חשבונאות ויעוץ מס חני
חשבונאות ויעוץ מסתגובות הפורום שנוצרו
-
איך עשית את זה בהתראה כ”כ קצרה???
מטורףף
-
הפתרון – שם משפחה….
-
תטיל ספק בפחדים שלך ולא בחלומות שלך 🤗
-
איזה רעיון מתוק
“סמאש-דבש”
-
אין לי נסיון עם זה אבל זה נשמע מקומם ממש
-
איך עוצרים את זה? ומה אומרים כשמישהו זורם איתי.
פשוט מאוד
מתיחסים פחות
אבל קצת פחות
לא שוברים כי אחרת הוא יבוא “אה את מחרימה אותי? מה יש לך נגדי?” או “את מרגישה טוב?” וכו’
אם קודם אמרת שלום שמח עכשיו תגידי שלום סתמי
תשכחי מידיי פעם לומר שלום
ושוב לא בצורה דרסטית כי אם הבנ”א נעלב הקשר הופך להיות כבר יותר דרמטי…
ההפחתה בתגובות צריכה להיות עד לרמה שהרגשת הריחוק חוזרת והקשר חוזר להיות קשר נימוסין
לדעתי זה טעות “להעלות את זה בפניו”, או “להביע את רצונך לצורת הקשר”
אלו דברים שפועלים בפעולה הפוכה
-
חחח
איזה מרתק
מעניין למה התכוונה השואלת
אבל יצאו פה שתי תשובות על שתי נושאים שונים לגמרי….
-
לפי תאוריית פרוייד
האדם מורכב מחלק של מודע וחלק של תת מודע
(יש חלק שלישי, בניהם, שזה תת מודע קרוב למודע)
אם מדברים על האדם המצוי, באחוזים, החלק של התת מודע הוא הרוב (!)
כלומר, גם אם אנחנו משתפים את כל אישיותיינו, מדובר רק בחלק הגלוי לנו עצמינו… הרוב נשאר מכוסה כי גם אנחנו לא מודעים אליו.
-
אני מבינה קצת
תכתבי מה הבעיה
-
זה ממש יפה וביצוע מוצלח
אבל פעם גרפיקאית אחת סירבה לעשות לי כאלו דברים באלבום אמרה שזה לא אוטנטי ולא אתי…..
-
כבי
אהבתי מאוד את הדימוי של המים והאש
-
כי זה מביא מצב שלא משלמים על העבודה רק נותנים שת”פ
= לא משלמים , אי אפשר להתפרנס מהעבודה הזו
= אי אפשר להתפרנס מהעבודה, יעסקו בזה רק בנות צעירות, מתחילות וחובבניות
= מוריד את הרמה
-
היה פה מישהי שהגיבה באשכול אחר על משהו מהדורות הקודמים (אולי הגאון מוילנה) שהיה בסיום התפילה פונה במילים שלו לרבש”ע ואומר אני התפללתי כמו שציוית אותי אבל אם רצונך לעשות אחרת מהתפילה שלי אנה אל תפנה אליה
משהו כזה
-
אגב, אני צעירה, ממש לא סבתא כמו שנראה לך… 😆
-
נשים מהדור הקודם לא היו סולחות לעצמן וכל השנה היו מסתובבות בפחד מה תהיה ההשלכה של ההירדמות שלהן
אני רק משארת, כן? אבל זה הכיוון פחות או יותר.
נשים מהדור שלנו, כל אחת שתמצא את מה שמדבר אליה, אלי הכי דיברה התשובה של שולמית אורלנציק.
מה שמרים כתבה הייתה בשבילי ‘הבלחה’ של דמות האם היהודיה מהעבר ולסתור לגמרי את הרגשתה, לדעתי, לא נכון
-
תיקון
לא רק התפילה ביו”כ אלא כל העבודה ביום הזה
צום
וידוי
-
אני לא מצליחה להבין מה גורם לנשים פה להתחמק מהאמת הפשוטה
תפילות יו”כ משמעותיות לכל השנה ברמה קריטית
ומי שהפסידה, לא משנה מה הסיבה, הפסידה
לא עונש
ולא שכר
ואף אחת לא יכולה לדעת מה תהיה התוצאה של זה
-
את שואלת למעשה או בשביל הפילוסופיה?
-
למה עונש? ההלכה אומרת לו לא להניח תפילין
אישה מקבלת שכר עצום על הטיפול בילדים במסירות למרות שהיא רוצה ללכת לבי”כ
אבל לא שכר על תפילה בבי”כ
את לא יכולה לומר למרים בכזו נחרצות ש ה’ לא העניש אותה בדיוק כמו שגם מרים לא יכולה לומר בנחרצות ש ה’ כן העניש אותה.
אף אחת מאיתנו לא יודעת חשבונות שמים
בעיקרון זה גם לא “עונש” אלא אפשר לחשוב על זה כ”תוצאה”
אבל בפירוש אני לא חושבת שבריא לחשוב ככה, ממש לא, אני עצמי מתרחקת מאוד מכאלו מחשבות
-
עיצה מהח”ח
מתוקה
זה לא הלכה
לא חייבים
מי שזה נראה לו רעיון טוב שינסה
תזכרי שבזמן הח”ח לא היה קליצום ופלאצום , יכול להיות שהוא היה מייעץ לקחת את זה
-
תמי
לא יודעת מה את אומרת על אונס גמור
שאלה
אדם שחסרה לו יד אחת
האם יקבל שכר על הנחת תפילין שכמובן לא הניח כל חייו?
תשובה – “לא”
מה הוא אשם?
מסכן
גם חסרה לו יד וגם לא יקבל שכר על תפילין?
מה לעשות זאת האמת
קשה , נכון?
ככה אישה שלא הייתה בבי”כ (כן, גם האמא לילדים מהאשכולות האחרים)
מה לעשות זאת האמת
אז לא נחשוב על זה, נחזק בעצמינו מחשבות אחרות
כי אם נחיה עם כאלו מחשבות נשתגע ואז בכלל לא נוכל לקיים מצוות ולהמשיך לעבוד את ה’
אבל אם כבר מדברים על זה אי אפשר לשקר ולעוות את ההשקפה
בקשר למרים, אין שום הוכחה שבדיוק ברגעים שנעדרה מביה”כ היה אפשר לשנות את הגורל וכן זה כבר תחום של חשבונות שמיים ועדיף שלא להתעסק עם זה.
בדיוק כמו בדור הקודם, גם כשדיברו הרבה על פחד וגיהנום אדם שלא היה לו את הידיעה שיש גם שכר, אהבת של ה’ אותנו ורחמים, עבודת ה’ שלו לא היתה מושלמת
כך גם היום אדם שרק יודעה שהכל אהבה חמלה שכר ופרסים בלי לדעת שיש גם עונש והוא קשה, עבודת ה’ שלו לא מושלמת.
-
אני ממש כתבתי את אותם דברים
המטרה היא אחת = התורה לא השתנתה
התאמה לדור, זו גם הגישה שמתאימה לי, עבודת ה’ מיתוך אהבה ורצון לקירבת אלוקים ובחירה בטוב
-
הגישה שלך שולמית ממש מתאימה לי ולדור שלנו
אבל
אבותינו לא התייחסו ככה לדברים
ההסתכלות שלהם הייתה יותר דומה למה שתיארה מרים
דוגמאות
כשהכריזו בבי”כ “אלול” נשים בעזרת הנשים היו מתעלפות (מפחד, כן)
הדגש היה על אימת הדין, פחד אמיתי ממשפט בפני המלך
באופן כללי לא היה “אסור” כמו היום לדבר על הגיהנום ו “מי שאומר שהקב”ה ותרן יוותרו בני מעיו”,
תלוי בגיל של כל אחת פה כמה היא שמעה את הדברים האלו.
כנראה לדור שלנו זה פחות מתאים והתורה לא השתנתה רק שאנחנו שמים את הדגש על החלקים המתוקים לנו.
אבל בעלי כל הזמן אומר שאסור לשכוח גם את הצדדים האלו ושלא יגדל פה דור שמקבל רק הידודים ויש רק גן עדן ופרסים.
-
שתי העמודות מכילות מספרים?
את יכולה פשוט יותר לעשות תרגיל
=
A
+
B
A ו B זה תאים שאת בוחרת בלחיצת כפתור
-
** תוכן זה הוסתר **
