טיפול אהובה מליח
טיפולתגובות הפורום שנוצרו
-
לדעתי, זו אינה שאלה, אלא תשובה! מה השאלה בכלל??
לא אחזור על דברי קודמותיי, שאני מסכימה עימן לחלוטין.
יש טענה רווחת, “אני לא יכולה להכין דפים כמוך, אין לי מחשב בבית”. הטענה הזו אינה נכונה, כי מה שצריך כאן זה מעט אכפתיות והרבה בין אדם לחברו.
חשוב לשים לב לעמוד ‘מאוורר’ ולא עמוס, גופן שמתאים גם לאותיות קטנות ולא לשלטים, צבעים רכים ונעימים לעין (גם תוכן שמודפס ללא צבע יכול להיות מאיר עיניים), תוכן ממצה ולא מפולת של חומר בנושאים שונים.
נקודה חשובה נוספת הוא גודל הדף. קל לנו יותר לכתוב על דף של A4 כי כך הוא יוצא במחשב ובהדפסה. המחברות של התלמידות (ביסודי בכל אופן) הן בגודל A5 וכשהן מקבלות דף גדול הן צריכות לקפל אותו ואז יש בלגן במחברת בכלל, המחברת עבה ומסורבלת יותר והתוכן אינו נגיש לעין. חלוקה של העמוד לשניים לרוחב יוצרת דף קטן, חמוד, ונדבק בדיוק לגודל המחברת. אולי זה נשמע הערה טכנית אך היא חשובה ביותר.
איורים בצד הם דרך מצויינת לשמש כתומכי זיכרון. למשל: כמורה לתחביר צרפתי לראש העמוד איור שמתאר את סוג המשפט הנילמד, הסברתי את האיור, והדבר סייע לבנות להבין בין סוגי המשפטים. יתרה מכך הקפדתי להשאיר רווח מספיק כדי שיהיה לתלמידות היכן לכתוב את הניתוח של המשפט. אני מצרפת דפים לדוגמה.
אגב, הדברים נכונים, כמובן, גם לתיכון. העובדה שהילדה הקטנה גדלה אינו סותר את הצורך שלה לקבל דף יפה ונעים לעין.
-
תקופת התעודות היא תקופה מאתגרת לכל הדעות ולכל הצדדים בכיתה, מהשולחן שליד הלוח ועד לרצף השולחנות שממול.
בדרך כלל צרפתי תמיד משהו כתוב על ידי עם משהו חמוד ליום תעודות בנושא של השקעה, כוח הרצון וכו’. ידעתי גם לחלק תעודות בפארק. זה בסדר לקבל תעודה ולאחר מכן להמשיך להתנדנד בקרוסלה (ואני מדברת על תיכון…).
אבל הייתי רוצה להתייחס לצד אחר של התעודות.
אולי כי אני משמשת כיועצת, אני תמיד עומדת נפעמת מול המאמצים המדהימים של המורות בתקופה הזו, כיצד הן משתדלות להיות עדינות ולכתוב דברי אמת ועם כל זה לשקף את מה שקורה בכיתה.
בחרתי לשתף אתכן רק בפעמיים בהן כתבתי משהו דווקא למורות! החלוצות של התקופה הזו!!
פעם אחת תליתי למורות שלט בחדר מורות “וזאת לתעודה”.
פעם אחרת סרקתי תעודה של התלמידות וכתבתי עליה תעודה למורות. תעודה זו קיבלה כל מורה במעטפה עם ממתק של “פסק זמן”… (כמובן שגם המנהל חתם בשולי התעודות כמו כל תעודה רגילה ושם בית הספר התנוסס בראשה, מה שמחקתי כאן).
מקווה שאהיה לעזר למנהלות או יועצות שנמצאות כאן, או למורות שגם הן כלולות במשפחה העצומה הזו של נשות החינוך של הדור הזה!!
<b class=””>הערה חשובה: ניתן להעתיק את הדברים תחת שמי בלבד, כמובן!!
בתפילה שלא תצא תקלה תחת ידנו 🙏🏻
הצלחות!!
אהובה מליח
-
שני שירים שפרסמתי לקראת שבועות.
בתפילה שנרגיש את היותנו עם סגולה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש.
וכמובן את היכולת שלנו להיות מגילות שלמות של מלכות.
אהובה מליח
-
יקירה,
נראה לי שמה שחשוב ביותר הוא שהילדים והנוער של 2022 יבין את המילים (ע”ע המילה “האח”, “אללי” וכו’…)
-
מרים שלום,
אני מחזקת את ידיהן של נשות המקצוע שהגיבו לפני, התגובות באמת מקצועיות ומשקפות את השטח.
אין טעם לחזור על הדברים שלהן, אלא ברצוני להוסיף כמה הערות חשובות:
1. יש פעמים בהן בעיית קשב וריכוז אינה באה לידי ביטוי בכיתות הנמוכות, כי יתכן שהבעיה קלה מאד ועם יכולת קוגניטיבית טובה או עבודה אישית בבית ובכיתה התלמידה מצליחה להתגבר על הקשיים. ברגע שמגיעים לגיל גבוה יותר (כיתות ה’ ו’ ויותר) חומר הלימודים מתחיל להסתבך ולהיות מורכב יותר כמו גם המטלות הלימודיות, שהופכות למורכבות יותר, וכאן באה לידי ביטוי הקושי של הקשב והריכוז.
המלצתי היא לפנות לנוירולוג ולו רק כדי לבדוק את הקשב והריכוז ולשלול את הקושי הקשבי. ואני עושה זאת הרבה כיועצת, וההורים אומרים לי, אנחנו נלך כי את ביקשת, אבל תראי שאין לה קושי!! אני מיד אומרת, שזה מסוג הדברים שהלוואי שאטעה וזה לא זה.
אגב, הערה חשובה, בדיקה נוירולוגית אין פירושה מרשם או חובה לטיפול תרופתי! לא מחייב שיתקבל מרשם, וגם אם הוא יתקבל, אין רשות לאף אחד לחייב את ההורים לתת טיפול תרופתי לילד. כך שאפשר ללכת לנוירולוג ולבדוק את הדברים ללא שום התחייבות, סתם כדי לדעת מה קורה. כיועצת אני מבקשת לדעת כמה ריטלין הוא המליץ. אני אומרת להם, שהמורה צריכה לדעת באיזו רמה לאסוף אותו, ברמה של 10 מ”ג או של 30 מ”ג…
2. ילדה בת 10, באמצע הפרוזדור לגיל ההתבגרות וזה בסדר! את פועלת מעולה בהכלה שלך, זה אחד הכלים הטובים ביותר כדי לטפל בגיל הזה: הכלה, הקשבה, עטיפה והרבה הרבה קשר!!
3. כאן אני מסייגת את הדברים מראש, כי זה רק משהו לבדוק. פעמים רבות התנהגות אימפולסיבית היא ביטוי לילד בדיכאון. אני לא אומרת שהילדה בדיכאון, חלילה, אך יתכן בהחלט שמשהו יושב לה על הלב: התעללות כיתתית כמו חרם חברתי, דחיה חברתית, אם היא שונה מבחינה חיצונית אולי זה לעג מהחברות או (כן, לצערנו… אני לוחשת את הדברים…) יש מורה שסימנה אותה. כולנו בני אדם!
אז לסיכום הנאום הארוך שלי, אני מורידה בפנייך את הכובע על ההתנהגות וההכלה של הילדה. אם את רוצה המלצה מעשית ממש כתוספת לעבודה שלך איתה, הייתי ממליצה על תרפיה באומנות אם זה הכלי שלה או לחלופין להכניס את הילדה למטבח!!! זה עולם ומלואו. אם זה הכלי שלה, אז “מזל טוב! הולכת להיוולד לך ילדה חדשה!”.
הצלחות, נחת ושמחות!!
-
אלישבע שלום,
כמו שאמרו נשות המקצוע לפני, דיווח אמור לשקף את ההתנהלות של התלמיד/ה באופן מדויק ואמורלהיות רלוונטי להתנהלות המבוקשת תוך כדי שימוש בנקודות החוזק של התלמיד/ה.
כמה דגשים קטנים:
– יש לנסח את הדיווח על דרך החיוב, כלומר לא מה היא אינה מצליחה אלא מה היא כן מצליחה ומכלל הן לומדים את הלאו.
– יש להתייחס בדוחות לרבדים שונים כמו: לימודי, התנהגותי, ריגשי, חברתי ותפקודי. אם יש נקודות מיוחדות להתייחס אליהן הייתי מוסיפה זאת בהערות. “הגעה באופן סדיר לבית הספר עשויה לסייע מאד בלמידה / תורמת מאד ללמידה”.
– הדיווח אמורל היות מפרגן מאד, אך גם אמיתי מאד. ברגע שהדיווח יעבור למקום אחר ויהיה מפרגן מידי, הדבר עלול לפגוע במקצועיות של המורה, שאינה יודעת ללמד / לכתוב דוחות או לאבחן את מצב התלמיד/ה. יתכן גם שהדבר עלול לפגוע בשמו של בית הספר, שאם תלמיד/ה עם ציונים כאלה קיבל ציון גבוה / ציון לשבח ללא הערה שהציון הוא ביחס לעצמו, מי יודע מה הרמה הכללית בבית הספר…
– וכמו שאמרה קודמתי, הייתי גם מפצלת את הדיווח להורים ולתלמיד/ה. כדאי שגם התלמידה תצא עם משהו ביד כולל משהו חמוד.
בתפילה, שלא תצא תקלה תחת ידנו!!
-
מזל טוב, ירושלים 🏆
-
דבורה שלום,
עדיין רלוונטי?
בחיפוש מהיר מאד ברשת מצאתי סוגים שונים, בחלקם ברורים יותר ובחלקם פחות.
מצרפת לך כאן משהו הכי ברור שמצאתי.
מקווה שעזרתי!!
-
מוריה, שבוע טוב,
ילד בן שנתיים וחצי אמור לדבר פחות או יותר, אך זה בסדר גם אם הוא נתקע לפעמים.
לא הייתי ממליצה להילחץ, בפרט שאת יודעת שהרופא לחוץ קצת.
הייתי מחכה עד גיל שלוש לפחות כדי לראות מה יקרה עד אז.
מה שכן, במקביל הייתי בידקת את הפן הרגשי אם הדבר אינו נובע מחשש, לחץ, פחד וכדומה.
בדיקה רגשית עשויה לסייע גם במקרה שיש במשפחה רקע של גמגום.
אני מדגישה, אני ממליצה לבדוק את הפן הרגשי, כי לפעמים הסיבה נעוצה שם, אך הדבר אינו בהכרח.
בשורות טובות
-
יקרות,
פסח שני בפתח ואיתו האפשרות לקבל הזדמנות שניה.
תמיד יש הזדמנות שניה 👍
-
ל אברור כל כך למה את מתכוונת? את כותבת כמורה להוראה מתקנת?
יש הבדל בין אבחון פורמלי לבלתי פורמלי, לצרכי וועדות או למידע פנימי, לצרכי רישום (לאיזו כיתה?) וכו’.
-
וועדת פילוח תמיכת מיועדת לתלמידים שעברו וועדת זכאות ואיפיון, והוחלט שהם ישארו במסגרת הרגילה עם סל שעות אישי.
השעות מתחלקות לשלושה חלקים: הוראה, טיפול וסיוע. משתתפים בה: צוות בית הספר: מנהל/ת, מחנכת, מורת ישלוב, יועצת והורים.
הפילוח, כשמו כן הוא, מפלח ומחלק את השעות שהוקצו בוועדה בהתאם לצרכים של התלמיד.
בקושי לימודי שעת הוראה תסייע בוודאי. השעה מתוקצבת על ידי המעסיק של בית הספר. כדי לנצל את כל השעות ויש לכן יותר מתלמיד אחד ניתן לקבוע שיש חלק מהשעות כלמידה קבוצתית עם תלמידים נוספים שזקוקים לתמיכה.
בקושי תפקודי ניתן להביא אנשי מקצוע כמו טיפול רגשי, קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק. רק שעליך להתחשב בכך שמדובר אולי בשעה אחת לילד, והשאלה היכן ממוקם בית הספר והאם תצליחי למצוא איש מקצוע שיגיע לשעה אחת, אלא אם כן יש לכם תלמידים נוספים ואז יש כמה שעות או שיש מטפלת שנמצאת קרוב ולא יהיה אכפת לה להגיע לשעה אחת. השעה מתוקצבת על ידי המעסיק של בית הספר.
בקושי התנהלותי בלמידה ניתן לנצל את השעות על ידי סייעת אישית. רק ששעות הסייעת הן פי 4 מהשעה שנקבעו. למשל אם אתן מחליטות לקחת שעתיים לסייעת, יהיה לתלמיד 8 שעות סייעת. השעה מתוקצבת על ידי העירייה.
טיפ: כדי להקל על החלוקה של השעות עובדים בוועדה עצמה על המחשב הפורטל של פילוח תמיכות, כך השעות מתחשבות מיד תוך כדי עבודה.
מקווה שגם עזרתי ולא רק חפרתי… 😉
-
ציפי יקרה,
השארה של ילדה בגן עשויה לסייע במקרה של אי בשלות רגשית או פער בידע לימודי.
לצערי, למיטב ידיעתי, השארה שנה נוספת בגן אינה פותרת קושי בקשב או מוסחות, והמוסחות תמשיך איתה.
מה שכן, יש למוסחות סיבות אחרות והייתי ממליצה לך מאד לבדוק את העניין אצל איש מקצוע ולו רק כדי לשלוח בעיית קשב.
מוסחות עלולה להיגרם מארבע סיבות עיקריות, אני מצרפת לך תמונה מתוך מצגת מתוך אחת ההרצאות שלי בעניין.
כל שורה מכילה את הסיבה, מי מאבחן את הקושי וכיצד ניתן לטפל במקרה זה.
לא רוצה להרחיב כאן בפטפטת.
אם תרצי הרחבה בכל זאת, בשמחה!!
הצלחות!!
-
בדרך כלל אם התמונות שנלקחו הן אינן למטרת רווח זה אחרת.
בעיקרון אלו מאגרים שמסתובבים ללא שם מיוחד.
לקיחת תמונה למשל לשילוב בחוברת או בספר בתמונה שיש עליה זכויות יוצרים זה בעייתי קצת.
אבל הכל מסתובב בכל מקום.
הם לוקחים את זה בחשבון, מן הסתם.אם תוכלי להאיר את עיני בעניין אשמח מאד.
בכל ההרצאות והסדנאות שלי אני עובדת עם מצגות, שמן הסתם משולבות בהן תמונות.
תודה רבה
-
נראה לך שאני יודעת מאיזה מאגר יש לי אותם??? 😅
כל תמונה או איור טוב מתקבל בברכה.
השיוך? הוא באמת דורש חשיבה ויצירתיות.
-
לדעתי, השקעה בצוות זו השקעה לטווח ארוך, לכן חייבים לארגן להן גם כמה מילים חמות תלויות בחדר מורות.
לא רק לוח זמנים, שינויי מערכת או כנסים ועדות.
גם סתם מילים חמות וטובות.
בסיום שנה שעברה ארגנתי להן למשל ערב שלם כולל ארוחת ערב, תוכנית ומזכרת.
הייתי בטוחה שאחרי שנה כזו מטורפת כמו שהיתה תשפ”א מגיע להן כל הכבוד ואכן קניתי להן גביעים (כמו גביע של אליפות, שלא תחשדו בי שקניתי גביעי כסף…), מלאתי בסוכריות וכו’.
-
גילה יקרה,
השיר שלך מזכיר את השיר המדהים של צבי יאיר ז”ל.
לְדַבֵּר אֵלֶיךָ … / צְבִי יָאִיר
עָלַי לְדַבֵּר אֵלֶיךָ
בְּכָל יוֹם.
יוֹם שֶׁאֵינֶנִּי מְדַבֵּר אֵלֶיךָ
הוּא יוֹם אָבוּד.
אֲנִי צָרִיךְ לְדַבֵּר אֵלֶיךָ
יוֹם יוֹם,
כִּי עָלַי לְהִתְרַגֵּל,
לְדַבֵּר אֵלֶיךָ תָּמִיד
בְּלִי דּוֹם;
כִּי יָבוֹא זְמַן שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ;
אֲשֶׁר דָּבָר לֹא אֶעֱשֶׂה
בִּלְתִּי אִם
לְדַבֵּר אֵלֶיךָ – –
לְדַבֵּר אֵלֶיךָ
עַד אֵין קֵץ.
-
זה מוקדם מידי לערוך אבחון רגשי לילד בן שנתיים וחצי.
העבודה באה לידי ביטוי יותר בהתנהלות בבית; בחיזוק הביטחון העצמי, בפרגון, בעידוד לשיחה וכו’.
נקודה נוספת וחשובה לא פחות היא השיח הנכון מולו. יש להדגיש לו כיצד יש לומר, אך חשוב שזה לא ירתיע אותו וינציח את הקושי שלו. לדבר איתו ברור, להדגיש הברות או רצף וכו’.
מה שאני חושבת כרגע הוא שאם הדיבור שלו אינו רציף, יתכן שיש לערוך בדיקת שמיעה מקיפה.
-
רואים שאת מדברת ממש מבפנים…
אז קודם כל, שיהיה בהצלחה ולברכה!!
שנית, הבהרה קטנה, כדי למזער לחצים מצד ההורים.
את כ–ל המסמכים שציינת בפירוט מקסים הגננת צריכה למלא. אם אנחנו מדברות מול אם, האם אמורה לדאוג למסמך קביל(אפשר דרך השפ”ח – שירות פסיכולוגי חינוכי) או מכל גורם פרטי אחר. אך כמו שציינתי ושציינת גם את, על המסמך להצביע על קושי שפתי. כמו כן יש צורך בבדיקות ראיה ושמיעה עדכניות וחתימה על ויתור סודיות
חשוב שההורים ידעו שרוב כאב הראש הוא של הגננת / מורה ולא של ההורים, כי את כל הרשימה הארוכה שציינת ההורים אינם ממלאים.
אני מדברת מהמקום שכן אמור למלא…
בכל מקרה, אני מתפללת שכל ילד ימצא את הקרקע שמתאימה לו ביותר ושיצליח בעזרתה להגיע רחוק!!
-
קודם כל, אלו רגעים באמת מרגשים שהנה הקטנה עולה לכיתה א’, אז שיהיה בהצלחה!
שנית, כדי לעלות לכיתה א’ נדרשים תחומים רבים, כמו: לימודי (קוגניטיבי), רגשי, חברתי, שפתי, מוטורי ותפקודי. מאחר שאת שאלת על החלק הרגשי אני עונה לך רק עליו.
מבחינה רגשית זה באמת מורכב בפרט בגלל העובדה שהילדה עוברת ממסגרת עוטפת ופתוחה של הגן למסגרת בית ספרית, מאורגנת ודורשת… אז מבחינה רגשית יש צורך בפיתוח דימוי עצמי גבוה, יכולת עמידה במצבי לחץ ותסכול, דחיית סיפוקים, בניית אישיות עצמאית ובוגרת.
מה את יכולה לעשות?
להירגע ולהרגיע, קודם להירגע בעצמך ואחר כך להרגיע את הילדה. בסדנאות שאני מוסרת לאמהות על המוכנות לכיתה א’ אני נותנת להן לגעת בעולמו הפנימי של הילד לפני המעבר לכיתה א’: מה הוא חושב? מה הוא מרגיש? הייתי ממליצה גם לך לשאול את השאלות האלה.
חשוב להיות קשובה לחששות, להשרות אוירה נעימה לקראת המעבר, לא להקרין לחץ, להיות אמפטית, אם היא תאמר למשל שהיא חוששת לעלות לכיתה א’, לשוחח עם הילדה שיחת חולין על כיתה א’ (small talk) וכמובן להיות ערה לרגשות של הילדה, אם היא חוששת, עד כמה היא מתרגשת וכו’. מצד אחד שהיא תהיה מוכנה למעבר ללא לחץ, אך מצד שני שלא תחשוב שכל הימים בכיתה א’ יהיו כמו היום הראשון, וכל בית הספר היסודי כמו כיתה א’…
ברכות והצלחות
אהובה מליח
-
לוועדת זכאות ואיפיון יש צורך בהפניה של הגננת והיא אמורה לדעת מה עושים.
את השאלונים ניתן להוריד מהאתר של משרד החינוך. אני מצרפת כאן את השאלון + ויתור סודיות שההורים צריכים לחתום עליו. שההורים יביאו את השאלון לגננת. היא אמורה למלא אותו, להחתים את ההורים וכן את הפיקוח.
הערה חשובה: אני לא מכירה כל כך את ההעלאה בגנים. אני יודעת שי שצורך למלא שאלון ראמ”ה, אבל נראה לי שיש גם שאלון להורים (יכול להיות שאני טועה!!)
בכל מקרה, המפקחת על הגן אמורה לדעת מה ההליך, כי נראה לי שבוועדה חריגה יש שינוי קצת בהליך.
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!!
-
תארת מעולה את התהליך.
רק שלוש הערות קטנות:
1. הוועדה נקראת “וועדת זכאות ואיפיון”.
2. הילד יקבל העברה לגן שפתי אם על פי האבחון הקושי שלו הוא אכן שפתי. אם הקושי הוא קושי אחר, לא ישקל מעבר לגן שפתי.
3. הוועדה החריגה היא דרך משרד החינוך ויש לבצע אותה כמה שיותר מהר!! אחר יהיה צורך לחכות לוועדות של שנה הבאה (תשפ”ג) והזכאות תהיה רק לשנת הלימודים העוקבת (תשפ”ד). יכול להיות שבשב זה כבר לא יהיה צורך כלל בגן…
נחת!
-
אם זה לא דחוף לך מבחינת זמן, יתכן מאד שעלי אקספרס יעשה לך עבודה טובה…
-
ראשית הייתי מכנה את זה מבדק ולא אבחון, כי אבחון הוא מקצועי, שנערך על ידי מאבחנת.
בפועל, הייתי מסתמכת על אבחונים ובונה לי מבדק משלי בהתאם למה שאני רוצה לבדוק בבית הספר שלי.
אפשר גם להיעזר בחומרים של @dvorachizkiya , מעולים!!
מניסיוני, כל מה שאני מכינה בעצמי בהתאם לצרכי משמשת אותי ביותר.
בהצלחה 💖
-
דינה יקרה,
תודה רבה על המילים הכל כך מדויקות!!
זה בדיוק זה, המשחק עם השמות היה עם שמות הילדים, כי זה היה בדיוק כך.
ובאמת יצא לי לשמוע שורדים מ’שם’. לא יודעת אם זה בכו, כי כאב שבוכים עליו הוא כאב מוגבל. וזה היה הרבה הרבה מעבר.
אני לא בת לשורדים, כי שורשי מאיזור אחר בכדור, אבל אותה “מִינְדָא אוֹ פֶיְגֶּא, פְרוּמָה אוֹ קֵיְלָא” יכלה להיות גם סבתא רבא שלי באותה מידה שזו סבתא של מינדי או פייגי שישבו לידי בכיתה. אותן חברות שלי שלא היתה להן סבתא רבא, כי היא נשארה שם. ליד הגדר, מהעבר השני.
בדמייך חיי!!
