טיפול בת-חן כהן
טיפולתגובות הפורום שנוצרו
-
לצערי לא מכירה באזור המרכז.
רק ממליצה מאוד להתעקש על חרדי, בייחוד בכזה מקרה. -
לא למדתי בעבר, אבל מתחילה בעז’’ה במחזור הזה.
מבחינה מקצועית עשיתי בירורים ושמעתי דברים טובים מאוד.
אפשר להסתכל באתר על רשימת המרצים, פסיכונאלטיקאים ופסיכולוגים קליניים, הרבה
מהם מוכרים מאוד.
גם תכנית הלימודים ממש מקיפה.אם חשוב לך התעודה, הם נותנים מטעם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה רב תחומית, ולא
מטעם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. שזה פחות מוכר וקביל.בכל מה שכתבתי אין שום גושפנקא מבחינה רוחנית, כמובן.
תשאלי רב בעצמך מה נכון לך. -
לא למדתי בעבר, אבל מתחילה בעז’’ה במחזור הזה.
מבחינה מקצועית עשיתי בירורים ושמעתי דברים טובים מאוד.
אפשר להסתכל באתר על רשימת המרצים, פסיכונאלטיקאים ופסיכולוגים קליניים, הרבה
מהם מוכרים מאוד.
גם תכנית הלימודים ממש מקיפה.אם חשוב לך התעודה, הם נותנים מטעם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה רב תחומית, ולא
מטעם האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. שזה פחות מוכר וקביל.בכל מה שכתבתי אין שום גושפנקא מבחינה רוחנית, כמובן.
תשאלי רב בעצמך מה נכון לך. -
כדאי לבדוק:
האם קורה באותה רמה בבית ובחיידר?
האם היה איזה אירוע או שינוי בתקופה שהתחיל?
לחשוב האם הוא לחוץ ממשהו, באופן כללי בחייו?
(לפעמים הילדים הכי טובים ומשולמים-ותודה להשם על זה-מופעלים על ידי לחץ
מסויים: שאסור להיכשל, שהשווי שלי תלוי בהצלחה שלי, שהסביבה לא תקבל אותי
בזכות עצמי וכדו’).בכל מקרה, עדיף כמה שפחות לעשות עסק מהגמגום בפניו. לחכות בסבלנות עד שיסיים,
ולא להימנע מלשאול אותו שאלות ולשמוע את התשובות שלו.אם ממשיך עוד, לא צריך להיבהל, אבל כדאי כן ללכת להתייעץ על זה.
-
כדאי לבדוק:
האם קורה באותה רמה בבית ובחיידר?
האם היה איזה אירוע או שינוי בתקופה שהתחיל?
לחשוב האם הוא לחוץ ממשהו, באופן כללי בחייו?
(לפעמים הילדים הכי טובים ומשולמים-ותודה להשם על זה-מופעלים על ידי לחץ
מסויים: שאסור להיכשל, שהשווי שלי תלוי בהצלחה שלי, שהסביבה לא תקבל אותי
בזכות עצמי וכדו’).בכל מקרה, עדיף כמה שפחות לעשות עסק מהגמגום בפניו. לחכות בסבלנות עד שיסיים,
ולא להימנע מלשאול אותו שאלות ולשמוע את התשובות שלו.אם ממשיך עוד, לא צריך להיבהל, אבל כדאי כן ללכת להתייעץ על זה.
-
נשמע מעניין.
מה זה השיטה הזו? -
נשמע מעניין.
מה זה השיטה הזו? -
מסכימה לגמרי.
כשילד נמצא בטיפול והאמא מגיעה לפגישות הורים, הרבה מהאחריות של מטפלת זה
להחזיק גם תחושות לא פשוטות שעולות לאמא סביב הטיפול של הילד. -
מסכימה לגמרי.
כשילד נמצא בטיפול והאמא מגיעה לפגישות הורים, הרבה מהאחריות של מטפלת זה
להחזיק גם תחושות לא פשוטות שעולות לאמא סביב הטיפול של הילד. -
מדייקת ששאלתי את הנ’’ל בתור מטפלת, שפוגשת ברגשות הללו אצל הורים בחדר
הטיפולים.
בלי סתירה לכך שהסוגיה מעניינת אותי גם באופן אישי, ככל הנוגע להורות, אמא
טובה דיה, והמגבלות שסביבה.תודה לכל העונות!!
-
מדייקת ששאלתי את הנ’’ל בתור מטפלת, שפוגשת ברגשות הללו אצל הורים בחדר
הטיפולים.
בלי סתירה לכך שהסוגיה מעניינת אותי גם באופן אישי, ככל הנוגע להורות, אמא
טובה דיה, והמגבלות שסביבה.תודה לכל העונות!!
-
תודה מירי, הגדרת את זה ממש איך שאני מרגישה.
אפרת ותמי, ממש מתחברת למה שכתבתן. מסכימה לגמרי שהורים יכולים ליצור שינוי עבור הילד בצורה הכי ישירה וממש באיכות המקור-ז”א המקור בעצמו!
ולכן הרבה פעמים אני נפגשת רק עם הורים להדרכה, מהסיבה הזו.מה שאני קצת חולקת (כמטפלת בילדים + מדריכת הורים), שלפעמים טיפול בילד במקביל לפגישות עם ההורים עוזר להאיץ את התהליך,.
לא הייתי אומרת בצורה גורפת שטיפול בילדים הוא לא נכון מעיקרו, כיוון שבמקרים רבים זה יכול להועיל.ממה שכתבתן קראתי הסתייגות על לתת לילד מרחב טיפולי, שבו יש דמות שמכווננת אליו ב100% מתוך החשש שזה מסר בעייתי שיוצר פיצולים בין החדר לעולם בחוץ.
אז קודם כל יכולה לומר שמעשרות הילדים שפגשתי, מעולם לא נתקלתי בתופעה כזו, שהילד הרגיש את המרחב הבטוח בחדר, ולאחר מכן ההורים חוו אותו בחוץ מתנהג במתירנות יתר, או משהו דומה.
ואם נדבר קצת תיאוריה, מזכיר לי את ויניקוט (עם הסתייגות לתאורטיקן גוי, כמובן…):
הוא מדבר על עצמי אמיתי ועצמי כוזב. ז”א אנחנו נולדים עם נפש שיודעת מה טוב עבורה, ובמהלך החיים כשאנחנו נתקלים באנשים סביבנו, זה לעיתים גורם לנו לפתח דמות של ”עצמי כוזב”. וככל שנהיה מחוברים יותר לעצמי האמיתי, זה דבר שיביא לריפוי.
לפי זה, כדי להתחבר חזרה למקור, צריך לייצר מרחב סטרילי ככל האפשר, כפי שהיה כשנולדנו, ששם אין מי שיחזק את ה”עצמי כוזב” וניתחבר לאני האמיתי. ולצורך כך יוצרים בחדר מרחב סטרילי.
זה קצת מסביר למה טיפול בילד במקביל להדרכת הורים, לרוב מאיץ מאוד את התקדמות הטיפול. כי אנחנו מצד אחד נותנים לילד מרחב סטרילי ובטוח אחת לשבוע, ובמקביל אנחנו חושבים ביחד עם ההורים איך לתת לו מרחב טוב ומגדל עבורו גם בבית ובסביבות חיים אחרות (כמידת האפשר במגבלות המציאות, כמובן).
(יכולה לשלוח בפרטי קישור למאמר)
עוד נקודה שהייתי רוצה להעלות, כאשר יש לילד קושי, לא תמיד ההורים במקום שמוכנים לבוא להנחיית הורים ולעשות תהליך עם עצמם. תהליך כזה דורש כוחות נפש והתבוננות, וצריך להתאים להורים בשלב שבו הם נמצאים בחייהם הפרטיים. במקרים כאלו ודאי שטיפול בילד + פגישות עם ההורים אחת ל.. יכולים לעזור.
זו דעתי, בכל אופן.
יודעת שיש הרבה צדדים וגישות לנושא הזה, זה דיון עתיק יומין.
בכל אופן מה אשמח לשמוע אם אתן מסכימות או חולקות.
תודה לכולן על ההפרייה ההדדית! בהחלט ממקד ומעורר נקודות למחשבה!
נ.ב.
בנוגע לטיפול זוגי-להבנתי, כל הדרכת הורים בנוכחות שני ההורים (וגם אחד מהם…), נוגעת מטיבעה בתמות הקשורות בזוגיות. בעדינות הנדרשת, כמובן.
זה לא טיפול זוגי, זה נוגע בנושאים כאלו או אחרים שמשפיעים על ההורות באופן ישיר. -
יש את הקבוצה של יוגב איבגי להורים לילדים על הספקטרום.
לא יודעת להגיב באישי, אם יעזור תפני אלי אשלח לך קישור הצטרפות.
-
ממליצה על הספר ’’טיפול נפשי: מדריך למשתמש’’ של גרין.
מיועד למטופלים, ומביא הרבה ידע מקצועי על כל נושא הטיפול, כולל איך בוחרים
מטפל בהרחבה.
ספר ישן, אבל עדיין אפשר להשיג. -
ממליצה על הספר ’’טיפול נפשי: מדריך למשתמש’’ של גרין.
מיועד למטופלים, ומביא הרבה ידע מקצועי על כל נושא הטיפול, כולל איך בוחרים
מטפל בהרחבה.
ספר ישן, אבל עדיין אפשר להשיג. -
וואו!
התיאור שהעלית הוא כואב ולא פשוט בכלל!!!
מציעה לך מאוד לקבל שמות של אנשי מקצוע טובים ומנוסים מכאלה שאת יכולה לסמוך
עליהם. ועדיין-לבוא עם הרבה בדיקה מההתחושה הפנימית שלך אומרת…ומה שהכי הייתי רוצה לומר לך: כזה מצב כמו שתיארת לא אמור להיות בשום פנים
ואופן!!
מגיע לך (ולבעלך) לקבל את היחס הכי מכיל והכי מכבד בעולם!בתוך תהליך טיפולי יכול לקרות שיש אי נוחות או קושי, אבל תמיד תמיד זה משהו
שצריך לשבת על בסיס של אמון, הכלה וכבוד אמיתי למטופל. וכן, שהמטפל ייתן מקום
לדבר על זה.
בכל טיפול שהוא, המטופל צריך להרגיש מוכל ומובן וניראה, מעצם היותו אדם!
אחרת-נורות אדומות מהבהבות!מאחלת לך שבעז’’ה תגיעי לטיפול שיהיה הנכון והמכוונן עבורך.
נ.ב.
יכולה לתת לך שמות של מטפלות/ים טובים ואמינים באזור ירושלים. -
וואו!
התיאור שהעלית הוא כואב ולא פשוט בכלל!!!
מציעה לך מאוד לקבל שמות של אנשי מקצוע טובים ומנוסים מכאלה שאת יכולה לסמוך
עליהם. ועדיין-לבוא עם הרבה בדיקה מההתחושה הפנימית שלך אומרת…ומה שהכי הייתי רוצה לומר לך: כזה מצב כמו שתיארת לא אמור להיות בשום פנים
ואופן!!
מגיע לך (ולבעלך) לקבל את היחס הכי מכיל והכי מכבד בעולם!בתוך תהליך טיפולי יכול לקרות שיש אי נוחות או קושי, אבל תמיד תמיד זה משהו
שצריך לשבת על בסיס של אמון, הכלה וכבוד אמיתי למטופל. וכן, שהמטפל ייתן מקום
לדבר על זה.
בכל טיפול שהוא, המטופל צריך להרגיש מוכל ומובן וניראה, מעצם היותו אדם!
אחרת-נורות אדומות מהבהבות!מאחלת לך שבעז’’ה תגיעי לטיפול שיהיה הנכון והמכוונן עבורך.
נ.ב.
יכולה לתת לך שמות של מטפלות/ים טובים ואמינים באזור ירושלים. -
תודה רבה לכל המגיבות..
המעניין הוא שמעבר לנושא שרציתי לשמוע עליו, עלה פה הרבה נושא אחר: האדרת המטפל, והניפוץ של הפנטזיה הזו….
הרגשתי את זה לתקופות בטיפול שלי, והיום מרגישה אצל המטופלות, בשלבים מסויימים.
לפי התאוריה של מלאני קליין, זה המעבר מראייה דיכוטומית-שחורלבן (האופיינית לגיל ינקות מוקדמת), לראיה של גם וגם.
ואז תמיד יש משבר.
כי לחשוב שהמטפלת שלי היא המושלמת בעולם זה כיף גדול (באמת!!). אבל פתאום לגלות שהיא אנושית וגם הילדים שלה עושים לה שרירים בגינה (אפילו ליעל😉..), ושהיכולות שלה לתמוך בי ולהיות מכווננת אליי ב100% הן מוגבלות, זה משבר. והוא לא קל….
זה הרגשה מאוד מערערת כשזה קורה, ולפעמים אני גם נופלת איתן לתוכה לפרק זמן, אבל כשאני נזכרת בתאוריות (כן, תאוריות עוזרות לי לפעמים…🙂), זה מסביר ומיישב.
זה נוגע בעמדה הדכאונית לפי מלאני קליין (יכולה לשלוח מאמר למתעניינות).
אז תאוריה יש, והבנה מאיפה זה מגיע יש.
אבל מעניין אותי לשמוע מה אתם חושבות על התחושה הזו? יש לכן הגיגים בעניין?
מחפשת לי שותפות משתפות, ואפילו סתם הזדהות פשוטה, לא הירואית, אנושית… 😉😉😉
-
חילזון קטן יקרה.
ברשותך, קצת מסתייגת ממה שכתבת.
ייתכן והתכוונת לשיטות שונות מאלו שאני מכירה.
אבל ממה שאני יודעת. פעמים רבות יש שלב בטיפול, שנקרא “העברת אידיאליזציה” (קוהוט), שבו המטופל רואה במטפל דמות כל יכולה, שעוזרת ומגינה בכל מצב (כתחליף להורה, בשלב הילדות, שהוא כעין כל יכול, תמיד נמצא ויכול לספק צרכים-בתחושה..).
זו תפיסה שהיא לא אמיתית מעיקרה, כמובן (כי ודאי שאמא היא מוגבלת, מי כמונו יודעות, וללא ספק המטפלת המדוברת יכולה לצעוק על ילדיה בגינה, וכל דבר אנושי אחר!)
החזרה לשלב הזה בנפש, מאפשרת לרפא את העבר, ולהביא להתפתחות נפשית טובה יותר.
אל דאגה, בתהליך טיפולי תקין, מקצועי ואחראי, הנפש משלימה את החסר, ומצליחה לפתח חוסן, ובהדרגה “משחררת” את הצורך לראות במטפל דמות הירואית.
עם זאת, אני מבינה מאוד את ההסתייגות שלך.
כיוון שקרו מקרים, לצערינו הרב, שבהם מטפלים עשו שימוש לא הולם בתופעה הזו, וגרמו לנזקים.
ככה שזה מובן.
אבל כן חשוב לי לדייק, כי אנחנו בפורום פתוח כאן, שלא תחשוב מישהי שכיוון שהיא מזדהה עם התחושה, אות היא שהמטפלת לא מקצועית (ותמיד חשוב לעקוב, כמובן).
ואגב, מה שהזכרת לגבי המורה בנעלי בית, לדעתי יושבת ממש על אותו בסיס בנפש…
מקווה שהובנתי.
-
וואי, נשמע לא פשוט…
קצת קשה לדעת ממה נובע וכו’ כשזה על גבי המקלדת.
מנסה לחשוב, אולי יעזור…
ממליצה לנסות לתת לו מקום, דווקא כשהוא לא לוקח את המקום.
מה הכוונה? הרי הוא כל הזמן תופס את כל המרחב….??
נכון, אבל כנראה זה נובע מחרדה מסויימת שאם הוא לא במרכז / מוביל / צודק / משמיע, הוא כאילו לא קיים. תחושה של אין אותי (לפעמים יכול להגיע לפחד מוות אפילו…)
אם יש אפשרות לתת לו זמנים שבהם את יוזמת לשים אותו במרכז (תפקיד מיוחד רק שלו, זמן של עזרה לאמא רק איתו, לשדר שהוא הכי טוב בבית ב….) ייתכן ויוכל לעזור. כיוון שירגיש שהוא קיים בשבילך ובשביל אחרים בכל מקרה, ולא יצטרך להילחם על המקום בלחץ…
ולפעמים גם טיפול ממוקד יחסית יוכל לעזור (טיפול מטבעו בתוך השעה הטיפולית, שם את הילד במרכז. בשילוב עם עבודה בבית יוכל לקדם בעז”ה).
בגיל 12 אפשר להגיע לשיח ומודעות ויוכל גם לסייע.
בהצלחה והרבה נחת!!!
—
-
כן. ודאי.
על ידי ההתייחסות לבע”ח לומדים לווסת את עוצמת הכח וכדו’.
זה מהפן הפיזי יותר.
כמובן שיש גם משמעות ותועלת רגשית לעבודה עם בע”ח, לדוג’ שזה מאפשר להביא לחדר את הקושי בויסות ולהתייחס לרגשות והחוויות שעולות סביב הקושי ועוד.
-
תגובות לא פרופורצינאליות לגירויים יכולות לבוא גם על בסיס רגשי.
שווה לבדוק גם..
-
למיטב ידיעתי אפשר.
בעיקר לקבל ייעוץ איך להיחשף מבוקר, זה יכול להביא להקלה, וכן איך להתאים את הסביבה שלך כמידת האפשר.
מתאים לפנות למרפאה בעיסוק בקשר לזה.
יכולה לתת לך מספרים בפרטי של מרב”ע בירושלים אם תירצי.
בהצלחה.
-
מחפשת מידע ספציפי על תמורות.
מי שתוכל לתת מידע אשמח.
תודה!
-
מסכימה לגמרי.
תודה על הדיוק.
