מה אתן אומרות? עמוק.

[גיטרה]

מהמם! התחברתי!

אהבתי מאוד את סוף:

>למאבקים שלא פסקו,

ולא יפסקו.

עד לניצחון.

כי הוא כאן.

כל עוד אתה נלחם.

כמה שזה נכון וחזק!

תודה על השיתוף 😘

[כותבת בלילות]

פעמים בודדות שאני מגיבה על שירים, וחייבת לציין שהוא נגע בי.

[רעות אנסבכר]

שיר מיוחד! נגע גם בי מאוד

יש בו עוצמה ואמירה חזקה!

יש בו כמה שורות עם ניסוחים מושלמים, לגזור לשמור

“מלחמת שננטשו

וחיילים משוטטים…”

“כי כשהשמש שוקעת

אפשר לגעת

בזריחת יום המחר”

כמה הערות רק כי כל כך אהבתי –

אם יש לך מילה או שורה חזקה אל תשימי אותה פעמיים!

אם היא תהיה לבד היא הכי תצעק והכי תשמע.

כשאת חוזרת עליה פעמיים היא מאבדת את האפקט העוצמתי.

למשל – ננטשו ששמת פעמיים, חלומות-חולמים שחזרו בשני מקומות.

ככל שתדללי את השורות השיר ישתבח.

[lali s]

היי. אז תודה על הפרגון ובאמת עצות נבונות. אז שיניתי מעט מה שיכולתי. האם יש שינוי נוסף? למשל התלבטתי לגבי המילה מתוסכלים שמופיעה פעמיים. אך לא נראה לי שכדאי להוריד, זה קצת יוריד מהמסר, לא?

מה אתן אומרות??

ושאלה נוספת-איזה רגש מובע בכתיבה וגם האם עומקו הובן? כי מדובר כאן בכמה וכמה רבדים ל”סיפור”…

כמיהה

רצון לדבר שלא קיים,

רצון לדבר שכבר כבה, נעלם.

הלב כמו אילם,

שותק שעות.

פועם פעימות פעימות,

בקצב שרק לו ידוע,

ולא, לא אשאל מדוע.

ואני? מנסה למנוע,

ממנו לטבוע.

מגלים גלים סוערים,

של חלומות מנופצים.

מלחמות שננטשו,

וחיילים משוטטים.

בודדים.

שנזכרים,

במה שהיה פעם

וחולמים… לחזור לעמדות הקרב

לאיישם גם לאחר רד ערב

כי כשהשמש שוקעת

אפשר לגעת

בזריחת יום המחר

ואיתו,

החיילים הבודדים

המתוסכלים.

המערכות שננטשו

והמלחמות שהסתיימו באבדות,

רבות. בנפש.

יחבשו את כלי הנשק המרוטים

ממאבק, ממלחמה

ויגשו להשיב מלחמה שערה

והאדמה-

חרוכה,

מהווה חתימה,

היא עדה.

למאבקים שלא פסקו,

ולא יפסקו.

עד לניצחון.

כי הוא כאן.

כל עוד אתה נלחם.

[חגית ב]

רמה גבוהה!!

[תהילה ישר]

אהבתי מאוד את הדימוי

משרת חזק את המסר

[רעות אנסבכר]

אני חושבת שזה קפץ ברמה אחרי השינויים

[lali s]

תודה לכולכן… באמת נחמד לקבל מילים טובות יחד עם הצעות לייעול…

ובאמת עלה…

👍👍

עדיין לא הבנתי מכן אם כל הרבדים הובנו בשיר, או שעדיף ל”רדד” אותו מעט…?

[שרית ב]

ואווו אהבתי ממש!

וזה נגע בי (אני חושבת שבכל אחד זה יכול לגעת, כמיהה זה רגש מצוי)

לא חושבת שבשיר הזה ספציפי יש מה לרדד, לעיתים, בנושאים מסויימים דווקא המילים הגבוהות מוסיפות הרבה יופי ועניין,

גם אני כותבת שירים אבל בסגנון קצת שונה (אולי אני יעלה בהמשך כשיהיה לי אומץ..)

אני כותבת סגנון יותר מה שהזמרים של זמנינו שרים- יותר “דיבור אל העם” במילים שלהם (אבל ממש לא סלנגים!)

אז בהצלחה לך בשירים הבאים💪

[ב ק]

אוי אהבתי!

בדכ אני לא מתלהבת משירים, במיוחד לא כאלו עמוקים ומסובכים

אבל עליו- התלהבתי!

מדהים!!!!!!!

רק את השורה עם המערכה שננטשה תמצאי משהו אחר

זה קצת חוזר על המלחמה הנטושה של שלוש שורות קודם…

[רחלי ציטרון- שטרן]

אני גם כותבת יותר מילים מהלב לדף בלי שיעברו דרך המכבסה:)
בואו נחליט שלא צריך אומץ בשביל להעלות לפה דברים?
נשמע לכן?
אולי ככה גם לי יהיה קצת…

[ב ק]

קדימה…

מי מתנדבת להיות הראשונה??

[א ק]

יפהפה ועמוק.

ההתחלה של השיר מגדירה נכון את הכמיהה- געגוע למשהו שהיה וכעת הוא רחוק.

ההמשך שלו עובר לדבר יותר על כח רצון ודבקות במטרה.

אולי כי הכמיהה היא המניע להלחם ולרצות?

[lali s]

הי. אז תודה לכן על הפרגונים. באמת מחמם את הלב.

אז א.ק באמת העלית בי תובנה מחכימה כי אכן חידדת עבורי אתה הנקודה באופן מדויק יותר…

נתתן חשק… לשתף בעוד אחד?