כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
נקודות כאב.
-
נקודות כאב.
הן נפגשו שם.
פתאום היא ראתה שגם היא עומדת בתור .
גם היא מחכה לקבל מעטפה.
התור שלה הגיע ,זהו המעטפה ביד,
עוזבת ,רוצה לחזור לשקט,לעבד נתונים ,להיכנס עמוק.
היא התקרבה אלי פתאום, הרגשתי שהיא רוצה להבין משהו.
העיניים שלה שאלו.
העיניים שלי הקשיבו.
“את גם?”היא לא ידעה איך להמשיך,
“גם לך יש נקודות כאב?”
“כן “עניתי לה “גם אני כואבת “.
היא ניסתה לנשום ניסתה להעז.
“אפשר להראות לך את המעטפה שלי?”
היא לא היתה בטוחה שהיא באמת רוצה להראות,להיחשף
שתקתי ,רציתי לתת לה זמן לתת מקום .
היא פתחה בסוף,ואז ראיתי היה כתוב שם הכל מדויק ,ברור.
שבעה עשר אחוזי בדידות.
שלוש אחוז בושה .
עשרים ושבע אחוז חוסר יכולת לפרוח עקב פחד מתגובות סביבה.
עצרתי ,הסתכלתי עליה ,חזקה מבחוץ שברירית כל כך מבפנים .
חזרתי לנתונים ,שש אחוז פחד .
אחד עשר אחוז אי יכולת לנתינת אמון בבני אדם.
העיניים רצו לסוף
שישים וארבע אחוז ,
שישים וארבע נקודות כאב.
ליטפתי את הדף,פשוט לבן וכל כך הרבה יש בו,
נקודות כאב של גיבורה שעומדת לידי
גיבורה שלא בוכה,גיבורה שסוחבת,
התיק שלי כבד פתאום
גם אני קיבלתי מעטפה כזו.
לא פתחתי אותה עדיין,
לא יודעת מה אראה שם על עצמי
רציתי לתת לעצמי להרגיש גם אותה.
להרגיש את האנשים,
לראות את החזות הבטוחה
להסתכל בעיניים ולראות את הלב השרוט
לראות את הגיבורים שמורכבים מנקודות כאב.
לראות את האנשים שנקודות הכאב שלהם
חרטו על הנשמה צלקות עמוקות.
והם ממשיכים לחייך.
-
13 תגובות
-
כל כך אמיתי וכואב
כל אחד יכול להזדהות עם הטקסט
וזה היופי שלו
-
מרים יקרה,
תודה,כיף לשמוע!
-
-
את כותבת מאוד יפה!!!
תמשיכי לכתוב,
יש לך את זה!
-
וואו,
הכתיבה שלך מדהימה! -
אני עם דמעות כאב
😢
-
ריקי יקרה תודה
ריגשת.מאוד.
-
-
עכשיו את צריכה להוסיף פרק, לספר על המתנה בתור לחלוקת מעטפות אחרות;
לסכום בהן נקודות של אור ויופי, שהקב”ה מעניק לכל אחד ואחד בחסד גמור.
שישים וארבע אחוז?
נקודת מבט שלך. מי שבוחר לראות את הטוב, מוצא שיש בחיים הרבה יותר אור מחושך.
-
תודה על התגובות💗
כיף לשתף פה!!!
פסי פישר-
מה שהתכוונתי להעביר פה זה שלפעמיים (בכל אופן אצלי:))
אנחנו מתרכזים בעצמנו ולא מספיק שמים לב לכאב של השני
והוא יכול להיות קרוב אלינו .מאוד.
והנקודות אור שיש לנו הן באמת משהו לא מובן מאליו,כל אחד
מאיתנו מקבל מלא מתנות באהבה מהקב”ה.
בקטע שכתבתי רציתי להתייחס לנקודות כאב של השני שמוסתרות ,את המתנות שהשני קיבל יותר קל לנו לראות…
-
קיבלתי:)
למרות שגם את הכאב שהשני קיבל לא קשה לראות. אין הרבה אנשים שיודעים להציג טוב באמת.
אבל הובן הרעיון.
-
יש משהו יפה בנקודה היחידנית.
לפעמים כשמתמקדים בנקודה אחת, מניחים אותה על השולחן ומכוונים עליה את כל הפוקוס, היא מקבל את אור חדש ולא נעלמת למול מסרים גבוהים.
גם פרק נוסף יכול להיות יפה. רק אם הוא מגיע בנפרד ולא כחלק אחד שיאיים לגנוב את הפוקוס לעצמו.
ועכשיו לתגובה:
הרב יגאל כהן הגדיר פעם מצב של דיכאון בצורה פשוטה: אדם שלא מסוגל להעניק מעצמו לאחרים נמצא בדיכאון.
לפעמים אנחנו מרגישים שאנחנו נותנים לאחר כדי לשמח אותו, אבל האמת היא שהנתינה הזו מחייה אותנו, אנחנו צריכים להודות לאדם שנתן לנו הזדמנות להעניק.
ה’ נתן לרבי עקיבא את המתנה הזו, הוא לא נתן לו קש, הוא נתן לו חזות של עני המבקש קש! במקום לתת לו הוא הביא לו את הזכות להעניק!
דימית בצורה כל כך נכונה את המעטפה שלנו, שמרטיטה את הלב. ופתאום לגלות שגם למישהו אחר קשה, ולנו יש הזדמנות להתמקד בו ולעזור לו, רק להקשיב, רק להיות שם, גורם לנו להניח לרגע בצד את המעטפה שלנו…
💌במחשבה שניה גם אני אשמח לפרק ב על מעטפה עם נשיקות מבורא עולם. כבר עומדת בתור דרוכה ונרעדת. אם את מעוניינת אשמח לקרוא…
-
תודה איזה כיף תגובה כזו,
אהבתי את הפירוט ואת הניתוח שלך…
ורעיון ממש טוב מה שהצעת פותח את הראש
ואשתדל בל”נ לכתוב משהו כזה,
נשיקות מבורא עולם במעטפה וואו אני כבר קצת מדמיינת איך אכתוב את זה…:)
אז תודה ותודה פסי פישר את העלית את הרעיון ראשונה…
אולי אתן קרדיטים 😀
-
-
-
ואוו!
הכתיבה שלך נוגעת!!
ממש נכנסת ללב!!
-
ב”ה תודה!
חיממת את הלב
Log in to reply.
