הייתי שמחה לקבל חוות דעתכן —

[א ק]

כתיבה יפה!

מצד אחד את כותבת שיש במציאות דופי והרבה וזה לא תלוי נקודת מבט

ומהצד השני את כותבת

דבר לא ישנה את המציאות הקיימת

גם לא החלפה או שינוי של צבע המשקפת.

את צורת מבטי אני זו שבוחרת

אך המציאות היא, היא ולא אחרת,

היא לתפארת…!

לא ברור איזה מסר התכונת לשדר…

תוכלי להסביר?

[lali s]

הבעתי בדבריי את מעין הפרדוקס הקיים. בכך שהמציאות נותרת כמות שהיא גם כשאני משנה את צורת מבטי. אוקי?

צורת ההסתכלות וראיה חיובית זה “חשוב” אבל במציאות- הכל נותר כשהיה. הרוע, הפגמים, החסרונות …. לא הולכים לשום מקום. לא כך?

ואולי, זה מעין התעלמות ובריחה מלהסתכל לאמת בעניים?… נקודה למחשבה.

[חנה נתנזון]

אפשר אולי לדמות את המציאות לסוג של גזע, מעין בסיס.

ההסתגלות וההתייחסות שלנו בונים את הענפים, מצמיחים פרות ועלים. נקיטת עמדה וכפועל יוצא – התגובות וההתנהלות שלנו ללא ספק יוצרים מציאות.

צודקת, שזה מבוסס על ארועים והתרחשויות, אך ההתנהלות שלי היא זו שבונה את הקומות הנוספות, בלי להתעלם מהאמת.

אני זו שבוחרת/שלוקחת אחריות על עיצוב המהלכים העתידיים(כמובן שרצון ד’ זה העיקר, אך מתוך התמקדות בבחירה חופשית, לקיחת אחריות והשתדלות)

החלק האישי במציאות שסובבות אותי משמעותי לעין ערוך.

[lali s]

לא חשבתי על זה. צורת חשיבה מעניינת! …

[רות רוט]

אתן מרשות לי להחזיר את הדיון לחלק הספרותי? 😉
ראשית, השיר יפה ונוגע. אני דרך המייל אז לא ברורה לי חלוקת השורות, אולם
החריזה והמצלול נעימים ועשו רושם כללי טוב מאד.
המסר שהתכוונת לכתוב לא הובע בשיר, וחבל.
אני לא נכנסת לנכונות המסר ולפילוסופיה שמאחורי, אלא מבחינת צורת הגשת התוכן,
שימי לב:
סיימת עם כך שהמציאות היא לתפארת, בעוד שהתכוונת לומר שכמה שהמבט ישתנה –
המציאות נשארת כשהיתה, גרועה.
בואי ננסה לחפש במקום לתפארת מילה אחרת:
אולי: שוברת / נשברת? (המציאות האמיתית, שוברת, גם אם שיניתי את נקודת המבט).
תוכלי גם לשנות את השורה הקודמת, כדי “לשמור” את ה”אחרת” לסוף השיר, משהו
בסגנון של: אבל המציאות – כמו שהיתה נותרת, היא – ולא אחרת.
תוכלי להוסיף גם שאלה רטורית “ואני – אנה אני באה?” (כמובן בניסוח אחר, רק
מבחינת התוכן והמשמעות),
שממחישה את חוסר האונים שהשיר אמור להביע (זו התחושה הרצויה, כפי שהבנתי).
אם נתייחס לשיר כאל רצף, אז יש כאן עליות וירידות קטנטנות, של יום בהיר מול
שמש שמציצה רק לפעמים, יופי מול דופי, תקווה…
אחר כך סוג של “פוס”, עצירה מסוימת, שבה “אני עומדת, מתבוננת” וכו’ – אולם
העצירה הזו היא קצת “מתריסה”, “קוראת תיגר” על הפסיכולוגיות וכו’.
(אגב, שגיאת הקלדה: חוטמך ולא חותמך).
ואז את באה לענות, וכאן יש עליה מסוימת – ממש לקראת השיא.
ואז בעצם אמורה להיות גלישה מהדהדת אל תחתית הרצף, המקום הנמוך ביותר – וזה
צריך להיות בבת אחת.
שרטוט ציר / סכמה / רצף לשיר היא כמובן דבר שעלול להשתנות בין הכותבת לקוראת
או בין קוראת לקוראת אחרת. אבל עדיין אמור להיות דמיון מסוים בין כל השרטוטים
המתאימים לאותו שיר, כי שיר – לרוב – מעביר רגשות.
אשמח לקרוא את חוות דעתך על חוות דעתי 🙂
תצליחי תמיד!
רות

[lali s]

היי. אז תודה לכן על התגובות.

אז זוהי חוות דעתי על חוות דעתכן…

אז רות- הקטע של ה’לתפארת’ בא להביע את ההיפך הגמור מלתפארת…[אולי צריכה לסמן במירכאות כפולות?]

ב. איפה ובעיקר איך את חושבת להכניס את השאלה רטורית אבל את לא חושבת שזה יכול להוריד קצת?…

ג. העצירה נועדה לבטא מעט התרסה אך לא במידה רבה ולא על הולם הפסיכולוגיה… <b class=””> שיניתי, לאחר התלבטות לא קלה…מה דעתך?

ואם תאמרי בהבעה פילוסופית,

תהרהרי דקותיים ותאמרי סופית

“ראי, הכל תלוי אילו משקפיים הרכבת על חותמך,

דרך אילו עדשות את משליכה מבטך

“ראי, הכל תלוי אילו משקפיים הרכבת על חותמך,

דרך אילו עדשות את משליכה מבטך<div>

ואם תוכלי לתת הסבר, כי לא הבנתי 😌

ואז בעצם אמורה להיות גלישה מהדהדת אל תחתית הרצף, המקום הנמוך ביותר – וזה
 צריך להיות בבת אחת.
 שרטוט ציר / סכמה / רצף לשיר היא כמובן דבר שעלול להשתנות בין הכותבת לקוראת
 או בין קוראת לקוראת אחרת. אבל עדיין אמור להיות דמיון מסוים בין כל השרטוטים
 המתאימים לאותו שיר, כי שיר – לרוב – מעביר רגשות.

שמחה על הביקורת😍. תמשכנה כך…

.

</div>

[רות רוט]

סליחה על האיחור בתגובה…
תודה על חוות דעתך 🙂
א. במקרה כזה, אכן יש לסמן את ה”לתפארת” במרכאות כפולות.
ב. זרקתי רעיון, תתמודדי איתו את…
ג. העצירה אכן מבטאת התרסה עדינה, ולאחר שמחקת את עניין הפסיכולוגיה – המסר
ברור הרבה יותר.
משום מה, נכנסה לי פעמיים השורה “ראי, הכל תלוי אילו משקפיים הרכבת על חוטמך,
דרך אילו עדשות את משליכה מבטך” ואין המשך…. למה?
לגבי ההסבר – אשתדל בל”נ להתייחס בשרשור נפרד לשרטוטי סכמה, רצף או ציר
ליצירות, מקווה שאז אהיה מובנת יותר.
לגבי הביקורת – גם אני שמחה עליה. ועדיין מחפשת את הצורה האופטימלית לניתוח
יצירות ונתינת ביקורת ספרותית מועילה כאן בפורום.
אם יש לכן רעיון בשבילי, אשמח.