כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
שיחה ממתינה 👁 יחסי עבודה
-
שיחה ממתינה 👁 יחסי עבודה
אי-אז בעלומיי, ערכתי את עיתון הסמינר. לא אלאה אתכן בתיאור התהליך המתיש עד ליצירה הגמורה והיפהפייה שהפעימה את לב כל רואיה. רק העומדות מאחורי הקלעים היו מאוכזבות כמוני, ומאוד לא מוּבָנוֹת… אבל לא זה העניין. אני רוצה לגעת רק בנקודה אחת שהטרידה אותי אז, והיא פגשה ופוגשת אותי בצמתים רבים בעולם העבודה: מה עושים כש”בעל המאה, נכנס לתמונה, ו’על הדרך’ מכניס עוד כמה?
‘בעל המאה’ יכול להיות המנכ”ל, המו”ל או כל אחד אחר שחש שהסמכות שלו מתירה לו להשליט את דעתו גם בנושאים שהוא אינו מבין בהם.
הנה סיטואציות לדוגמא:# העורכת המקצועית עברה על כתבה של תחקירנית מוצלחת, שדיוקי לשון הם לא החלק החזק אצלה… מגיעה המזכירה בשם המנכ”ל ודורשת לוותר על השלב של עריכת לשון, כי העיתון צריך לרדת לדפוס אתמול! (ואתמול עורכת הלשון הייתה עסוקה עם כתבות אחרות…) הרמה, בהתאם…
# המו”ל של המגזין רוצה מאוד להכניס מאמר של רבנית מסוימת. דא עקא, שהמאמר מחריד מבחינת הניסוח… הכותבת קיצרה כשצריך להאריך, האריכה כשצריך לקצר וכו’ – ועוד התנתה: אין לשנות מילה! אפילו לא עריכת לשון. נו, מה תעשה העורכת, שמתביישת להיות חתומה על מגזין שבו מופיע מאמר שכזה?
# מנהלת בית הספר, בצוותא עם הסגנית והמורות והיועצת החינוכית, דרשו שינויים מסוימים בתסריט (או במחזה, או במחזמר, לא משנה). הכותבת, כמובן, נאלצה להיכנע, אבל בתחושה רעה. אם היו להן הערות ענייניות… אבל ההערות היו נגועות בהמון טעם אישי (תעשי כמו שעשו במסיבה של הבית ספר השני – תוסיפי אפקט פלוני, זה ממש ישדרג… אה, זה לא קשור לסגנון של המסיבה הזו? לא משנה, אבל זה ישדרג) וחוסר ענייניות משווע. אם הן היו מ ביעות את דעתן החינוכית ופוסלות חלקים על הרקע הזה – ניחא. זה התחום שלהן. אבל כתיבה – זה התחום של הכותבת!
# עורכת הלשון, כרגיל, שלחה את הקובץ עם כל השינויים שערכה ב’עקוב אחר שינויים’. כשהיא פתחה את העיתון ורפרפה על הכתבה, נחרדה. מילא, טעויות. אבל פרגנו לה את מלוא הקרדיט על עריכת לשון! בתוספת כתובת המייל שלה! בירור מהיר הניב את ההסבר המרגיז: הכותבת היא הבת של הבוס (המנכ”ל, הבעלים, לא משנה מה בדיוק) והיו לה כל מיני דרישות על ניסוחים מדויקים מלאי כוונות עמוקות. ולכן היא סירבה לקבל את הערות עורכת הלשון, כי אולי מבחינה לשונית זה נכון אבל לא מבחינה ספרותית ולא מבחינת המסר שלה וכו’…
מזדהה עם הרוגז? מכירה דברים כאלה מקרוב?
ואולי את דווקא עומדת בצד השני, שרוצה את הכי טוב אבל קשה לו לוותר על השליטה?מוזמנת להגיב, ולנסות לענות לנו על שאלת המאה:
מה עושים כש’בעל המאה’ משתמש בסמכותו כדי לתקוע ‘טריזים’ בגלגלי המקצועיות של בעלי המקצוע? איך מתמודדים???
בין אם הפגיעה היא רגשית בלבד (‘הרסו לי את ההנאה מהעבודה’), וגם כשהיא כוללת פגיעה במוניטין (‘אני חתומה על תוצר שהוא מתחת לרמה המקצועית שלי’).🎤 המיקרופון בידיים שלך.
-
3 תגובות
-
תמיד שהגשתי כתבה או מאמר
הבהירו לי במפורש זה יעבור עריכת לשון
ואת תהיי כפופה לזה
לא תוכלי לשנות או להעיר,
לגבי כותבות מחזה למוסדות חינוך-בשביל זה יש את המורה לתחביר או לדקדוק,הערה אחת שלה על מה זה הסגנון הכתיבה הגרוע הזה,ואיך אפשר שהתלמידות שלנו יראו כזה דבר בלתי דקדוקי בעליל אחרי כל מה שמלמדים אותם,זה מצביע על בית ספר עם רמה נמוכה בדקדוק וכו, וכל המורות מתקפלות
-
אושרת, את מאוד אסרטיבית, ועבדת כנראה במקומות מהוגנים.
או – שלא היית אחיינית של המנהל… או שהמורות לדקדוק/תחביר היו גם סגניות…
חברות, מה אומרות?
-
נכון
כתבתי למגזינים שהמו”ל שלהן
עורכת לשונית בעצמה
ואין מצב שהיא תוציא חומר לא מהוקצע ועוד על שמה…
ולעבוד עם כאלה שקרובים לצלחת
זה ללמוד להוריד ראש ולהמשיך הלאה..
באמת מרגיז, מוציא אותך לא מקצועית ואת בסוף האשמה..
ואם היא מורה לדקדוק שמאשרת את זה
אז לא יודעת, אולי הטענה של הבת שלי שהמורה לדקדוק לא יודעת את החומר בכלל צודקת…
Log in to reply.
