כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
רק כאב של ט' באב-שיתוף
-
רק כאב של ט' באב-שיתוף
לא שיר,
ולא אקטואלי.
לא אכפת לי עכשיו כלום!
תגידו שאני לא יודעת לכתוב,
שאני לא יודעת לבטא את עצמי,
תגידו מה שאתם רוצים עלי.
ואני אגיד,
לא, אני לא אגיד,
אני אטיח אבכה.
ואצרח !!!
כמו ילדה קטנה שרוקעת ברגליים,
רציתי כל כך, ועדיין לא קיבלתי!
ויסתכלו עלי, מה עבר עליה—
כן, עבר ועובר עלי.
ואני לא יכולה עוד
האמנתי שהגאולה מגיעה עכשיו !!!
לא מחר,
לא עוד שעה,
עכשיווו
לא האמנתי שקיימת בכלל אופציה אחרת,
הייתי בטוחה!
תשעה באב הזה,
עם כל סימני הגלות והגאולה,
אין מצב שלא.
אני פשוט מפחדת להתעורר,
לפתוח עיניים ולגלות שהוא עוד לא פה, המשיח.
פחד ממשי, איום, תופס אותי,
מצמצם את נוכחותי.
מפחדת להיות פה בעולם,
בדור הזה,
שחווה חורבן,
ואנחנו יודעות מה משמעות של חורבן?!
חושבות שכן—
אבל חורבן בית המקדש,
נחרב עכשיו !!!
מדמיינת את האש שבוערת, אש להבה,
את העשן שחוסם לי את הנשימה,
אני לא נושמת כמעט,
לא מסוגלת יותר
אם לא נבנה בימינו,
כאילו נחרב בימינו,
אבא,
נחרב בימינו,
לא רק שלא נבנה?!
איך ממשיכים מכאן?
חייבת נחמה!!!
ד’ בבקשה.
שלא יגמר היום,
שעוד הדקה,
תבוא הגאולה,
לא מסוגלת לחשוב אחרת,
אז, בבקשה
ג-א-ו-ל-ה!
-
2 תגובות
-
וואוווו
מטלטל ומחבר
כשחושבים על האש והעשן כאן ועכשיו ולא בעבר…
ממש חידדת את ההרגשה הזאת, שהוא נחרב עכשיו ממש!!
תודה!!
-
שמה פס עלייך – סתאאאאם
השיר באמת נוגע ללב.
המצב קשוח, אין מה לומר
היטבת להביע את מה שהרבה אנשים מרגישים.
“אוי טאטע אין הימל, רחמים! רחמים! רחמים!”
(ככה היה בעלי זצ”ל אומר כל הזמן.)
Log in to reply.
