להיות משמעותי
אם יש לך סכום כזה מיותר כל חודש – יש לי הרבה מה לעשות איתו 😉

[אושרת ישראלי]

את מוזמנת לבדוק

נשות רבה בקושי עובדות

זה בלתי אפשרי 2 משרות של חנוך בבית…

יודעת מנסיון

בעלי עובד בת”ת

[א ק]

אולי מנסיון אישי שלך, לא מהמציאות בשטח.
אני מכירה עשרות! מלמדים שהאישה שלהם עובדת במשרה מלאה אפילו.

[אתי אדלר]

אני חושבת שהיום יש כ”כ הרבה נושאים ודקויות מה תפקיד האשה מול הבעל.

צריך להדגיש: 1. האשה לא מחויבת לפרנס או להסכים להצטמצם מעבר לנורמה בשביל שבעלה יהיה אבכך…

2. יש כאלה שאינם אברכי כולל אך לומדים הרבה יותר מאברך כולל שמעביר את ימיו ושעותיו לריק בכולל כדי שיקבלו את הילדים למוסדות / כי הוא התחייב לחמיו/ כי קיבל דירה/ כי יש לחץ חברתי… אין משהו שיותר מקומם אותי מלראות בכולל סמוך אברכים מפטפטים חלקים שלמים של היום ומסתובבים כשהאשה יצאה לפנות בוקר ותחזור בשעה שהיא כמעט ערב ותיקח את הילדים לגינה כי הבעל – תש כוחו מלימוד…

ואני כותבת כאחת שזכתה ובעלי יושב ולומד ואני עובדת. אבל ראיתי סביבי גם סיפורים של נשים קדושות מעונות.

יש גם הרבה אברכים שיושבים ולומדים ומהצד עוסקים בעבודות שלא מוציאים אותם מהלימוד ( בעלי לדוג’ כנר בשעות הלילה…) כדי לקחת אחריותעל פרנסת המשפחה…

סבא שלי ז”ל היה אומר שבעל טוב הוא בעל מפרנס. ואני מפרשת את זה כאכפת לו מצרכי המשפחה. ישנם תומכי תורה רבים וניתן לפרנס או לפחות לטול חלק נכבד בפרנסה ע”י לימוד לבד.

[א ק]

מה שאת כותבת שנוי מאד מאד במחלוקת!

לא הייתי מציעה להציף את מה שכתבת על במה מרכזית כזאת,
תארי לעצמך מישהי שכן רוצה בעל אברך וקוראת את התגובה שלך?
יש בה משהו מצנן מאד, גם אם לא לזה התכוונת, וחבל.

ואושרת- מסיכמה איתך מאד. לאישה שרוצה חיי רווחה לא יועילו סיפורי ניסים כי בינינו- קשה להיות מאוכלי המן, קרי לחיות על ניסים…

[רבקי טייך]

למה זה שנוי במחלוקת?

האחריות לעול הפרנסה היא של הגבר לא של האישה

האישה אמורה לגדל ילדים

אישה שרוצה לזכות שבעלה יהיה אברך היא לוקחת את זה ממנו

אני אישית מחדירה לתלמידות שלי שזה זכות שיש בו הנאות גם בעולם הזה וגם בעולם הבא

אבל זה לא חובה . ואין טעם להיות קדושה מעונה .

ובית של אברך נכון שיש ניסים בכל רגע נתון

אבל – גם יש לפעמים תקופות קשות (לא שאצל משפחה עובדת אין תקופות קשות )

בפרט בבתים שהאישה לא עובדת 8-9 שעות במקצועות שונים

יש המון מעלות ודברים טובים שיש רק בבית אבא אברך יום או רוב היום

אבל חשוב לדעת שיש גם דברים שתצטרך להתמודד איתם

ולהציג את זה כחלום ורוד רך וענן

לא יודעת

מקווה שאתן מתיעצות עם דמות תורנית לפני…

[א ק]

המטרה של הדיון היתה לייקר אברכים,
באה מישהי וכותבת: לפעמים עדיף שיעבוד חצי יום, עול הפרנסה הוא עליו ועוד כל מיני כאלו.

את חושבת שלא צריך לייקר אותם?
את חושבת שמי שבעלה רק מחמם את הכיסא בכולל לא מרגישה את זה לבד בלי לקרוא את התגובות המצננות האלו?
אני פשוט מנסה להבין מה באמת המטרה שלהן. איזו תועלת יכולה לצאת מהן,
מדובר בכל זאת בבמה ציבורית.

[רבקי טייך]

מעתיקה לך את מה שפותחת השרשור כתבה:

אשת אברך?

פורסם ע”י שרה s הייטק on 09/04/2024 ב12:31 am

“…טרף ליראיו.”

כל אשת אברך (ולא רק…) בודאי חוותה רגעים של נסים בתחום הכלכלי

*פתאום הדוד בא וכיסה את החוב..

*ברגע האחרון- קיבלנו תווי קניה…

*היינו זקוקים בדחיפות למקרר חדש, אבל…מאיפה?

ן…הדודה קנתה מקרר חדש ופרגנה לי את הישן שלה(במצב מצוין)

kedemcenter.co.il

דיונים - כתיבה ספרותית |

כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.

[רבקי טייך]

נקודה למחשבה שעלתה

האם הם מתיעצים עם דמות תורנית

כי לייקר את העניין של חיי אברכות זה מטרה חשובה

אבל לספר רק את הסיפורים שקורים ומתרחשים זה טוב

אבל העניין צריך לבוא מבחירה ולדעת שזה זכות שאת בוחרת כל יום מחדש וזה גאוה להיות אשת אברך

אבל לפעמים יש רק דברים לא הכי פוטוגנים

ואני אתן לך דוג :

בעלי למד פעם חברותא עם יוצא צבא מהיחידות המובחרות

הוא סיפר לו שמבחוץ זה נשמע כל כך אטופי ונועז ככה שליחידה מגיעים להתמיין 500 בחורים בערך

שכולם רוצים להכנס ליחידה המובחרת הזאת

לאחר מכן יש מסע של שלשה חודשים עד 1/2 שנה של קריעה ששם נושרים עוד בערך 400 בחורים לאט לאט

כי חלקם באו כי רצו שיהיה להם טייטל של שירתתי בX

לאחר תקופת האמונים יש מסע מפרך שנקרא מסע הכומתה של שבוע שלאחריה הם מקבלים את הסיכה / הכומתה שלהם .

בסוף כל הדבר הזה נשארים בין 10-20 בחורים. וזה היה בחורים שרצו ושאפו לזה

מה אני באה להגיד בעצם?

שצריך לחשוב טוב ולהתייעץ (ואגב יש על זה הדרכה צמודה של גדולי ישראל איך לדבר עם הבנות על חיי אברכות )

דבר שני : לעורר את העניין קודם כל של הזכות של היחידה הנבחרת זה חוד החנית שלנו

אם לא יהיה לנו אברכים בעם ישראל שד’ ישמור . ולנשים יש חלק גדול בזה שהבעלים שלהם ישבו וילמדו (חלק גדול לא אחריות מלאה )

דבר שלישי : גם אם יש קשיים וא”א לקנות הכל או לעשות כל מה שמתחשק לך (מסעדות , חול , ביגוד חדש כל עונה )

תזכרי מה המטרה שלך

ואז אפשר לספר סיפורי ישועות .

[אתי אדלר]

אמרו לי שכדאי להסביר למה התכוונתי: כולל חצות, ותיקין, שעות רצופות לפעמים וכד’. כמובן שהכי טוב זה ללמוד במקום שליבו חפץ. אבל גם בחור צריך לדעת שאחרי החתונה זה ריחיים על צווארו… ויש לו אחריות!

[א ק]

ממש לא התפקיד שלך לדעת מה התפקיד של הבחור.

דברו פה על נשים. לא על גברים.

[אתי אדלר]

כל מה שברצוני לומר שחשוב לשמוע סיפורי ניסים וחשוב לדעת כמה טוב יכול להיות לאשה שבעלה אברך וכו’ וכו’ אבל לפני הכל צריך לבדוק בתוכנו שאנחנו מוכנות לכך ורוצות בכל מה שזה דורש מעבר ל”טייטל”.

זה חייב להגיע מרצון לשם שמים. להיות חלקמשבט יששכר של דורנו ולא בגלל שאחרים הם לא טובים.

ושוב,

זכיתי ובעלי לומד לפחות 3 סדרים ביום ונתתי המון בשביל זה, והרווחתי המון מזה. וכל מה שכתבו פה: בית שמור, מסירות למשפחה, עידון המידות הכל יותר מנכון במציאות. הנושא צף לי בעקבות כל התגובות שהחזירו אותי לתקופת הקלישאות מהסמינר

[משתמש לא ידוע]

אני מאמינה שסבא שלך התכוון שמפרנס את המשפחה באושר. בלימוד תורה שמשפיע על כל הבית.

מפרנס את האושר של אשתו במידות טובות ולב טהור.

ואין טוב יותר מבעל אברך שלומד תורה!! אין אושר וסיפוק כזה לאישה!

[משתמש לא ידוע]

ומוסיפה-

שפרנסה בידי שמיים בלבד!! וההשתדלות של משפחה אברכית היא תפילה! זהו. מכאן הכל בידיו. והשם ית’ דואג לתת אוהו דואג ללומדי תורה.

[אושרת ישראלי]

אתי!

אני נשואה לבעל עובד (סמנכ”ל מנהל 56 תלמודי תורה בארץ)

לא בחרתי בזה,ואני יודעת שהוא עושה עבודת קודש

בכל זאת מדובר על תלמודי תורה וכל מה שקשור להצלחה שלהם

ואף על פי כן שבנות דודות שלי שבשידוכים מתחילות לדבר על אולי כדאי בעל עובד

את יודעת מה אני עונה להם? אני מחכה ליום שתתחרטו !

כבר 16 שנה מהיום שבעלי יצא לעבוד, אני מתפללת על היום שהוא יחזור

אנחנו בדור אחר, כולל זה תיבת נוח מכל הזוהמה הנוראית שיש בחוץ

גם אם נראה לך שיש אברך שלא לומד אבל הוא מוגן או שמור הרבה יותר ממישהו שיצא לעבוד,,ובל נשכח שלכולם יש ימים של נפילות וירידות

וירידה זו לצורך עליה

ומתפקידה של האשה להתפלל על בעלה שימצא את המקום ששם הוא יצליח ,כל השאר בידיו של הקב”ה!

ומבטיחה לך שלמרות המשכורת שבעלי מביא שהיא די גבוהה יחסית לבית שהבעל אברך, השכנות שלי נשות אברכים חיות יותר ברווח! לא יודעת איך אני רואה את זה בחוש! את רואה שפשוט אין להם הוצאות מיותרות…

ולא הייתי רוצה שבעלי ילך לכולל חצות…גם כל היום לא להיות בבית וגם בלילה לא????

[תמר פ.]

מסכימה עם אתי. אין, אין, ולא יהיה כמו בעל אברך. גם אני זכיתי ב”ה, ומתפללת להמשיך תמיד לזכות.
אבל, עם זאת, צריך לדעת במה זה כרוך. המורות בסמינר מחדירות את זה לבנות בכל דרך, ומתארות את חיי האושר (וזה נכון) שיש בבית כזה, ככה שאף אחת כמעט לא תחשוב על משהו אחר. וזה נכון וטוב. אבל מנגד בנות לא באמת מבינות מה זה אומר, אני מכירה המון בנות ש”רוצות בעל אברך”, אבל אחרי החתונה הן רוצות מסעדות, חו”ל, וכדו’. לא באה להגיד מה צריך לעשות, לא יודעת אם זה נכון לתאר לבנות את הקשיים שבדרך, אבל אולי כן איזו הכנה מינימלית לזה שחיי תורה זה דבר שצריך להשקיע בשבילו. הן לא ילדות קטנות, ולא יקרה להן כלום מלדעת שאם את רוצה אברך רציני אז את לא תקני כל מה שאת רוצה מתי שאת רוצה, ולא יהיה לך את בעלך בכל רגע נתון.
חשוב וטוב לספר על הניסים שיש, אבל לא להפוך את זה ל”לא תהיינה לך דאגות פרנסה, כי יש ניסים לאברכים”.

[מרים ש]

אני לא חושבת שנכון לקשור את העובדה שהבעל לא זמין תמיד

ואי אפשר לעשות כל מה שרוצים

למציאות של הבעל אברך.

להפך זו איזו משוואה שהשיח הציבורי וגם התקשורתי כל הזמן מכניס

במודע ושלא במודע.

אברך=עוני, חובות, חיי צמצום.

אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא דוקא כן לספר

על ההשגחה המיוחדת דוקא למשפחות אברכים.

על הפניות של הבעל למשפחה.

הזמנים האלו שאברך נמצא עם המשפחה שלו

מה שאין כן כשהבעל עובד ופנוי לפעמים

הרבה פחות טכנית ורגשית.

על הרוגע , על החיבור.

כמובן לא מכלילה,

אבל באמת בתור אחת שמכירה מקרוב

הרבה מאד משפחות בהן האבא עובד

יכולה להגיד,

שאני לא רואה יותר מנוחת הנפש ופניות לבית

עבודה זה עסק שואב.

, ואפילו לא פחות לחצים כלכליים.

מה שכן- זה לחזק את האמונה

וההבנה שכל אחד עובר את המסלול חיים שנגזר עליו,

מקבל פרנסה כפי שנגזר עליו

והארה מיוחדת יש בבית בו האב מקבל עליו עול תורה.

[אושרת ישראלי]

לכל האברכים אין כסף??????

מה השטויות האלה

יש הרבה שיש להם, האשה יודעת לעבוד ולפרנס ויש לה ברכה בכסף, שזה העיקר!

[שרה]

ב”ה בעלי אברך,

ואין דבר יותר טוב וכיף מזה!!

אני לא חושבת שמותר, צריך או כדאי לסמוך על הנס, ולא אני אמרתי את זה…

בוודאי שיש ניסים, אבל אנחנו לא מזמינים אותם, ולא מסתמכים עליהם!

חשוב מאוד כשהם מגיעים – לראות, לציין, להודות, אבל לא לחשוב שזה משהו שאנחנו סומכים עליו.

כל אחד יכול להיות שבט לוי בכל ששם עצמו באוהלה של תורה, (זה ארוך, כתבתי משפט מתוך הרצאה שלמה בערך…)

ולהיות מאוכלי המן – זאת זכות שמרגישים אותה, אבל גם אני חושבת כמו שתמר כתבה,

כן כדאי שתהיה איזה מודעות מינימלית,

במיוחד מישהי שמתלבטת, אני משערת שאולי היא לא גדלה בבית כזה, לא יודעת בדיוק מה זה,

וכן צריכה לדעת, זה קשה, אבל שווה…

אישה שבעלה להבדיל רופא – גם הוא לא זמין… אבל יש לה את ה”כתר” המדומה של כבוד,

אשת רופא,

לאשת אברך יש הרבה יותר מכתר אחד! היא צריכה לדעת שזה כתר ולא רק טייטל, זה הכבוד האמיתי,

זה לא “אני מפרנסת כי הוא לא עובד… הוא לומד”,

אלא זה “ב”ה, בעלי אברך שיושב ולומד, ולכן אני עובדת” (אגב – אני מפרנסת זה לא ביטוי שאני אוהבת…)

את לא צריכה להתנצל על זה – זה הכתר שלנו!

ואני רק רוצה לציין שכשאומרים את זה (חשוב לשים לב למי אומרים כמובן) זה נכנס עוד יותר עמוק לבפנים!

האמת… שבי”ב כתבתי איזה עבודה על הבית היהודי… סוג של יומן של בחורה חילונית שבאה לשבת אצל משפחת חרדית,

חמוד ממש, אם מישהו רוצה – אשאל את הבת השניה שכתבה את זה איתי ואשלח בפרטי.

[תמר פ.]

@miriamshprai מסכימה גם איתך 😉 יש המון המון מעלות לבעל אברך וכדאי להתמקד בהן, וזה נכון שאנשים עובדים מתמודדים עם לא פחות קשיים כלכליים, יש לו מנה… אני דווקא חושבת שאברכים חיים בד”כ יותר רגוע מבחינה כלכלית (לא יודעת אם אני צודקת, לא בדקתי)

רק שכמישהי מתחתנת עם אברך, היא נוטה לתלות את המחסור הכלכלי, או כל קושי אחר, בזה שבעלה אברך, כי היא מרגישה (ובצדק) שהיא מוותרת על המשכורת שהוא יכל להביא, ולעומת זאת כשהבעל עובד גם אם יש קושי, אין מקום של וויתור והתקרבנות. אולי ההכנה לא צריכה להיות לחיי עוני, וגם לא לחיי בדידות בלי הבעל, כי זו לא הנקודה, אלא להגיע לנקודת בחירה אני רוצה בעל אברך ולכן אני מוכנה בשמחה לחיות בצורה שזה דורש. אין עניין לערוך מסעי הפחדה, אבל להסביר לבנות שלהיות אשת אברך זה משהו שבוחרים אותו כל יום, באהבה, זה לא משהו שמחזיק מעמד מעצמו.

[מרגלית בנישתי]

תמר מסכימה איתך לגמרי.
זה כל כך נכון, בסמינרים מדברים מאוד יפה על בית של תורה וכמעט לכולן ברור שרק
בעל אברך אבל בפועל (לא מכלילה את אבל יש נשים כאלו) אישה רוצה לצאת למסעדות/
טיסות/וכו’ וכד’ וזה פשוט לא הולך ביחד! חיים של אברך הם פשוטים יותר. (ולדעתי
גם בקטע העקרוני, ברגע שמשקיעים מאוד בגשמיות זה חייב לבוא על חשבון הרוחניות)
[image: תמונה]

[מרים נ.]

מוסיפה עוד משהו.

נראה שיצאתי מנקודת הנחה

אברך=צמצום כלכלי

עובד= רווח כלכלי, אבל לפעמים ע”ח המשפחה.

אני גרה בסביבה שיש בה מכל הסגנונות

ואני אומרת לכם:

אנשים עובדים כמו חמורים, אמיתי! 12 שעות ביום!

לא רואים את הבית!!!

לא עוזרים לאשה בכלום! (הם עובדים אז…)

היא מנקה לפסח לבד, בונה את הסוכה לבד, שולחת את הילדים לבד, ואוספת אותם לבד

היא גם לא יכולה לעבוד אחרי אחת בצהריים, כי היא צריכה לאסוף את הילדים.

ואף על פי כן

אומרת מהכרות קרובה של הרבה נשים

הם חיים בצמצום כלכלי נורא!!!

חוץ מכל מה שדיברו כאן

שאי אפשר להשוות חיים של אברך או של בן תורה

כן, גם אם הוא לא אברך

לחיים של קרייריסט.

וחוץ מזה צריך לדעת שאכן, לאברכים יש סיעתא דשמיא מיוחדת מאד

בענייני פרנסה

ורואים את זה כל הזמן

אבל אם אישה, יש לה בראש רק מסעדות וטיסות

אולי באמת שלא תתחתן עם אברך

או שתמצא לה אברך חומרי כלבבה.

[אושרת ישראלי]

השאלה היא לאיזה קהל יעד שרה מכוונת

לכאלה שחשוב להם הבטחון הכלכלי

או לאלה שרוצות חיי מותרות

זה מאד משנה באיך לדבר אליהן,ומה באמת הדוגמאות שצריך להביא

[מרים נ.]

באמת זה שונה.

אני הייתי ממליצה להן ללמוד שער הביטחון בחובת הלבבות

זה מאד מסדר את הראש

גם למי שעובד וגם למי שהוא אברך

ולכל אחד שרוצה רווחה כלכלית.

[רבקה וינוקור]

ההסתכלות האמיתית:

על כל בן אדם נגזר מלמעלה אם יחיה חיי רווחה או חיי צמצום

וכמה צער יהיה לו בחייו, אי אפשר לברוח מצער שנגזר או לקבל יותר טוב ממה שנגזר

ולא משנה מה יעשה וכמה יעבוד או לא יעבוד….

בלי קשר, יש דברים שהם סגולה לברכה בכסף

כמו : ברכת המזון בכוונה, תפילה, צדקה, כיבוד הורים, שלום בית, שלום , תמיכה בתורה

(יש הרבה אנשים שעובדים הרבה אבל זה גורם לחוסר שלום בית, ואז אין ברכה בכסף.. ממש עצוב!)

מסכימה מאד עם מה שאומרות פה רבות שאשה שבעלה אברך יכולה להיות מאושרת הרבה יותר מאשה שבעלה מביא כסף

כי אשה יותר מכסף צריכה הקשבה, יחס, פניות, כבוד, הערכה ונאמנות מהבעל

ויש הרבה נשים שהיו מוכנות לוותר על כל הכסף שהבעל מביא בשביל הדברים הללו…!

[ג .]

כואב לי לכתוב את זה ואני אפילו מאוד מתביישת

כל חיי התפללתי לבעל אברך שישב וילמד

והייתי מוכנה להקריב בשביל זה

התחתנתי

ובעלי הלך לכולל או יותר נכון גרר את עצמו

כל פעם החליף כולל כי לא הסתדר

בסוף עזב והלך לעבוד

יכולה להגיד במאה אחוז שאפילו בזמנים הקשים בכולל עדיין ראיתי

בחוש ממש ברכה אדירה בכסף

(המשכורת שלי הייתה כ-4000 והכל היה בסדר עם זה)

והיום שיש לנו משכורת של כ-8000 ויותר

אנחנו לא גומרים את החודש

ויכולה להגיד שאין השוואה בין איכות החיים קודם

לבין היום

אני חיה עם בעל שכל היום עסוק בעבודה ובעבודה ובעבודה

כשהוא היה בכולל היה לו זמן אליי

וגם הלימוד עושה להם משהו. מאיר אותם מעדן אותם

אני מתפללת כל יום שיחזור ללימוד

וממש לא ממליצה על להתחתן עם בעל עובד (לא שיש ערובה לכלום)

[רבקי טייך]

ג. יקרה את ממש לא צריכה להתבייש

ואני ממש כואבת את כאבך.

בשמיים לוקחים את הרצון שלך לזכות לבית של תורה ויודעים שעשית כל מה שיכלת לזה

מחשבים לך את השכר כאילו הוא לומד

אם תרצי מקור תשלחי לי באישי

[ג .]

כן אבל כשזה החלום שלך

לא עוזר לי שיתנו לי שכר

אני רוצה להיות בבית של תורה

לא של עבודה!

זה באמת איכות חיים אחרת

אטמוספרה אחרת

כשהבעל לומד כל הבית מרגיש תורה

וכשהוא עובד…

השכר לא יעזור לי כשזה בעולם הבא – אשת אברך חיה בגן עדן בעולם הזה

גדלתי בבית שכל כולו תורה ככה שאני מרגישה את ההבדל!

וברוך ה’ בעלי שמור ואדם טוב מאוד

אבל התורה חסרה כל כך

[אושרת ישראלי]

ג,

גם אני חלמתי, ושבעלי יצא לעבוד זה היה בשבילי הלם מוחלט!

אבל זה חלק מהעבודה שלנו בחיים להאמין של הכל בידיים שלנו

ובסוף זה יקרה שנאד הדמעות יתמלא..רק תאמיני ותנצלי כמו שצריך עתות רצון (הדלקת נרות,הפרשת חלה וכו)

ודרך אגב,זה שהוא לא החזיק מעמד בכולל יכול להיות שזה יושב על הפרעת קשב לא מטופלת,

אם את חושבת שזה נכון ואת רוצה שהוא יבדוק את זה דברי אתי באישי,אני יגיד לך איך

[רבקי טייך]

את צודקת אבל את לא צריכה להתבייש

לכאוב כן

[ג .]

רבקה את צודקת שאני לא צריכה להתבייש

אבל יכולה להגיד שאני לא באמת השלמתי עם זה

אפילו לא מסוגלת לספר לחברות שלי

הן מספרות לי על הקשיים שלהם ואני רוצה לצרוח

יש לך בעל אברך!

אני מקנאה בך!

ועכשיו רוצה גם להוסיף שזה לא הבושה בזה שהוא לא בכולל

הייתי מספיק פתוחה ושמחתי כל כל רעיון תורני שהוא העלה

היום הוא עוסק במשהו שזה חסד

אבל בקושי לומד

ולי זה כל כך חסר באוירה של הבית

וגם כל הזמן חושבת מה יהיה עם הילדים

ממי הם יראו דוגמא של לימוד אם אבא שלהם כמעט ולא לומד???

[אושרת ישראלי]

את זה תשאירי לרבונו של עולם!

לי יש חבורת בנים,ב”ה לומדים מצוין ונחשבים מבחירי הישיבה והכיתה גם בלימוד וגם ביראת שמיים!

תפילות עושות משהו בסוף…

[ג .]

רוצה להוסיף

אין כמו חיי אישה לאברך גם מבחינה גשמית

בכולל הרבה יותר יש התחשבות במצבים רגישים

למשל אחרי לידה

וימי שישי חופש

ובעבודה כמה חופש יוכל לקחת

כל השנה עובד ועובד ועובד

אפילו בחנוכה ובחול המועד

ערב חג וכו

כמו כן יש את בין הזמנים פסח סוכות ובחופש הגדול

ובעבודה-כמה ימי חופש יש לך?

כמובן שזה לא הסיבה לקחת בעל אברך אבל מומלץ לחשוב גם עלזה

זה איכות חיים שנותנת מקום ליהדות

בשונה מעבודה

[רות רוט]

יש סיפור, מקווה שאני מדייקת, אבל המסר וודאי נכון.
אברך שבא לרב שך עם שאלה: קשה בפרנסה, אולי כדאי שיעבוד חצי יום, או אפילו רק
על חשבון כולל ערב?
הרב שך ענה שלא! אבל לאחר תקופה האברך הרגיש שאין ברירה, והוא התחיל לעבוד חצי
יום. המציאות הכלכלית היתה חונקת יותר, והוא בא לרב וסיפר. הרב שך אמר לו שהוא
צריך לעבוד יום שלם.
האברך ממש התפלא, והרב שך הסביר: מי שלומד – יש לו ס”ד של לומדים. אבל ברגע
שאתה יוצא מגדר זה שיש עליו עול תורה – אז עבודה של חצי יום לא מספיקה בתור
השתדלות!
אני יכולה לספר ממבט שלי: יש לי גיסה שבעלה עובד. קובע עיתים לתורה, אדם רציני
מאוד, אבל הוא לא אברך. היא חיה בסטייל גבוה יותר ממני, וקשה לה בפרנסה כמו לא
יודעת מה! אפילו שבעלה מכניס, עוד בלי המשכורת שלה, הרבה יותר ממה שאני.
כשאנחנו הולכות ביחד לקניות, היא נבהלת מכל מיני מחירים, ואני לא! כי בשביל מה
שצריך – יש. גם אם מה שצריך זה דברים שאצל אחרים הם בגדר ‘מותרות’. אבל יש
ניסים, וה’ נותן ברכה ושפע בכסף.
בתחילת החיים, מה שנקרא, בשנתיים-שלוש הראשונות אחרי החתונה היו המון פעמים
שהייתי בלחץ נוראי מצ’קים שצריכים לצאת ואין כיסוי וכל מיני כאלה… ואיכשהו,
במבט לאחור, דברים הסתדרו. בשלב מסוים כבר הפסקתי להילחץ! הסתכלתי על כל
המאזנים (אני מאד מסודרת, ברוך ה’) של החודשים הקודמים, ופשוט ראיתי ניסים.
איכשהו, אנחנו ביתרת זכות, ויש גם קצת מזומן בבית, והלוואות שנאלצנו לקחת
בתקופות קשות – הוחזרו. איך? מאיפה? אין לי מושג. אין לי ”סיפורים”, יש לי
מציאות. היום אני פשוט מסתכלת על זה בסקרנות: הנס וודאי יקרה, כמו שהוא קרה
המון פעמים בעבר, השאלה רק איזה נס בדיוק…
וכל זה רק מבחינה כלכלית, מעבר לחיים הגשמיים כמו שאמרו פה לפני.
מה שכן, אם אישה רוצה טיסות לחו”ל ונופשים ולהלביש את הילדים רק בסטים תואמים
וזהים וכו’… – שתחשוב פעמיים לפני שהיא לוקחת בעל אברך. כי מי שרוצה לגור
בארמון, צריך לחשוב פעמיים אם הוא מסכים לוותר על הלכלוך בחול.

[שרה s]

וואו

לא התכוונתי ליצור כזה פולמוס…

אבל זה נושא מאוד חשוב

אם מדברים על המטרה שלי בסיפורים האלה

אז אני אסביר בצורה יותר ברורה

אני כל הזמן שומעת סיפורים מרגשים ומדהימים מחברות, שכנות, אחיות וכו (גם ממני..)

אותי הם מחזקים, לי הם נותנים המון כוח!

וכבר הרבה זמן חשבתי לעצמי שחבל שאין משהי שאוספת את כל הסיפורים המדהימים האלו

זה ממש בל תשחית…

ואז החלטתי אני לעשות את זה

משהו בקטנה, בפורמט דיגיטלי

שיתן כוח לאישה שקצת קשה לה עכשיו

שיתן אומץ לבחורה מתלבטת

(ויש המון כאלה, המון!)

וסתם שירגש…

זהו, זה המטרה שלי

ואני לא מזלזלת בנשים של עובדים

חס וחלילה

מי אני שיקבע מי טוב? מה אני מבקר המדינה?!?!

מחבקת כל אישה באשר היא ומעריכה אותה המון!!!💕

שוב תודה לכל מי ששלחה

[רויזי ב]

הרבה פה כתבו על העניין שאם אישה רוצה בילויים /מסעדות / טיסות אז יהיה לה קשה עם בעל אברך….

במבט שלי זה לא קשור למציאות כלכלית

לא חסר אברכים שיכולים לאפשר לעצמם טיסה לחו”ל בכל בינהזמנים ויציאה למסעדה פעם בחודש

אבל חיי אברכות זה לא רק חיי הסתפקות במועט

זה חיים ברובד אחר

גבוה, מרומם

זה לא מתאים!!!

זה לא הרמה!

המשפחה של אברך גבוהה מזה….

גדולה מזה….

זה רדוד לה!

וממילא זה גם לא יחסר…..

אם האישה והילדים ישכילו לראות ולהרגיש את הגובה ורוממות שלהם הם זוכים כמשפחת אברך

לא יעניין אותם טיסה לחו”ל…. לא יציאה למסעדה….

ואני מדברת בתור אישה לבעל אברך ובת לאבא תלמיד חכם….

כשהיינו ילדים קטנים,

הפסגה של בינהזמנים היתה לרדת לגינה מתחת הבית עם אבא…

כשקצת גדלנו – לנסוע איתו למירון לקבר הרשב”י הלוך חזור

זהו. לא היינו צריכים יותר מזה!!!

לא הרגשנו מסכנים שלא טסנו לחו”ל כמו בניהדודים שלנו……

וזה גם לא היה מקושי כלכלי!

זה מבחירה בחיים בגובה אחר! לא מסתדר לי אברך עם מזוודה בנתב”ג….. נוסע לבלות… או יושב על צלחת בשר במסעדה…

זה לא זה!!

סליחה על האריכות… זה בוער בי…

אשה לבעל אברך לא “מפסידה” בילויים וחוויות! היא מרוויחה אלף חוויות אחרות… גבוהות יותר, עמוקות יותר, ממלאות יותר….

[רבקי טייך]

את צודקת בכל מילה !!!

וזה נקודה שמתפספסת אצל בנות

[ג .]

מסכימה 100%

[רות רוט]

חברות, הדיון מעניין ויפה, אבל סטה יותר מדי לעניינים השקפתיים שאין כאן המקום בעבורם…
סיפורים, בוודאי סיפורים מחזקים – בשמחה. אבל התמודדויות אישיות ודרכים להתמודד עם זה, חלומות שמתנפצים והקשר בין אישה לבעלה – אין כאן המקום.

הדיון ננעל.