טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
הלוויה, פעם ראשונה בחיי.
-
הלוויה, פעם ראשונה בחיי.
היום השתתפתי לראשונה בחיי בהלוויה.
ההלוויה היתה של אישה שבקושי הכרתי אבל אמא של חברים שהם יותר ממשפחה.
רק לכתוב את זה ואני מתחילה שוב לבכות.
אני שניה לוקחת נשימה ומסתכלת פנימה, מנסה לעשות סדר בהצפה הפנימית הזו…. ושואלת את עצמי –
אילו חלקים עולים?
עצב.
על הילדים שלה, נכדים שלה.
אף אחד לא מבוגר מידי בשביל שתהיה לו אמא. או סבתא.
פחד.
פחד מלהיות במצב כזה. פחד מלאבד הורה. סבא, סבתא.
אבל.
בלי מילים.
רק המון דמעות.
זמניות.
לכל דבר חומרי בעוה”ז יש סוף.
גם לדופק.
תחושת מלאות.
מהצאצאים המדהימים שסובבו אותה, שעושים נחת בעצם היותם ועם הדרך והחיים שהם בנו.
שהשאירה מאחוריה שובל רוחני של גאווה יהודית בוערת.
הקלה.
שהיא לא סובלת יותר.
שהיא במקום הכי טוב שהיא יכולה להיות.
ועוד רשימה ארוכה של חלקים…..
אחרי שישבתי עם עצמי ונתתי מקום לכל אחד מהחלקים לעלות, משהו בי נרגע, והיה לי יותר קל לברר איזה חלק תופס יותר מקום ולדייק מה ואיפה הסיטואציה הזו טלטלה בי.
זה נתן לי כיוון איפה אני צריכה להתמקד, מה ההלוויה הזו- שהיתה הטריגר, מסמנת לי.
לתת אמון בקולות שעולים בי שמכוונים אותי לחלק שצריך ריפוי.
איזה חלק?
עוד לא בררתי.
צריכה עוד לשבת על זה.
אבל מגיעה לעבודה הפנימית הזו עם המון סקרנות וכבוד לתהליך.
עם הבנה עמוקה יותר שאני מכילה רגשות בשניי קצוות הסקאלה בו זמנית,
שה’ ברא אותי עם יכולת להכיל “גם וגם” ולא “או או”.
כמה שלווה מתפשטת כשאת בהירה עם עצמך.
בעזרת מיומנויות ממודל IFS אפשר לעשות סדר, גם כשנורא מבולבל ולא ברור….
(ולעשות עוד קשת רחבה של דברים…..)
אשמח לשמוע ממך,
עם נשימה עמוקה, ועצימת עיניים – אילו 5 רגשות / קולות עולים בך ממש עכשיו?
קחי רגע לאינטרוספקציה.
-
10 תגובות
-
דבר ראשון ישר הלאה לי הלם שלא היית בעוד לוויות
היה לוויות של רבנים גדולים בשנים האחרונות
ואני בתור בחורה כבר הספקתי להיות בהמון לוויות לצערי
דבר שני הזכיר לי את הלוויה של סבתא שלי
שישבתי כל השבעה אם אמא שלי כי אין לאמא שלי אחיות בארץ שישבו איתה
אז ישבה לבד וכדי שלא תהיה במצב הקשה הזה לבד נשארתי להיות צמודה אליה
וכ”כ הרגשתי את הצער איתה מזה שזהו אין לה אב ואם להישען עלייהם פה בעולם
כבר התחלתי לדמיין שגם לי יום אחד אולי זה יקרה ונכנסתי למרה ממש שחורה
לאט לאט ב”ה יצאתי מיזה והתחלתי להישען על הקב”ה שהוא האבא והחבר לחיים הכי מושלם שיכול להיות!!
ובאותה שנה גם היה לנו סדרה שלדבר אם ד’ אז זה מה שגם דחף אותי לנסות את זה
למרות שבהתחלה נורא התנגדתי והייתי מהבנות שאמרו שמה זה סתם מורה ברסלבית קיצונית וכו’
והיום אני נהנית כל רגע פנוי מדיבור עם ד’ במיוחד בלילה לפני השינה
-
תודה על התגובה שלך!
לגבי הלוויות של רבנים – מאתגר אותי להיות במקום הומה אדם.
בהלוויות האלו תמיד השתדלתי להתחבר איכשהו מרחוק.
זוכרת כמה זמן נשאתי בליבי את האבל על הרבנית קנייבסקי….
הייתי בהרבה מאד ניחומי אבלים…..לצערי מגיל ממש צעיר…ומיומנת….גם עם השנה הרבויה שעברנו….
כל אחד עושה מה שהוא יכול..
תודה על מה שספרת בחוויה שלך עם אמא שלך.
נשמע כבד! אבל מינפת את זה למקום גבוה.
דיבור עם ה’ זה הריפוי האולטימטיבי!
שנזכה לגאולת עולמים ובשוורת טובות!
-
-
דבר ראשון שהרגשתי- שאת מדהימה!
מחוברת לעצמך ויודעת להגדיר מתוך מודעות וכנות…
-
תודה.
מחמם לקבל כזה משוב:)
-
-
איזה מודעות! מקנאה בך!
היכולת לפרק את אנדרלמוסיית הרגשות כך לגורמים….
-
תודה שרי.
ממש לגורמים….חח
האמת,
לא הייתי ככה תמיד.
זו יכולת שמתפתחת עם תרגול.
אבל כל כך מקל ומתנה לחיים.
שיהיה שבוע של טוב גלוי!
-
איך עשית את זה???
אני כ”כ רוצה להגיע לזה, לפעמים אני מרגישה שהרגשות זה עולם סתום, שמציף אותך כ”כ חזק ואת לא יודעת מה את מרגישה!
זה מתסכל!
-
אני כל כך מבינה אותך שרי!
לפעמים כל מה שקורה לנו בפנים נראה כל כך לא ברור ובלאגן, ועלול לפעמים לעורר תסכול לכשעצמו – כי זה אנחנו! זה הבפנוכו שלנו! ואנחנו רוצות לדעת מה קורה לנו!
אשמח לתת כמה שאלות שיכולות לעזור לעשות קצת סדר.
רוצה לומר, שבהתחלה תמיד כדאי לעשות את זה בעזרת מטפלת IFS כדי ללמוד את השפה טוב יותר, אבל בכיף יכולה לנסות בעצמך:
(תמצאי מקום להיות בו שיאפשר לך לחשוב בלי הפרעה, זה יכול להיות גם בבישולים בבוקר כשכולם כבר מחוץ לבית… לא חייב חדר שקט וכו… )תנסי לדמיין שיש לך בלב תיאטרון בובות, או תציירי לך דמויות או חפצים, או איך שאת מתחברת לדמיון, זה יכול להיות גם קולות, לא חייב שיהיה משהו שאת “רואה” – ותנסי לשאול את עצמך אילו חלקים/ רגשות /קולות- עולים בתוכך ממש עכשיו? אלא אם כן יש בך חלק נורא מציף ואת יודעת מהו.
את יכולה לתת לכל חלק שם – כשהוא עולה.
אחרי שאת מרגישה שהחלקים/ רגשות /קולות כבר לא ממשיכים לצוץ – תנסי לבדוק איזה אחד מהם צריך ממך הכי הרבה תשומת לב ותתמקדי בו.
את יכולה לנסות להרגיש איפה הוא ממוקם בגוף? או מחוץ לגוף?
האם יש לו צורה / מראה / קול?
את יכולה לשאול אותו (ומבלי להפעיל מחשבה- לנסות להקשיב לקול שעונה לך מבפנים מתוך החלק עצמו) – מה התפקיד שלו? מה הוא עושה בשבילך?
ולאט לאט, עם כמה שזה נשמע הזוי ומגוכך את תתחילי להכיר ככה את החלקים בפנים.
יש עוד מליון שאלות ותהליכים שאפשר לעשות, אבל בשביל טעימה ראשונית זה מעולה.
מחכה לשמוע איך הלך לך!
ואם יש שאלות- אני כאן כדי לענות!בינתיים, המשך יום נעים:)
-
-
-
-
אסתי מצטרפת לאלו שהגיבו לפני,
קראתי ופשוט נפעמתי ממך!!
קודם כל מהשיתוף הכן והישיר,
הלב שלך היה בכל מילה,
ואחר כך מהניתוח המדהים של הסיטואציה,
והמודעות, וואהוו אין לי מילים.
יכולה לומר לך שבין הכאב שתיארת מצאתי אישה אחת גדולה,
וזו את!!
בטוחה שהחוויה הזו תוציא אותך חזקה הרבה יותר ממי שהיית.תצליחי!!
-
אמן!
תודה רעות!
אילו מילים ואיחול חמים להתחיל איתם את השבוע!
-
Log in to reply.
