כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
דיאלוג בלי סוף – רוצה להמשיך?
-
דיאלוג בלי סוף – רוצה להמשיך?
(אולי יצא מזה משהו…)
“אני מבין, אתה, יש לך ספק באמינות שלנו”.
“לא… אני בסך הכל רוצה חתימה, זה נוהל כזה, ככה רגילים”.
“אוקי. אתה לא סומך עלינו. אני מתפלא עליך, מר ברנשטייג, אחרי כל מה שהחברה שלנו עשתה בעבורך – “
“אני סומך עליכם לגמרי! אני בסך הכל צריך חתימה, חתימה! כמו שמבקשים חשבונית אחרי הקנייה”
“אבל בסוף לא קנית כאן הרי – “
“אני צריך חתימה על העיסקה שערכנו בינינו”.
“זאת עיסקה בעל פה, מר ברנשטייג”.
“אז היא מבוטלת!”
“למה לבטל, מר ברנשטייג? הרי כבר סיכמנו, מר ברנשטייג – “
“שמי יחיאל, ואני לא מר, ולא מתוק! אני דורש חתימה על העיסקה בעל פה שלכם, כי אם לא, אני רואה אותה מבוטלת מכל וכל!”
“מר ברנשטייג – “
“שמי יחיאל”.
“כן, מר יחיאל ברנשטייג היקר, אינני מבין מדוע מסמיקות פניך. שב רגוע, תשתה משהו, יש לנו קפה בקומה למטה. אחר כך נדבר”.
-
2 תגובות
-
מתכבדת להמשיך…🖤
“קפה טעים כשהוא חם….” המזכיר חייך חיוך סתום.
“קפה בכלל לא טעים.” מלמל יחיאל מתחת שפמו, ממשיך לבהות בנוף מולו.
המזכיר המשיך לפזר חיוכים אדיבים ונדיבים. הרבה, המון.
“התכנסנו כאן כדי לחתום על העסקה אני מבין.”
“הבנת לא נכון,” משך לכיוונו את הקפה השני שעל השולחן “התכנסנו כאן כדי לברר למה צריך חתימה, אם בכלל.”
“חצוף!” הוא קם מהמקום, זורק את ערמת הדפים שעמדה על השולחן.
הפרצוף שמולו היה תמים לחלוטין, “אני?”
“קח את הקפה שלי! קחחחחח!!! לא צריך קפה!! לא צריך כלום!”
המזכיר היה אדיש “לוקח, תודה.”
😝מוזמנות להמשיך…
-
נחה עלי הרוח, מרוח הימים…😉
“מה? ככה פותחים שנה בעסק?” סימני השאלה של אמו טפסו מהטלפון, מרימים אליו גבה.
“אני צריך את זה אמא, לא, לא מוכן לוותר”
“אבל תחשוב רגע, תירגע, מי עומד מולך?”
“לכן אני מתעקש, מדובר בעסקה רצינית מאד זה מה שחשוב”
“אתה יודע מיהו האחראי, נכון?”
“כלומר?”
“צריך גם להיות הגיוני, מדובר באדם שרוצה את טובתך”
“בדיוק בגלל זה, אני רוצה לקבל את הטוב ביותר, עכשיו זה הזמן להת….”
“זה היועץ העסקי של אבא!!! אתה חייב לזכור זאת”
“אבל זה הנוהל המקובל, אני לא יכול לוותר עליו”
“אבל זה השליח של אבא, עליו אתה לא סומך?”
“זו עסקה גדולה אמא, מדובר בהשקעה חד שנתית, מבחינתי זה הכל או כלום”
“בדיוק על זה אני מדברת, השקעה כזאת עושים רק במקום בטוח”
“אבל בכל אופן, אני רוצה על זה חתימה”
“אבא ייתן לך את העסקה הטובה ביותר, אתה יודע את זה, נכון?”
“ועדיין אני ממש מבקש אמא, רק חתימה…”
תזוזה מהחדר הסבה את תשומת לבו.
“מר ברנשטייג כנס”
“אני מתנצל, אבל לא שיניתי את דעתי”
“אני יודע, בקשו ממני למסור לך משהו”
“זה הדף, החוזה שאותו ראיתי מקודם, מה בדיוק השתנה בו? “
“למטה, תראה, נו, עכשיו אתה רגוע?”
מסתלסלת בזהב, היא עמדה שם.
“התחננת? התעקשת? הוא החליט לתת לך גם את זה”
חתימה.
גמר חתימה טובה.
Log in to reply.
