• כתיבה ספרותית

  סוגה בשושנים # 2🌷 סוֹנֵטָה

  פורסם ע"י רות רוט  הוראה רכזות וחינוך on 22/03/2023 ב9:46 pm

  נעים להכיר: סונטה – שיר זה”ב.

  אנחנו עדיין בתוך הליריקה (-השירה). הסונטה היא שיר לירי ומשתפך, בעל מבנה נוקשה. הוא מציג איזושהי בעיה, קושי – ובסופו פותר את הבעיה, כששתי השורות האחרונות הן “משפט המחץ” – איזושהי מסקנה או תוצאה, השופכת אור חדש על השורות הקודמות.

  מאפיינים חיצוניים: הסונטה היא בעלת 14 שורות, ומכאן שמה העברי – שיר זה”ב. זה”ב בגימטריה שווה ל-14. בסונטה ארבעה בתים: שני בתים ראשונים בעלי 4 שורות כל אחד, ושני בתים אחרונים – בעלי 3 שורות כל אחד. אומנם, קיימת צורה נוספת – “סונטה שייקספירית” – בה יש שלושה בתים בני 4 שורות כל אחד, והבית האחרון מכיל שתי שורות בלבד.

  מאפיינים תוכניים: הסונטה מכילה בעיה ופתרונה, או הנחה כלשהי, וסתירתה. החלוקה, לרוב, היא כזו: הצגת הבעיה או ההנחה – בשמונה השורות הראשונות (שני בתים), והפתרון או הנחת-הנגד – בשש השורות האחרונות (שני בתים, בעלי שלש שורות).

  מאפיינים לשוניים: חרוזים – קיימות כמה תבניות חריזה. בתבנית הבסיסית – כל בית מהבתים הראשונים נחרז בתבנית: אבבא, ושש השורות האחרונות – יכולות להגיע באחת מהתבניות הבאות: גדג, דגד / גדה, גדה / גדה, דגה. כך שנוצרו שלוש תבניות מקובלות:

  אבבא, אבבא, גדה, גדה
  

  אבבא, אבבא, גדג, דגד
  

  אבבא, אבבא, גדה, דגה
  

  בסונטה השייקספירית, צורת החריזה שונה: אבאב, גדגד, הוהו, זז.
  

  לשון פיגורטיבית – הסונטה מכילה סמלים, מטפורות, מבעים ציוריים, האנשה וכדו’.

  ו-דוגמא:

  בסוף, סופו של קרב מתיש, חלל

  נותרת בדד, שסועה מקרב ודם

  אויב נורא מולך עוד לא נדם

  בסוף, נפלת כמו טרף בלי שלל.

  ההכרעה קרובה לבוא, אולי בגלל

  שלא לחמת, שלא גילית סודו

  אויב סביב אורב, ממתין עודו

  נעלם, פורח, עף, מוליך שולל.

  אך לא! ניצחון אמת קרוב בלי סרק

  כאן, פה, לא בבקעה גם לא בהר

  דורש: הושיטי יד, סמרטוט, סחבה.

  המלחמה אינה קובעת, רק

  מגרי חמץ, עזבי את כל השאר

  אבק אינו חמץ – זה כלל חובה.

  עזר לך? 👍

  רות רוט  הגיבה לפני 1 שנה, 7 חודשים 1 חברה · 0 תגובות
• 0 תגובות

התחברי כדי להגיב