כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
פ(נ)ינת לשון: עראי או ארעי?
-
פ(נ)ינת לשון: עראי או ארעי?
נצא לרגע מהקבע ומהקיבעון המחשבתי… וננסה להעמיק חקר בארעיות של המילים.
בכל התנ”ך לא נמצא את המילה ‘ארעי’ או ‘עראי’, בוודאי לא במשמעות המוכרת.
אז אולי אלה מילים מהעברית המתחדשת? אולי כלל אינן מילים בלשון הקודש?!
מלשון הקודש המסורה מדור דור ועד “העברית החדשה” – השפה המסולפת ש’חידשו’
בן-יהודה וחבריו, עברו תהפוכות רבות על שפת הקודש.
העולם נברא בלשון הקודש, והתנ”ך כולו נכתב כמובן בלשון הקודש. אמנם יש מילים
שמופיעות רק בתורה, ויש אחרות שמתחילות להופיע רק בנביאים אחרונים או בכתובים,
וכמובן, מדובר על תקופות אחרות בעמ”י, אך כולן – לשון הקודש, ומרועה אחד ניתנו.
התורה שבעל פה כוללת מילים נוספות, ויש מילים רבות שמופיעות לראשונה רק במשנה,
בגמרא או במדרשים. סגנון זה של לשון הקודש מכונה “לשון חכמים”, ויש לו
מאפיינים רבים השונים מלשון התנ”ך, כמו סיומת רבים באות ן’ (ולא ב-ם’), או
מילים רבות מארמית שנכנסו אל השפה.
בהמשך עברה השפה עוד שינויים, ובתקופת הראשונים והאחרונים השתנו חלק ממאפייניה
של לשון חכמים. לשון זו – בה נכתבו ספרי הראשונים והאחרונים עד ימינו אנו –
מכונה “לשון רבנית”. המון העם, לרוב, דיברו בשפה זרה (המתובלת, כמובן, במילים
רבות מלשון הקודש, כמו אידיש ולאדינו), ולשון הקודש נותרה קודש לדברים שבקדושה.
בשלב מסוים בהיסטוריה, עם התפתחות ההשכלה והציונות שעשו שמות בעמ”י, חיפשו אלו
שפרקו עול תורה – עול אחר, והם “חידשו” את השפה, או כפי שהם קוראים לזה – עפ”ל
– “החיו את השפה”. מה יש להחיות משהו שמעולם לא מת? ובפרט, שהם הצליחו לסלף
משמעויות בצורה קיצונית…
בעברית החדשה, בניגוד ללשון חכמים, קיים הבדל בין המילה “עראי” למילה “ארעי”,
ואמנם הוא חיצוני מאוד: עראי מציין שם עצם, בעוד ארעי הוא שם תואר. (ולכן
המילה ארעי יכולה להפוך לרבים או לנקבה, בעוד המילה עראי קיימת רק בצורה היסוד
וברבים: עראי, עראים. אין עראית, יש ארעית.)
אבל המילים עצמן מופיעות כבר בלשון חכמים. במשנה נאמר: “כָּל שִׁבְעַת
הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי” (סוכה פ”ב, מ”ט).
ובגמרא: “צא מדירת קבע ושב בדירת עראי” (סוכה ב, ע”א). כלומר, בסוכות אנו
יוצאים מהמקום הקבוע והרגיל, ועוברים למקום זמני וארעי (כאמור, מבחינת משמעות
– בלשון חכמים אין הבדל בין עראי לארעי).
הבה נחזור עוד מעט אחורנית, ונגלה איך התגלגלה מילה זו.
בפרשת בחוקותי, כהקדמה לקללות, נאמר בתורה (ויקרא כו, כא): “וְאִם תֵּלְכוּ
עִמִּי קֶרִי…”. כאן אנחנו מוצאים את ההקשר בין לשון תנ”ך ללשון חכמים.
התרגום יונתן מפרש את המילה ”קרי” כך: “בְּעַרְאַי”. רש”י מביא כמה הסברים
למילה ‘קרי’, ואחד מהם הוא – מקרה. “רבותינו אמרו עראי, במקרה, שאינו אלא
לפרקים, כן תלכו עראי במצוות”.
משהו עראי הוא משהו שמגיע במקרה – לפעמים כן, לפעמים לא. אם ח”ו יגיע מצב
שעמ”י יקיים את המצוות לפעמים כן ולפעמים לא – בעראיות, במקרה, אזי חלילה ילך
אף הקב”ה עמם בקרי וייסר אותם.יש לך מה להוסיף? אשמח לקרוא!
-
1 תגובה
-
מעניין
בדקתי בתרגום לאנגלית
עראי הוא זמני – temporary
ארעי הוא חולף – ephemerai
ובבדיקה מעמיקה מהו השימוש בשתי המילים בתוך משפטים באנגלית:
עראי זו מילה שמגדירה משהו שנמשך ליחידת זמן מסויים, לא קבוע
וארעי זו מילה שמתארת דבר שנמשך לתקופה וזמן קצר מאד
Log in to reply.
