ריקי אבנהר
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
וואו, 😢
ריגשת ודייקת.
תודה!
-
וואו,
רק שנאמין!
הכי טוב.תודה לך על המילים.
בזמן,
או שתמיד הזמן לשמוע אמונה 🙂
-
ריקי אבנהר
כלליחברה04/07/2024 ב10:00 am בתגובה ל: למישהו אכפת ממך ילד….איזה סוג כתיבה זה נקרא? סיפורת?כאב לי 😪,
בשביל האח, בשביל האחות. -
עשית בי דמעות 😪,
כולנו משחקים כאילו הכל מושלם,
מפחדים משיפוטיות, סימני קריאה.
הלוואי שנהיה מקבלים, נשאל—
-
מדהים!!
עמוק.
-
ריקי אבנהר
כלליחברה25/06/2024 ב10:51 am בתגובה ל: מה גורם לנו, כמטופלות, להעלות דברים לכאן לפורום?@gitireem ממש הסכמתי לדבריך,
ובמיוחד:
“לא תמיד יש אומץ לפתוח הכל מול המטפלת, לפעמים התשובות פה מניחות את הדעת ולפעמים נותנות כח לפתוח את הענין מול המטפלת”
ו @MIRIC צודקת, רוצה לדעת שמה שאני חווה זה סטנדרט 🙂
המון פעמים כל מה שנדרש זה נרמול רגשות,
אחרי שכבר בטוח בהרגשה (כי בחיים כל רגש הגיוני, גם מה שלא : )
שהרגש לגיטימי, ושעוד מרגישות ככה,
יש יותר אומץ לפתוח את זה מול המטפלת.
ולנהל תהליך עומק.
-
מדהים ומצמרר.
הלוואי שתהיה אהבת אחים!
-
קודם כל זה הגיוני לגמרי!!!
רק שואלת מכיוון חשיבה שונה:
יכול להיות שאת יודעת על מה את רוצה לכתוב,
אך לא מעיזה?
מפחדת שהדברים יעלו על הכתב, ואת תקראי אותם, הקוראים?
תחשבי על זה…
-
מהמם,
לפי הבנתי זה מבוסס על השיר של החזון איש,
“אבל באמת הוא מלאך” המדבר על לומדי התורה.
מרגש.
-
וואו,
כתוב מדהים.
את מתארת רגשות מדויק.
“חשה בצורך להכאיב לעצמה. אולי כדי לא לחוש כאב אחר…”-
כמה עצוב וכואב 😔
-
וואו,
כתיבה נוגעת,“מעולם לא הצלחתי להביט ישר לתוך עיניהם של אנשים. כאב לי. גם עכשיו. עצמתי את עיני ולקחתי צעד אחד אחורה משתחררת מאחיזתה.”
כמה רגש עובר שם…
מרגישה שיש מן מנגינה בין המילים…
-
וואו,
אחד הנדירים.
כואב. ומדויק!
מרגישה כאילו כתבת את התהליך מבפנים.
התחברתי מאד 💕
-
וואו,
מדהים,
כתוב בצורה מעלת חיוך,
אהבתי
😇
-
וואו, נדיר.
איזה עומק.
כמה מסר לחיים,
גן המבוכה,
פשוט מדהים!!
תודה ששיתפת
-
כואב.
במיוחד שלא מעזה להשתחרר, לבכות.
“ילדה קטנה, בים של כאב”
😘
-
וואו,
כאב לי בשביל רוזי,כתוב מדהים, מחבר ומרגש.
-
ברור שמותר לך,
את מרגישה שלא ראוי לפרסם וזה בסדר,
והכותבת הרגישה שזה נכתב לה, בפורום הזה. וזה גם בסדר.
-
לכל רגש מגיע מקום
גם אם הוא שלילי!
(לא סותר שכדאי לנווט אותו ולטפל בו)
ורגש לא שואל רשות או מבקש לגיטימציה,
פשוט מרגישים אותו.