כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
המשך יבוא – נספח – דיונים על הסיפור בהמשכים
-
המשך יבוא – נספח – דיונים על הסיפור בהמשכים
נא לא להגיב בשרשור ההוא כדי לשמור על רצף (: תודה
-
35 תגובות
-
@MILI טרם יקראו ואני אענה…
וואו. איזו תפנית לסיפור!!!
נפעמתי.
את כן סופרת. ממש. נושמת מילים ומרגישים את הגישה שיש לך לנפש האדם.
הדהמת!!!
-
תודה פנינה
מרגישה שקילקלתי לך? איך דמיינת את ההמשך?
אני מקווה שלא יהיה בלאגן עם מה שעלה כאן…
-
חחח ממש לא.
הרשות נתונה לכותבת הבאה בתור לעשות כטוב בעיניה.
ועשית את זה מאלף!!!
רק שהכל יישאר בגדר הנורמה, ולא שפתאום היא תתעורר מחלום ואז יתברר שהיא זקנה
לא לפנטז יותר מדי…
-
-
אני מעירה את הילדים מהצחוק שלי…
את מתכוונת אם יש כזה דבר סיפור שמספר על עבר הווה ועתיד? אני לא מכירה…
וואו, הולך להיות מרתק!
לילה טוב
-
הכל יכול להיות
רק שהקורא יישאר בתחושה של אותנטיות
ויזדהה עם הסיפור
-
וואו פנינה ומירי אתן כותבות מהמם
נהניתי מהשילוב. זה נראה טבעי לגמרי
כל הכבוד!
הנושא קצת מלחיץ. אבל הכתיבה שלכן יפה מאוד
-
-
-
מבלי שארצה, אני נסחפת לתוך הכתיבה האגדית שלכן
והיא דוחפת אותי בכח לכתוב ומהר.
פנינה- באיזו אומנות פתחת פתח לעולם ענק ומרגיש
מירי- מאיזה חומר את עשויה שהצלחת לחשוב על תפנית כזאת בעלילה?
תכלס-
מה סוכם בסוף? מי כותבת את הפרק הבא? זאת שלייקה ראשונה?
-
תודה נחמי, אני בשוק מהתגובות של כולן והפידבקים
אני לראשונה מוציאה לאור….
למרות שאין יום שאני לא כותבת….
והאמת שכל מה שכתבתי זה הטיוטה בעצמה שלקחה לי לא יותר מ5 דקות
ואת מוזמנת לכתוב את פרק ג’
בהצלחה
-
תודה לכולן על התגובות החמות
ומירי, את ראויה בהחלט. ובענק.
מצחיק אותי לחשוב שאנחנו מוציאות יחד ספר כמו ששרה כתבה.... (:
-
N M
כל הכבוד!!!! אלופה!
אני יודעת שזה היה מאתגר במיוחד
תהיתי ביני לבין עצמי אם אני הייתי יודעת איך להמשיך מכאן
עשית את זה מושלם. כתיבה מצויינת עם חיבור לערכים
איזה יופי! אני כל כך מתרגשת , תקשיבו, מתרקמת כאן יצירה אמיתית ומשובחת
מרשות לי להשתתף שוב? או כל אחת רק פרק אחד?
ומי הבאה בתור?
-
בואי ניתן לעוד משתתפות את המיקרופון, כלומר העט. כלומר, המקלדת (;
-
-
@NECHAMIIII באתי לתייג אותך ולשאול מה שמך והנה קפצה המילה נחמי
אז ככה, אני פשוט לא מבינה למה עד היום לא כתבת! אלופה!
ממש המשכת את הסיפור בצורה חלקה ואותנטית!
אהבתי מאוד.
-
וואו תודה פעם ראשונה שאני בכלל כותבת.. בלי טיוטות..
אז תודה על הפירגון עושה חשק
-
-
רעיון מעולה הסיפור בהמשכים, מקווה שאצליח להשתתף.
מירי, כתבת מאוד יפה, רק הפריע לי שכמה פעמים רשמת יגיע, ילך במקום אגיע ואלך..
כדאי לך בשבילך לשים לב להקפיד על זה. אחרת זה ממש מציק
-
היי, יעל, את רוצה להשאיר את המגיהות הלשוניות מחוסרות-עבודה???
😉
זה בסדר גמור לטעות. אבל!!!!
זה ממש לא בסדר לפרסם ספר / כתבה / סיפור וכדו’ שלא עבר הגהה לשונית.
(כמובן לא מדובר על טיוטה ולא על הסיפור בהמשכים שכאן)-
ברור שמותר לטעות.
אני לא באתי לקטול, רק להסב תשומת לב.
כי זה ישר קפץ לי. אני רגישה לזה…
-
-
את עורכת לשונית, יעל?
אם כן, אולי תציגי את עצמך בשרשור ההיכרות? (או שכבר עשית זאת ואיני זוכרת…)-
לא. אני לא.
סתם אוהבת את זה
-
זה לא קשור לעורכת לשונית
יש דברים שמפריעים בעין . אני גם רגישה מאוד לזה
-
-
אתן כותבות מהמם ומרתק!
רק אם אפשר טיפהלה להעיר…
בחרתן נושא קצת רגיש והרבה מלחיץ
במיוחד למי שמאורסת או נשואה טריה
לא בטוחה שנכון לעסוק בזה בפורום פתוח
לי אישית עשה לא טוב לקרוא את זה במצבי (-מאורסת ב”ה)
נקודה למחשבה…
ושוב – אתם אלופות👌
-
אתי יקרה, לא הרגשתי שהזוגיות שמירי הציגה בפרק שלה זוגיות מורכבת
וגם אם כן זה לא מצוי. הכל כמובן בדיוני ואנחנו אמורות להסתכל על הפן המקצועי של הכתיבה, לא מעבר לזה.
קיימים המון ספרים בנושאים הללו. לומר את האמת, גם בתור נשואה, לי באופן אישי,
לקרוא על גירושין, זה מלחיץ.
כך שהעולם לא תמיד נחמד, במילים עדינות (:
מאחלת לך חיים מאושרים!
-
-
אופס…חשבתי שאנחנו קבוצת נשים …אולי באמת כדאי לסגור את הפורום הזה
באמת הסיפור לא מתאים לבנות לקרוא על זה
צר לי לאכזב שלא המצאתי את המציאות הזאת…וזה לא קשור כלל לזוגיות
אלימות רגשית הוא נושא לא מדובר בכלל ולצערי כל כך קיים
גם בפרק של פנינה הוא הופיע ואני המשכתי בסך הכל
הלוואי והכותבות אחרינו יצליחו להוביל את תהילה לחיבור עם הרצונות שלה ועם עצמה
ולעצור את האלימות כלפיה ואולי אף לעצור אותה לגמרי
ולך אתי יקרה
מאחלת לך [ולכולנו]חיים מאושרים, אמן
הנושא שהועלה כאן דווקא יכול לתת לך כלים לזהות אנשים מניפולטיביים בכל תחומי החיים
בעבודה או בכל אינטרקציה בינאישית. באמת אין לזה שום קשר לזוגיות
-
לא מצליחה להבין.
איך סגירת פורום קשורה לפורום דווקא לנשים?
רק מתחת לחופה מקבלים את כשרון הכתיבה?
רק שחובשים מטפחת מתחילים לצאת לשוק העבודה?
יש הרבה מאוד בנות שמתעסקות בתחום הזה ואני לא חושבת שראוי ונכון לסגור את הפורום רק לנשים.
-
-
הכול בסדר… אתן ממש צודקות:)
אני בכל אופן כנראה לא אעקוב אחרי ההמשך.. כך אני מרגישה שנכון לי.
רק ראיתי כן מקום להעיר שאולי זה נושא שמתאים לקבוצת כותבות מצומצמת ותחומה
ופחות לפורום שפתוח לאלפי עיניים – ביניהן צעירות יותר או פחות, מרקעים או ממצבים שונים…אולי תתיעצו עם מישהי מהניהול?
אני בכל אופן את שלי אמרתי ומאחלת לכן המוןןן הצלחה בהמשך😊
-
יעל, מסכימה איתך.
ואגב, אני חושבת שסיפור בהמשכים דווקא מתאים יותר לפורום פתוח מאשר לפורום
הסגור.
הפורום הסגור אמור לשרת מטרות אחרות של עוסקות בכתיבה, והפורום הפתוח מיועד גם
לחובבות כתיבה וקריאה, ובהחלט יש טעם לכתוב סיפור בהמשכים שיתופי דווקא בפורום
פתוח.
לגבי הסיפור – באמת כדאי שמי שחושבת שהנושא לא עושה לה טוב – שלא תקרא.
ואולי כדאי בכלל לעצור את הסיפור ולכתוב סיפור על נושא פחות טעון? לשיקולכן,
פנינה ומירי. -
הסיפור והכיוון שהוא פתח מעניין בעיניי, נוגע וגם משמעותי וחשוב.
לא יודעת לומר מבחינת ההתאמה לפורום.
רציתי לנסות להוסיף פרק אבל פתאום הרגשתי כמה זהירות ואחריות זה דורש…
לאן להוביל את הסיפור?
הנושא כל כך עדין ורגיש, ויכול להשתנות ממקרה למקרה…
לעודד שיש סיכוי לשמור על שלימות הבית? אם זה רק אפשרי זה כל כך חשוב אבל איך לעשות זאת מבלי לעודד דפוסי רצייה חוזרים ? מבלי לעורר תקווה לא מציאותית אצל מי שאין שם סיכוי לשינוי? מבלי להוריד מערכי השמירה הבריאה על הערך והחרות של האישה?
ללכת לכיוון של גט? איך עושים זאת בלי לפגוע בערך של חשיבות המאמץ לשמירה על שלימות הבית? איך יוצרים הבחנה בין מקרה שאולי אין בו ברירה לבין מקרים אחרים בהם יש מה לעשות?
האסוסיאציות מהמדריכת כלות הובילו אותי לדמיין המשך בו האישה קמה בבוקר ומחליטה להיות אישה טובה. להתאמץ לשלום הבית. ותוך כדי כך היא מרצה שוב… ונופלת וסובלת שוב…
תהיתי אם זה הגיוני בשלב הזה של הסיפור, כי מהנימה בפרקים נשמע שהיא מתפכחת ומחליטה לא להמשיך ככה. שאלתי את עצמי האם יתכן שהיא מתפכחת ושוב מתבלבלת? האם ההתפכחות היא חד פעמית?
מסקרן אותי אם יש רעיונות אחרים ולאן סופרות אחרות ימשיכו מכאן.
משתפת במחשבות, כי בעיניי התהליך חשוב לא פחות מהתוצר…
-
אני כל כך מעריכה את החשיבה שלך דינה
אחראית ושקולה
מסכימה איתך מאד שהתהליך הוא מה שחשוב ולא התוצר
אני לא הייתי מובילה לכיוון של גט
יש הרבה עבודה שאפשר לעשות
ולא, להגיד מהיום אני אישה טובה זאת טעות. כי היא טובה. ולא מהיום
הייתי מתמקדת על הדינאמיקה
וברור שאפילו שהיא התפכחה היא תתבלבל
אלימות רגשית היא הרבה יותר סמויה מאשר גלויה, וכל כך חמקמקה
אפשר לכתוב המון פרקים כדי להציג את הבלבול, את ההתמודדות ,את העבודה הקשה ללמוד לדבר
את התסכול והאין אונים, את הלבטים וההתחבטויות כן ללכת לכיוון של גט את הרווח מול ההפסד את המפגשים הטיפוליים שמתעמתים מול הרגשות הכי עמוקים וקשים, עוד סיפורים מהילדות הקשה ופלאשבקים שעולים בתהליך
תהליך הוא דבר ארוך, מורכב, מפותל
הריפוי נעשה מאד לאט. שני צעדים קדימה אחד אחורה. לפעמים שלוש אחורה…
עד הסוף הטוב צריך ים תפילות ודמעות
אז מי ממשיכה?
-
מעלה נקודה לתשומת לב.
בדיוק השבוע יצא לי לשמוע על הנושא של הפרעת אישיות. שזהו בהחלט הנושא אותו מתואר בסיפור.
לא רוצה לתת שום חוו”ד מקצועית אלא רק מנקודת מבט אישית.
יכול להיות מקרה של אישה שסובלת מבעלה.. ללא הפסקה. הוא קשה/אלים/שתלטן, תוסיפו עוד..
הזוג התגרש, והבעל התחתן עם אישה אחרת, ושם-שקט ושלווה.
אין שתלטנות, אין קושי, אין כלום.
מה ההבדל?
האישה השניה, כבר מהרגע הראשון לא נתנה ל”הפרעה” להיות. וזהו! פה נגמר הסיפור!!
גם במקרה של ‘הפרעת אישיות’ מכל סוג שהיא, ברגע בו אתה מזהה את הבעיה, ויודע כיצד למנוע אותה או לחילופין אפילו לא להתייחס אליה, זה יכול להיפסק לגמרי.
לו היו נותנים לי להוסיף עוד פרק בסיפור, אני חושבת שלשם הייתי מובילה אותו..
אבל בהחלט, נפלנו על נושא רגיש..
-
נחמי את נשמעת הרבה יותר ממה שאת מציגה את עצמך… (;
הסיפור כבר נכתב. יותר גרוע לא יכול להיות אם תוסיפי את הפרק שלך
ובמיוחד שאת אומרת לאיזה כיוון תקחי אותו
אני בעד פתיחת נושאים רגישים. ובימינו צריך להניח את הדברים על השולחן
כי אחרת… מי יישא בתוצאות? שלא נדע..
אני מאוד אשמח לקרוא את הפרק שלך!
-
גם אני מרגישה שלא כל נושא שחיים אותו (לצערינו)
ראוי גם לעלות על הכתב.
אולי כדאי להחזיר את הסיפור לעבר בלבד.
-
רעיון מעולה!!
נבקש מהנהלת האתר למחוק את הפרקים הבעייתיים…
-
-
-
-
-
גם אם נכון להעלות נושאים רגישים כדי לעזור לאנשים, כתיבה בהמשכים בפורום לא
מתאימה לספור מן הסוג הזה. ספור כזה דורש כתיבה איטית, התיעצויות, שקול דעת
ואיסוף מידע.
ואגב, אני לא מסכימה עם התאוריה שאם לא מתיחסים להפרעת אישיות היא לא מפריעה.
הפרעת אישיות היא עיוות נתון בדפוסי החשיבה והתקשורת של בן אדם, ובמילים פשו*טות:
אין לו את היכולת לחשוב ולתקשר בצורה בריאה. *אפשר למזער נזקים עם הדרכה
נכונה איך להגיב ומה לא לעשות, אבל אלו לא חיים נורמליים ולא דומים לכך. זו
מלחמת השרדות. -
מסכימה עם חני
הפורום פה פתוח לכל אחת בכל גיל ולכן ראוי שלא יכתבו נושאים רגישים
לא כדי ‘לטאטא מתחת לשטיח’ אלא כי כאן לא הבמה לבעיות כאלו
וזה עלול להפחיד ולהלחיץ כפי שכתבו פה כמה.
-
@SNAAMA הזדהיתי מאוד עם התגובה שלך.
נושאים מהסוג הזה לא יכולים להיכתב ע”י מישהי שלא מכירה את התחום לעומק.
לטעמי התיאורים בסיפור מפורשים מידי ומצריכים עידון לפני פרסום.
על דברים כאלו חייבים לכתוב בעדינות ולהשתמש ברימוזים כשניתן.
לא בטוחה שהדרך להשתשפשף היא באמצעות כתיבה על נושאים כאלו. אני די בטוחה שלא.
-
חברות יקרות!
מסכימה עם כל אחת מהתגובות. כן, גם עם אלה שסותרות זו את זו…
מן הסתם שמעתן על אותה רבנית, ששמעה את הרב מפשר בין הניצים ע”י תגובת “אתה צודק” לכל אחד מן הצדדים. לשאלתה על הסתירה, הגיב הרב – “אכן, את צודקת”…
בכל אופן, הסיפור הזה בצורה הזו ננעל. סיפורים טיפוליים מתאימים לפורום טיפול, יעוץ והנחיה. כאן זהו פורום של כתיבה. יהיה סיפור בהמשכים, לכל הדואגות, אבל עם תנאים ברורים לגבי נושאים אליהם אפשר לסטות, כדי לשמור על רמה מקצועית ואיכותית מכל הבחינות.
הסיפור החדש יחכה ל”אחרי פסח”… יהיה חדש! בעז”ה.
נהיה בקשר… 😉
Log in to reply.
