כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
גלגלים\שיתוף
-
גלגלים\שיתוף
מזהות? מזדהות?
אשמח לכל תגובה.
***
רוּחַ קְרִירָה נוֹשֶׁבֶת סְבִיבִי
אָנִי מִתְקַדֶּמֶת בִּמְהִירוּת,
עוֹקֶפֶת בִּקְלִילוּת שַׁיָּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל בָּנוֹת.
חָם לָהֶן.
אָנִי רוֹאָה אֵת הַפָּנִים הַמֻּתָּשׁוֹת.
אֵת הָרַגְלָיִם הַכְּבֵדוֹת.
הַלֵּב שֶׁלִּי נֶחְמָץ. מִסְכְּנוֹת.
הַלְוַאי הָיוּ כָּמוֹנִי.
הַלְוַאי הָיוּ לָהֶן גַּלְגַּלִּיּוֹת.
לֹא הָיוּ מִתְאַמְּצוֹת כָּל כָּךְ.
אָנִי שׁוֹעֶטֶת קָדִימָה.
הֲשַׁיָּרָה הַמְּיֻזַּעַת הוֹלֶכֶת וְנֶעֱלֶמֶת מֵאֲחוֹרַי.
סַפְסָל בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ מַזְמִין אוֹתִי לַעֲצֹר.
אָנִי נָחָה. מְנַמְנֶמֶת קְצָת.
וְהֵן הוֹלְכוֹת וּמִתְקָרְבוֹת…
מַדְבִּיקוֹת אֶת הַקֶּצֶב.
שׁוּב, אָנִי מִתְיַצֶּבֶת עַל זוּג גַּלְגַּלִּיּוֹת מַבְרִיקוֹת
וּמַמְשִׁיכָה, נוֹשֶׁמֶת עָמֹק אֶת הָאֲוִיר שֶׁרָץ מוּלִי.
הַלֵּב שֶׁלִּי קַל.
עוֹד כַּמָּה סַפְסָלִים כָּאֵלּוּ אָסְפוּ אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ.
מְנִיחִים לִי לִשְׁקֹעַ, לְהַרְפּוֹת.
פִּתּוּל אַחֲרוֹן.
דֶּגֶל בָּהִיר מִתְנוֹפֵף מֵרָחוֹק
מַעֲלֶה חִיּוּךְ עַל הַפָּנִים הַמְּיֻזָּעוֹת שֶׁלְּצִדֵּי.
גַּם אֲנִי מְחַיֶּכֶת.
הִנֵּה זֶה נִגְמַר…
הָיָה קַל.
אֲבָל—
מֵאֲחוֹרֵי הַגִּבְעָה הֵן חִכּוּ לִי,
ממ–מַדְרֵגוֹת??
הַפָּנִים שֶׁלִּי מִתְכַּוְּצוֹת.
אֲנִי מַנִּיחָה רֶגֶל חוֹשֶׁשֶׁת עַל הַמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה
האאחחחח!!
גַּלְגַּלִּים קְטַנִּים מַנְחִיתִים אוֹתִי עַל הַקָּצֶה הַמְּחֻדָּד
זֶה הָיָה כּוֹאָבָב
אִי אֶפְשָׁר.
אֲנִי חוֹלֶצֶת אוֹתָן, אֶת הַגַּלְגַּלִּיּוֹת הָאֲהוּבוֹת שֶׁלִּי
נִסְתַּדֵּר לְבַד.
מְנַסָּה לְהִתְקַדֵּם בַּמְּהִירוּת הָרְגִילָה וְהַמֻּכֶּרֶת
—רַגְלַי כִּמְעַט אֵינָן נִשְׁמָעוֹת לִי. רוֹעֲדוֹת.
פָּנַי מַאֲדִימוֹת, מְיֻזָּעוֹת.
הַלֵּב פּוֹעֵם בְּחָזְקָה.
רֶגֶשׁ לֹא מֻכָּר מֵצִיף אוֹתִי.
כִּשָּׁלוֹן–??
לְאַט לְאַט הַשַּׁיָּרָה עוֹבֶרֶת עַל פָּנַי
הַמַּדְרֵגוֹת הַמְּנֻכָּרוֹת וְהַמַּכְאִיבוֹת
נִרְמָסוֹת בְּקַלּוּת תַּחַת רַגְלֵיהֶן.
רֵיחַ שֶׁל סִיּוּם שׁוֹאֵב אוֹתָן בִּמְהִירוּת לְמַעְלָה.
הֵן נֶאֱסָפוֹת מִסָּבִיב לַדֶּגֶל.
הָאֹשֶׁר שֶׁלָּהֶן מֵאִיר לִי עַל הָעֵינַיִם. מְסַנְוֵר
הַיָּדַיִם שֶׁלִּי כּוֹאֲבוֹת.
צֶמֶד גַּלְגַּלִּיּוֹת מְאַכְזְבוֹת מַכְבִּידוֹת עֲלֵיהֶן.
צַעַד אַחֲרוֹן, עָיֵף
פּוֹגֵשׁ אוֹתִי בְּתַחְתִּית הַדֶּגֶל,
נוֹגַעַת- לֹא נוֹגַעַת בַּמּוֹט הַנּוֹצֵץ.
מַשְׁפִּילָה מַבָּט מַאֲשִׁים עַל ה–
גַּלְגַּלִּיּוֹת?! אוֹ בִּכְלָל כִּסֵּא גַּלְגַּלִּים??
אֲנִי כּוֹעֶסֶת עֲלֵיהֶן. מְאוֹד
הָעֵינַיִם שֶׁלִּי מְאֻכְזָבוֹת, לוֹחֲשׁוֹת—
אֲנִי רוֹצָה לִלְמֹד לָלֶכֶת.
בְּעַצְמִי.
-
5 תגובות
-
וואו!!
מטורף!
הרעיון, הכתיבה
אהבתי מאד!!
-
וואי איזה מהמם !! 👍👍👍
-
מהמם! בתוכן ובהגשה
כתיבה אינטלגנטית. זה מה ש’עושה לי את זה’…
-
ואווו איזה מילים יפות.
מרתק.
בד”כ אני נבהלת מטקסטים/שירים
ארוכים
אבל זה ממש סוחף..
כתיבה מהמהמת
אלופה! -
ואווווווווו אלופה שאת!
כתוב טוב ומרתק!
Log in to reply.
