כבר (אלפיים) שנה

[מ ל]

ממש יפה!

ואהבתי את ההוספה שלך שזה היה צריך להתפרסם בשמחת תורה, כי לאחרונה אני רואה הרבה שמתבלבלים ומדברים ע”כ שעברה שנה מהמלחמה,

אנחנו יהודים, לא? אנחנו לא סופרים לפי הספירה הנוצרית…
(הערה קטנה ולא קריטית בכלל- את כתבת שעשיו שונא ליעקב, ופה מדובר על ישמעאל, לא על עשיו)

[שרה לרנר]

וואו. יפה מאוד, ונכון מאוד.

אגב, לא יודעת אם כולן תסכמנה איתי, אבל אני חושבת שבמקרה הזה עדיף שהשביעי באוקטובר ייחקק בזיכרון הקולקטיבי, מאשר שמחת תורה. שמחת תורה זה חג, זה לא זמן שאנחנו יכולים להפוך ליום אבל לאומי. השביעי לאוקטובר, לעומת זאת, הוא נייטרלי.

זה גם לא קשור לספירה הנוצרית – הדבר היחיד שקשור לנצרות הוא המיספור של השנים (2024 וכו’). עצם הספירה של השביעי באוקטובר היא בסך הכל ספירה של שנת חמה – עניין טכני לחלוטין, של הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים סיבוב סביב השמש (המוסלמים משתמשים בשנות לבנה, ואילו היהודים, להבדיל, משלבים בין שנות החמה לשנות הלבנה – ומכאן עיבור השנים). גם שמות החודשים אינם קשורים לנצרות כלל (משמעות השם “אוקטובר” הינה “השמיני”, מכיוון שפעם היה זה החודש השמיני. עם הזמן השתנתה חלוקת החודשים ונוספו חדשים באמצע, ולכן כיום אוקטובר הוא החודש העשירי).

[שירה]

@YAFFAA קטע כ”כ יפה, והרעיון…

וצורת הכתיבה (כן כן, הפירמידה) – זה בכוונה?

@SaraLerner מעניין מאוד מה שאת אומרת על אוקטובר, חידשת לי (“אוקטו” ביוונית זה שמונה, איזה קטע)

באמת מתחילת המלחמה אני מוצאת את עצמי אומרת “השביעי באוקטובר” כלפי יום הטבח,
פשוט קשה לי לציין את “שמחת תורה” בהקשר הזה (ודאי אין צורך לומר שלא להשתמש בביטויים כמו “השבת השחורה” וכד’)

תוהה איך השמחה שלנו תהיה שלמה ואמיתית בשמחת תורה הזה? 🙁 רק עם משיח צדקנו,,, שנזכה להגאל בקרוב!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אני שמעתי שזה בעיה לומר את מספר החודש

כי לפי מה מתחיל מספר החודש?

ולגבי האבל הלאומי ההפך שנזכור שמתי שמחללים חג כזה ענק בע”ז וכו’

ד’ לא יכול יותר ונשתדל ככל יכולתנו לשמור על חגינו ועל מצוותינו

יש המון תקריות כאלה בהיסטוריה וד’ מראה לנו המון פעמים שרואים במוחש למה ארע הדבר

למשל עם ה39 טילים שרק הטיל הל”ט פגע באחד שעבר על ל”ט מלאכות שבת בכוונה באמצע ב”ב

או התמונה של הסופר מרקט שנשרף כולו חוץ מקיר אחד שהיה עליו מודעה אנחנו פתוחים בשבת

ד’ מראה לנו שהוא דורש את כבוד השבת אם שבתותי תשמורו… ואם לא…

אז אני חושבת דווקא להתחזק בחגים ובשבתות יותר אחרי כל ההערות השמיימיות האלה

וקראתי פעם אחת רב שכתב עד כמה שאומרים תשמרו שני שבת ותגאלו

[תמי אפשטיין]

שרה, רק שאלה:

למה את לא אומרת את זה על מלחמת יום הכיפורים??

הפסטיבל שהיה אתמול היה ממש עצוב. קיבלתי פוסטים מצמררים מנשים חרדיות (??) שממש התאבלו כי השביעי באוקטובר.

ויש הרבה מה להתאבל על האבלות שלפי תאריך נוצרי. אנחנו יהודים! על זה אנו נשחטים ונהרגים! מה זו התרבות של השביעי באוקטובר?

מלכתחילה דובר שיום האבל הלאומי יהיה יומיים אחרי שמחת תורה. איך הלועזי חדר לתוןכינו כל כך חזק???

עצוב.

ועוד תזכורת מצמררת: אם היינו מתאבלים/ מתחרטים/ עושים חשבון נפש לפני שנה בדיוק (לא השביעי וכו’, אלא עשי”ת) אולי היה בכוחינו לעצור את האסון הזה…

זה הזמן!

[שרה לרנר]

את יודעת מה חיזק בי את ההתנגדות לקרוא למלחמה על שם שמחת תורה?

לפני כשבועיים שמעתי מאישה שכל חייה הייתה בטוחה שביום כיפור הדתיים צמים לזכר מלחמת יום הכיפורים. לכן הם גם קוראים לזה “כיפור”, לזכר המלחמה. כך היא חשבה.

וכששמעתי את זה, הזדעזעתי. וחשבתי שעדיף לקרוא למלחמה הנוכחית על שם השביעי באוקטובר, מאשר על שם שמחת תורה. שלא יהיו כאלו עוד עשרים שנה שיחשבו שהיום הזה הוא זכר למלחמה, או משהו כזה (ולמה רוקדים? לא יודעת, מן הסתם יהיה להם הסבר. אולי זכר לנובה).

להיפך. בגלל הקדושה של אותו יום, לא חושבת שנכון להפוך אותו למשהו אחר.

אם המלחמה הייתה מתחילה בכל תאריך אחר בלוח השנה העברי – אדרבה, ודאי שנכון היה לציין אותה באותו תאריך, ולא בלועזי. אבל במצב הנוכחי – אני חושבת שהאופציה הלועזית גרועה פחות.

ואגב, הסברתי לעיל מדוע אין כאן קשר לנצרות. אם היה קשר – זה כבר היה בעייתי יותר.

[תמי אפשטיין]

את מדברת על השם שיקראו למלחמה. אני מדברת על התאריך של האבל. אלו שני דברים אחרים.

יארצייט שחוגגים לפי הלועזי – מתאים לך? זה בדיוק מה שהיה פה, אתמול.

שיקראו לזה חרבות ברזל, מלחמת התקומה – לא מעניין אותי. התאריך בו נרצחו כל כך הרבה יהודים – היה שמחת תורה, ואיש לא ישנה זאת. גם לא תאריך לועזי.

[שרה לרנר]

אני לא מדברת רק על השם, אלא גם על התאריך.

שוב, את צודקת לגמרי, אם זה היה בכל יום אחר.

אבל להפוך חג ליום אבל – לא נראה לי נכון. שתי האופציות גרועות, ונראה לי שהאופציה השנייה היא הגרועה פחות. אני מדברת מבחינה פרגמטית – אם העם כיום, במצבו הנוכחי, בהיותו בגלות ובלי להתייעץ בדעת גדולי התורה על האופן שבו נכון לציין את האבל, יבחר אחד משני התאריכים הללו לציין את המלחמה – נראה לי שבמקרה זה עדיף התאריך הלועזי.

אגב, אם אכן ישנה מחשבה לציין את התאריך באיחור, אחרי שמחת תורה – זו כנראה אופצייה טובה עוד יותר.

[תמי אפשטיין]

לא הבנתי, אדם שההורה שלו נפטר בשבת/ חג – מתי הוא מציין את היארצייט?

יש לי דוד שאביו נפטר בפורים. אז מה, הוא דוחה את התאריך של אמירת הקדיש ולימוד המשניות?

זה התאריך. כך ד’ גזר. מה לעשות?

ושוב, שרה, לא דיברתי על מה שהממשלה עשתה וכו’.

דיברתי על נשים שנקראות משלנו ששלחו אתמול פוסטים על האבל ועל כך שהן סהרוריות ולא מתפקדות כי לפני שנה וכו’.

כן? אתמול זה נקרא אצלכן לפני שנה???

[RINA A]

אתמול זה נקרא לפני שנה, כן. 365 יום.
שנה .
וגם בשמחת תורה זה יהיה שנה, לא שלימה, קצת יותר, זה יהיה הזיכרון.

[רחל פישביין]

את מתכוונת לומר ששנה מעוברת היא יותר משנה שלמה? מעניין.

[תמי אפשטיין]

לא, רינה.

שנה יהודית מחושבת ע”פ שילוב של שנת חמה ושנת לבנה.

לא ספרתי על הימים, אבל בטוחה כמעט בוודאות שאתמול לא עברו 365 יום משמחת תורה אשתקד.

אמנם היתה שנה מעוברת, אבל 12 חודש היו בכ”ג באלול…

ואגב, שנה יכולה להיות גם 364 יום, לפי העברי

[שרה לרנר]

אתמול היו או 365 או 366 יום מאז שמחת תורה בשנה שעברה, לא זוכרת אם היו בפברואר 28 או 29 ימים השנה. זה האורך של שנת חמה.

בשנה עברית יש בדרך כלל 355 ימים (גימטריה של המילה שנ”ה, אגב), לפעמים 354 ולפעמים 356. השנה היו שלוש מאות שמונים ומשהו, כי הייתה שנה מעוברת – לא זוכרת כמה בדיוק.

את הדיון עצמו אני לא ממשיכה – נראה לי שיש כאן שני צדדים, את שניהם הסבירו כאן מצויין.

[ה ה]

שרה,

לא רוצה להשתמש במילים של הזדעזעתי וכו’…

אבל נראה לי שמה שרשמת כאן זה ממש הפוך מדעת תורה,

אלוקים החליט בדיוק!! אבל לא רק על היום אלא גם על השעה והשניה – מתי יתחיל הפוגרום,

והוא לקח בחשבון את כל ההשלכות של זה, תסמכי עליו!!

אנחנו יהודיים, ויש עניין גדול מאוד לא להזכיר את הספירה הנוצרית, והקב”ה מנהל את העולם ע”פ מה שפוסקים פה בארץ לפי התורה,

זאת אומרת מאז שהלל הזקן קבע את לוח השנה וקידש את החודשים, כך העולם מתנהל!!!

אצלינו שמחת תורה ב”ה (שיהיו רק בשורות טובות וישועות) תחגג מתוך הודיה לה’, שהקב”ה שומר ומציל אותנו – ואם כל הפרעות וכול הגויים מסביב רואים בחוש איך הקב”ה מציל אותנו מידם.

ואני חושבת שאם כל אחד שירקוד בשמחת תורה יכוון שהשמחה עם התורה יעמוד לזכות הנרצחים, אין דבר יותר גדול מזה!!

[שרה לרנר]

אני חושבת שאת מייחסת לדבריי כוונות שלא היו לי, ואין לי כח להשתבלל ולהסביר את עצמי שוב ושוב.

העלו כאן כמה טיעונים, הרבה מהם טובים ונכונים, ויש מצבים בחיים שבהם מתקיימים בו זמנית טיעונים רעיוניים שונים שלא מתיישבים זה עם זה מבחינה מעשית. כל עוד אין למישהי טיעון חדש לגמרי להעלות כאן, שלא הוזכר עד כה – נראה לי שהדיון די מיצה את עצמו.

משהו אחד: הסברתי איפשהו בשרשור מדוע אין קשר בין התאריך הלועזי שדובר לבין הספירה הנוצרית. תוכלי לקרוא, אם מעניין אותך, אבל אשמח מאוד שלא ימשיכו להאשים אותי כאן בנצרות סמויה.

[ה ה]

מרשה לי לכתוב את מה שבעלי ענה לי? (לא אישי על מה שרשמת , אלא לחדד לכולנו את המחשבה)

ציון יום הטבח שבשמחת תורה כ7.10

לא מראה על חוסר דת אלא על חוסר דעת

מה היה בשמחת תורה, השונאים שלנו טבחו בנו,

ומה זה ה 7.10? זה ספירה נוצרית , כן הנוצרים שהם היו מגדולי הטובחים שטבחו בנו…

אז מה את האבל שלנו נציין תוך מתן הכרה בשיטה של אילו שטובחים בנו???

נקודה למחשבה.

[שרה לרנר]

זו תובנה מעולה, שנכונה, בין עוד כמה תובנות שנכונות אף הן.

אגב, ראית מה שכתבתי על הספירה הנוצרית? אשמח שתקראי לפני שתעירי על כך שוב.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

אם כל דבר נלך לפי מה שהמישהי הכי קטנה תחשוב

ולא לפי דעת תורה אז גם לא נקיים מצוות

כי זה גורם לחלק לשנא יותר את הדת והתורה וכו’

ואני חושבת שאם נשכח שזה היה ביום הגדול וכל הסיפור המזעזע עם הע”ז באותו יום

ראו בפירוש איך ד’ זועק לנו לשוב אליו ומתי שיש כזה חטא נורא ובמצב של פורענות

ד’ כביכול לא מבחין בן צדיק לרשע וצריך המון להתחזק כדי להיות ראויים להינצל

אז בעז”ה כל אחת תחשוב על עצמה במה היא צריכה תיקון במה היא יכולה לגדול עוד קצת

ובקרוב בימינו נזכה שד’ יהיה בתוכנו ויבנה לו בית לשכון עימנו

[RINA A]

יפה לקרוא ויכוח, כאילו זה בידיים שלכם ההרגשה , האמהות של החיילים שלנו, האמהות של החטופים, של הנרצחים בטבח,
הם נשים יקרות ורובן רחוקות , שמשתמשות ביומיום בלועזי, ובתאריך הזה מבחינתן לפני שנה – היה אבל,
גם כשיגיע שמחת תורה- אותם נשים, ואנחנו , נצטער שוב, ונשמח גם, כי זה חג, ושמחה ועצב יהיו מהולים ביום הזה.
אבל להם- התאריך של האבל הוא ה07/10,

אבל – וחשוב לזכור, לצערינו :
המדינה שאתן ואני חיות בה- חיות על לועזי .
זה יום הציון לשנה שיעשו , שיאיימו [להבדיל] , שתהיה כוננות, שיעשו טקס זיכרון.
בואו נודה – כולן, ואחת פה לא תתנגד, שלא היינו רוצות שיעשו טקס זיכרון בירקון בשמחת תורה, ולא ערב חטופים בשמחת תורה.
ואם המדינה הייתה עושה את זה ע”פ העברי- לא דווקא ביום חג, נו … ימות המשיח, זה היה קצת מפחיד וחשוד…

ולכל האלה שתמהו וביקרו את הנשים חרדיות בפוסטים- מישהי מאיתנו אתמול לא התייחסה לתאריך הזה רק כי הוא לועזי? גם אני חרדייה, ועצב , ופחד, ועוד, שכנו לי בלב, אולי כי עברו 365 ויום, וזה שנה , גם על פי השקפתנו, ובגלל השנה המעוברת זה יצא כך.

ואגב גדול—

מי שלא יודעת- שתפתח אינטרנט, רבנים גדולים בעמ”י עשו אתמול [כן כן אתמול ב-07/10]
שיעורי תורה ורגעים של כמה מילים על השנה שעברה,
תקיעות שופר, סליחות, מעמד ציון השנה, ברכות לחיילים , ותיקון נפטרים.
מי שלא מוצאת – שתגיד לי אני אשלח לה.

יש מקום להיות עם העם, עם האבל, ביום שהם מציינים את זה , בתור קרוביהם של יקריהם שנפלו, נלחמו, נרצחו.

בשורות טובות.

[רחל פישביין]

במדינת ישראל ימי זיכרון נקבעים לפי תאריך עברי.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

ואם תיגשי לרבנים הגדולים האלה

הם יגידו שמתוקף תפקידם כדי להראות שותפות

ושחלילה לא יחשבו שאנחנו מזלזלים בהם ושמחים שהם נפטרים על קידוש ד’

ורוב הרבנים האלה גם מסרו לבחורי ישיבות עד כמה היום הזה לא קשור אלינו!!!!!!!!!!!!

ועד כמה אנחנו כן מתייחסים לשמחת תורה וכן מיחסים יחס לזה שזה קרה ממש לא במקרה

מתי שכמויות יהודים רח”ל עבדו עבודה זרה זה אחת מהעבירות הכי חמורות

וד’ יעזור שכולם ישובו בתשובה כל אחד והתשובה שלו ושחלילה לא נדון אף אחד

כי אין מקום לדון אותם כי הגענו ממקום אחר לגמרי אני שאני שומעת נשים מספרות לי על ההתלבטות

עם לשים בגד ללא שרוולים או שרוולים קצרים אני מתחזקת מי כעמך ישראל

מי יודע האם הם לא עובדות על עצמם יותר ממה שאני עובדת על עצמי המטרה בעולם הזה

היא לעבוד על עצמינו לעלות לאט לאט כל אחת בקצב שלה מהנקודה שלה

[ה ה]

מה הקשר,

הם לצערינו לא מכירות את האמת עדיין,

ואנחנו כן מכירות.

והאמת היא אצלינו!

אני משתמשת לעבודה בתאריך לועזי, ולא אחזתי בכלל שזה קשור,

זה באמת לא קשור .

זה שאנחנו חיים במדינה יהודית מתבוללת – זה עצוב מאוד

ואין צורך שאנחנו נכנס לעצמינו את החיים שלהם.

אין לי צורך להזדהות עם הציבור האבל

אם יצא לי לדבר עם מישהי שיש לה קרוב שנפגע אז וודאי שאני יזדהה איתה, אבל עם הציבור???

מה לי ולהם???

הקב”ה עשה את הפוגרום בשביל שכל אחד יתעורר היכן שהוא צריך, לא בשביל שח”ו נטשטש את הגבולות והערכים שלנו.

[תמי אפשטיין]

תודה על השמעת הקול החזק!

מדויק, בפרט שתי השורות האחרונות

[RINA A]

והשיר מיוחד!!! שכחתי לציין, אהבתי מאד.

[RINA A]

סטית מהנושא.
מנסה להבין מה הקשר.
את מתייחסת ליום הזה רק לאלו שעבדו עבודה זרה במסיבה? תינוקות שנשבו? זהו? זה היום הזה מבחינתך?
האלו שמתו על קידוש ה’ אחרי שרקדו ?

זה מה שהיה ביום הזה מבחינתך?
אוקיי,
אז אנחנו לא על אותו קו בכלל, כנראה.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

זה מה שהרבנים הגדולים אומרים שגרם לד’

לשלוח את כל הזוועות האלו

כשחוטאים ד’ כביכול לא מבחין בן צדיק לרשע

כמו בכל הפורעניות ד’ מכלה את הכל

והלוואי שישפוך חמתו רק על עיצים ואבנים

אבל בכל ההיסטוריה במיוחד בתורה שיש מפרשים כתוב על זה למשל עם המבול

[RINA A]

משו התערבב פה,
בים הדיון מתי לציין את היום, מתי המדינה, מתי העולם, לבין איך אנחנו אמורות להתייחס ליום הזה כחרדיות, כרבנים- בהשתתפות העם,
ואז הגענו לאלה לסיבה שקרתה בעקבות המסיבה , עבודה זרה, אנשים מתחזקים, ודרגה של בעלת תשובה מול שלך.

[תמי אפשטיין]

רינה, בפעם השלישית אדגיש שלא דיברתי על הממשלה וגרורותיה, אלא על פוסטים שיצאו מבית יוצר חרדי (או שמתקרא כזה).

ואם כבר את מדברת על הנרצחים וכו’ – את מעודכנת שברשימה יש גם חרדים? סתם חשוב לדעת, כשברור שכ-ו-ל-ם נוהגים לפי הלועזי. אזל, משפחות יקרות מנתיבות ואופקים, חרדיות כמוך וכמוני – איבדו את היקרים להם באסון הנורא.

איך שהם יחגגו/ יזכרו/ יתאבלו – לא קשור אלינו. האופן שבו אנו מתאבלים ומנציחים (קדיש, משניות עילוי נשמה אמיתי) הוא רק ביום הפטירה היהודי, ועצוב שצריך להדגיש את זה בפלטפורמה שכזו. זה היום, ושום תאריך אחר, לא משנה מי קבע אותו, לא ישנה את העובדות. כיהודים חרדים אין לנו קשר לכל הדברים האלו, וכואב הלב היה לקרא פוסטים שהראו שהלאומיות כן חדרה אליהם, ובצורה מעוותת כל כך.

זה, ורק זה, היה הנושא.

עכשיו, לגבי רבנים: היה רב אחד, אחד בלבד, שהנהיג אתמול סדר מיוחד בישיבתו. אין לי מושג מה המניעים שלו, אבל רובן אפילו לא יודעות ולא שמעו, כי בהחלט זה לא היה הקו הכללי של הרבנים וראשי הישיבות.

ולומר שזה לא קשור אלינו, זה לא נכון. כי כל דבר מחלחל, גם הלאומיות הזו, שמתעדפת תאריכים לועזיים על פני הנצחה בתאריך האמיתי.

ושוב, יום כיפור לא גדול יותר משמחת תורה, ועדיין מנציחים את המלחמה ביום זה, ולא לפי התאריך הלועזי שארע לפני 51 שנים.

אז מה קרה לנו פה? איך התבלבלנו כל כך אחרי הציבור הכללי והתאריך שהוא בחר?

אולי מחר נחליט גם לציין את אסון מירון לפי הלועזי, כדי שלא יתנגש לנו עם ל”ג בעומר?

[מ ל]

תמי, כל מילה!

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו צודקת 100%

אני מסכימה איתך

תמשיכי ככה אם ההשקפת התורה האמיתית!!!!!!!!

[תמי אפשטיין]

רק אל תחזיקי אצבעות, כי זה ביטוי שמקורו בנצרות…

[פצצת אנרגיות (כבי)]

וואו תודה נכון

הערה חכמה!!!!

[רחל פישביין]

ואפשר להוסיף שיש גם אנשים לא חרדיים ולא דתיים, שמבינים שזה לא קרה ב7.10 שבמקרה נפל בשמחת תורה, אלא בשמחת תורה שבמקרה נפל ב7.10.

[YAFFA A]

בשיר ניסיתי לבטא שאין טעם לציין שעברה שנה מהשביעי באוקטובר,
כי בעצם עברו אלפיים שנה

ואולי אם כך, היום המתאים להתאבל על הגלות הוא תשעה באב?

זה לא כך גם על השואה?

אמנם יש יארצייט ליחידים, אבל כלל ישראל מתאבל ומקונן בתשעה באב.

[פצצת אנרגיות (כבי)]

את כתבת מעולה וגם הדגשת שאם כבר בשמחת תורה ולא ב7

אהבתי מאד את מה שכתבת!!

רק לקחו את זה כאן לכיוון שקצת לא הסכמתי איתו בלשון המעטה

[ה ה]

נכון בהחלט,

יירצאייט יהיה בשמחת תורה,

אבל – הוא בתשעה באב,

אם לא היה את חורבן הבית גם לא היה את הפרעות האלו.

הכל מגיע משם.

[פסי פישר]

בלת”ק חלקי.

גם לי היה קשה מאד בהתחלה לייחס את המלחמה לש”ת, ש”ת זה יום שמח ואנחנו רוצים לשמוח בו.

חוץ מזה היה לי איזה קטע של בלבול- כאילו מה, הקב”ה עושה לנו את זה בכוונה?

מה הרעיון להפיל עלינו אסונות דווקא בחג? דווקא בל”ג בעומר?

אחר כך שמעתי הרצאה של הרב גולווסר על הנושא הזה בדיוק, מה ההשקפה הנכונה על מצב הזוי כזה, מה הקב”ה בא להראות לנו בזה. הרי הוא יכול היה לדחות את זה ביום יומיים.

רק בזכות ההרצאה הזאת יש לי אומץ להמשיך לאהוב את שמחת תורה..

מי שרוצה זה הקישור-

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/36007322/1/0/false

https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/36007323/1/0/false

www2.kolhalashon.com

Kol Halashon

Kol Halashon