אתגר כתיבה 4 – תגובות.

[מרים סולובייציק]

כתבתי גם כאן את התשובה שלי.

הקישור עושה ממני פינג פונג, מעביר אותי מאחד לשני, ולא מביא אותי לשום מקום, לכן אכתוב את תגובתי כאן:

האושפיזין השמיני שלנו הוא בעלי זצ”ל.

אנחנו יושבים בסוכה, אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת, הבן הגדול שלנו מתחיל לשיר וכל השאר אחריו. פתאום אנחנו שומעים מהומה בחצר, הבנים יוצאים מהסוכה וחוזרים חיוורים כפני מת. הם רואים את כל השכנים מדברים נרגשות כל אחד מנסה לומר משהו, אבל האחרים קוטעים את דבריו. הילדים לא מבינים במה מדובר.

אני יוצאת החוצה ושואגת לתוך הסוכה:

ילדים! אבא הגיע!!!!!!!!!!!

הילדה הקטנה שואלת אותו מיד כשהוא נכנס:

אבא, איך היה בהר המנוחות? באמת היה לך נוח שם?

[ורד מקמל]

מרים אין לי מילים<div>

…

צמרמורת

</div>

[תמר פרנקל]

ואו מרים, צמרמורת,

עוד נחזה.

[בת עין משען]

מרים היקרה!

ה’ יתן מרפא לליבך ולכל המשפחה שלך! שולחות לך חיבוק ענק!

יהי רצון שנזכה לראות עוד השנה את כל האושפיזין החסרים בעיניים גשמיות!

[דיתי דאל]

הקטעים שלך יפים מאוד ומרגשים.

נדהמתי לגלות לאן הוביל האתגר… לכיוון של מסע פנימי וכאב.

אני מחכה גם לסופרות שבינינו, שיביאו את הצד המקצועי הבלתי מתפשר של הכתיבה מעבר לרעיון.

ערב חג שמח.