שיחה ממתינה👁‍🗨 והפעם: "נולדתי עם זה" – כישרון מול ידע

[נחמי ב.ש. שוּרוֹת- כתיבת תוכן מהשורה הראשונה]

טוב הראשונה להתכבד-

כאחת שמוכשרת בתחום מגיל אפס זכיתי לפרסם כתבות ושירים בבמות נבחרות מאד- זה התקבל בהתלהבות ורגש וכו’ עד המקום שבו החלטתי שאני הופכת את העיסוק הצדדי למשהו רציני יותר.

פתאום התחילו ההתלבטויות אם ללמוד או לא, וגם החלומות שלי גדלו והם נתקלים בהחלט בקשיים גדולים כיאה לחלומות שכאלה (עורכות קשוחות מאד שמפילות אותי על דברים קטנים וטכניים שהכשרון דלג עליהם וכו’).

אז כרגע אני לומדת באופן אוטו-דידקטי (לימוד עצמי), וגם לומדת מהכשלונות שלי.

לומר שאפשר לחסוך את כל זה בלימוד ממוקד? בהחלט!

ויותר מזה לדעתי הגרעין הוא כשרון חזק, אחרת אין מה שמבדל אותך מול כל הלומדות כתיבה, ואני מתכוונת לכתיבה אומנותית דווקא.

[אילת השחר]

כאחת שלמדה בכמה מקומות, ביניהם כמה נחשבים במיוחד וידועים:)

אני אומרת תמיד, עוד לפני שלמדתי ועוד יותר אחרי…
*שקודם כל הכישרון הבסיסי חייב להיות. זה הגרעין המשמעותי, כפי שכבר אמרו
כאן🖕*
מי ש ‘אין לה את זה’, כולל אהבה לתחום! אז באמת חבל על כל המאמצים שתשקיע
והכסף הרב שהיא תוציא…

אבל מי שיש לה, נמשכת לתחום ורואה שבאמת יש על מה לדבר, אז לדעתי כדאי ללמוד,
בהחלט.
*מה שכן, גם כאן כדאי לבדוק מה בדיוק אני צריכה ללמוד…*
נמשכת לסיפורת ארוכה ועלילות? לכי על זה… יש לך מלא מה ללמוד על עלילות
ומבנים.
מעדיפה את התחום הלשוני, עריכות ושכתובים, מאמרים מקצועיים, עבודות וכו’? זאת
נישה שונה לחלוטין!
לטורים צריך יותר היכרות עם השטח וזיהוי המאפיינים (למידה עצמית כזאת)
לכתבות יש כללים, אבל אפשר לקלוט אותם גם דרך קריאה של הרבה כתבות טובות.
יש כאלה שבכלל אוהבות לכתוב שירים, וזה עוד יותר תחום שמסובך ללמוד, או שיש או
שאין😉
(גם זה תלוי, שירים עם מנגינות – המנונים וכו’ יש מה ללמוד, יש משהו מובנה
והגיוני. שירה מודרנית קצת פחות… )
בקיצור, ללמוד – כן,
השאלה היא מה את רוצה ללמוד… במה את רוצה לעבוד, בתוך העולם הענק והמרתק של
כתיבה.

[משתמש לא ידוע]

קראתי פעם ראיון של גדי פולק,

צייר מדהים שכולנו מכירות..

הוא אמר ש5% מהציור זה כישרון ו95% למידה

הוא סיפר על עצמו שהיו לו תקופות שהיה מצייר 100 ציורים ביום

הלמידה, ההתנסות- כנראה עושים את ההבדל

והאמת שזה נותן תקווה..

[נחמי ב.ש. שוּרוֹת- כתיבת תוכן מהשורה הראשונה]

אפשר שאלה?

ציור לדעתך הוא דבר מקביל לכתיבה?

אני גם מציירת, ומהשטח יכולה להעיד שבאמת בציור אפשר להגיע למקומות גבוהים מאד לאו דווקא מכשרון אלא מלמידה.

לדעתי ציור מקביל לנגינה שבהם הלמידה היא העיקר, אבל כתיבה?

ועוד נקודה קטנה- ההדגשה היא על כשרון בכתיבה אומנותית, כי לדעתי בכתיבה שיווקית בהחלט אפשר לשים את רוב האחוזים בלמידה איכותית.

[ענת אלון]

אני חושבת שכישרון נותן נקודת פתיחה מאד משמעותית,

אבל משם חייבים ללמוד. וכמו שכתבו קודם, יש מגוון דרכים לעשות את זה,
ובמיוחד היום כשיש המון מידע נגיש וחינמי בכל תחום.
הישענות על כישרון היא סוג של לשים את הראש באדמה.
‘אני מוכשרת, אני לא צריכה ללמוד’- זאת אמירה חוסמת. מנסיון עם תלמידות,
מי שנכנסת בגישה כזו, יוצאת מהלימודים בדיוק כפי שנכנסה…
נחמי, כמי שעוסקת במוזיקה ובציור, ולא גומרת ללמוד, אני יכולה לומר
שאמנם הכישורים הנדרשים לכל תחום הם שונים, לציור -שליטה מוטורית, תפיסה חזותית,
זכרון חזותית, אומדן וכישורים אמנותיים נוספים כמו דמיון, יצירתיות ואסתטיקה,
ולמוזיקה- קואורדינציה, שליטה מוטורית, זכרון שמיעתי, אבחנה שמיעתית, קצב,
יכולת עיבוד מהירה, כישורים קוגנטיביים ועוד,

ולכתיבה- אתן יודעות יותר ממני….

אבל העיקרון הוא אותו עיקרון. יש גרעין של כישרון שגם יבדל אותך מאחרות בתחום,
ומשם- כל מה שתלמדי יקפיץ אותך לרמות אחרות.

אפשר ליצור גם בלי ללמוד, ולהגיע לתוצאות יפות ומדהימות. אבל בעין מקצועית,
מיד אפשר לגלות את החורים שאי אפשר לסגור בעזרת הכשרון הטבעי.
לפעמים חוששים להתקבע עם כללים וכביכול לקלקל את הטבעיות הראשונית של היצירה,
ויש בזה הרבה… לדעתי חלק מהתהליך זה להטמיע את כל מה שלומדים ומחדשים
בצורה טבעית בסגנון האישי שלך.

ועוד משהו, כשלומדים, אבל באמת! מתוך רצון לדעת ולהתמקצע, מגלים כמה התחום רחב וגדול
ומהו ההבדל בין הישענות על כשרון לבין יצירה מתוך ידע מקצועי.

[פנינה ריימונד]

כותב יכול לשגות אם לא למד.

שגיאה במינון הרגשות בעלילה, בבנייתה, לאו דווקא בכתיבה המאלפת שלו…

חייבים ללמוד כדי לנווט את הכשרון הזה

אחרת הוא יתפרע, או ייחנק [מה שקרה לי]

[נעמה שרגא]

אני חושבת גם, שלמידה מקצרת תהליכים. את יכולה לנסות להתאמן, לקבל בקורת,
ללמוד מיצירות של אחרות- אבל כמה זמן זה יקח עד שתקלטי מה נכון, מה לא, איך
לעשות את זה בפועל?
למידה נותנת לך הכל בצורה מרוכזת.
מה שראיתי על עצמי, זה שלמידה גם נותנת לך הרגלי כתיבה טובים ויציבים. בלי
למידה כותבים רק כשיש חשק או רעיון. למידה נותנת לך כלים להמשיך לכתוב גם
כשאין השראה סוחפת או רעיון גרנדיוזי, ולהגיע לתוצאות טובות בס”ד.