יעוץ אימון והנחיה מרים סולובייציק
יעוץ אימון והנחיהתגובות הפורום שנוצרו
-
בין שני עולמות
של חיים ושל מוות
בין בית הקברות
לבין אולם השמחות
תינוק חדש נולד
אדם צעיר נפרד מהעולם
אני מרגישה
שמחה
צער
-
ומה תעשה מישהי שכבר יש לה 23 שעות של כלום? מה יקרה אם היא תיקח את השעה ה24 ותעשה אותה עוד שעה של כלום?
-
את משאירה אותנו במתח או מה?
-
קרוב השם לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע
-
אני מכירה דיירת רחוב לשעבר, כיום היא גרה בשכירות, בדרך לממש את עצמה.
-
במעיינות לומדים את זה שנתיים, פרקטישנר שנה א’, מאסטר שנה ב’.
הם ממש מקצועיים. בדוק ומנוסה.
-
התכוונת לחטופים ולחיילים? או לנוער מתמודד?
-
“הסכת” קוראים לזה
-
יש הרבה עמותות שמתעסקות בזה, אני לא זוכרת למי תרמתי.
-
ח”ירוטל (ראטל) הוא מנהג ותיק של חלוקת יין (אפשר גם משקאות אחרים, אנחנו תרמנו קולה) במהלך הילולת רבי שמעון בר יוחאי, יש המחלקים גם מיץ ענבים או משקאות אחרים. המנהג נחשב כסגולה, בעיקר לזרע של קיימא.
-
אפשר גם לחפש תחביב, לא משנה באיזה גיל את.
אני לימדתי אישה כבת 70 איך להשתמש בתוכנת וורד.
אני התחלתי ללמוד נגינה אחרי גיל 40
אני לא בלחץ להספיק משהו בלימוד הזה,
אני נהנית לי מהתהליך.
עכשיו בתוך השלושים לצערי אני בהפסקה
ומשבוע הבא אוכל לנגן שוב
אני יודעת שאם לא מתאמנים תקופה
קצת שוכחים, אני לוקחת את זה בחשבון (וכי יש לי ברירה?)
-
אני פעם תרמתי ל”חי רוטל” ונושעתי בתוך שנה. אז תרמתי עוד פעם!
-
הנחמה שלנו מתבטאת ב3 אותיות:
ה – השם
י – יקום
ד – דמו.
מה שמנחם אותנו זה שהשם לא ישתוק על נפילתם של החיילים
הוא כבר ינקום ברוצחים, ובשל כך, אנחנו צריכים רק להתפלל שזה יקרה כבר בקרוב.
לא לדאוג! זה כבר-כבר הולך לקרות!
-
לא את גרמת לי צער, הצער כבר נמצא, אבל צריך ללמוד מוסר מזה, איך בעולם הזה מתרגשים משטויות, שבעולם הבא רואים את התכלית האמיתית.
בעלי זצ”ל היה איש רוחני וערכי מאוד, לא עניין אותו שם דבר גשמי, הוא כל חייו התכונן לקראת בית דין של מעלה
ולי נשאר רק ללמוד ממנו. והחי יתן אל ליבו.
-
אקטואלי, בדיוק לתקופה וליום הזה, עצוב ונוגע ללב
-
כל פרק שלך יותר יפה מהשני, כתוב ברגישות כל כך, וכל כך אמיתי, כי הקשיים שעליהם את כותבת אמיתיים בלי שום בלוף ופוזות והכל בפשטות ובענווה
-
שיר זה מרגש מאוד, וגם עצוב, כמה אנשים סוחבים על גבם ניסיונות גדולים.
וגם אנשים פשוטים כשמקבלים את הניסיון באהבה, הם שוים בעולם האמת,
ברגע שאתה מתווכח עם הניסיון – הניסיון נהיה קשה יותר וזה גורם את הסבל
אם אתה מקבל את הניסיון באהבה – הניסיון הופך להרבה יותר קל.
ככה אמא שלי אמרה לי היום (שתינו עוברות ניסיונות לא קלים)
-
לגמול ממוצץ יותר קל מלגמול מאצבע. הבן שלי נגמל ממוצץ לפני גיל שנתיים, בהתחלה הרשיתי לו רק בבית ולא ברחוב ולא בגן, אחר כך הרשיתי רק במיטה בצהריים ובלילה, אחר כך רק בלילה עד שלבסוף זה לא עניין את הילד והוא הפסיק מעצמו.
אחד הילדים (בעצם כמה אבל אני כותבת על אחד מהם) מצץ אצבע עד גיל גדול, באזור 8-10, לא זוכרת בדיוק, וזה רק לאחר הרבה ניסיונות ושהבטחתי לו שיקבל משאית מכבי אש של פליימוביל.
-
טלית אחת גדולה…
נפל לי הלב.
(כל דבר בנושא הזה מתקשר לי לבעלי שהלך למנוחות ואותי הותיר לאנחות.)
-
אני אוהבת שיבקרו אותי אבל עם סימן שאלה, לא סימן קריאה, זאת אומרת שאם יש משהו לא הגיוני בסיפור או לא ברור, לשאול אותי על זה, לא לשלול או לחייב בצורה חד משמעית, אלא רק להעיר את תשומת ליבי לנכתב ומה בעייתי בו.
תודה רבה
-
יהודי לא שואל “למה” זה שואלים הגויים שנאמר “למה יאמרו הגויים”
מה יהודי אומר “ככה” “אשרי העם שככה לו”
אם מישהו בעולם הזה שואל הרבה שאלות מזמינים אותו להגיע למעלה, שם אין שאלות, רק תשובות, אלא מה? שמי שמגיע למעלה יודע את התשובות, אבל משם כבר לא חוזרים כל כך מהר חזרה.
אז אם את/ה רוצה לחיות, תקבל הכל באמונה בלי שאלות וכך תוכל להמשיך לתקן את מה שאתה צריך לתקן בעולם הזה מתוך אריכות ימים ושנים.
-
לי זה מזכיר את “עולם הפוך ראיתי” – תחתונים למעלה ועליונים למטה,
לא כל מי שבעולם הזה מכובד – הוא מכובד גם בעולם האמת, ולא כל מי ששפל בעולם הזה – הוא שפל גם למעלה בעולם האמת, וזאת בגלל שהעולם הזה הוא עולם השקר, והעולם הבא הוא עולם האמת. שם רואים את האמת המוחלטת
כל הבלופים של העולם הזה לא נחשבים כלל לגבי העולם הבא שם רואים את האמת.
-
גם אני שם, אבל אני עובדת על עצמי בנושא של פרגון לעצמי ופרגון לאחרים. לעצמי – להגיד לעצמי שבחים בכל מצב גם אם אני לא מושלמת.
ויש גם אנשים שמפחדים להצליח כמו בשיר הבא:
אימאלה! איזה פחד!!! / מרים סולובייציק / פרלה סגל
יש כל מיני פחדים
שבשלהם אנשים רועדים
הפחד גורם להתנהגות נמנעת
וזה מביא חוסר נחת
יש פחד ממקומות סגורים
ויש פחד ממקומות פתוחים
פחדים אלה ועוד
מובנים לנו מאוד
אבל
מי מדבר על פחד
ויראה גם יחד
מהצלחות, מהצלחות???
איך זה יכול להיות???
אולי כי הם פרפקציוניסטים באופי
יראים שבמעשיהם יהיה דופי
אולי מפחדים הם להתחייב
ומכישלון עתידי מאכזב
זה מביא לחוסר פעילות
ומוריד את היעילות
הפחד עלול לשים משקולות
על שרירי היכולות
יש לשים לב
ולחשוב היטב-היטב
כי כישרון בלתי ממומש
יכול להביא לדיכאון ממש
כי במה שהשם נותן צריך להשתמש
לתועלת העולם את הכישרונות לממש.
-
גם אני שואלת את עצמי איך לחזור לשגרה כשבעלי איננו מזה 3 שבועות???
אותו השאירו בהר המנוחות וכולנו הלכנו לשבת שבעה.
השיר שלך מדבר מתוך הגרון שלי.
והוא רובץ על הלב שלי.
ושולח זרועות סביב הצוואר שלי.
איך אפשר להכיל כזה אסון???
תודה לך שהבעת בשורות קצרות את כל הסערות שבקרבי.
-
כן. אבל לא צריך להגיע לשם בשביל זה.
יש להם אנשים שמחלקים את המשקאות בשליחותך.
