[בלי שם בלי שם]

בד”כ אני כותבת כאן בזהות מלאה ושם מלא מכירים אותי פה הרבה באופן אישי אבל בגלל הנושא הקשוח פתחתי חשבון בשם בדוי.

הרבה זמן רציתי להגיב ובטח יקפצו עלי הרבה בתחילה גם אני נזעקתי וכתבתי שאין מקום להטרלות וכו’ אך כשהעמקתי וחשבתי על כך שוב ושוב חשבתי אחרת.

מה עומד מאחורי דיונים תוקפניים? מאחורי סיפורים לא פשוטים? כמה כאב? כמה מצוקה? אתן רואות את זה בכלל? מישהי שמנקודת המבט שלה עשו לה עוול משתפת בפורום פתוח שזכותה של כל אחת להעלות מה שרוצה שבשביל כך זה נועד ומה מקבלת בתמורה? קטילה??

למה המטפלות הגדולות והמקצועיות נבהלות?? איפה זה פוגש אותכן?איפה ההכלה למורכבויות וחוסר השפיטה שלכן? אני כמובן לא באה לאף אחת באופן אישי וגם אני הייתי במקום המזדעזע ואיזה דיונים וכו’… ואחרי מחשבה מעמיקה יותר אני מצפה ליותר הכלה והבנה

יודעת שיקפצו עלי ובכל זאת הייתי חייבת להביא גם את הקול הכאוב הזה