מגע בין מטפלת למטופלת

[ריקי אלבוים גרפולוגית]

שיינדי.

לצערי. טיפול של אישה באישה אינו ביטחון שלא תהיה פגיעה.

כאשר לא נשמרים גבולות ברורים בטיפול.

זה עלול להיות הרסני מאד!

הספר ראויה שהוזכר כאן, מביא בצורה אמיתית את הנושא.

והוא מסופר על נשים בלבד.

גם בשיטות טיפול בהן יש שימוש במגע.

רפלקסולוגיה/ עיסוי/ שיאצו/

גם אז-

זה חייב להיות בהסכמה של המטופלת.

לגבי הסיפור של הנערה.

מטפלת לא אמורה למלא חסרים של מטופלת.

זה משאיר אותה רעבה ונזקקת.

אם למשל אני רוצה חיבוק כדי להרגיש אהובה.

לכמה זמן ימלא אותי החיבוק מהמטפלת?

כמה זמן ארגיש אהובה בזכותו?

מה יהיה כאשר לא אקבל את החיבוק?

בתהליך טיפול טוב.

נכון לתת מקום לצורך (חיבוק, אהבה)

להכיר בו, לתת לו מקום.

לבנות הורות פנימית וחיבוק, עצמאות רגשית.

לא שוללת תמיכה במגע, עם בקשה והסכמה.

רק ע”י מטפלת מקצועית, מוסמכת השומרת על אתיקה מקצועית.

אבל וודאי לא כמילוי של צורך עמוק.

[ריקי אלבוים גרפולוגית]

שיפי. מצטרפת למה שהבאת.

נראה לי שבמקרים שתארת היו נתינת תמיכה במגע.

כחלק נלווה לטיפול.

ולא למילוי צורך רגשי.

[מירי רוט]

הדיון כאן הוא לא מקצועי

מגיבות כאן כאלה שאין להן כל ידע טיפולי

ומנפנפות באסור או מותר

ואילו רגשות מותר שיהיה בטיפול

שאף אחת לא תסתמך על הדיון הזה כדי לבדוק את התהליך הטיפולי שלה

יש הרבה יותר מגישה אחת ויש כן סוגי מגע אפשריים במקרים מסויימים בגישות לא פסיכודינאמיות

כל מטפלת מוסמכת היא גם מודרכת ולא קורים דברים בגלל דחף רגעי

[קדם תמיכה]

בנות,

שימו לב ותזכרו שלא הכל מתאים לכתוב כאן, תסננו את המילים שלכן.
הפורום פתוח וכולם יכולים לראות את התגובות שלכן,

וגם לא כל דבר מתאים להעלות על הכתב.

שנזכה במהרה בימינו לראות בנחמת ציון!

[שיינדי אייזנבך]

פגיעות יכולות להתרחש בכל מקום ועל ידי כל אחת.

לגמרי.

עם זאת, כשלא שומרים על גבולות ההלכה,

ומשטשטים את הגבולות של גברים-נשים,

הסיכוי להיפגע עולה פי כמה.

לגבי מגע בטיפול, ולגבי כל נושא רגיש,

מציעה תמיד להכניס ‘אני חושבת’.

אני חושבת שזה לא כדאי…

אני חושבת שזה מומלץ…

ואני אישית חושבת שצריך להיזהר מזה. 🙂

ותמיד יהיו כאלה שיחשבו אחרת ממני,

ויהיו להם גם אסמכתאות מעולות ומצויינות,

והם בוודאי צודקים במקרים מסוימים,

ולא צודקים במקרים אחרים.

זה לא תורה למשה מסיני,

וכל אסור הוא לא איסור מוחלט,

וכל מותר הוא לא מותר מוחלט,

וכל דבר לגופו.

וכל מה שפרויד/ויניקוט/קליין ושות’ עשו/כתבו/אמרו

זה עדיין לא דבר ה’,

ויש המון דברים שאני אישית חולקת עליהם,

ומותר לי.

ומותר גם לחלוק עלי.

מקווה שנזכה לראות היום את המשיח

והכל יהיה פתאום ברור, וחלק, ונהיר כאור השמש. אמן.

[רחל אוסטר]

יותר ממרגיש לי. שהרבה פעמים הכתיבה החד-משמעית הנחרצת. הנגד.

מגיעה ממקום בוסרי ולא מקצועי.

וחבל.

[עמליה]

טיפול רגשי מקצועי מטפל ב-רגש, בדיוק בגלל שהוא בד”כ מנהל את האדם,

כאשר מטפלת מגיבה במגע, (גם אם נראה לה שצריך/ חייב /ועוד)

זה סותר את המטרה -שהיא – ליצור הגדרה אישית, סוג של גבול לרגשות שמנהלים אותנו,

זה בדיוק המקום אצל המטופלת שצריך לחוש – ביטחון ויציבות, ויכולת ברורה של שליטה ברגשות הללו

ותחת זאת יש חדירה לטריטוריה (כן גם מגע שכביכול בא כעידוד וכדו’)

ולכן אין כל מקום למגע.

(גם כשמטופלת “זקוקה” לכך, זו גם נקודה שכדאי לפתוח במקצועיות, ולבדוק…)

שנזכה להיות שליחים טובים

[לאה כהן]

ואם…אם?

אם מטופלת מגיעה פעם אחת למפגש לטיפול

והיא סוערת, אבודה ומבולבלת עד העומק

הכל מציף לה וקורע אותה

אז פשוט מבקשים ממנה לחכות??

יש תהליך

יקח שנה/שנתיים

בסוף היא כבר לא תצטרך את החיבוק

עכשיו???בינתיים???תמשיכי להשתוקק עד מוות???

אין איך לעזור?????

זה יכול כל כך לנחם ולהרגיע את הכאן והעכשיו

[אודל אלי]

באו נעשה כאן סדר בתור מטפלת מבחינה אתית כל עוד זה לא עיסוי וכו אין מקום למגע אבל !!! ברגע שיש מטופל מתפרק עם קושי עצום וחוויה קשה מומלץ לתת כוס מים טישו משהו מתוק ובמיקרים מסוימים וכמובן ברשות יד על הכתף

[ציפי פייבלזון]

ותמיד כדאי לדבר על הצורך עם המטפלת,

גם אם הוא לא יקבל מענה פיזי, מגיע לו לקבל את המקום שלו.

וזה יכול מאד לעזור!

[שולמית אורלנציק]

לאה כהן יקרה, כתבת

“אם מטופלת מגיעה פעם אחת למפגש לטיפול

והיא סוערת, אבודה ומבולבלת עד העומק

הכל מציף לה וקורע אותה”

אני הייתי שואלת אותה מה את רוצה ממני עכשיו?

לדבר עוד על הכאב, ההצפה, או משהו אחר?

הייתי נותנת פתח לבטא את הרצון לחיבוק, אבל מנסה להביא את המטופלת

לדיוק פנימי מה באמת יעשה לה טוב, לטווח ארוך, ולא רק ינחם רגעית.