הייטק א ק
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
הסקר הזה מופץ במיילים, היום גם לילדות קטנות יחסית יש כתובת מייל,
אני לא סומכת על האבחנה שלהן לגבי ההורים…
ומספיקה הסיבה הזו כדי שההפצה של סקר כזה תהפוך לבעייתית ממש. -
קופי טוב,
אבל הצבע השחור יותר משדר מכובדות מאשר כיף…תצליחי!
-
קצר, קולע, מביע, לענין!
-
חזקקקקק!
-
שמעתי תגובות נלהבות על הספר מתכוננים של א.טהלר
לא מהיכרות אישית,חוץ מזה היא כותבת את המתכונים במרווה לצמא ורובים מוצלחים במיוחד! וזה כן מהיכרות אישית…
-
מי הרודן? אם למנהלת ולמחנכת זה קשה אז מי נשאר?
יכולה להסביר? -
מסתבר שזה מחולקת לתתי קבוצות כמו התמודדות עם טרשת, סימפיזיוליזיס וכו’…
אולי תפרטי
-
הקטע הזה מזכיר לי את עצמי מתעצבנת על אנשים אחרים שהם שיפוטיים מידי,
עד שקלטתי שגם להגיד את זה זה סוג של שיפוטיות.
תמצאו לי מישהו לא שיפוטי בסביבה, זו עבודת מידות תמידית ואשרי מי שמצליח! -
אהבתי את השני!
-
וואו!!!!
וואו!!!
מושלם.
-
מותק מותק!!!!!!
אליפות.
-
בדיון הראשון שהיה בנושא הזה נבהלתי ממש,
אם הזמן זה הפך לשחוק…ולמה אני כותבת את זה? כי זה מרגיש לי שמאד נוח להתלונן על במה ציבורית על עוולות שמטפלות עושות,
בתכל’ס בתחום הטיפול במיוחד, מטופלת שהיתה מרוצה מאד ממטפלת לא תרוץ לפרסם את זה כאן, ומטופלת שלא מרוצה בדרך כלל גם צריכה להתייעץ ולהבין שהיא נורמלית או שהיא תפרסם את זה מתוך תחושת שליחות והצלת נפשות… ולכן זה מובן.אבל מצד שני, זה הופך את המטפלות למשהו שצריך להזהר ממנו מאד,
לא חושבת שצריך לתת אמון עיוור, אבל לבא עם חשדנות גדולה זה חבל. -
נראה שהשיר כתוב על מציאות דמיונית שבה אין לחץ של העולם, ואז כשאין לה את הלחץ הזה היא מתחילה לזהות את עצמה.
-
נראה לי שהתקפי חרדה הם התקפים, כלומר באים פעם כן פעם לא, רק לפעמים, הם לא תחושה קבועה של בנ”א,
תנסי ואלי להכניס בזיפור רגעים יפים של רוזי, נראה לי שזה יעורר אמינות לענין,
חוץ מזה שהתקפי חרדה מטופלים למיטב ידיעתי קודם כל בטיפול תרופתי ורק אחרי שיש איזון ניתן לטפל בשיחות, לא נראה שרוזי בשלב הזה בכלל…. -
תבדקי דיונים קודמים בנושא,
היה פה המון כאלה….
-
מה המחיר של כזה שיש למטר?
-
ביטוי חזק להשקפה הנכונה שלנו בקשר ליום האומלל הזה,
התחברתי ממש!
-
-
נהניתי מהכתיבה הקולחת והישירה שלך, לא מצאתי שגיאות כתיב :),
אבל.. היה לי כואב בשבליך לקרוא, מקווה מאד שתוכלי לכתוב בקרוב בפרק נוסף שהתופעות שדברת עליהם בפרק הזה חלפו כלא היו,
האם הבלבול שאת מתארת הוא תופעת לוואי קיימת של מאניה דפרסיה או שהוא פשוט תוצאה של התקופה המטלטלת והלא פשוטה שאת עוברת? אולי שתיהם יחד?בשורות טובות בקרוב!
-
אפשר לחלוק עליך?
יש ילדים שמצצו והשיניים שלהם סרגל ואחרים עם שיניים בלאגן,אני אישית לא הייתי מתעכבת על זה כל עוד המוצץ לא יוצא מהבית, לא עולים איתו לסמינר ולא לישיבה ועד החתונה זה בטח יעבור,
אישית, עם הילדים שלא מצצו מוצץ היה לי קשה!!! לא היה איך להרגיע אותם, והיו לי ילדים שמצצו והיה תענוג, איפשהוא בגיל 4-5 זה עבר מעצמו, אולי עם פרס קטן, לא זוכרת מאמץ מיוחד… -
לא הצלחתי להבין מי נמצא מת בכלא, דניאל או מישהו אחר?
-
את יכולה לבקש לפתוח, אם זה לא הרצאה בעייתית הם פותחים,
ופרוג חסום אצלם כי זה אתר בעייתי וממכר
-
אני כתבתי את זה כאמירה מקבילה למה שאמרו כאן בנושא הסינון…
לא במטרה לסטות לנושא הספרות -
אני חושבת שיש פה בעיה עמוקה מאד בחשיבה, מהשורש.
לידיעתך, נטפרי הוקמה כעמותה ללא מרות רווח, את רוצה ללכת ולמצוא בכל התאגדות את הרוע שיש מתחת ואת הכוונות הנסתרות, את יכולה, ויש את זה בכל מקום, גם בחצרות אדמו”רים… אבל מה תרוויחי מהחשיבה המטופשת הזו במחילה, לא מתאים לך נטפרי אל תשתמשי,
בבקשה אל תדברי נגד, הם עושים עבודת קודש.
-
מזכירה לי מאמר שכתבה אחת הסופרות המוכשרות שקוראת לעצמה סופרת חרדית ולא מתביישת להעלות כל סוגיה רגישה על במה ספרותית : “הגיע הזמן שניתן לבני הנוער לבקר בעצמם את הסיפורת ולהחליט מה מתאים להם ומה לא….”
