כתיבה ספרותית
כל מה (ומי) שכותב וקורא. קהילה מפרגנת ואוהדת, שנהנית לקרוא ולהגיב לקטעים כתובים, ולדון בנושאים הקשורים לתחום הספרות.
מובילה:
- Organized by
-
-
שירים || תגובות
-
שירים || תגובות
כעת פתחתי שני דיונים לשירים: הראשון – להעלאת שירים כדי שנהנה לקרוא…
וזה הנוכחי – לתגובות על השירים. כך נוכל לקרוא ברצף שירים שעולים, ומנגד לקרוא ברצף תגובות.
מחכות לקרוא אתכן!
ו—
רק לפרגן 🙂
תזכורת: כל תגובה, מנומקת!
-
16 תגובות
-
חברות, מתזכרת: כאן המקום לתגובות על שירים שהועלו לשרשור “שירים || קריאה מהנה”.
למען הסדר הטוב, אנא העלינה את התגובות לכאן! ורשומנה לאיזה שיר הכוונה (כותרת בלבד)
-
אהובה וציפי השירים מיוחדים!
אהובה – השיר הראשון שלך נגע לליבי— כמה עצוב.
אהבתי את הפניה אל הפעוט…
וגם השיר השני, האמתי כל כך.
ציפי – השיר מיוחד ומרגש
אהבתי את החזרתיות (תרי נשמות, שתי עולמות)
מרשה הערה קטנה?… שני עולמות…
-
רעות יקרה,
לקראת פסח אמור להתפרסם לי שיר, בעזרת השם.
כשהוא יתפרסם, אעלה אותו גם כאן בלי נדר.
סוג של ממתק מחזק לפסח!!
-
-
אהובה,
עצוב… נוגע
נגע לי ילד בן שנתיים שבסך הכל התקשה להיפרד לשנת לילה,
ונאלץ להיפרד עד ביאת גואל…
בשיר הדהד לי חזק ההדגשה של היתמות והישארותו לבד – חזר הביתה לומר יתגדל ויתקדש.
ושבמקום לעצום עיניים – האב עצם עיניים. המשחק הלשוני הזה שמדגיש את הטרגדיה, את ההיפוך – שקרה מה שלא היה מצופה שיקרה. הניגוד שאבא שצריך להישאר ער – לשמור על הילד ולאפשר לו מנוחה, וכעת האב נח על משכבו והפעוט נותר ערני, דרוך, מבוהל.
-
שרה, לא יודעת איך מתייגים🤔
ממש אהבתי את השיר שלך, הוא נגע לי בלב…
זה נראה כאילו יש לו מנגינה, את יודעת?
הוא מתאים להיות שיר מרגש, לדעתי
-
חיה ק’, נהניתי לקרוא את השירים שלך. זורמים, קצביים, נעימים לאוזן
(וירטואלית, כשאני קוראת).
המסר מועבר בצורה קלילה וברורה. -
וואו כמה שירים!
אהבתי הרבה מהם
בגלל קצב, הומר, חריזה וכו’
וקצת קשה לי לאחוז ראש ולהגיב כאן בשרשור נפרד…
משהי מזדהה או שזו רק אני?
אם יש עוד כאלה
אז נראה לי שחבל שהכותבות תפסדנה תגובות שיכולות להועיל
רק משום שזה יחד עם עוד הרבה שירים אחרים…
-
חברות,
מסכימות עם רעות?
או מסכימות יותר עם החברות האחרות שהציעו שרשורים נפרדים?
כל קול קובע!
-
אני מסכימה עם רעות, יש צורך לאחוז ראש מה התגובה לאיזה שיר.
נראה לי שזה בסדר לכתוב משוב קצר על שירים.
לפעמים מותר גם רק ליהנות ללא תגובה, אפשר גם לסמן לייק בלבד.
אבל לאחוז ראש עם שני פוסטים זה קשה.
אפשרות נוספת היא שבסיום של הודעה / שיר יהיה קישור לפוסט האחר של ההודעות עם מיספור ההודעות ואז אם אין הודעות בקשר לשיר הזה, אז זה לא יהיה מספר לידו.אני מפנטזת? ממציאה גלגל חדש? 😝
יש כאלה שהמשוב ממש חשוב להן, אצלי, למשל, זה פחות חשוב, אני כותבת כדי לשתף, לא זקוקה למשוב (גם לא חיובי!). אבל למי שצריכה זה ממש יעזור לה.
-
אני מסכימה עם רעות.
לדעתי אין עניין שיהיה שרשור שירים ושרשור תגובות להם. השירים הרי לא על אותו נושא ולא נועדו להשוואה ביניהם, אין עניין שהם יופיעו דווקא ברצף אחד.
ודאי שקשה לעקוב אחרי השירים והתגובות להם כשמדובר בשני שרשורים שונים עם הרבה תוכן והרבה תגובות.
-
-
-
מסכימה עם רעות.
חושבת שקל יותר שהתגובות לשיר נמצאות בסמוך אליו.
-
אהובה, השיר בדמיך חיי כתוב מדהים ומרגש מאוד.
מה נגע בי?
השורה החוזרת – על פייגא או קיילא (מצטערת שלא זוכרת מדויק, השיר לא לפניי. עוד סיבה לשים את התגובות בהמשך לשיר ולא בשרשור נפרד). יש בה ניגוד מסוים: מצד אחד היא מקרבת לחוויה הספציפית, של שמות ספציפיים שהיו שם: פייגא, קיילא… מצד שני היא מציינת את זה כמשהו עמום שמדגיש את האנונימיות – לא ברור אם זו פייגא או קיילא, כי היו שם כל כך הרבה שעברו את הגהינום הזה, והן התחלפו, והתייחסו אליהן כאל מספרים ולא שמות… זו הייתה טרגדיה המונית כך שאולי זו הייתה פייגא ואולי קיילא – מה זה כאילו משנה, הרי היו כל כך הרבה פייגות וקיילות ופרומות ושפרינצות …
הביטוי ליד הגדר – מרגישה שזה ביטוי טעון שמשקף גם את ההצצה מצד אחד לצד אחר, גם את ההגבלה הנוראה והקורעת – לראות את הקרובים הולכים לכיוון אחר ואי אפשר לגשת אליהם, כי הגדר מפרידה… כמה זה נורא! וגם את עצם המאסר בתוך גדרות תיל – אי אפשר לברוח מהגורל המר…
הביטוי: צפוף לדמעות… איזו דרך ציורית לציין את זה שמצד אחד כל כך הרבה דמעות היו צריכות להישפך שם, ואם יבש מעיין הדמעות וכבר לא בוכים – זה לא כי אין על מה לבכות אלא כי כבר אי אפשר לבכות כל כך הרבה, אין כבר מקום לדמעות.
-
דינה יקרה,
תודה רבה על המילים הכל כך מדויקות!!
זה בדיוק זה, המשחק עם השמות היה עם שמות הילדים, כי זה היה בדיוק כך.
ובאמת יצא לי לשמוע שורדים מ’שם’. לא יודעת אם זה בכו, כי כאב שבוכים עליו הוא כאב מוגבל. וזה היה הרבה הרבה מעבר.
אני לא בת לשורדים, כי שורשי מאיזור אחר בכדור, אבל אותה “מִינְדָא אוֹ פֶיְגֶּא, פְרוּמָה אוֹ קֵיְלָא” יכלה להיות גם סבתא רבא שלי באותה מידה שזו סבתא של מינדי או פייגי שישבו לידי בכיתה. אותן חברות שלי שלא היתה להן סבתא רבא, כי היא נשארה שם. ליד הגדר, מהעבר השני.
בדמייך חיי!!
-
-
דינה, התגובה שלך מקסימה! נהניתי לקרוא אותה. מפרטת ומחברת. ממש כמו ניתוח
בשיעור ספרות 🙂
ולגבי מיקום התגובות –
אני מתרשמת שעדיף לאחד את שני השרשורים – של השירים ושל התגובות.
בינתיים אפשר להגיב בשרשור של השירים עצמם, ואחשוב איך בדיוק לאחד את מה שכבר
קיים.
מקווה שיהיה מוצלח 🙂 תודה לכל אחת שהגיבה! -
תציל אותנו אבא
למי שכתבה אותו, השיר שלך נוגע חזק! ממש הרגשתי איך זז לי משהו בלב ומבקש זאת גם.. כמה פשוט -ככה נוגע תצליחי!
-
טוב, עד שיוכרע הדיון מה עושים עם התגובות אני שמה את שלי פה:)
@mootam !!! איזה שיר מושלם!
אמתי וחמוד, מקצב כייפי זורם בעין…
חרוזים משובחים!
אהבתי מאוד את המשלב
ושורות כאלה חמודות, הומור טוב…
“סִיַּמְתִּי סִפּוּר
הִיא מָצְאָה שָׁם פִּילִים”
“יֵשׁ לָהּ דֵּעוֹת
בְּלִי עַיִן הָרָע”…
הלוואי עלי! בשמחות אצל כולנו 😃
לקרוא פעם ועוד פעם…
Log in to reply.
