הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
פנינה, המורה שלך לדקדוק צודקת (ותגלי מהר איך הופכים להיות מורה שאי אפשר
לשכוח גם אם היא טועה…)
תמר א, הבאת גם את הענין של מספרים סודרים וגם את הענין של מספרים סתמיים.
לפי דעתי, שבוע הוא מספר סודר (ולא סתמי), ומשכך – חובה לכתוב בלשון זכר.
אבל אפשר לבדוק:
האם אפשר לומר: השבוע העשרים ואחד?
אם זה אפשרי = מספר סודר.
אם היידוע בלתי אפשרי = מספר סתמי.
מה דעתכן? -
שבוע הוא לשון זכר, ולכן – עשרים ושניים, עשרים ושלושה (וכמובן עשרים ואחד).
-
מוזר. מה שכתבתי זה ככה:
כאן המקום לנסות את כוחך בכתיבת חמשיר.
הקפידי על הכללים!
ושמתי קישור לדיון שמסביר מה זה חמשיר -
מה לא ברור?
-
תודה על כל החמשירים המקסימים שלכן!
אם לא אכפת לכן, קצת דיוק:
שתי השורות הראשונות, וכן השורה החמישית, צריכות להיות ארוכות יחסית (9 הברות)
שתי השורות האמצעיות – השלישית והרביעית – קצרות יותר (6 הברות).
עמדת בכללים?
אם לא – אתגר, תקני אותו!
אבל לא כאן… אני פותחת שרשור חדש של אתגר – חמשירים. -
תודה ענקית! עזרת לי מאד!
-
מקבלת את כל הבקשות. תגדנה מהר מהר עוד, לפני שאני מסדרת את זה טכנית… 😉
נסכם כך – ואם יש הערות, תכתובנה:
1. הדיון הזה יינעץ.
2. יפתח במקביל דיון נוסף ובו רק הפרקים עצמם – בנוסף לדיון כאן.
3. גם הדיון החדש שייפתח יינעץ.
מקובל?
(נימוקים: 1. ביקשתן. 2. חשוב שהפרקים יהיו גם כאן – בשביל רציפות התגובות,
לתועלת הכותבת. אך גם בדיון נפרד ברצף, לתועלת הקוראות. 3. ביקשתן.) -
מי רוצה שהדיון הזה יינעץ? (כלומר, יופיע תמיד ראשון)
תכתובנה כאן או אליי באישי / במייל avodarut@gmail.com, ואם תהיינה מספיק
חברות שמבקשות – אעשה כך.
(כתחליף לקישור מיוחד לדיון הזה). -
תודה!!!
-
טליה, את מדהימה. הדיוק שלך במטרות של ‘קדם’ והציות המושלם לדעת תורה, מעורר
השראה. -
אני חושבת שהשאלה מתחילה הרבה קודם – איפה הבעיה יושבת.
אומגה 3 הוא חומר חיוני וחשוב, שמועיל לגוף מבחינות רבות, ובתזונה מקובלת בדור
שלנו – הוא חסר. כך שיש טעם לקחת אותו כתוסף, וזה ישפיע גם על הריכוז.
כל התחליפים הטבעיים עובדים על אותו רעיון (פחות או יותר): תוספת חומרים
שהוכחו כמשפיעים על הגוף בתחומים שקשורים לקשב (תפקודי מוח, בחלקים מסויימים
שלו).
אבל בתזונה המקובלת היום, תזונה לא-בריאה בעליל, קצת קשה להצליח עם זה.
סוכר, לדוג’, “משגע” את כל המערכת ההורמונלית, ומשפיע על כל מה שפועל בגוף דרך
ההורמונים (רוב המערכות בגוף, אולי כולן). כל עוד ממשיכים לאכול פחמימות יותר
מהכמות הנצרכת, (ועוד יותר – אם אלה פחמימות פשוטות), הגוף ימשיך ‘להשתגע’,
ולהשפיע על הקשב, ההתנהגות וכל הנלווה.
לעומת זאת, התרופות הכימיות “עובדות”. הן מטפלות בסימפטומים בלבד – לדוג’,
בחוסר של הדופמין (בלי התיחסות לכל המערכת ההורמונלית ולשאר המוליכים), וממילא
אפשר להמשיך לצרוך סוכר כאוות-נפש-הילד. (לא מומלץ בכלל).מה אני באה לומר? שיש דרכים טבעיות, בוודאי. השאלה אם את רוצה השקעה לטווח
ארוך, אם את מסוגלת להשקעה לטווח ארוך (מבחינת כסף, כח וזמן), ואם את מודעת
לזה שאין “זבנג וגמרנו”. זו השקעה.
ריטלין ושאר הכדורים – עם כל תופעות הלוואי שלהם (ויש! אי אפשר להתעלם. אבל גם
לבעיית קשב לא-מטופלת יש תופעות לוואי) – עובדים יותר מהר. נכון, זה בניסוי
וטעיה, אבל יחסית – הזמן שעובר עד שרואים שיפור, קצר יותר.הסתייגות: לגבי הנוירופידבק – אני לא מכירה מקרוב. מחומרים שקראתי ההיגיון
המדעי שעומד מאחוריהם נכון ואפשרי, אבל לא אומרת על זה כלום כי אני לא מכירה
מקרוב. ולא על זה דיברתי. -
אסתי, את ממש צודקת. אבל רוב הקבלות שאני מנפיקה הן דיגיטליות, ושם יש את
הלוגו ואת כל הפרטים – כמו שאמרת, ”מיני כרטיס ביקור”.
את הקבלות הידניות אני צריכה לתלמידות פרטיות שמגיעות אלי, ולא תמיד לוקחות את
הקבלה בכלל… ובכל מקרה – הן ממליצות עלי גם ככה, ואין לי זמן לקבל תלמידות
נוספות.
כך שבאמת אני רוצה מינימום השקעה – של כח, טירחה, זמן – וכסף.
כי הדפסה בבית דפוס – זה אכן לא יקר, אבל זה יותר יקר מלקנות בחנות מכשירי
כתיבה. וחוץ מזה שאני לא יודעת כמה יוצא פינקס בודד, ואני לא משתמשת הרבה
בקבלות הידניות.
תודה בכל אופן לכל אחת ואחת שענתה! עזרתן לי מאוד! -
מצורף קובץ. אם הוא לא עלה כראוי, תכתבי לי למייל ואשלח לך ישר.
הצלחות! -
אני צריכה גם הנפקה ידנית מלבד הדיגיטלית שיש לי.
תודה על העזרה! -
בתיה, יש חוברות ממוספרות.
השאלה היא יותר על שם העוסק וכו’ – האם זה בסדר שזה מושלם בכתב יד (עם כל
הפרטים המלאים) או שזה חייב להיות מודפס? -
לצערי, אני מוותרת על המדור.
אין מספיק שיתוף פעולה 🙁
-
תודה, נתת לי מידע מושלם.
-
נחמה, תודה על ההערה. ‘הלכתי’ לפי המילון שלי, ואני מודעת לבעייתיות שיש בו.
יום אחד אחליף אותו… בינתיים הוא משמש אותי נאמנה.
ומקסימום, יש את הערניות כאן 🙂
רחל, תודה על התגובה. -
אז תני לו לבכות. מה הבעיה?
לכי עם האינטואיציה האימהית שלך.
זו דעתי כאמא, בכל אופן.
דבר נוסף שחשוב, לדעתי, זה “לנרמל” את הבכי. אני הסברתי לילד שלי בגיל
שנתיים + מה פירוש “להתגעגע” ושאני מתגעגעת אליו כשאני בעבודה והוא בגן, וזה
בסדר שהוא בוכה אם הוא רוצה.
הוא לא בכה עד סוף שנה… הוא כן בכה תקופה ארוכה בהחלט, חידש את הבכי אחרי
פסח למשך תקופה ארוכה של חודשיים לפחות, אולי אפילו יותר…
אבל הייתי בטוחה שטוב לו בגן, שהגננת הזו מקסימה, נשארתי מדי פעם מאחורי הדלת
הסגורה לשמוע שהוא באמת נרגע ולא רק שהגננת אומרת לי את זה… והלכתי. והוא
בכה.
אז מה? אומרים שהבכי מפתח את הריאות.
(ולפני שתזעקנה את הרווחה – לא משנה שהיא לא עושה כלום – אז זה רק אחרי שהייתי
בטוחה בהחלט שטוב לו בגן! ובדקתי את זה! זה פשוט היה קושי הפרידה. וזה בסדר). -
אני חושבת שאולי גם מימי מדי פעם נכנסת לבדוק.
בואו נעשה לה “אמבוש” … = מליון הודעות פרטיות.
מימי!!! איפה את!!!
ואגב, מי שנכנסת מדי פעם לבדוק – אין טעם. ברגע שמימי תעלה פרק נוסף השרשור
הזה “יקפוץ”.
(נ.ב. רק לא לתבוע אותי על הסתה להטרדה 😉 ) -
יש חדש… 🙂 אם תציצי כאן https://kedemcenter.co.il/groups/studiosound/forum/topic/%d7%99%d7%a9-%d7%97%d7%93%d7%a9-%d7%aa%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%97%d7%a0%d7%99%d7%9d/ תראי איך התקדמנו… וגם מיהם השירים שעלו לשלב הבא.
אבל אי אפשר בלי קרדיט, נכון? והוא אצלנו, בכתיבה… וחוץ מזה, ש— מגיע להן!!!
אז שני השירים שעלו לשלב הבא, הם:
“משכן בלבבי” – השיר המקסים של תמר א @eytan600 – (שיר מס’ 12#)
“מסירות נפש” – השיר המקסים של נחמי בן שלמה @NECHAMIBEN-SHLOMO – (שיר מס’ 17#)אז רק שתדענה…
ובל”נ, מבטיחה לעדכן בסוף בסוף!!!להת’ בתחרות הבאה
-
היי, איפה הסקר?
-
אני רק שאלה:
האם שאלה זו לא מתאימה יותר לפורום הסגור?
(אני אומנם לא בפורום הסגור והנידון מעניין אותי, אבל עדיין… זו לא שאלה קצת
רגישה בשביל פורום פתוח?) -
“אל תלמדו אותי לשחות ביבשה”. לזה התכוונת, אלישבע?
אז בואי נלמד לשחות בתוך הים…
כמה עצות קטנות שיכולות אולי לעזור –
1. “זורקים למים”.
קודם עושים, ואחר כך – מעקב ושיקוף כדי “ללמוד מטעויות”.
דוגמא: למדתי עם תלמידה למבחן. אחרי המבחן, היא מגיעה אליי איתו ועם הציון.
יחד אנחנו מנסות לחשוב: למה בעבודות מסויימות היא הצליחה – ובאחרות פחות? אילו
סוגים של תרגולים היא עשתה שעזרו לה? וכו’.
כשהמוטו הוא – “שחזור הצלחות” ולא “מניעת כשלונות”.
2. “מצופים”.
תרגול בחדר המוגן והמגונן, עם המורה, אבל ב”תנאי קרב”: התלמידה עושה מבחן לבד.
אבל לידך, ואת עוקבת אחריה ואומרת לה “יופי, מצוין! תמשיכי!” (לא משנה מה
התוצאה… הכיוון הוא תרגול האסטרטגיה).
3. עזרה משמים.
מלבד התפילה – שלך על התלמידה ושל התלמידה על עצמה (תלמדי אותה לעשות זאת, אם
היא לא עושה את זה בד”כ).
המון עידוד והכרת החוזקות, מסייעים בכל עבודת ה’ וגם בלימודים שהם חלק מזה.
בהצלחה! -
עניתי.
