כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
ביקור לביקורת | אין קש”ר בין המצולמים לכתבה.
-
ביקור לביקורת | אין קש”ר בין המצולמים לכתבה.
(עמוד ראשון)
מתנצלת שבחרתי דווקא בשם תמר,
זה השם היחיד שהסתדר נהדר.
ולכל מי שמתעניינת,
או ממש מסתקרנת,
שתדע שזה ספרון ייחודי, ייעודי,
לעידוד וחיזוק ילדון יהודי,
ולעידוד אמא שלו היקרה,
שצמחו לה כבר קרניים בגב, בשורה.
(להפוך עמוד)
אבל מה קרה? מי יודעת לומר?
בתוך המחשב הענק של תמר,
התערבבו האותיות לסלט של מילים,
והמשפטים בכלל לא מעולים…
אולי זו הרגשה פרטית ואישית,
אבל היא גם קצת או הרבה ממשית.
כי מי לסיפור ממש תאמין,
ותשתכנע לקחת מחר ויטמין?
(ועמוד אחרון…)
אז אולי תגידו לי אתן חברות
מה חסר כאן בין השורות?
אולי הכתיבה? התוכן? הסוף?
את המסקנות הנבונות אני חייבת לאסוף!!
(ל-ילה טוב!!!
ו… ה-פ-ת-ע-ה! עוד סיפור!)
-
14 תגובות
-
ולמי שלא הבינה את עיקרי הדברים, (…)
אני אשמח לכל בדל של ביקורת
בונה או משונה
על התוכן או על הצורה
מעורפלת או ברורה
בקיצור, ביקורת כהלכתה!
-
וואו!
א. ממש התחברתי, כי גם לי יש מטוס כזה.. (בלי שיערות כתומות) ועד היום לא ניסיתי את הנהג המדובר.. (ואני כנראה אמא לעוד מטוסים) עשה לי ממש חשק לאייר את הסיפורון!
ב. כתיבה וחריזה מתוקות ממש!!
ג. לביקורת- קצת קשה לי עם המסר. (ואולי גם עם המציאות…) למה חייבים לקצץ לג’ינג’ית המתוקה את הכנפיים? לא כל אחד מקבל כאלה כנפיים במתנה… אני מבינה שיש צורך להשתלב במסגרת, וזה משפיע על הביטחון והדימוי העצמי של הילדה וכו’.. אבל בכל אופן אני מרגישה שהמסר הוא מאוד חד צדדי. תנחתי!! תשתלבי!! הכנפיים שלך מיותרות בעולם. אולי אפשר לרכך את המסר- הנהג הזה הוא לא רק מנחית, אלא אולי הוא יכול יותר לנווט. מתי כדאי ואפשר להמריא, מתי כדאי וצריך לנחות, וללכת על הקרקע כאחד האדם…
-
מדהיםםם
בתור אחת עם סביבה מעופפת…
מעריכה כל מילה שלך
וכל יום שלהם בכלל!!!
-
מקסים!!!! נוגע ללב ומחבר ממש להתמודדות!!!
כתיבה נהדרת. קצב טוב. מסר ברור.
מוסיפה רק משו חשוב שלדעתי כדאי לתת לו מקום-
בהרצאה מסוימת על ההתמודדות עם רגישות יתר שמעתי את המרצה מסכם במשפט מיוחד את החומר: אדם שממציק לעצמו בשאלות למה אני לא כמו כולם, זה כמו אדם שקיבל מטוס,(הדוגמא שלו דווקא מתאימה לסיפור שלך!!) והוא שואל- למה אני לא יכול לנסוע כמו כולם על הכביש……
כך לגבי תמר- שתדע גם לעוף עם זה!! כי יש בה הרבה טוב גם כך!!!
המון הצלחה!!
-
-
סיפור מתוק!!
לדעתי חסר כאן קונפליקט
ז”א בשביל שסיפור יקרא סיפור ולא סתם קטע לקריאה
צריך קונפליקט
כשתמר כועסת שהמטוס מעופף לה והיא בכלל לא אוהבת אותו – זאת המציאות שלה
איפה הקונפליקט בכל העניין?
ואחר כך כשאימא שלה מוציאה לה את הכדור – זה השינוי
מה גרם לשינוי הזה ? האם היא בחרה בו??
גיבור צריך קונפליקט וגם אחר כך הוא צריך לבחור.
בכל אופן כאמא לכמה מתוקים כאלה הזדהתי ונהנתי!
תודה על השיתוף…
-
וואו כתוב נהדר!
אהבתי ממש!
לגבי מה שכתבו כאן – מסכימה, אבל חבל לשנות מהסיפור, אולי אפשר להוסיף עוד קטע שמתאר כמה טוב יש במטוס שלה, בלי קשר…
בהצלחה! זה הולך לצאת בתור ספרון?
-
מהמם
-
סיפור חמוד ממש,
כתוב בצורה מתוקה וקולחת
ואהבתי מאוד את ההנגשה והדיבור בשפה של ילדים,
כישרון אמיתי!
למה שכן- בחלק מקומות לא ממש הסתדר לי המקצב של השיר,
אני חושבת שזה מאוד תורם לקריאה השוטפת של הסיפור
ולכן הייתי מוסיפה ממש שינווים קטנים,
על מנת שהמקצב יהיה זורם יותר
לקחתי עמוד אחד לדוגמא והוספתי שינויים-
זה רק דוגמא מיידית כמובן שאפשר ללטש את זה יותר,
אבל זה הרעיון:
למשל יום אחד אחר הצהרים
תמר הורידה את הנעלים
ואבוי מה קרה? מי יודע לומר
בתוך הראש הקטן של תמר
פתאום זה קרה אחת שתים ושלוש
והמטוס- הופ המריא בתוך הראש
והפעם לאן?
לסבתא כמובן
לאכול עוגת שמרים
ולשמוע סיפורים
ובנתים נעל ימין וגם נעל שמאל
ברחו והתחבאו- ככה בלי לשאול
ובבוקר שאחרי כבר נחת המטוס
ותמר בכתה והתחילה לכעוס
כי הנעלים ברחו בלי שהיא ראתה
ואיך תמצא אותן עכשיו ותלך לכיתה?
המון המון הצלחות!
-
וואו אלופה!!!
ולכל מי שכתבה שחסר מסר על המעלה שבקש”ר
אני חושבת שתמר התכוונה פה שהסיפור ייתן מענה להורים שרוצים לתת לילדים שלהם כדור אבל הילדים מסרבים.
הסיפור מיועד לגילאים היותר קטנים שאז הילדים עדיין לא יכולים לראות את המתנה שבקש”ר ואת הטוב שיש בהם
הם בדר”כ מאד מתוסכלים מעצמם ומרגישים דפוקי העולם ועד שהם לא יחוו הצלחה ויאמינו בעצמם (בסיפור בעזרת כדור) המסר לא יוכל לעזור!
(ועכשיו תורך תמר – הספרון הבא שידבר על המעלות שבקש”ר…)
-
טוב,
האמת וכל האמת ורק האמת,
אני מסכימה איתכן לגבי המסר.
עקורנית באמת כמו ש @NOA_NOA אמרה, זה נועד לשכנע ילד קשר אחד מתוק לקחת איכשהו את הויטמין שלו,
אבל עכשיו אני חושבת עוד פעם, אף אחד לא אוהב לשמוע עד כמה המוח שלו מפונצר…
וגם כי זה באמת באמת מטוס מקסים!!
לוקחת לתשומת לבבי❤ אנסה לשפץ את זה בכיוון, כי כנראה זה הבאג של היצירה הנ”לית והסירוב של מושא הסיפור לשמוע משהו בנושא… (וגם כי כנראה אי אפשר לפתור בעיות כאלו בעזרת סיפורים חביבים, אבל לנסות תמיד אפשר
@natannechamy תודה על ההארה! אהבתי:) אניט מדמיינת עכשיו את הגב לספר עב הרעיון הזה😝
@Hellen תודה על ההערה המקצועית!
@OR130 את צודקת. מה יש לומר. תודה!!
אז תודה כולן על ההע.ארות והמחמאות והביקורת (הבונה!!
=כיף שיש כאלו אנשים נחמדים שאפשר לשתף!! (ולקבל בחזרה טון פידבק! אלופות אנחנו:)))))
-
איזה מתוק!
הכתיבה והמסר
רק תודיעי לנו שזה יצא לאור…
ולכל אלה שכותבות כאן על המתנה שבקש”ר
נכון ההפרעה הזאת היא מתנה
בתנאי שהיא מטופלת!
ולאו דוקא בכדורים
יותר בכיוון של אמון ותרגילים..
-
מאד אהבתי את הניסוח הזורם והכייפי לקריאה.
בתור אחת שעובדת בתחום, חשוב לי לציין שילדים שלוקחים ריטלין, מתמודדים עם משהו שאני לא מתמודדת איתו.
ישנו תהליך ארוך עד שהם מגיעים לאיזון, ובו הם מתמודדים עם חוסר תיאבון, עירנות מוגברת או עייפות לא מוסברת, לפעמים דיכאון וחוסר עניין בפעילויות חברתיות.
זה קשה לצוות לראות כאלו דברים. עוד יותר- להורים ועוד יותר מהם- לילדים עצמם שלא ממש מבינים מה קורה להם, הם רק יודעים שזה בגלל הכדור (אגב, אני לא מכירה כדור צהוב).
מסכימה איתי שזה לא נותן חשק להמשיך לקחת את הריטלין?
כשהתחלתי לקרוא את הספרון המתוק שלך, חיפשתי 2 דברים:
1. להרגיש האם תמר אוהבת את המטוס שלה, אם יש לה שמחת חיים, אבל קורות לה הרבה פשלות.
2. קצת הסבר על התהליך, מה היא מרגישה? ולמה צריך להמשיך לקחת? (כדי שהגוף יתרגל ואז בודקים אם זה מתאים למטוס שלה) ואולי איזושהי תקוה של המבוגר שיהיה לה טוב. באמת!!
ספרי לנו כשאת מוציאה ת’ספר הזה.
(ועוד טיפ, אולי תתייעצי עם מישהי מקצועית מתחום הקש”ר. כי בקהילה הזו הביקורת תהיה יותר על ה”איך” פחות על ה”מה”…)
תצליחי.
-
תודה על ההכוונה המדויקת והמושקעת!!
מעריכה…❤
אגב- כדור צהוב יש בל”א 30 מג או שאולי ב20? לא זוכרת מדויק…
-
-
איזו כתיבה מותק!
פשוט נהנתי. הנאה פשוטה מקריאת הסיפור…
Log in to reply.
