צילום ומולטימדיה מלכי גרינפלד
צילום ומולטימדיהתגובות הפורום שנוצרו
-
וואו!!!
מיוחד!!
וכ”כ נכון…
כתוב מושלם, היטבת להביע
אני ממש אוהבת את הכתיבה שלך
את מניחה את זה מושלם על הדף!
תודה על השיתוף!!
-
אצלי זה כן נפתח
-
אם תוכלי להעלות מחירון
יעזור לי מאד
תודה
ואגב אביזרים מהממים!
-
כתבתי אותו לאחת שקרובה אלי מאד
ועברה הרבה קשיים בחיי הנישואים
לבסוף התגרשה אבל לקח לה כמה שנים
כי כל הזמן היא ברחה מעצמה
היא היתה דואגת לכולם ולא מפספסת אף אחד
חוץ מאת עצמה…
היה לי כואב לראות אותה קומלת
רציתי לומר לה שתפסיק לברוח
שתקשיב לעצמה באמת
כי בסוף היא, יותר מכולם, יכולה לתת מענה לעצמה
וזה השיר שיצא לי מהלב…
-
כתיבה זורמת, חמודה (ובסוף גם עצובה…)
אהבתי את ה’קפיצות’ הספונטניות מהאבק לחברה
ואת הדימויים
ואמן שנצא באמת יחד עם החטופים עוד היום מעבדות לחירות…
-
כתוב מתוק!
התחברתי מאד!
אני עובדת עם הגיל הזה וזה ממש מתאר אותם טוב
מעלה לי פלאשים מיום שישי האחרון כששתי ילדים לא גמרו לעשות סבבי בכי
עברו מילד לילד לאחד הרביצו לשני משכו ולשלישי לקחו מוצץ ואני הלכתי להשתגע מהבלגן שנהיה
אני בגישה שלא לצעוק על הילד שעשה כי זה לא מוסיף לו כלום אלא רק לחבק את הנפגע ולהרגיע
לפעמים כשאותו ילד מציק לכולם ואני כמעט או צועקת על המציק
אני מנסה להכנס לו לראש ולהביו מה גורם לו לעשות ככה
השיר החמוד הזה נותן קצת הצצה למניעים שלהם ולזה שבאמת הם לא תמיד אשמים
ולגבי יכולת החשיבה בגיל זה
הגיל הזה באמת מאופין בחשיבה אגוצנטרית שזה אומר חשיבה שמחברת כל מקרה אל הילד
כמו ‘יורד גשם כי קנו לי מגפיים’
אבל מבחינת רגשות בגיל הזה ילד מרגיש שאמא לחוצה, לא תמיד הוא יודע שזה כי היא ממהרת לעבודה
ולפעמים החשיבה האגוצנטרית באמת עושה היקשים לא נכונים כמו ‘אימא כועסת כי אני לא מוצא את הנעליים’
-
כתוב יפהפה וזורם!
מזדהה מאד
-
אתר סופר מתוק!!!
נגיש, נח וכל מה שצריך כדי ליצור חווית קניה נעימה ומוצלחת!!!
המון הצלחות!
-
מה עשיתי???? למה כולם כועסים???
-
הולך בתל
רואה כדים
מי אני?
יעקב אבינו שחזר לאחוריו כדי לאסוף כדים קטנים שהשאיר שם
הולך בטל
רועה קדים
מי אני?
בספר הושע בנביא פרק י”ב פס’ ב’ כתוב “<b style=”font-family: inherit; font-size: inherit; color: var(–bb-body-text-color);”>אפרים רעה רוח ורדף קדים”
הכוונה היא לירבעם בן נבט שהוא משבט אפריים שחטא בעשותו את העגלים
והרד”ק מפרש את הפס’: בעבדו העגלים דומה למי שפותח פיו אל הרוח ורועה אותו
בהמשך הפרק גם מתקשר הענין של יעקב עם ענין זה עניינו של ירבעם שהזכיר את מעשהו של יעקב אבינו
אשמח לשמוע אם צדקתי:)
-
אני שוב צריכה להשבוע דחוף עבודה בתשלום על רוויט
להשלמה של פרויקט
חשוב לי דווקא מישהי שיש לה גירסת 2023
מי שיכולה אשמח שתיצור איתי קשר במייל mlky28254@ ג’ימייל…
-
כתוב יפהפה!!
נשמע מרתק…
-
לא ניסיתי מכיוון עמק הארזים אבל אמרו לי שהכניסה משם לא נגישה
וגם חוץ מכל מה שאמרה רחל יש שם מעיין שלא פורמלית נהייה מקווה…
לא היה נחמד שבאמצע שצילמנו באזור המעיין באו אנשים לטבול שם
ואנחנו עד שהתמקמנו היינו צריכים לקפל ציוד כי לא לעניין שזה יהיה הנוף של התמונה או כיוון הראיה של הילדים…
-
אני צילמתי השבוע ברחבה של סיידהורף ביפו 153 ליד השוק
לא רואים אותו מהרחוב וכשנכנסים בשער מהרחוב ההומה לרחבה
זה ממש לעבור פלנטה
המקום יפה, נקי והכי חשוב שקט
ויש גם את הוואדי בסורוצקין מאחורי הבניינים
הכניסה היא ליד גינת מנחם משיב יש שם שביל עפר שממנה מתחיל השקט
שבוע שעבר צילמתי בליפתא שהוא שקט ויפה
אבל יש לו כמה חסרונות משמעותיים שלא נראה לי שאני אעשה את זה שוב…
(אם את כן מתענינת על המקום אוכל לכתוב לי בפרטי)
מצרפת לך תמונות משלושת המקומות
לא כולם מעובדות מקצועי או בכלל אבל עדיין יפות:)
(תמונות מהוואדי)
-
תמונות מסיידהורף וליפתא(הפריחה הצהובה)
המון הצלחה!
-
-
תודה על התגובה!!
-
כתיבה מיוחדת ומעניינת!!
שיר מחזק!!
והשיר הראשון יפה ועצוב וגם נכון
למרות שכיום מתחזק מאד המודעות והרגישות בנושא
תמיד לצערינו יש פיספוסים
ולפעמים מי שפיספס דווקא התפספס… כלומר גם הוא כמה לקצת מילים טובות
וכשצמאים לא תמיד קולטים שדווקא לנו יש את הברז להרוות את השני…
מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי
-
לגבי הכדורים…
אני לא אומרת באופן גורף חייבים לתת כי יש באמת כאלה שההפסד גדול על התועלת
אבל מאד מזדהה עם כל מי שכתבה שזאת הצלה ואני הרגשתי את זה על הבשר שלי…
אני עצמי עם ADD ולפני שהתחלתי לקחת כדורים (שאגב באמת עבר מהריטלין לויואנס למינון יותר ופחות)
מצד אחד
הייתי נקראת גאונית הכיתה שכן היה לי מלא ידע וכשרונות ב”ה
הייתי הילדה שאליה באים כדי שתסביר טוב את החומר
והייתי תלמידה מקשיבה ושותפה מלאה בשיעור ששואלת שאלות חכמות שמראות שהיא הבינה מצוין
הייתי תלמידה שכל מורה מאחלת לעצמה
אבל מצד שני…
הייתי מקבלת מלא אפסים או ציונים נמוכים במבחנים
הייתי מאחרת המון! בערך 4 ימים בשבוע מתוך 6!
הכי טוב הצלחתי ללמוד כשלמדתי לבד אבל לא הייתי מסוגלת להתיישב בעצמי ללמוד למבחנים
וכדי לשבת ללמוד הייתי חייבת לקבוע עם חברה אבל אז לא הצלחתי להתרכז וכל הזמן ‘ברח’ לי הרצף
המחברות שלי היו ריקות, בעצם, מלאות בציורים וקשקושים…
לא היו לי ש”ב מוכנים כמעט אף פעם ואם כבר עשיתי ש”ב, אז שכחתי את המחברת בבית…
כל זה נשמע כמו רשימת תארים לעצלנית הכיתה כינוי שאכן דבק בי…
ואני בעצמי לא הבנתי לאיזה צד אני שייכת, כי זה נשמע כמו שתי קוים מקבילים אבל אצלי איכשהו הם נפגשו…
היו כועסים עלי המון גם בבית וגם בלימודים
אבל הכעס הכי חזק ונוקב היה אני שכעסתי כ”כ על עצמי
הייתי בטוחה שכל מי שאמר לי שזו סתם עצלות, צודק ואני סתם ילדה רעה ופשלנית שלא מספיק רוצה ומתאמצת
וכשהבחנו אותי (באיזור גיל 14) וכשהתחלתי לקחת כדורים (עד שהגיעו לנכון בשבילי לקח כמעט שנתיים ‘בזכות’ נוירולוג ‘נחמד’ שאמר שהכל קשקוש, ואם הייתי רוצה אז הייתי מצליחה…)
זה היה בשבילי הצלה גדולה והקלה ענקית!!
ולא הצלחתי להבין מה ההתנגדות הגדולה כ”כ נגד ריטלין, (שאגב הוא סתם האחד שנתפס אצל כולם כמוצר שלילי כ”כ אע”פ שהוא מוצר חלש יחסית) למה לא להקל על מי שסובל מזה כ”כ? מי שיש לו תופעות לוואי מזה אז שלא יקח, יש עוד מוצרים שיכולים לעזור ולרוב, אחד יתאים.
קודם כל השיפור המטורף בלימודים, לא, לא נהייתי חרוצת הכיתה אבל לפחות לא עצלנית הכיתה
הציונים שלי עלו בהתאם וחזרתי לקבל מאיות במבחנים קשים
וגם בבית הצלחתי לעשות מטלה בלי להתפזר באמצע לאלף ואחד דברים אחרים שזה היה בשבילי הישג עצום!
ובעזרת ליווי מקצועי, גם הדימוי וההכלה העצמית שלי עלו מאד
ובשתי מילים: חזרתי לפרוח!!!
כיום אני לומדת את עצמי כל יום מחדש ומגלה את הכוחות האדירים שניחנתי בהם בתור ילדת קשב, וכן, יש להם יכולות אדירים, (בלי להקטין את ההתמודדות איתם, שהיא באמת לפעמים לא קלה בכלל, ואני מצדיעה לכל אמא שמתמודדת עם ילד כזה, זה שהיא קיבלה כזה ילד מספר על הרבה כוחות מיוחדים שיש בה גם אם היא לא תמיד מודעת אליהם) ואם יתנו לילדי הקשב מקום ומשמעות ואת האפשרות גם ליפול בכבוד הם יכולים להיות האנשים הגדולים של החיים.
אל תוותרו להם אבל כן תבינו אותם כשהם נופלים, רק אל תוותרו עליהם!!!
ואל תשפטו את עצמכם אצל השופט הקשוח ביותר וחסר החמלה שרק אנחנו יכולים להיות לעצמנו…
-
מתוקקקק!
איזה מתוקים הרב’ארלך שלך
והתינוק נראה אישה מושלמת עם השרשרת והעגילים…
-
סוף סוף הגעתי גם לזה…
לילה אחד ראיתי את אחותי המוכשרת צובעת עלי שלכת בכל מיני צבעים לצילומי גיל שנה
(אולי יום אחד היא תשתף בסט המטורף שיצא לה, כרגע בעיבוד…😘)
האהבה שלי לצביעה דגדגה לי בידיים
השארתי את כל המטלות שיחכו לי בפינה…
ופשוט צבעתי לי עלה שלכת אחד
תוך כדי שאני צובעת נחה עלי המחשבה שבעצם מה שאני עושה זה ממש ‘נהפוכו’
מפיחה חיים בעלה יבש…
וחשבתי על היופי בזה שעם קצת צבע אפשר לתת חיות לעלה שיבש…
וזהו רק מטאפורה
לזה שאפשר ממש ‘להפוך’ ולהחיות בן אדם עם כמה מילים טובות…
מילים טובות, כמה שזה פשוט וזמין,
לפעמים הם הופכות עולמות
בכל יום בכלל ובפורים בפרט, שהוא יום עמוס ולא תמיד שמים לב,
אנו יכולים ‘לשפוך’ קצת ‘צבע’ ולתת חיות לאנשים ‘יבשים’,
ולהפוך את העולם בכמה מילים טובות🙃
-
הכתיבה שלך פותחת לי את מעיין הדמעות כל פעם מחדש…
זה משהו מטורף שנוגע לנקודה הכי הכי בלב…
את פשוט אלופה!!!
אני נהנית מכל קטע כתוב שלך!
ונשאבת פנימה ברמה שלא הכרתי עד היום…
תודה על התענוג!!!
-
סטודיו יו שמגר 8- 0583278836
אם לא עונים יש את המספר של בעלת הסטודיו-0583278325
בהצלחה
-
אהבתי את המשפט: ‘הילדה הקטנה שבי, שהווה ותהיה, עם הליווי של האישה הבוגרת שאני’.
תודה על התגובה
מחמם את הלב!
-
לפי מה שאת מתארת זאת כיתה לבנות עם ADHD שזה מאד שונה מה-ADD
ADD מסוגלים לשבת שיעורים שלמים בשקט ולהקשיב אבל במבחנים הם מתפזרים
אני אישית הייתי ה’נודניקית’ שכל מבחן מבקשת שקט מוחלט גם לקראת הסוף כשבנות יצאו מהכיתה ביקשתי מכל אחת לסגור את הדלת עד הסוף שהלשונית תתפס פנימה והייתי גם קמה בערך 5 פעמים כדי לסגור בעצמי הייתי משתדלת לשבת בקצה הכי רחוק מהדלת ועדיין הייתי יוצאת החוצה כדי לבקש מהבנות מאחורי הדלת להתרחק משם ולדבר בשקט כי זה מפריע
אבל בשיעורים ובפרט מענינים כמו היסטוריה ומתמטיקה הייתי עם כל הריכוז וגם במה שלא ענין אותי אף פעם לא הפרעתי למהלך השיעור (טוב הגזמתי אבל כמעט אף פעם, הייתי ילדה טובה😊😋)
-
אדם לעמל נולד ואי אפשר להחליק לכולם את החיים כי אלו החיים ואם לא יהיו תסכולים בביה”ס אז יהיו דברים אחרים, אני חושבת שזה בסך הכל מחשל את הילד ומלמד אותו לגדול
ועוד משהו שאם יעשו לכל הפרעה כיתה נפרדת אז המורות בכיתה ‘החלקה’ ישארו עם 3 תלמידות…
