טיפול יעוץ אימון והנחיה
מטפלות באומנויות, פסיכולוגיות, עו”סיות, מנחות, מדריכות, מרצות, מאמנות, יועצות, ברוכות הבאות! ... פירוט נוסף
מובילות:
- Organized by
-
-
שיתוף כנה בצומת יומיומית
-
שיתוף כנה בצומת יומיומית
אחה”צ קשוח
בחוץ קר, הילדים רוטנים, תובעים, עצבניים(אל תמחקי,כי אין מיותר)
בבוקר היו לך מס’ טיפולים,והם לא היו קלים
ביתך פונה אליך בטון מילל ואת משיבה לה בקוצר רוח
וכך בסערה פורץ לו השופט הפנימי בגערה נוקבת:
איפה השיקוף?ולהיכן נעלם התיקוף?
כך מגיבה מטפלת דגולה שכמוך?
את הרי לא עברת מסלול רגיל של תלמידת סמינר וחתונה
את למדת! את יודעת! רוצה לפתח משקעים אצל ילדייך
לא, לא אל תרגילי את עצמך ב”אמא טובה דיה” הכל תירוצים!
ואני….אין אונים ,מי יתן למטפלת מילים טובות???
-
13 תגובות
-
מי יציל את המציל…
-
כלי אימון חזק בשבילי כאמא וכמנחה:
הוא להתאמן בתיקוף ושיקוף עצמי.
נשמע מוזר..
אבל כאן מתחילה העבודה האמיתית.
ליישם על עצמי את עקרונות ה-DBT , והמיינדפולנס למשל.
לדעת להירגע בעצמי,
לדעת לחכות לפני שאני שופטת את עצמי בחומרה,
להכניס את המציאות לפרופורציה הראויה לה- להיזכר בפעמים שכן הגבתי והתנהלתי למופת.
ללמד את עצמי שגם כשאני טועה -עלי לתקן,
לקחת אחריות,
להתייחס לטעות- כמקרה חד פעמי
ולהמשיך להשתפר.
בשביל זה אנחנו כאן, לא?
למדתי שהעבודה העצמית בסופו של דבר, גם אם לוקחת זמן, היא המשתלמת ביותר
ובמיוחד מול ילדים.
כשטוב לי עם עצמי, כשאני סולחת לעצמי, כשאני מסוגלת לומר טעיתי ומחר אהיה טובה יותר-
אינני צריכה לחנך אותם לזה.
הם גדלים ככה.
-
להביא חמלה!
שבאותו רגע קשה לך. אז מה. אפשר לאהוב אותך ולחמול
זה מרגיע ומחזיר אותך לSELF
-
אני בעד שיתוף!!!!!!
לשתף שאמא עייפה קצת או לחוצה ממה שעבר היום או מהעתיד.. לא משנה
את משיגה תמיכה מ”האויב ” בעצמו..
בהצלחות!
(ולגבי המציל- יש מציל שיציל אותו… הוא לא היחיד בעולם..
כך גם רופא שינתח תרופא לא חסר.. וגם מטפל ש… )
-
זה שאני מטפלת רגשית, לא הופך אותי ל’על אדם’.
אני אדם רגיל ונורמלי, שמועד, טועה, מתעצבן ומבקש סליחה לפעמים.
אני נופלת לבורות כמו כולם, אבל יודעת כיצד להיחלץ מהם יפה.
אני גם משתדלת לא ליפול באותו בור כמה פעמים.
מספיק פעם אחת, או פעמיים.
אחר כך כבר אזהה את הבור ואלך לי מסביב….
ואז אפול לבורות נוספים. וזה בסדר.
אני חושבת שבעל מקצוע כלשהו, שחושב שהוא חף מטעויות או מעידות בתחומו,
הוא אדם יהיר, מדומיין או אולי נרקסיסט.
ושלושת אלה לא עושים אותו לבעל מקצוע טוב יותר.
-
אתן מדהימות! נתתן לי המון כוח! אני ממש שמחה ששיתפתי.
לגבי הבורות שאנו נופלים בהם,מה לעשות שאני נופלת באותם בורות שוב ושוב
כשלוחצים לי על נקודת התורפה,המוח הקידמי נכבה ואני בהשרדות..
איך יכולים לתפקד מאוזן גם במצבים כאלה?
-
לכל אחד בור משלו, לכל אחד פתרון משלו- שנמצא בתוכו,
את בטח מכירה ויש לך את הכלים, רק שלפעמים כשקשה לנו אנחנו צריכות שיזכירו לנו…
– לכתוב, כתיבה חופשית, אינטואטבית
– כתיבה של אפר”ת
– לשבור תבנית, להחליף “פאזה”
– פעילות טכנית הליכה/ נקיון
– ל ה ת פ ל ל
-
יש בורא עולם והוא יציל אותך, הוא המציל.
פשוט דברי איתו.
ותזכרי שכל נשמה לפני שבאה לעולם בחרה את המסלול שלה וחתמה על התנאים ועל מה שהיא הולכת לעבור.
הנשמה שלך חתמה על זה שהילדים יהיו מעצבנים, תובעים וכו’
והנשמה של הילדים שלך חתמה על זה שאת תהיי אמא שלהם כולל הנפילות והבאגים שלך.
זה חלק מהמסלול שה’ הועיד להם, לטובתם.
הצלחות גם בכשלונות! 😉
-
מצטרפת לשיינדי, ורוצה עוד קצת לחדד. וברשותך, כן אשתמש במושגים “אמא טובה דיה”, וב”מטפל טוב דיו”.
חלק מהתהליך הטיפולי הם הכשלים שמתרחשים בטיפול, ודוקא הם המקור לצמיחה ולהתקדמות.
אמנם, כמטפלים, אנחנו מתכווננים למטופל, ומרוכזים בו במשך כל השעה הטיפולית, כך שהכשלים שאת מתארת כאם מן הסתם פחות מתרחשים בטיפול, וזה לא “חוכמה”… אם כי גם שם יקרה לנו שנאבד את הסבלנות במידה מסוימת.
באופן טבעי, וכפי שכבר ציינו פה, בהורות אנחנו מועדים מפעם לפעם, והילד חווה אמא (וגם אבא) עיפה, רעבה, רגוזה, כועסת, חסרת סבלנות, לא אמפטית ועוד ועוד ועוד. אין הורות מושלמת, בהחלט יש “אמא טובה דיה”, וזו האמא שמשתדלת, וכבני אנוש גם מועדת. והמעידות האלו – אלו החיים וזה היומיום שלנו, ויש חשיבות לכך שהילד יחווה את החיים האמיתיים שלנו כבני אנוש! אני מעיזה לומר כי חווית האמא המושלמת אינה בהכרח חוויה חיובית.
-
לעניין הבורות שאנחנו נופלות בהם שוב ושוב:
הדרך היחידה להצליח לצאת מהם או לא ליפול בהם,
היא לתת לעצמי כוח ולמצוא את המקומות שכן הצלחתי.
יש לנו נטייה להעצים את הכישלון ולמתוח אותו על היום כולו
ואם טעיתי – הטעות ממלאה את כל המרחב ואני לא מצליחה לראות את החלקים הטובים.
ממקום של כוח ומסוגלות אפשר להצליח יותר,
אבל אם נקודת המוצא שלי היא הכישלון , די סביר שאני לא אמצא את הכוח לתקן
-
נראה לי שאכלתם אותה…
התגובות שלכן כ”כ מעצימות,מחזקות ונותנות כוח
שנראה לי שפשוט כל שבוע אעלה שיתוף חדש ואקבל תמיכה…..
-
למה לא?
מטפלות הן בני אדם.
תעלו עוד..
לא קרה לכם שבאו להתייעץ אתכן או רצו לקבל טיפול והרגשתם שגם אתן מכירות את זה מקרוב?
-
אני מסתכלת על האיזון הכללי : כמה הם מרוויחים מזה שיש להם אמא מטפלת שמרגישה אותם בדקויות, שמרגישה איתם ביחד ומאמנת אותם בלהרגיד, שמכילה אותם קצת יותר מאמא שלו מאומנת בזה… ורשימת ה’רווחים’ ארוכה ארוכה.
אז באמת, לא קרה כלום אם לפעמים האמא הזאת נופלת, כמו כל אמא אחרת…
Log in to reply.
