יעוץ אימון והנחיה מרים סולובייציק
יעוץ אימון והנחיהתגובות הפורום שנוצרו
-
בת דודו של בעלי, (אנחנו דוברי אידיש) שאלה אותי:
וואס ווילסטו טרינקען – תהא השעה הזאת, או קאווע אל השם?
(מה את רוצה לשתות – תה השעה הזאת, או קפה אל השם?)
-
עצוב, גם אני הייתי שם, לצערי.
כתוב יפה מאוד ונוגע ללב.
-
הלוואי שכבר נזכה.
יש על מה להתפלל, ויש עכשיו הזדמנויות שוות לעשות את זה.
-
עכשיו ראיתי גם את העיצוב, ממש יפה.
-
קצר וקולע.
אני רוצה להוסיף שב12 צעדים אנחנו עובדים על עצמנו בנושא התמכרות.
בלי קשר להתמכרות, אפשר לעשות את זה בכל קבלה טובה.
אנחנו מקבלים על עצמנו X “רק להיום”.
“רק להיום” נעשה / לא נעשה כך וכך.
ההתחייבות רק להיום מקילה עלינו, כי אנחנו אומרים ליצר הרע – “רק להיום”.
והוא חושב שמחר לא, ולכן הוא פחות מפריע.
אחרי 30 יום של קבלה אחת “רק להיום” היא הופכת להיות חלק מאיתנו.
נכס צאן ברזל.
בהצלחה!
-
השיר ממש לטעמי, חריזה בכל ארבע שורות, חריזה משובחת, וקצב ומשקל – פשוט מושלם.
התוכן ממש מדבר אלי, ונהניתי לקרוא את השיר.
בתקווה לימים טובים יותר.
-
הייתי חייבת לצטט:
ומי ידע,
אם לא אתה
אב היתומים
אלמנה
נלחמת בשגרה
בוכה בדמדומיםגם אני ככה, אלמנה לבד, אבל השם איתי, אני מרגישה אותו כאן לידי, הוא מדריך אותי על כל צעד ושעל, והוא מנגב לי את הדמעות של הנפש, וחובש לי את הלב. הילדים מלווים בס”ד על כל צעד ושעל.
-
איזה יופי!
במיוחד אהבתי את
אני לא מתערבת בחשבונות שמיים,
בקושי בחשבונות בארץ ,
ואולי בגלל זה עדיין לא חייבתי
אותו באשראי.
אבל איך באלי לומר לו עוד פעם ,
אשרייך. -
אולי למי שגרה במרחק הליכה מהבית לעבודה?
-
הטקסט שלך שואל שאלות טובות ועמוקות.
לדעתי אין תשובה אחת נכונה, הכל יכול להיות כן ויכול להיות לא.
תעשי מה שמרגיש לך, שימי לב לא לעבור לקיצוניות של שום צד.
כמו שהרמב”ם אומר שצריך תמיד ללכת על הממוצע.
(לא להיות קמצן וגם לא להיות בזבזן, וכדו’)
מאחלת לך שהשם ינחה אותך בדרך הנכונה.
-
תבוא שנת פעמי הגאולה
-
ת-בואנה ה-שנה פ-עמי ה-גאולה.
-
** תוכן זה הוסתר **
-
מרגש התוכן, והכתיבה מתאימה לתוכן, מרגשת.
הלוואי שנזכה!
-
הקצב המהיר של הטקסט מתאים מאוד לתוכן. אהבתי.
-
שיר עצוב.
היה לי עצוב לקרוא את השיר שלך.
אולי במשך הזמן תוכלי לכתוב אותו מחדש?
שמח, חיוני, וחיובי יותר?
-
כל כך הרבה אהבה מאת השם אלינו יש כאן, שיר רגוע ושמח, אבל צריך גם קצת “ברעדה”, כלומר, נכון, יש “גילו” לשמוח, אבל צריך גם “רעדה” – גילו ברעדה.
יש גם מושג שנקרא יראת הרוממות, שזו הדרגה הגבוהה של יראה, (לעומת יראת העונש).
כתיבה וחתימה טובה.
-
היו לי עו”סיות שמיד נפתחתי אליהן וסיפרתי להן דברים אישיים מאוד, וממש התחרטתי על זה, כי הן עשו בזה שימוש לרעתי, ותמיד יכלו להגיד, “את בעצמך אמרת כך וכך”.
הן לא האמינו בי כמו שאני האמנתי בהן. לדוגמה: הספר שכתבתי היה מבחינתן דבר שנבע מדמיונות ומחשבות שווא. כאשר הן אמרו לי, שאם אני רוצה להכין ערב השקה, הכל חייב להיות באחריותי ובמימון שלי בלבד, אמרתי להן שלא ביקשתי טובות מאף אחת, היו 2 מדריכות שכן נטו להאמין בי והשתדלו לעזור לי ככל יכולתן בעריכת הספר. אחת מהן אפילו הפעילה את כל הבנות (השותפות שלי לדירה) שיסדרו את הסלון וחברות שלי (שלא קשורות לדירה) הכינו ארוחת ערב מושקעת, גם העו”סיות הגיעו והיו בשוק ובהלם שאכן הספר יצא לאור. (אחת מהן נתנה לי להבין שהיא לא קונה את הספר כי לא נראה לה מספיק מעניין כדי להקדיש לו זמן).
אז למדתי לקח לזהות מי באמת רוצה את טובתי, ולפני שאני נפתחת לפני מישהי אז אני עושה לה מבחנים סמויים שהיא לא שמה לב אליהם, רק אני, וככה אני בטוחה אם זה לטובתי.
דיברתי בשבעה על אמא שלי עם המנהלת של הדירה וסיפרתי לה מה שעשתה לי עו”ס מסוימת, וגרמה לה להאמין לה שאני באמת לא בסדר בכל סיטואציה בחיים ושאני בעייתית, והמנהלת קנתה את הלוקש והאמינה לה. אבל בשבעה שהיא באה לנחם אמרתי לה את הצד שלי והיא מאוד הצטערה בצערי, ונראה לי שהיא גם למדה מזה לא להאמין ישר לנשות המקצוע שהיא מעסיקה ולמדה לבדוק יותר לעומק.
תודה על סבלנותכן לקרוא את כל האורך הזה שכתבתי, זה היה חשוב לי להביא את הצד הזה של הדברים.
-
יפה מאוד! הגרפיקה מושלמת!
קצת היה לי קשה לקרוא כי הכל באותיות קטנות
ומה לעשות, בגילי כבר קשה עם זה.
אני מאמינה שגם את הטקסט חשוב לקרוא ולא לפספס.
תצליחי בכל דרכיך.
-
קשה באימון – קל בקרב, זוהי אמרה צבאית שמלמדת להתרגל להתאמן בכלים שהשם נתן לנו, איך להתכונן לבוא הפורענות, כמו שמתאמנים קשה לקראת מלחמה, ככה יש סיכוי גדול לנצח. החיילים כבר מיומנים.
שמעתי פעם מאליהו שירי את הביטוי הבא: בעיתות שלום בונים צבא חזק. (אולי הציטוט לא מדויק, אבל זה מה שהוא אומר לנו). צריך להתאמן בכלים שעוזרים לנו למשל, להתאמן למצוא תעסוקה שמעניינת אותנו, לא להגיב מהבטן, אלא מהראש. להתרגל לשתוק.
-
הרמב”ם גם כותב שאם הנפגע לא רוצה להגיב לפוגע כי הוא מחליט בלבו שהאדם הפוגע הוא כנראה פגוע בנפשו, והוא לא מדבר איתו על זה, אלא דן אותו לכף זכות שהוא כנראה היה ברגע לא טוב שלו ולכן הוא לא בא להגיד לו למה עשית לי כך וכך, אז זוהי מידת חסידות. (לא ציטטתי את הרמב”ם במדויק, אבל זכור לי משהו כזה שפעם למדתי את זה ברמב”ם נראה לי בהלכות “דעות”)
-
כן, אצל משפ’ ובר 0504166685
רח’ ריטב”א 12 מודיעין עילית
-
** תוכן זה הוסתר **
-
.
-
אפשר אולי לברר אצל “שחרית” שהוא עיתון חדשות שמחולק במייל (או בווטסאפ) כל יום לעשרות אלפי מנויים והוא בחינם לקוראים, מה שמחזיק אותו זה הפרסומות שיש בו, הן משתלבות כך שהעיתון לא נראה מקומון.
אין אצלו סיפורים בהמשכים אבל אולי אפשר להציע לו לעשות סיפורים בהמשכים.
