הכל שחור לבן ***שיתוף*** אשמח לשמוע את דעתכן

[מלכי גרינפלד]

זה כתוב חזק! (ואגב אני תמיד מסתבכת אם שמו של ‘זה’ כלומר זה לא שיר ולא סיפור ולא… אז איך נקרא הז’אנר הזה בכתיבה?)

את מעבירה ביקורות על עיוותים בציבור בצורה הומוריסטית וכייפית לקריאה, ומשאירה אותי להוציא לבד מסקנות…

רוצה לענות לך על השאלות (ואם הם היו רטוריות אז תסלחי להונגריה שאני…)

אנשים אוהבים כללים ברורים בחיים, אסור שחור מותר לבן, הם לא אוהבים שהשחור והלבן מתערבב להם ויוצא איזה אפור דכאוני, מכוער ולא ברור, וצריך להחליט לבד אם להשחיר או להלבין, אפור מוציא אותנו משיווי משקל, מאזור הנוחות שלנו, (מכירה את מחולות הקונפליקט בין השחור הרע ללבן הטוב?)

הפחד מפני האפור הלא בטוח גורם לנו כמה שיותר להכניס את עצמינו לתבניות של שחור ולבן, מותר ואסור, האפור נדחף עמוק מתחת לשטיח…

ובאמת בתכל’ס לכל אחד יש ברבדים העמוקים של החיים (בגלל שדחפו אותו עמוק…)שטחי ענק של אפור לא ברור ומלאי של קונפליקטים, רק מלמעלה החיים נראים שחור לבן…

תודה על השיתופים מעוררי המחשבה שבעומסים של החיים לפעמים נרדמת לי…

אוהבת את ההתפלספויות על החיים ומשמעותן ועל האנשים שחיים אותם…

[אפרת קופמן]

תודה רבה שאת קוראת כמעט את כל מה שאני כותבת. זה מרגש באמת…
לגבי איך נקראים הקטעים האלו (צודקת לא כתבתי) בעיקרון הם נקראים – פוסטים ברשתות החברתיות, אבל פה אני מעלה אותם כקטעים מעניינים…
אהבתי את צורת החשיבה ואת זווית הראיה שלך בנושא, מאוד מעניינת, ולא אפורה, (מה אין לך בגדים אפורים בארון?)
איזה כיף לי שאני גורמת לך לחשוב ולהתבונן במסקנות ותובנות חשובות בחיים. אני השגתי את שלי, דרך העברת המסרים שלי בקטעים האלה, אבל לא לדאוג, יש לי עוד הרבה מסרים כאלה.

[מרים אלמליח]

אני כל כך אוהבת את הסגנון הזה,

את כותבת כל כך זורם כזה…

כיף לקרוא וממש לא מלאה…

אולי הביטויים עושים את זה,

מה שבטוח הרעיון מושלם!

מסכימה עם כל מילה!

ואין על כנות!

יש לך את זה ממש!!!!

[אפרת קופמן]

תודה. ☺ איזה כיף לי.
וכן, הרעיון שזה יהיה קליל ואותנטי ורציני ביחד. מה שבטוח לא מעיק…
כל תגובה כזאת גורמת לי למוטיבציה לכתוב ולשתף עוד ולהוכיח שלא הכל שחור לבן.

[א ק]

הקטע הזה מזכיר לי את עצמי מתעצבנת על אנשים אחרים שהם שיפוטיים מידי,
עד שקלטתי שגם להגיד את זה זה סוג של שיפוטיות.
תמצאו לי מישהו לא שיפוטי בסביבה, זו עבודת מידות תמידית ואשרי מי שמצליח!

[אפרת קופמן]

מרוב שיפוטיות לפעמים אנחנו שפוטות (וסליחה על המילה הלא מאוד נעימה, אבל זאת המציאות)
הלוואי ונדע להיות פחות שיפוטיות.

[מרים סולובייציק]

בלי להכיר מילים גבוהות כל כך, בעברית כמובן, שיפוטי, לא שיפוטי, וכדומה, בעלי זצ”ל לא היה שיפוטי בשום מקרה, תמיד דן לכף זכות. בשבילי הוא היה מאסטר במידות טובות, בעין טובה ובמבט חיובי על כל אחד.

[תמר ש]

כמובן שישנה בחירה,

אבל (לפחות לפי הידע המדעי כיום) המח שלנו מחווט למצא סדר וחוקיות בדברים,

כך שאם בילדות ראינו כסא כתר ואז כסא נדנדה, נדע פעם הבאה שכסא מרופד הוא גם כסא,

מהמקום הזה (אולי לא רק) מגיעים הקטלוג, הגזענות וכל מה ששטחי וקטגורי,

בעצם זה מנגנון שנברא כדי להקל עלינו לחיות ולא לחשב חישובים גוזלי אנרגיה,( אבל כמובן יש נושאים, בעיקר מה שקשור לאנשים שעדיפה עוד מחשבה גם אם זה עוד טיפה אנרגיה)

מקווה שלא גזלתי את האנרגיה לאף אחת עם הסברי המלומדים🤓