יעוץ אימון והנחיה מרים סולובייציק
יעוץ אימון והנחיהתגובות הפורום שנוצרו
-
כל מי שאת יכולה להשיג רק לא דואר ישראל.
חבילות ששולחים דרכם נעלמות, קרה לי כבר פעמיים,
אני אפילו מעדיפה לעשות את המשלוח בעצמי.
(כמובן בתשלום).
-
המטפלת היא כמו רופא, שגם כשהוא מבקש להרים את החולצה, לא אכפת לך, כי את מחפשת רפואה, ככה גם ברפואת הנפש – מאוד יעזור אם תפתחי נושאים “בעייתיים” כדי לטפל בהם. אני יודעת שזה לא קל, אבל אם תעשי את זה למרות זאת, תרגישי אחר כך הקלה.
זה גם כמו להקיא, עד שעושים את זה יש לחץ פיזי על הבטן ואחרי זה יש הקלה.
-
יפה ומרתק
במיוחד הדיון שהתפתח מזה.
-
ארוחת ערב, עם כל הצאצאים (או שמעדיפים רק את הילדים והנכדים (בלי הנינים)
דברי תורה
-
איזה נושא מעניין!
להתוודות על כך שהערך העצמי שלך היה נמוך!
אבל את לא צריכה להרגיש אשמה בכך ששפטת את עצמך לחומרה,
את יכולה להחליט (לאחר שיש את התובנה לכך) שמהיום את עובדת על זה.
נכון, זה עדיין לא יהיה מושלם, אבל העיקר הכיוון, לאן את חותרת, לאן את רוצה להגיע.
את רוצה לכוון גבוה וזה מה שחשוב, כי בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו,
והבא להיטהר מסייעין אותו.
בהצלחה רבה!
-
כל זמן שאנשים מרוצים ואת מרגישה שאת עושה את זה בקלות – למה ללמוד ולבזבז כסף וזמן?
ברגע שתרגישי שזה חסר לך – תוכלי אז ללכת ללמוד.
-
תודה לך על החיזוק שכתוב בצורה יפה.
גם עטיפה חיצונית – כתיבה יפה ומרגשת.
גם עטיפה פנימית – התוכן המרגש והמחזק.
בקיצור – כן תסתכל בקנקן ובמה שיש בו.
-
גם לי יש קרובת משפחה (לא בדרגה ראשונה), שהיינו חברות כמו אחיות. וגם הודעתי לה שכיוון שאין לה אחיות (היא היתה בת יחידה) אז מהיום אני אהיה אחותה, והיא הסכימה, כי היא באמת היתה נשמה טובה, וכי לא היו לי אחיות גדולות אז היא הסכימה להיות אחותי הגדולה.
וכשהיא נפטרה, הרגשתי כאילו מת חלק בתוכי, עד היום היא חסרה לי כל כך, כשהיא הלכה, נשארתי לבד.
אני זוכרת אותה גם היום, לאחר שאבדתי בעל, ואמא, עד היום היא חסרה לי.
כי מותר, מותר לי להתגעגע.
-
כשעבדתי בקלדנות וגרפיקה, הגיע אלי בחור, ורצה שאקליד לו 300 עמודים, ושאל כמה זה יעלה לו, עשיתי חשבון בערך ואמרתי לו כמה שהמחיר היה אז (זה היה לפני הרבה שנים) אז הוא הזדעזע, ואמר אבל אני מביא לך הרבה עבודה, לא תעשי לי מחיר? שאלתי אותו איזה אז הוא אמר לי משהו כמו 1 שקל לדף.
אמרתי לו שלא. אז הוא אמר לי “זה לא שווה לך? אני מביא לך הרבה עבודה!” אמרתי לו שעדיף לי לעבוד קצת ולהרוויח הרבה, מאשר לעבוד הרבה ולהרוויח קצת.
-
משפט הכי חזק שבו נזכרתי:
במקום להגיד להשם כמה גדולות הצרות שלך
תגיד לצרות שלך, כמה גדול השם
-
אסיא במגן – מגן שוויא
מארמית: רופא חינם שווה חינם
מאידיש: בחינם קריגט מען כינים (בחינם משיגים כינים)
-
באידיש ואחר כך תרגום חופשי לעברית:
עס דאכט זאך
אז ביי יענעם לאכט זאך
מ’עפנט די טיר
ס’איז ערגער ווי ביי מיר.
זה נדמה,
שאצל השני צוהלים ושמחים
כשפותחים את הדלת שלהם
רואים שזה יותר גרוע מאשר אצלי.
-
חריזה משובחת ותוכן משובח, גם הקנקן וגם מה שיש בו.
-
לא רואה שום בעיה בשיר הנ”ל, ההפך, ואני קרבת אלוקים לי טוב (תהילים, ע”ג כ”ח)
-
כתבתי גם כאן את התשובה שלי.
הקישור עושה ממני פינג פונג, מעביר אותי מאחד לשני, ולא מביא אותי לשום מקום, לכן אכתוב את תגובתי כאן:
האושפיזין השמיני שלנו הוא בעלי זצ”ל.
אנחנו יושבים בסוכה, אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת, הבן הגדול שלנו מתחיל לשיר וכל השאר אחריו. פתאום אנחנו שומעים מהומה בחצר, הבנים יוצאים מהסוכה וחוזרים חיוורים כפני מת. הם רואים את כל השכנים מדברים נרגשות כל אחד מנסה לומר משהו, אבל האחרים קוטעים את דבריו. הילדים לא מבינים במה מדובר.
אני יוצאת החוצה ושואגת לתוך הסוכה:
ילדים! אבא הגיע!!!!!!!!!!!
הילדה הקטנה שואלת אותו מיד כשהוא נכנס:
אבא, איך היה בהר המנוחות? באמת היה לך נוח שם?
-
הקישור עושה ממני פינג פונג, מעביר אותי מאחד לשני, ולא מביא אותי לשום מקום, לכן אכתוב את תגובתי כאן:
האושפיזין השמיני שלנו הוא בעלי ז”ל.
אנחנו יושבים בסוכה, אוכלים ארוחת צהריים מאוחרת, הבן הגדול שלנו מתחיל לשיר וכל השאר אחריו. פתאום אנחנו שומעים מהומה בחצר, הבנים יוצאים מהסוכה וחוזרים חיוורים כפני מת. הם רואים את כל השכנים מדברים נרגשות כל אחד מנסה לומר משהו, אבל האחרים קוטעים את דבריו. הילדים לא מבינים במה מדובר.
אני יוצאת החוצה ושואגת לתוך הסוכה:
ילדים! אבא הגיע!!!!!!!!!!!
הילדה הקטנה שואלת אותו מיד כשהוא נכנס:
אבא, איך היה בהר המנוחות? באמת היה לך נוח שם?
-
אוי
-
מה ענין שמיטה להר סיני?
מה הקשר בין מה שכתבנו על מנחה ונעילה לבין גודל הסוכה?
-
מה עם פרוטגוניסט?
נראה לי שלכולם יוצא אותו דבר,
כי גם אני עשיתי את השאלון כמה פעמים בלי לזכור מה כתבתי לפני זה וזה מה שקיבלתי.
אולי כי זה מה שכתבתי יותר התחברתי לצד של “מסכימה” ולא “לא מסכימה”.
אז רוב הדברים שכתבתי היו בקטגוריה של “מסכימה”. יכול להיות שזה הטיפוס?
-
החיים הם כמו קפה:
יש שהם שחורים
ויש שהם הפוכים
ואם הם לא זה ולא זה
אז זה נס.
ראיתי עוד אמרה באתר פרוג:
אם אני לא טועה זה רעיון של ר’ גד’ל
בקפה הכל הפוך
מים חמים- ומוסיפים חלב קר
קפה שחור-ומוסיפים חלב לבן
הקפה מר- מוסיפים סוכר מתוק
וכך גם בחיים
ועל הכל מברכים שהכל נהיה בדברו -
לא אמרתי שזה הלכתי, אלא אמרתי שלא כדאי ללכת לישון כדי לא לעבור פעם נוספת את אותו סרט, לא אמרתי שצריך או שחייבים, אלא מהניסיון שלי לא כדאי, בשבילי, לעצמי.
-
בעיקרון דומה, הרב אסחייק הי”ו שהיה השמש של הרב שך זצוק”ל, יעץ פעם למישהו ש”נפל” להתמכרות לשוקולד חלבי ואמר לו שהוא שומר על תזונה נכונה אבל הוא אוכל שוקולד חלבי, אז מה העצה?
הרב אסחייק כתב בספרו “חיים בריאים כהלכה” עצה לזה, שישים במקרר מרק בשרי וכל שש שעות יאכל כפית מהמרק.
האיש נגמל.
-
חחחחזק! השורה התחתונה – שורת המחץ.
-
אבל לא הבנתי מה הקשר לגודל הסוכה?
-
היה לי הרהור כזה, אבל גם אשת מקצוע בתחום בריאות הנפש ביטלה אותו בשאלה ששאלה אותי: את חושבת באמת שהתפילות שלך כל כך משפיעות? זה לא גרנדיוזי מדי? היא הסתכלה עלי כמו על הוזה, מדמיינת. (הרבה פעמים אנשים המתמודדים עם בעיה נפשית באמת הוזים ומדמיינים, אבל פה היה כן מקום לזרום איתי.) אני מרגישה כל הזמן שהשם איתי, אפילו על בלטה עקומה במדרכה ברחוב אני מודה לו על שרק כמעט נפלתי ולא נפלתי ממש. אבל אני נכנסת לספקות בשל אנשי מקצוע דומות להנ”ל ולכן אני תוהה לעצמי כמה זה אמיתי.
ואולי זה כפירה לחשוב שהתפילות שלי לא שוות, כי כמו ששמעתי מהרב לווינשטיין שליט”א שאמר בהרצאה שכל התפילות מתקבלות בשמים רק לא כולן נענות באותו עניין ממש, או באותו זמן וכדומה. אז אין “תפילה לא שווה”. יש תפילה שנענית לאחר זמן, או בעניין אחר, כיוון שבעניין שבו התפללתי זה לא היה לטובתי, אז השם שומר את התפילה לפעם אחרת או לדבר אחר.
