טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
איך אפשר לעזור לילדה?
-
איך אפשר לעזור לילדה?
בת 4, שכשנה לאחר שנגמלה סופית, חזרה לפספס (משהו לא נעים…)
זה קורה לה לפעמים בגן, ואז מזעיקים אותי לטפל בה.
זה קורה לה הרבה בבית.
כאילו שהיא שכחה איך הולכים לשירותים.
המצב הפך להיות ממש בלתי נסבל. לה לא נעים ולכן מתביישת שיחליפו לה.
הילדים בבית לועגים לה וכולם כולם סובלים.
-
20 תגובות
-
מכירה משהי שלאחר שנגמלה זה חזר לה, והיא כבר בת 12 ועדיין קיים…
לפי מה שאני מכירה זה רגשי. יש איזה אירוע שקרה?
נולד לה אח\ות?
עד כמה שזה לא נשמע – זה יכול להיות קשור מאוד.
בהצלחה!
-
שלושת המימדים עובד פלאים. טיפול אחד או שתיים
בדכ’ כשיש שינוי בבית אך לא בהכרח
-
מאוד שכיח בגיל הזה.
זה יכול לקרות גם משינוי של איש צוות בגן/אירוע משמעותי בבית/ ועוד סיבות רבות ומגוונות.
קודם כל לבדוק את הסביבה שלה: אם טוב לה בגן/יש לה חברות
וגם כדאי לשלול קשיים: חרדה/פחד/אירוע טראומטי וכו’
אם לא נמצא משהו יוצא דופן,
את יכולה לעזור לה לפתור את זה :
לא להיבהל ולא לשדר לחץ או מצוקה כשהיא מפספסת.
להתייחס לזה בשיויון נפש-מינימום התייחסות.
לומר לה שזה נורמלי וקורה להרבה ילדות
“את גדולה וכבר יודעת ללכת לשירותים.” “בדרך כלל את יבשה”
“אופס, את רטובה.. זה לא נעים, בואי אעזור לך להחליף.”
ולשתף אותה בהחלפה: לתת לה תפקיד – כשהמטרה שהיא תהיה שותפה מלאה ולוקחת אחריות.
אפילו לתת לה להכניס בגדי החלפה לתיק , כשמתארגנים בערב ליום המחרת.
“בזמן האחרון קורה לך שאת לא שמה לב ומפספסת בגן. זה ודאי לא נעים מהגננת ומהחברות.. אז בינתיים, נשים בגדי החלפה בתיק ולאט לאט את כבר תשימי לב ותלכי לשירותים בזמן”
בכבוד. ברגישות. באמון מלא שזה מצב זמני ויחלוף.
אפשר ורצוי למצוא את ההזדמנויות לחזק אותה על משימות אחרות שהיא עושה ומצליחה.
-
חוסר שליטה על הסוגרים (זה מה שהבנתי שקורה)
הוא מעט יותר עמוק מהרטבה, ולכן שינוי התפיסה לגבי זה, התייחסות “קלה” ולא נבהלת, לא מספיקות בשביל למגר את התופעה הזו. וכמו שרחל תיאר, לענ”ד, לא “מאוד שכיח”, זה מקרה שדורש התייחסות מעבר להרגעה וביטחון.
פחות מסתבר שהתייחסות לכך בשוויון נפש תרפא את זה (זה נהדר, אבל קחי בחשבון שילדה בת 4 כבר איכשהו מתביישת בזה, יש ממנה ריח רע, היא רואה בדיוק איך החברות מתייחסות וכו’. ובכלל – גננת לא יכולה להתייחס לכך בשוויון נפש! זה לא משהו שניתן ל”הפיל” אותו על הילדה לטיפולה הבלעדי…)
לא חושבת שכשהאימא תתייחס לזה בשוויון נפש מוחלט כפי שתיארת, היא תקבל הרגשה טובה, אלא להיפך – המצב הוא לא נעים בכל מקרה, וכביכול לא אכפת לה ממנה שהיא כך סובלת. (כמובן – אני לא מתכוונת לומר שלחץ ובהלה מסייעים, אלא שהרוגע הוא לא הכלי היחיד הדרוש כאן, זה כמו לתת אקמול לדלקת)
חושבת שהנ”ל מתאים יותר לנושא הרטבות, וגם – פחות כשהן חוזרות ונשנות באופן גורף.
אולי חשבת שהיא מתכוונת להרטבה?
ואולי אני טעיתי בהבנה?
-
-
בהחלט יכול להיות שקרה משהו רגשי. לפעמים זה פגיעה רגשית/ אחר.
יכולה להתיעץ איתי – בטל 0583257250 איטה אימר – עוצמות
-
רחל יקרה,
בעיה זו יכולה להיווצר כתוצאה מעצירות רצינית, לא אפרט כאן למה ואיך, ויש טיפול תרופתי (משלשל) שהילד מקבל ע”מ להשתחרר מהעצירות ולמנוע את חוסר השליטה ע”י זה. (תופעה זו נקראת אנקופרזיס בספרות הרפואית)
גם אם זאת הסיבה,
מומלץ מאוד לפנות לטיפול רגשי
(אני כותבת זאת בתור מישהי שרואה כל הזמן תוצאות ב”ה של קשר גוף-נפש, וזו גם הדעה הרווחת ברפואה הרגילה)
קל וחומר, אם סיבה זו נשללה – הרופא עצמו יפנה אותך להדרכת הורים/טיפול רגשי לילדה.
ישנן שיטות (גילוי נאות: אני עובדת עם אחת מהן, וזה נפלא!!!) שעובדות דרך האם ומשפיעות באופן מדהים על הילד (וגם על כל השאר) כך שאת יוצאת עם 2 הדברים יחד (לא ממש הדרכת הורים, אבל כן שינוי ועבודה עצמית, וגם – טיפול בילדה)
יכולה לכתוב לך מניסיוני, שבטיפולים קצרי הטווח בנושא הזה ספציפית – לעיתים הבעיה צצה שוב איכשהו, (ואז באים שוב ל2-3 טיפולים..)
ולכן, המלצה ממני: אם את הולכת לטפל באחת השיטות האלו, אל תברחי מיד כשאת רואה תוצאות,
חבל על עוגמת הנפש אח”כ. הפסיקי את הטיפול כשאת מרגישה ש”עשית את העבודה”. (תמיד יהיו לנו נושאים נוספים לעבוד עליהם, התכוונתי – בנושא שנפתח – ובאלה הנגררים אחריו)
לא יודעת אם אפשרי ב 3 המימדים להמשיך טיפול אחרי שהבעיה הפיזית מוגרה, הבנתי שבנ”ל -המטפלת היא הקובעת את אורך הטיפול,
אבל בנתיב הא”ב – נכנסים לאיזשהו מקום רגשי עליו יושבת הבעיה, ואותו, לרוב, ניתן להמשיך ולרפא אותו עוד לעומק. מומלץ מאוד! (אם תרצי יש טלפונים,[מאמינה שכמו לכל מטפלת כאן…] באישור כמובן – של מי שהתנסתה בעצמה)
זה יכול לשבת על קשת רחבה מאוד של דברים, ובכלל לא תמיד התוצאות בנושא זה הן מהירות מאוד.
בהצלחה רבה!
ו-
מאחלת ומייחלת בשבילך,
שה’ ירעיף עליכן 🤲🏻
המון כוח וסייעתא דשמיא, ובריאות איתנה!!!
-
בד”כ זו תגובה מאד רגשית למצוקה כלשהי כמו שכתבו כאן
וכדאי לבדוק קשיים או לחץ (במיוחד אם היא רגישה במיוחד)
בנוסף לכך, בנתיים, אני מאד ממליצה:
א. לתת לה המון אהבה – אמיתית וכנה (לבדוק בתוכך, אם צריך לעשות כאן עבודה פנימית שלך)
ב. לטפל בה עם המון כבוד (כשצריך לעשות זאת – מאד להשתדל), כמו שאת עושה את זה לתינוק אהוב 0כרגע בתחום הזה , זה הגיל הרגשי)
ג. לשוחח עם הילדים בבית על חומרת הפגיעה כאן, קצת לשבר את אוזנם על הקושי והבושה שהיא עוברת גם בלי זה
(אם הם גדולים מספיק) ואם הם קטנים, לתת לזה מאד טון ברור ותקיף: “אצלנו לא צוחקים על אף אחד!” או, “אני לא מרשה בשום פנים לצחוק כאן על מישהו”… (משהו כזה)
ד. אם את מרגישה שזו ילדה שזקוקה ליותר הבנה ואת זקוקה להדרכה בכך, ממליצה כמובן על הדרכת הורים בגישה מבינה וחומלת (סליחה… אבל לא גישות תבניתיות)
-
מכירה את התופעה הזו מהבת שלי (סבלה מזה עד גיל 6+)
מה שנסינו לא עזר, גבולות, מחמאות, מבצעים…
אחרי שאני ובעלי קבלנו אותה עם הבעיה, עזרנו לה כל פעם שקרה לה,
דאגנו לה לבגדי החלפה, הבנו אותה ואת התחושות הלא נעימות שהיא מרגישה,
(בעבר כעסנו עליה שלא הולכת לשירותים בזמן😞)
גם אני טופלתי, שלחתי אותה לספורט טיפולי, תוך 3 מפגשים היה שיפור ניכר,
היא סבלה מזה לפחות פעם ביום וזה ירד לאולי פעם בשבוע,
לא יודעת מה עזר יותר אבל שילבנו טיפול אצלי וספורט טיפולי לחיזוק שלה.
אם את רוצה לשמוע עוד מהנסיון שלי, צרי איתי קשר בשמחה!!
05271899347
-
סליחה היתה טעות במספר הפלאפון
0527189934
-
לרחל, שלום וברכה!
אני עוסקת בשיטת נתיב האב’, וכמו שכבר נאמר כאן –
השיטה עובדת מול חסימות הנפש, ועוזרת ממש מצוין בתחום (יש השתלמות
בנושא הרטבות לילה/יום).
הטיפול הינו שורשי, ממוקד ומהיר.
אם תרצי אשמח לעזור: 0527600313
הטיפול הוא עם האמא, אין צורך בילדה,
טיפול יהודי אמיתי ומאוד מאוד מועיל.
בהצלחה!
והרבה נחת!
-
תודה לכל העונות!
לא מצליחה לשייך את זה לשינוי. לא שינוי בבית, לא נראה לי שינוי בגן ולא מצליחה לעלות על משהו דומה.
הייתי מאוד מאוד שמחה ללכת איתה לטיפול רגשי כלשהו, אבל אני גרה בצפת ולא מכירה מישהי טובה.
מישהי מכירה?
-
כדאי גם לפנות לרופא משפחה כדי לשלול פיזי
-
כל מה שכתבתי :
התייחסות רגילה
אמון שזה זמני ויחלוף
תמיכה ונרמול מול הילדה
הן שיטות העבודה מתוך השטח עם ילדים רבים נורמטיביים וגם כאלה בעלי הפרעות התנהגות קשות.
מתוך התייעצות עם אנשי מקצוע שעובדים במחלקות (נפשיות!) של ילדים.
מניסיון, הטיפול המעשי בשטח הראה את היעילות המיידית והטובה ביותר.
טיפול רגשי ככל שיהיה טוב – לא יעזור כאן ועכשיו לילדה שמרגישה לא נעים ולא יעזור לגננת או להורים שלה.
אני התייחסתי ל”פספוסים” שחוזרים אחרי גמילה ולא לבעיית שליטה בסוגרים שאז הבעיה היא רפואית.
-
מאוד מתחברת לדברים שלך. רק מנסה לשאול, כמה זמן תקין והגיוני שאפשר להכיל כזו תופעה?
-
כשזה נעשה באופן הנכון, השיפור נראה באופן מיידי, כבר בשבוע הראשון.
ונעלם לחלוטין בתוך שבועיים-שלושה.
הרווחים הגדולים הם:
העצמה של הילדה וההתמודדות המיטבית שלה. היא מודעת לזה שהקושי הזה זמני ויחלוף
היא מקבלת מסר שאמא תלווה אותה ותעזור לה ולא אמא שנבהלת וכועסת עליה.
ילדה כזאת שתקבל במקביל גם חיזוקים ותדע שיש תחומים אחרים שהיא טובה בהם, תתמודד הרבה יותר בקלות גם מול החברה במצבים האלה.
היא גם לומדת לקחת אחריות בתהליך: לא התפקיד של אמא להחליף לה ולטפל בה באופן מוחלט, אלא היא כבר ילדה גדולה ויש דברים שהיא יכולה לעשות בעצמה. נותנים בה אמון ומקום להתפתחות והעצמאות שלה.
כל התהליך מלווה בשיח על הרגשות, הבעת רגשות, המללת המצב.
אנחנו מדברים על זה, אנחנו לא מתביישים. ולא מחביאים.
עכשיו יש מצב לא נעים וביחד בע”ה נעבור אותו.
בגלל כל הרווחים הנ”ל אני מעדיפה להדריך אימהות שיעשו את התהליך ביחד עם הילדות בבית.
הקשר עם הילדה מתחזק הרבה יותר וגם היכולות והמסוגלות שלה.
כל הנ”ל תקף כמובן אחרי שאנחנו יודעים שאין בעיה רפואית ולמיטב ידיעתנו הסביבה שלה בטוחה.
אם יש לך עוד שאלות,
בשמחה
-
ועוד משהו שלא דייקתי:
המטרה היא לא להכיל (קושי/בעיה) אלא להוביל וליזום פתרון.
אנחנו לא רוצים לספוג דברים ולחכות שמשהו יתרחש,
אנחנו רוצים להיות אלה שמובילים את השינוי.
-
-
-
-
איזה סוג טיפול את מעוניינת??
כרמיאל זה טוב לך?
-
כרמיאל רחוק
-
מכירה שתי מטפלות רגשית בצפת <div>
שיינה דנה0587700970
ויהודית נפרסטק 0542656133
בהצלחה
</div>
-
רחל לוי היקרה!
מביאה לך כאן נקודה לעיון, מנקודת מבטי, מקווה שיהיה לך לתועלת
בהתייחסות לשאלתך נתנו לך כאן 2 סוגים של תגובות:
סוג אחד: אינו בהכרח מתייחס לסיבה שהביאה להרטבה והמסר שמועבר בו מתייחס לשאלה: איך אני כאמא או כמורה, גננת מעבירה לילד את המסר שיש בו את בכוחות להתגבר (על הסיבה שאיננה ידוע לי כרגע) בכוחות עצמו. כאשר הילד סופג את המסר ומרגיש שהוא מסוגל לעמוד באתגר, ממילא ההרטבה (או כל סימפטום אחר) יעבור מאליו.
(תגובה של אפרת ודומיו)
סוג שני: מתייחס לטריגר שהביא להרטבה מתוך אמונה שיש לדייק את החיזוק שנותנים לילד כי ההרטבה היא רק קריאת עידוד שמלמדת על אתגר או התמודדות שקיימת (כמו בזוגיות וכד) ואם לא נפתור מהשרש ההטבה תעלם לטובת אתגר חדש שיצוץ.
שוב ושוב “יקראו” לנו להתעורר וליצור שינוי.
(תגובות המטפלות למיניהן )
את כאמא בוחרת לך את העמדה לפי מה שנכון מדויק לך,
(אני באופן אישי שייכת לסוג השני ובהחלט מצרפת גם את הסוג הראשון בצורה משמעותית למפגשים האישיים, כי רואה בזה צד משמעותי וחשוב)
בהצלחה רבה לך והרבה סיעתא דשמיא
Log in to reply.
