השבת ראיתי אותן. הרבה מהן.

[בת]

אין מה לומר חוץ מ…

מתוק.

[תמר וינברג]

הכתיבה- ליגה!👍

אהבתי את התיאור החי והציורי.

והפיסוק!!! אין דברים כאלו.

[רבקי טייך]

אסתי

כתיבה יפה תיאור חי לא מכביד ממש במינון מדוייק

זוית ראיה יפה ומענינת

[רבקי. הנקודה השייכת לליבך]

צמרמורת ולקנא

[רבקי ליברמן ליברמן]

מעריכה שאת יודעת להעריך ולכתוב על אלה שלא במקום שלך-שלנו

זה מראה על אומץ ופנימיות טהורה, ורצון להיות במקום טוב יותר!

כולנו יודעות טוב טוב ששם זה האושר האמיתי, אך רובנו לא נשדר ונודה בזה, בפרט לא בחוץ

אבל בלב…

כתיבה יפה וקולחת! מכניסה כ”כ לאווירה…

הרבה הצלחות

[אושרת ישראלי]

כתיבה יפהפיה ומושכת קראתי את זה כמה פעמים מרב שזה כתוב יפה

אבל מתנגדת בכל תוקף למילים שם האושר האמיתי..

האושר האמיתי נמצא אצל כל חברה חרדית באשר היא עם הנסיונות שלה!

איפה תמצאי מסירות נפש ללימוד של הבעל כמו אצלנו? שמוכנות לעבוד מהבוקר עד הערב העיקר שהבעל ישב וילמד? שם זה לא קים, אין שם מושג כזה אשה עובדת,

מוזמנת לבדוק את החברה הזאת מבפנים ,אני דוברת אידיש שוטף ושומעת אותן מדברות על החיים שלהן בבית ההחלמה ,בכלל לא בטוח שהייתן רוצות את צורת החיים הזאת!

וסליחה שאני ככה תוקפנית, צריך להזהר מנשים עם נערווין שקורות את זה, יש לי שכנה אשת אברך אמיתי שמוסרת את הנפש על הלימוד שלו, ובטוחה שרק הנשים מהסוג הזה ראויות לביאת משיח צדקנו היא לא…

[רבקי טייך]

אני מסכימה איתך אושרת

רק התלבטתי אם לכתוב את זה

וקצת להרוס …

אני אישית שכנה שלהם (בבבית שמש יש הרבה כאלו )

יש להם הרבה נסיונות

הן גם עובדות על עצמם מאד קשה

לא רק בצניעות בלבוש

[רבקי ליברמן ליברמן]

אם כל הכבוד לנשים שיוצאות לעבוד, (וכולל אותי)

כולנו יודעות שפעם זה לא היה ככה,

לפי התורה על הבעל להביא פרנסה ועל האישה לגדל את הילדים וכו’ וכו’

נכון שהיום זה שונה,

למרות שזה לא היתר לעשות וללכת לעבוד וללמוד בכל מיני מקומות שנוגדות את דעת התורה,

הלימוד של הבעל צריך להביא קדושה ורוחניות לבית, זה לא נגמר בזה שהבעל לומד…

ואל תחשבי ששמה אין נשים שעובדות, אני מכירה אותם יותר ממקרוב, היום כמעט כולם עובדות!

רק מה, אין להם משרד עם מזגן ומחשב, הן יוצאות במסירות נפש להיות גננות או להחליף טיטולים לתינוקות שלנו!!

כי אין לא רוצות ללכת ללמוד במקומות שלא מתאימים להשקפתם הרוחנית, אשריהם!!

וגם אלה שלא עובדות-

לגדל 10 ילדים + במשך כל היום בבית זה קל?? אל תדאגי, רמת החיים שלהם לא משתווה לרמת החיים שאנחנו התרגלנו לזה, הן מוותרות על המון דברים שמבחינתינו הם דברים הכרחיים לאישה/אמא

גם אנחנוו מוותרות, כל אחת והוויתורים שלה,

אבל כולנו יודעות טוב טוב שהאושר האמיתי זה בצניעות, בפשטות, בזך והתמימות, כמו פעם,

הם חיים באושר אמיתי בזה שהם מנותקים מהעולם החיצוני והמטורף הזה

עם כל החדשות, והפרסומות, וכו’ וכו’ שאי אפשר לדעת מה המקור שלהם,

וגוזלות זמן, כח, ומבטיחות לנו כ”כ הרבה אושר, הצלחה, קידום, הגשמה, קריירה,

ובמציאות לא מוליכות לכלום!! אם כן להיפך מהאושר,

משכיח את המטרה האמיתית שיוצאים לעבוד בשביל להביא פרנסה, ולא בשביל קריירה, כבוד, וקידום

זה ההיפך מאישה חרדית.

כולנו באותה סירה, ואין מה לעשות…

אבל מותר לנו לדעת ולהעריך את אלה שרחוקים ומרחיקים את עצמם מהעולם החיצוני, ולא קל להם בכלל!

[אושרת ישראלי]

הצעירים שלהם כבר חיים ברמת חיים גבוהה

רמת בית שמש תעיד (הרבה גרים שם)

לאחותי היה שם חנות חלוקים מאד יקרה

היא התפרנסה רק מהם….

ועוד הרבה דברים מן הסוג הזה

הם כבר לא שומרים על האידיש שלהם, הרבה מהצעירים שלהם מדברים עברית

וכמו שהנשים שם מהדור הקודם חיות בצניעות ופשטות גם אמא שלי וסבתא שלי וכנ”ל גם שלכן חיו בצניעות ופשטות….

[רבקי ליברמן ליברמן]

לא הבנתי,

מה את מתכוונת להגיד בזה?

[שרה לרנר]

לא נראה לי שצריך לקחת את הדיון למקום של ‘אנחנו’ ו’הן’.

זה קטנוני מאוד, ולא זה העניין.

מותר לנו לקחת רגע כדי להביט בפרספקטיבה רחבה יותר מהנוף הרגיל שלנו, ופשוט להנות. לא להשוות, לא להיבהל, לא להתגונן, לא לבדוק. להנות מהשוני, מהגיוון, אולי גם לבדוק מה ניתן לקחת מהאחרים – אלינו, כדי לשדרג את עצמנו.

מותר לנו להודות בכך שיש מתקדמים מאיתנו בתחומים מסויימים, ומותר גם להכיר בכך שיש תחומים שבהם דווקא יש מה ללמוד מאיתנו.

נראה לי שהטוב ביותר יהיה אם נצא קצת מהחשיבה הקהילתית, המגזרית, ונתחיל לבדוק את עצמנו, ולהכיר אחרים, ברמה האישית.

‘האושר האמיתי’ שכולם מייחלים אליו אינו נמצא באף קהילה, אלא אצל היחידים שעובדים עליו ושואפים אליו.

מטבע הדברים, בכל קהילה יש חסרונות. יש גם מעלות.

אבל ההתקדמות האמיתית, ולכן גם הגדלות האמיתית, היא אצל היחידים – שעובדים באמת, ומבררים בינם לבינם תמיד מה ה’ רוצה מהם, ועמלים ליישם זאת, בשקט, בביתם פנימה.

היצירה של אסתי יפהפיה. בואו לא ניגרר ממנה לקטוניות ילדותית, אלא ניקח אותה למקום הראוי לה, של רצון לגדול, ללמוד מהשני ולהתקדם בעבודת ה’.

[כנפיים]

הקטע כתוב יפהפה, מלא באוירה ומנגינה.

קראתי באמת בהנאה, ועם זאת די מובן שאם הקטע כתוב ספציפית על קבוצה מסויימת זה אוטומטית יוצר הרגשה של ‘אנחנו והן’
(הרי אם טורחים לציין שקבוצה ספציפית היא XYZ – משמע הדברים האלה לא מובנים מאליהם בשאר הקבוצות. נכון? ולא מעט נקודות בקטע טריוויאליות ברוב הבתים ה’רגילים’ שלנו, אז ברור שזה עלול להקפיץ).

ואמנם בסה”כ “כולנו יודעות טוב טוב שהאושר האמיתי זה בצניעות, בפשטות, בזך והתמימות”, רק אולי אפשר להוריד את ה’כמו פעם’.

פעם הוא מודל לאושר? ומה, פעם נאנחו על המצב לעומת הפעם של פעם… בכל תקופה היו את החדשות והתחרויתיות והבלבול בהתאם לזרימת החיים.

בהחלט יש הרבה הערכה לאנשים שמחליטים להשאיר את כל החדש מחוץ לדלת ולמנוע מראש כל התקלות עם אתגרים בעולם ‘החדש’, כי ברור שכשהכל נגיש בלחיצת כפתור יש יותר מקום לאתגר. אבל מפה לשם לצאת בחלוקה דיכוטומית זה לאו דווקא הוגן 🙃

[דיתי דאל]

קודם כל הכתיבה באמת יפה מאוד!!!

תמיד כדאי להבדיל בין הלכות שמי שמקיים אותן- צדיק.

לבין החמרות- שמי שמקיים אותן יש לו את הסיבות שלו- וסליחה שאני שמה דברים על השולחן אבל מלבד הסיבה של צידקות זה גם נובע בעיקר מקהילתיות, הרגל, חינוך, סביבה ועוד… (וגם להן יש את הסטייל והתחרות שלהן שלנו קשה להבחין בזה…)

מכירות את זה: כל החרדים….

אצלי אין כל החרדים או כל גור או כל הליטאים וכו’- בתוך כל קהילה יש צדיקים ויש צדיקים עוד יותר, כל אחד יכול להיות עם אור של קדושה על העיניים, הכרתי מזרחיסטית שהלכה מאוד צבעוני ועדיין היה לה אור עילאי על הפנים והיא הייתה רגועה ומאושרת ממש!

ה’ ברא לכל אחד מסלול ייחודי שמתאים לו- ולא מתאים לאחר- תשאפי להכי טוב במסלול שלך- התורה לא בשמיים היא הרבה יותר בלב.

אגב אמרה לי חברה פשוטה מאוד שאבא שלה הפרוש טוען שהבנות צריכות ללכת צבעוני כי ככה הוא מיד מסיט את הראש ברחוב… שחור לבן זה של הגברים…

אין ספק שנשים עם אור זה מעורר התפעלות וקנאת סופרים אבל גם אין ספק שלשחור לבן אין בלעדיות על האור הזה🤩…

[אושרת ישראלי]

אהבתי!

מסביר בדיוק…

ולא לשכוח שקהילתיות מוחלטת

זה מתכון לבעיות..

[אסתר]

קודם כל הכתיבה יפה מאד,וגם התוכן,

קראתי חלק מהתגובות. ועצרתי!

בנות, זה לא מקום וזו לא צורה לדבר על שום קהילה ושום אנשים,

מי שיש לה נקודה ספציפית שרוצה לברר,

שתמצא את האנשים הקרובים, בקשר ישיר לדבר,

לא בפורם כזה….

[שירה אלון]

השמרנות שלהם שומרת עליהם!!!

אני לא מדברת על הפתוחים שבהם. (כמו שאמרתם הצעירים הגרים בבית שמש..)

בכל מגזר וקהילה יש את הפתוחים יותר.

שמרנות היום זה דבר הכי טוב בעולם. הכי שומר מכולם.

לא ניזוקים משמרנות טובה ולא חונקת.

ולא, אני לא שם. רק מאד מקנאה.

לא להיות בכל הבלבול והטירוף שיש אצלינו.

לא להיות בתוך ההבל שיש בעולם הזה.

מי לא הייתה רוצה להרגיש בנח ובכיף עם שמרנות?!

הם מרגישים בכיף. בנח. זה הקהילה שלהם.

לנו זה נשמע מידי חונק כי אנחנו חיים בסביבה אחרת. שונה.

סביבה שחייה בעולם אחר. שונה מהם.

רק לשאוף לשם. לשמרנות. במקום שלנו. בסביבה שלנו.

[אסתי מאת]

ואהוו, הרבה תגובות, וכל אחת מהמקום שהיא התחברה.תודה על הפרגונים . מחמם את הלב. בהחלט.
ולגבי הנאמר, לא הגעתי לתת ציונים! או להכריז מי טוב יותר.
זה דברים שכתבתי אחרי שבת שראיתי אותן. ממקום של תיאור של הרגשה בלבד.
ובהחלט בכל מצב בחיים יש יוצאים מן הכלל, וכן, גם יכול להיות, שמה שלא רואים מכאן… וכ”ו
אני רק כתבתי הרגשה, בלי פרשנות או אמירה. ואין בזה כדי לתת ציון יותר או פחות למי מאתנו.
לגמרי לא.

כל אחת ואחת עם המקום שלה מול עבודת השם הפרטית שלה, והמסירות נפש במקומות שהם רק שלה. וציונים זה רק ממנו.