כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
סיפור בהמשכים קצר || כח הלב || תגובות
-
סיפור בהמשכים קצר || כח הלב || תגובות
-
הכוונה היתה לאחים נשואים של שמעון, וזה לא רלוונטי כרגע, לא לנישואים של שמעון כמובן… דבי, אפשר עהרת תיקון טכנית? בפרק בו מתואר ההמתנה הראשונית לרופא בבי”ח- כתבת “שמעון רוט לחדר מס’…..”
בפועל, מקובלת שמירת פרטיות החולה המינימלית וזה לא לקרוא בשמו אלא ע”י מס’ סידורי של הפציינט. בכל מקרה, הסיפור מוששששלם! מרתק! כתוב כ”כ אוטנטי, מחבר ונוגע ללב!
-
צודקת, תודה על ההערה.
-
-
אני רואה שבאמת היתה חוסר הבנה
שמעון הוא רווק, אין כל קשר שהוא נשוי (רואים כל הסיפור שהוא גר בדירה לבד וכו)
לגבי אם יש לו אחים נשואים – כרגע לא סופר עליהם, לא רואה שזה חובה לספר..
בכל מקרה הוא לא בקשר עם המשפחה שלו, אחרי כל מה שעבר…-
כן, הבנתי מהתגובה של לאה. חשבתי שהשאלה לגבי נישואים כוונה לשמעון ולא הבנתי איך זה מסתדר עם כל הרקע…
-
-
כתיבה מאד יפה
רעיון יפה ונראה שהולך לכיוון מעניין
רק לי הפריע שפועל מדבר עתיד מתחיל בי’ במקום א’?
יחכה- אחכה
יעשה- אעשה
יטפל- אטפל
ועוד…
זה עושה את זה טיפלה לא מקצועי לטעמי
זה לא ביקורת מקצועית של סופרת
אבל כקוראת, ממש מפריע לי דברים כאלה
יכול להיות שהעירו כבר על זה, אבל מופיע גם בפרקים האחרונים
-
תודה על התגובה וההערה.
באמת לא תמיד אני שמה לב על זה לשנות, נסדר הלאה בעז”ה.
-
-
יאו איזה מדהים זה
את כותבת מאלף
רק לא ממש הבנתי איפה הגולה שיש לשמעון?
-
תודה על התגובה 🙂
הגולה שלו ברגל למעלה
-
-
הסיפור מהמם
יש לך כשרון כתיבה מיוחד!
מרגש כל כך
תודה רבה!
-
תודה לך על התגובה! 🙂
-
-
דבי, הסיפור שלך מרגש ואני נהנית לקרוא אותו, אם כי לא תמיד מגיבה..:)
קצת לא אמין בעיניי שישראל מטיף ישיר מדי, אמנם הוא עדין באופן כללי, אבל למה ששמעון שפגש אותו פעמיים- שלוש בחיים יקשיב לו ככה?
ועוד משהו- מצד אחד היה נשמע שהפרופסור לא בלחץ על שמעון, כן כדאי למהר, אבל פתאום בפרק האחרון זה נהיה דחוף ברמה של כמה ימים בודדים?!
-
תודה רעות על הפידבק!
לגבי ישראל ושמעון, הסיפור הוא קצר, לא מתואר כאן את כל המפגשים שלהם, יש להם כבר לפחות חודשיים-שלוש יחד, כשבאחת הפעמים הוא גם סיפר לו את סיפור חייו (קרי, הוא כבר נפתח אליו, הבנדאם היחיד שסיפר לו) הגיוני שהוא יפתח אליו ויספר, וישראל עם לב טוב ורצון לעזור (הם גם רצו לעזור בתור זוג ללא ילדים) עוזר לו.
לגבי הפרופסור, כן מצוין בסיפור שהוא אומר שתקחו החלטה, אבל לא להתמהמה
אחרי כן, יש כבר תור זריז יותרקחי בחשבון נקודה נוספת – הסיפור בכללותו הוא קצר, לא ספר של 60 פרקים…
-
אני חושבת שעדיין כדאי קצת לפרט, אולי להזכיר באגביות בשיחה שהם כבר לומדים חודשיים יחד, להזכיר את השיחה שבה שמעון סיפר את סיפור חייו.
למה את מפרסמת את הסיפור הזה? אם את רוצה לפרסם אותו כדי להוציא אותו אח”כ אז זה נותן לך את ההזדמנויות להרחיב בקלות, אם זה כדי להתאמן אז רק קחי בחשבון שאם לא מדובר בסיפור חד פעמי קצר בעיתון (על 2-3-4 עמודים) חסר לי ההרחבה- את כותבת יפה מאוד, אבל הרבה קטעים עקפת כנראה מתוך רצון להגיע לסוף.
השאלה מה המטרה שלך בכתיבה.
בכל אופן אני אוהבת את הסיפור שלך…
-
אולי לא מוזכר כמה זמן הם לומדים, אבל כן מצויינת השיחה שלהם שבה שמעון מספר על עצמו והעבר שלו. אז כבר הם נפתחו אחד לשני.
האמת, שכרגע אין לי רעיון לפרסם, זה סיפור שמורכב מכמה סיפורים אמיתיים, ואיחדתי לאחד. ומטרתי בפרסום היא לקבל ביקורת (כן!) ולראות בגדול האם זה בכיוון, וגם להעביר מסרים (מקווה שיועבר).
זה הרבה יותר מסיפור בעיתון, זה לא 4 דפים, זה לפחות 15 פרקים (כרגע).
-
-
-
-
-
הסיפור מדהים, נוגע ללב!
רק שאלה קטנה: היה מובן לי עד עכשיו שישראל ואשתו מתמודדים עם המתנה לילדים.
הבנתי לא נכון?
-
היה להם המתנה לילדים, כיום יש להם כבר
-
-
-
-
אין מה לומר – נדיר!
מחכה במתח להמשך,
ואני מאוד מקווה שהוא יחזור מהר מהר לבית של ישראל…
או שמרוב יאוש יתקשר שוב לאמא שלו שתחליט לענות לו ואיכשהו – שתעזור לו…
רק שלא יאריך את ההחלמה שלו בגלל זה…
הוא באמת נכנס ללב…
שברירי כזה שמנסה להרגיש עדיין “גבר גבר…”
-
מהמם מהמם מהמם!!!
כל פרק גורם לי להתחבר יותר לדמויות!
כתוב בצורה כ”כ נעימה לקריאה!
יש לך את זה😊
-
תודה גילי
האמת שגם אני נקשרתי אליהם כבר מאד
וממש כואב לי שהסיפור הולך להיגמר… 🙁
יש לי כיוון להמשך, אבל זה יהיה כבר ספר, נראה אם אני בקטע 🙂
-
-
כעת העלתי את פרק י”ג || כח הלב
פרק קצת ארוך, אחד לפני האחרון!מחכה ממש לתגובות שלכן
תביעו דעה / ביקורת / הערות 🙂 -
מה פרק אחרון כבר??
הסיפור ממש יפה נגע בי מאוד!!
-
האמת שיש לי עוד כיוון המשך.
רק שזה יהיה ארוך ממש כספר, וזה עדיין לא בנוי לי לגמרי.
מתלבטת אם להמשיך או לא…
-
-
מרגש!!! קראתי 2 פרקים ברצף,
הסיפור מדהים וסוחף ! הכתיבה שלך ממש מבטאת חזק את הרגש בסיפור – שזה ממש מעלה דמעות😢
אשמח מאוד להמשך הסיפור ….
תודה לך !! -
הסיפור ממש יפה ונוגע ללב.
מעניין אותי,
הרקע הרפואי אמיתי,
או סתם דמיון…
-
הרקע הרפואי אמיתי (הסיפור המקורי יש בו עוד נקודות מרגשות 🙂 )
הסיפור כפי שאמרתי מורכב מכמה סיפורים אמיתיים-
אני מדברת על התיאורים,
הנפיחות, נוזלים , הכאבים האיומים
-
בדקתי לפני כן את הנושא.
תפרים לאחר ניתוח זה דברים שיכולים לקרות, ועוד יותר אם לא שומרים על מנוחה בהתחלה…-
אמאלה דבי
את אלופה
בבקשה תמשיכי לכתוב
יש לך משהו מיוחד מאוד בכתיבה
ייחודי ומרגש
ומאוד אותנטי
הפרק מהמם כמו כל הקודמים!
תודה רבה!
-
תודה על הפידבק! מדרבן להמשיך!
אני רק צריכה לראות מספיק לייקים כדי לדעת אם אולי להמשך הלאה (לרמה של ספר), או לא 🙂 -
הכוונה שתתנו גם לייקים על הסיפור, זה האנדקציה שלי לראות אם קוראים ואהבו
או תגובות שלכן כאן או בפרטי
תודה לכל המגיבות!
-
-
-
-
-
-
זה פשוט מדהים!
שובב שמעון 🙂
כן הייתי מצפה ממנו כסטודנט לרפואה לשמור על עצמו אבל בסדר…
לכל אחד מותר לעשות שטויות,
וישראל ואישתו – מדהימים!
רק משהו קטן – אולי זו רגישות שלי,
אבל הייתי מורידה את זה שאלישבע קראה לשמעון בשם שלו בטלפון…
זה בכל אופן גבר…
אולי פשוט שתתקשר ותגיד ” שלום, זאת אלישבע… “
ולא שמעון…
ככה אני חושבת בכל אופן…
לא ציפיתי שתקרא לו בשם משפחה, אלא פשוט באלגנטיות לא לקרוא בשם פרטי , כי זה מעיד על קרבה שלכאורה לא אמורה להיות בינהם…
-
תודה שרה על התגובה!
לקחתי לתשומת ליבי את ההערה, תודה על שימת הלב!
צריכה לראות איך לנסח את זה טוב…
-
-
עלה עכשיו! פרק י”ד || כח הלב פרק אחרון 🙂
אשמח לקבל תגובות והערות על הפרק עצמו
וכמובן על הסיפור כולו בכללותו!
וכן, האם יש רצון בהמשך? יש לי אולי אפילוג לסיום
-
זהו היה הפרק האחרון
אשמח לתגובות.
והאם יש רצון בהמשך?
-
כן מאוד !! הסיפור ממש סוחף ובאמת מעניין ההמשך עם המשפחה של שמעון ,
-
תודה פרידה על התגובה!
לגבי המשך אני יחשוב מה נעשה…
-
-
-
קודם כל הסיפור מדהים
את מכניסה את הקורא חזק לתוך התחושות שבעיניי זה טוב מאוד
הכתיבה שלך יפיפיה,הסיפור פשוט כבש אותי
ובטח רצון להמשך,לדעת ששמעון נפגש עם המשפחה שלו,וכו וכו
-
תודה דיני!
שמחה לשמוע (לקרוא) שאת נהנת… 😃
-
-
דבי, הסיפור מקסים,
וזה נראה שלא רק אני חושבת כך.
לגבי המשך – לדעתי לא כדאי לך מיד, גם אם כולן מתחננות.
קודם תסיימים לבנות עלילה ותקציר, תבדקי שהמסרים ברורים לך מספיק ולא הופכים
את הסיפור ל”קיטשי” מדי, או לרצף התרחשויות מסעירות שמלאות את הקורא.-
תודה רות על התגובה!
באמת בסוף החלטתי לא להמשיך, אשלח רק אפילוג כבונוס.
תודה לכל המגיבות 🙂
-
אפשר ל”הזמין” את ההורים של שמעון להשתתף באפילוג?
בבקשה??
כיבוד עלי 🤭🤭🤭.
זה מתבקש כזה…
אולי בחתונה של שמעון, או משהו כזה?
שרואים את שמעון רוקד בלי צליעה בחתונה עם ישראל ועם אבא שלו או משהו כזה,
ויצחקי… איך לא?
אבל אולי זה מידי קיטשי…
לא יודעת,
אני אוהבת סוף טוב 🙂
לפחות בספרים שהכל יהיה טוב בסוף,
בחיים לא תמיד אנחנו זוכים לראות את הסוף המתוק …
-
חמודה,
את צודקת לגמרי, שבחיים לא תמיד רואים את הסוף הטוב והמושלם.
המטרה בסיפור כאן היה להעביר כמה מסרים: גם להורים שמתמודדים, גם לנוער עצמו שמתמודד וגם לסביבה (ראה ערך: ישראל). ולכל אחד כמה מסרים (מקווה שהצלחתי להעביר את כולם).
שכל יהודי הוא נשמה, ועכשיו בפעמי משיח, חובה על כל אחת מאיתנו לנסות לקרב(כל אחת בדרכה שלה כמובן) את אחינו הטועים (זה מה שאמר ההשראה של ישראל בסיפור 🙂 , אמרנו מבוסס על סיפור אמיתי, לא?)
בקיצור, האפילוג יעלה בעז”ה בקרוב (אולי היום בערב, נראה…) הוא שמח בהחלט, אבל לדעתי יותר מציאותי מאשר סוף טוב ומושלם.
חכו ותרא (תקראו) 😄
-
-
-
-
-
תקשיבי
את נראה לי הראשונה שגומרת פה סיפור
אז רק על זה מגיע לך כל הכבוד!!!
ועוד איזה סיפור
היה מושלם ממש נהניתי
-
תודה נעמי על התגובה
שמחה מאד שנהנת!
-
-
הסיפור באמת מקסים, דבי – תודה!
מאוד אהבתי את האפילוג.
ולגבי העובדה שאת הראשונה שגמרת: טוב, מראש תכננת סיפור קצר… זו כמות סבירה
של פרקים לגמור, ומהר…
נעמי – ככל שתגבנה יותר לסיפורים בהערות ענייניות גם מה לתקן או דברים שמהם
נהניתן במיוחד (הערות יותר ספציפיות), כך יגדל החשק לשתף ולגמור את הסיפור.
חלק מהסיפורים די אנמיים בתגובות שלהם…-
צודקת ב 100%!!!!
מאד חסר פידבק, וכשיש זה מאד מדרבן להמשיך, אני יודעת שנגיד את הסיפור שלי קראו עוד כמה שלא סמנו “לייק” אבל תכלס, כדאי כן לסמן, ככה רואים כמה קראו, פידבקים – כמה מרוצות.
ודרך אגב – הרבה מהערות כאן עזרו לי מאד (שינתי הרבה בניסוח, הוספתי קטעים חדשים, “עיבתי” יותר את הסיפור)
בקיצור – יש פידבק – יש פרק! 🙂
-
-
איפה את מעלה את כל הפרקים? והאם אפשר לקבל רצוף את הפרקים, לקרוא ברצף?
לא קראתי שום פרק, ומהתגובות נראה שמדובר בסיפור שווה במיוחד. אשמח לקרוא. -
-
דבי – מדהים,
והבונוס ממש מרגש,
הלוואי על כל אחינו הטועים במהרה!!
-
אמן ואמן!
שמחתי לקרוא את תגובתך 🙂
-
-
וואו דבי איזה סיפור מדהים!
והאפילוג מרגש ממש!! איזה כיף לקרוא סיפור כזה טוב ולהישאר עם טעם טוב בסוף..
תודה שעשית אותו טוב ומציאותי..
-
שמחתי לקרוא את תגובתך!
תודה 🙂
-
Log in to reply.
