הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
תכתבי לי את כתובת המייל שלך באישי, ואנסה לעזור לך.
או תפני אלי במיייל avodarut בג’ימייל. -
תחפשי את הסידרה “חד וחלק”. יש שם בדיוק מה שאת מחפשת… משפטים שנונים
ואימרות מגדולי הדורות האחרונים.
בעיקר בתוך הפרק “דע מה שתשיב” -
זה לא משנה איך מנקדים, ועדיף בעזרת נקדן אוטומטי – כך יש סיכוי לפחות שגיאות
😉
בשיר ההגיה של המילים משמעותית הרבה יותר מאשר בפרוזה, והניקוד “מבטיח” שיקראו
את זה נכון. -
אני חושבת שזה די בסיס לנקד שירים.
-
אפרת, יש קופירייטרית ויש משווקת. אלה שני דברים שונים, אם כי העולמות משיקים.
אני חושבת שאסתר התכוונה למשווקת שתעסוק בשיווק – גם טלפוני, תקשורת מול
לקוחות וכדו’,
ולא רק אחת שתכתוב. -
שושי, איזה מגזין ערכת? בשביל הסקרנות.
והמחיר שנתת – בסביבות 250 ש”ח – הוא מאוד לא משקף: מה האורך של סיפור או פרק
בהמשכים?
אני קיבלתי במנעד מחירים רחב מאוד, ובדרישות רחבות מאוד מבחינת היקף הסיפור:
החל מ-1200 מילים לסיפור, מקסימום חריגה של 50 מילים, וכלה ב-1800 מילים לפרק.
המחיר, פלוס מינוס, היה אותו דבר לשניהם… בסביבות 350.
כמובן, בשתי מערכות שונות לחלוטין. -
תמי, את צודקת.
ובכל אופן, טבלת טווח, כדי לדעת בערך איפה הצעת המחיר שאת מציעה נמצאת. (כלומר
– לא את, אלא הג’וניוריות;) -
אני באמצע לבנות טבלה כזו, במשך זמן רב, ומסתמכת על המון מקורות מידע.
קיימים פערים עצומים בין השוק הפרטי לעיתונים, ובין סוגי הכתיבה. -
שעת עבודה של מתחילים אמורה להיות שווה (הרבה) פחות משעת עבודה של מנוסים.
-
** תוכן זה הוסתר **
-
** תוכן זה הוסתר **
-
** תוכן זה הוסתר **
-
1. אין דבר כזה הקלות בהפחתת חומר. יש הקלות אחרות. כדי להשיג אותן, יש צורך
במסמכים רלוונטיים וקבילים.
2. אין שום איזכור בתעודה לכך שהבחינה נערכה עם הקלות.
3. יש לימודי מקצוע שתנאי הסף אליהם הוא תעודת בגרות, ובחלקם – יש משמעות רבה
לרמת הציונים הכללית ו/או במקצועות מסוימים. -
שירי, לפרסם כאן זה לא לפרסם בעיתון ולהוריד את המחירים בשוק. את כותבת כאן
לביקורת, ולזה בדיוק מיועדת הקבוצה.
אבל אם חלמת לכתוב כדי להרוויח כסף – את באמת אמורה לרדת מזה…
ובכל מקרה תמיד אפשר לנסות לפרסם אותו בנישה של ספרות טיפולית או משהו דומה.
זה שונה מאשר הספרות הכללית עליה דיברו בדיונים המדוברים. -
נהניתי מהבית האחרון. קצר, מביע, וחרוזים משובחים ומצטלצלים היטב.
-
גם אם הדבר הזה היתכנותי, הוא צריך להיות ריאלי מבחינה כלכלית.
כמה מנויות יהיה אפשר לעשות?
נניח שהמגזין יהיה בגירסה להדפסה, רק שהוא נשלח במייל (חוסך את עלות ההדפסה
והדיוור הפיזי – וזה המון!).
איזה מחיר מנוי אפשר לקחת?
וכמה תשלמנה אותו?
ולכמה עמודים?
וכמה תקבל גרפיקאית ומעמדת?
וכמה תקבל כל כותבת?
וכמה תקבל עורכת?
וכמה ישאר למפיקה? (כלומר, שזה יהיה רווחי…)
לא רוצה להוציא את האויר מהמפרש, אבל צריך לחשוב היטב לפני שנכנסים להרפתקה
כזו.
ולגבי זו שאמרה שכשכותבים ספר או מוכרים עיתון לוקחים בחשבון שזה לבנין שלם:
לא על זה אני מדברת. משאילים מקדחה, הגיוני. (ואגב, כמה עולה מקדחה?)
אבל למכור מספר 20 עותקים כדי שיקראו אותו חמש מאות אנשים, ואת גם לא יכולה
למכור יקר כי אף אחד לא יקנה…
לדעתי, זה לא אותו דבר.
ובואו נעשה את החישוב הכי בסיסי: כמה רווח נטו לשעת עבודה יש למעצבת בארים /
גרפיקאית / קונדיטורית?
אולי גם הן מגרדות שכר מינימום, אין לי מושג. -
רעות אנסבכר, מסכימה איתך.
וכשהצעתי את עצמי לעריכה התכוונתי בדיוק לזה.
אלישבע – (לא זוכרת איזו…)
יש שני הבדלים בין תחום של קונדיטוריה או גרפיקה לבין ספרות, וזה משהו שעלה
במהלך הדיון: זכויות יוצרים.
שפית יצרה קינוח. מחומרים יקרים. היא תמחרה. מי שלא רוצה להשקיע – לא תקנה.
היא לא לקוחה שלה. מי שכן – תקנה.
גרפיקאית יצרה לוגו למי שהזמין. מי שלא משלם – לא מזמין, או שהיא לא מקבלת את
ההזמנה.
סופרת כתבה ספר. סיפור. לא משנה מה. היו לה הוצאות (כמו שיש לכל עוסק ונותן
שירות!!!)
מי שלקוחה שלה תקנה.
מי שלא לקוחה שלה – תקרא
בחינם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אצל השכנה. אצל הבת דודה. בעיתון מהגניזה.
לא משנה איפה…
ואגב, זה אותה בעיה שעלתה כאן לגבי מגזין דיגיטלי – מה הבעיה להעביר? יש לך
חמש מנויות, אבל מאתיים אלף קוראות. מה הרווחת? -
אם הולכים על מגזין במייל – יש מה לדבר איתי על עריכה.
וגם על כתיבה. -
חוי, מסכימה עם כל מילה!!!
-
** תוכן זה הוסתר **
-
רחל, מסכימה איתך.
וכן רוצה לדייק בשביל מחפשות שירות של כתיבה: אל תחפשו את הזול. אם אתן רוצות
כתיבה אמיתית, תשלמו.
אתן לא חייבות לקחת את הספץ ולשלם יקר. ועדיין, יש טווח מחירים סביר שיוצא
לפחות קצת יותר ממחיר מינימום בשביל הכותבת…
אסתר טב-אל, לשאלתך:
קשה מאוד להיכנס לשוק הכתיבה ולהתפרנס ממנו.
אחת הסיבות המשמעותיות היא זו שהעלו פה: אין תנאי סף.
אם היו תנאי סף, לא היו אומרים כ”כ הרבה לא, אלא היו מסתכלים על הקו”ח ולפי
זה מסננים. וכמו בכל תחום – יש קו”ח מרשימים יותר ויש פחות.
אם היו מבינים בתוצרים, לא היו אומרים כ”כ הרבה לא, אלא היו מתרשמים מתיק
עבודות. וכמו בכל תחום – יש תיקים מוצלחים ומרשימים ויש פחות.
אבל אין תנאי סף,
והציבור לא מבין בתוצרים,
(וגם חלק מ”הכותבות” לא מבינות באיכות, צר לי לומר, כי-)
וכל אחת שאמרו לה (או היא אומרת לעצמה) שנולדה עם העט בפה – בטוחה שהיא תביא
את הבשורה לעולם, והיא תהיה “ה”סופרת של הדור הבא,
והכל נראה בהתאם.
אני אומר את האמת, גם אם לא כולן תסכמנה איתי:
כדי להבין באיכות של מילים צריך רמה.
רמה אינטלקטואלית, רמה רגשית, וידע מינימלי (וקצת יותר) בלשון.
והיום הדור הוא חסר רמה.
רוב האנשים הם בעלי רמה אינטלקטואלית נמוכה, ובעלי רמה רגשית נמוכה ומטה.
שונאים לימודים, ולא מבינים מה הבעיה בלומר “אני ילך”. (רוב, לא כל).
למצוא את השילוב המנצח של גם וגם – נדיר!!!
אני חברה בגוגל-גרופס של כאלה שעוסקות גם במתמטיקה (או תכנות) וגם בכתיבה –
בין אם כעיסוק מרכזי ובין אם כתחביב. וזו קבוצה קטנה מאד – מאד – מאד !!!
(ואני חברה בקבוצות אחרות גם של מתמטיקה וגם של כתיבה).
אפשר לומר שאני גזענית (או מילה מעליבה אחרת), ושהכל בגלל האייקיו הגבוה שלי,
ושלא שופטים אנשים לפי פרמטרים חיצוניים וכו’ וכו’ וכו’
אבל זו האמת:
צריך ראש חזק (לא אומרת מאה במתמטיקה, אבל גם לא – לא להבין למה צריך לכתוב
הוכחה ומה ההיגיון שבה)
ונפש אומנותית
וזיקה לתחום הלשון (דקדוק ותחביר)
כדי להיות איכותיים באמת בתחום. וכדי להבין באיכות – צריך להיות איכותיים.
לא חייבות להסכים איתי. אבל זו דעתי, ולפי הניסיון שלי – היא (לפחות קרובה
ל-)אמת. -
אחת הנקודות המשמעותיות בעיניי, היא הגדרת “התנדבות” “חינם” או “מחיר סמלי”.
ניקח לדוגמא ארגון חסד שמבקש ממני סיפור. זה ארגון שקרוב לליבי, הייתי שמחה
לתרום לו, אבל אין לי אפשרות כספית.
על זה נאמר “כבד את ה’ מהונך”. אני תורמת להם סיפור – שהוא שווה כסף. מתוך
תיאום ציפיות ברור: זו עבודה לכל דבר ועניין, אני פשוט תורמת להם את ערך הכסף.
אותו רעיון – כשזה במחיר סמלי: הייתי לוקחת כך וכך על הדבר הזה, אבל – מכל
מיני סיבות (אני מוצאת רק שתי סיבות מתקבלות על הדעת: תרומה או משהו שאני כ”כ
נהנית ממנו, שהיה שווה לי לעשות אותו בחינם, בשביל הכיף. נטו. וזה יוצא בזמן
שנוח לי ובדדליין סביר) – אני לוקחת לכם פחות מחצי מחיר או פחות מרבע…
אפשרות אחת נוספת לכתוב בחינם: להתפרסם. כותבת מתחילה, שמעוניינת שיכירו אותה,
מעוניינת להשתפשף וללמוד איך עורכות עובדות / מעירות, וכו’, שתלך פעם-פעמיים
לבמות שמתאימות לזה. (ללאה פוטאש יש במה מקסימה לבוגרות הקורסים שלה, ואני
מאמינה שיש במות נוספות שמיועדות לחובבות כתיבה). גם כאלה שמפרסמות כאן בקבוצה
הפתוחה, עושות את זה בשביל להשתפשף ושיכירו אותן. הן לא “עובדות” בחינם, הן
פשוט עוסקות בשיווק! ויש כל מיני דרכים לשווק…
מעבר לזה, מי שמתנדבת לקחת מחיר זול, אמורה להיות שווה זול. והעובדה שיש יותר
מדי כאלה, גורמת לכל השוק הזה להיות מזולזל (=זול! לא רק בכסף) ולא רווחי.
זו דעתי. -
** תוכן זה הוסתר **
-
** תוכן זה הוסתר **
-
אתן באמת רוצות שתהילה תהיה הסופרת של הדור הבא?
תקנו את הספר שלה!!!
ככה היא תרגיש בכיס כמה זה שווה 😉 😉 😉
ובאמת, הוא אחד הדברים. גם מי שכבר קראה את אליסיר – תיהנה ממנו אחרי כל
השכתובים והעריכות שתהילה באמצע לעשות… היא באמת עסוקה 🙂
והוא אמור לצאת ל-ט”ו בשבט, תהילה. נכון?
