הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
גם לשנים קודמות היו ראשי תיבות רבים, אבל לא היה אתגר 😉
-
סליחה על ההתערבות… אבל גיבשתי דעה בענין 😉
לפי התגובות אני מתרשמת שהיום, בגלל המודעות והחשיבות ל”בידול עסקי”, כל תחום
מחולק לתתי-תחום, תתי-תתי-תחום, וכן הלאה…
צריך פשוט לחפש “כותרות” שבתוכן תוכלנה כמה שיותר חברות למצוא את עצמן. ואני
חושבת שזה מה שטליה רוצה.
אז מה אתן אומרות, קופירייטריות ועוסקות בפרסום ושיווק? איזה סוג קהילה צריך?
למי היא מיועדת? -
😉
יכול להיות… בשעת לילה מאוחרת אחרי יום עמוס אני לא יודעת מה אני בדיוק…
אבל באופן כללי אני יותר חזותית מאשר שמיעתית.
(דוגמא: אוהבת לקרוא ושונאת להקשיב, לכל מילה שאני שומעת יש קונוטציה
“צבעונית” אצלי במוח, אבל עדיין אני אוהבת גם את המצלול. אז זהו…) -
כולכן או קולכן?
😉 -
היי טליה, וגם גילה,
לא קיבלתי את פתיחת הדיון למייל 🙂 -
חברות, אני מקפיצה שרשור זה.
אני חושבת שמגיע לו מקום של כבוד,
וכל החדשות מוזמנות להציג את עצמן כאן. (בלי הגבלות. או בשרשור “ריענון קליל
|| את מוזמנת להציג את עצמך!” לפי תנאי האתגר ששם). -
אתן מרשות לי להחזיר את הדיון לחלק הספרותי? 😉
ראשית, השיר יפה ונוגע. אני דרך המייל אז לא ברורה לי חלוקת השורות, אולם
החריזה והמצלול נעימים ועשו רושם כללי טוב מאד.
המסר שהתכוונת לכתוב לא הובע בשיר, וחבל.
אני לא נכנסת לנכונות המסר ולפילוסופיה שמאחורי, אלא מבחינת צורת הגשת התוכן,
שימי לב:
סיימת עם כך שהמציאות היא לתפארת, בעוד שהתכוונת לומר שכמה שהמבט ישתנה –
המציאות נשארת כשהיתה, גרועה.
בואי ננסה לחפש במקום לתפארת מילה אחרת:
אולי: שוברת / נשברת? (המציאות האמיתית, שוברת, גם אם שיניתי את נקודת המבט).
תוכלי גם לשנות את השורה הקודמת, כדי “לשמור” את ה”אחרת” לסוף השיר, משהו
בסגנון של: אבל המציאות – כמו שהיתה נותרת, היא – ולא אחרת.
תוכלי להוסיף גם שאלה רטורית “ואני – אנה אני באה?” (כמובן בניסוח אחר, רק
מבחינת התוכן והמשמעות),
שממחישה את חוסר האונים שהשיר אמור להביע (זו התחושה הרצויה, כפי שהבנתי).
אם נתייחס לשיר כאל רצף, אז יש כאן עליות וירידות קטנטנות, של יום בהיר מול
שמש שמציצה רק לפעמים, יופי מול דופי, תקווה…
אחר כך סוג של “פוס”, עצירה מסוימת, שבה “אני עומדת, מתבוננת” וכו’ – אולם
העצירה הזו היא קצת “מתריסה”, “קוראת תיגר” על הפסיכולוגיות וכו’.
(אגב, שגיאת הקלדה: חוטמך ולא חותמך).
ואז את באה לענות, וכאן יש עליה מסוימת – ממש לקראת השיא.
ואז בעצם אמורה להיות גלישה מהדהדת אל תחתית הרצף, המקום הנמוך ביותר – וזה
צריך להיות בבת אחת.
שרטוט ציר / סכמה / רצף לשיר היא כמובן דבר שעלול להשתנות בין הכותבת לקוראת
או בין קוראת לקוראת אחרת. אבל עדיין אמור להיות דמיון מסוים בין כל השרטוטים
המתאימים לאותו שיר, כי שיר – לרוב – מעביר רגשות.
אשמח לקרוא את חוות דעתך על חוות דעתי 🙂
תצליחי תמיד!
רות -
שלום רחל,
שלום כולן,
מצרפת קובץ שדיוורתי בדיוק השבוע לקראת תחילת שנה.
בהנאה ובהצלחה!
נ.ב. דבורה, תוכלי להעלות אותו למרפ”ד, בשמחה.Attachments:
-
הכמות המומלצת לאדם בריא היא בין 30 ל-40 גר’ מים לכל ק”ג משקל גוף, ליום.
(סורי שאיני זוכרת את המקור, אבל זה משהו מהימן)
בקיץ מומלץ יותר, בחורף מספיק קצת פחות.
לא מומלץ בכלל להמתין לצמא!
לדוג’, נערה במשקל 55 ק”ג * 30 גר’ = 1650 גרם. חלקי אלף = 1.65 ליטר.
ובקיץ – 55*40/1000 = 2.2 ליטר.
לרוויה! -
אני לא הרגשתי שיש כאן הרבה “עצמי”,
ומאד נהניתי מהרעיון ומהביצוע – הצלחת בהחלט לתת את התחושה ש”עצמי” זה משהו
נפרד, דמות כלשהי.
א’ ק’ – הביקורת הטובה ביותר היא לאו דוקא מכאלה שהן סופרות בפועל… קוראות
מנוסות וביקורתיות יכולות לתת חוו”ד מקצועית ומוצלחת לא פחות (ולפעמים יותר)
מכותבות. -
א’ ק’, תודה על ביקורת עניינית ומקצועית!
מימי, אני מוצאת כאן את המקום להחמיא על קבלת ביקורת איכותית וראויה-להערצה.
כך מצליחים 🙂 -
תודה!
-
“בית המורה” וולף.
וזה העבודה האישית שלי. -
חיה ק’, בדיוק!
שירה רוטנברג – אפשר לומר כך: משקל-אדם מזכוכית.
שימי לב להבדל בין: משקל לאדם מזכוכית. לבין: משקל-אדם מזכוכית.
אנסה להסביר זאת במונחים תחביריים:
משקל-אדם זהו צירוף, ואחריו ניתן להוסיף כל חלק תחבירי (במקרה הזה, לוואי).
אולם “משקל לאדם” זהו אינו צירוף, אלא משפט חסר (איני נכנסת לענין התקינות,
היות שמדובר בפרסומת, ושם יש כללים מעט שונים).
המשפט המלא אמור להיות כך (לא בניתי את המשפט נכון מבחינה תחבירית, הוא עוד
זקוק לעריכה לשונית 😉 – זה בכוונה):
משקל שמיועד לאדם ועשוי מזכוכית. “מזכוכית” זהו לוואי, והוא אמור להיצמד לשם
העצם אותו הוא מלווה.
“לאדם” זהו מושא, והוא אמור להגיע רק לאחר הפועל.
בקיצור, האפשרויות המוצעות בזאת לבעל החנות:
משקל-אדם מזכוכית.
משקל-זכוכית לאדם.
משקל לאדם, המשקל עשוי מזכוכית.
משקל מזכוכית לאדם.
לא כל האפשרויות תקינות מבחינה תחבירית, אולם כולן מובנות. אני חוששת שאם בעל
החנות יקפיד על ניסוח לשוני מדויק בפרסומות, לא יבואו אליו. הוא לא יעשה רושם
של בזאר זול…
כך שבמקרה הזה הייתי משאירה את האדם מזכוכית,
אולם כאשר מדובר במכירת ביגוד מחו”ל, כן הייתי מנסה לשדר רמה, ומקפידה על
ניסוח: ביגוד מקנדה לתינוקות, ולא – ביגוד לתינוקות מקנדה.
אשמח להמשך הדיון 🙂 -
לדעתי, תלוי מה מטרת הקבוצה, מי המנחה ומי המשתתפות. וכמובן הציפיה והנכונות
איתן הגיעו. (אחת שתכננה להיחשף שם, מול אחת שחשבה שהיא תשתתף ותשתוק…)
יש הבדל בין קבוצה טיפולית ממש, לטיפול בקושי נפשי, לבין קבוצת תמיכה (שבהחלט,
זה סוג של קבוצה טיפולית) או השתתפות בקבוצה טיפולית כחלק מלימודים / סטאז’ /
תפקיד. -
אני חושבת שלא יורד באופן אוטומטי ב”ל מ”שכר סופרים”. ואם את לא זוכרת שהורדת
בעצמך, כנראה לא הופרש עבור זה.
אגב, אם יש כאן מישהי שמבינה – זה כמו שכר מרצים מבחינת החוק, נכון? -
עזרת, תודה.
התזה מופיעה בפסקה הקודמת, ובוודאי שמדובר על צורה עניינית וקרה…
נתת לי כיוון. -
אני צריכה עוד קצת עזרה… עזרתן לי (SH M, מאד!) לסיים את פרק ב’, ועכשיו אני
בחסדי ה’ בפרק השלישי, ו-ז-ה-ו-! אמן.
אז אם יש כאן מישהי שיודעת להפנות אותי למקור מידע (או שיכולה להוות בעצמה
מקור מידע) על יישום בפועל של:
פרויקט חונכות – פר”ח. (באילו ערים הוא קיים? אילו גילאים? צורת תפעול באופן
כללי… – סה”כ אמור להיות כחצי עמוד).
פרויקט מנוף – בבני ברק, שיעורים פרטיים לתלמידות ז-ח. (האם קיים בערים
נוספות? מי הגוף המארגן/מממן? וכו’, אמור להיות כחצי עמוד).
“יקיר לי” – כנ”ל.
כמו כן, אם יש מישהי שמלמדת דרך “אופק חדש” ותוכל להחכים אותי על היישום שלו –
אשמח.
תודה מראש על כל הצעת סיוע/ עזרה / עצה!בתאריך יום ד׳, 27 ביולי 2022 ב-18:48 מאת רות רוט <rut12jr@gmail.com>:
-
אני עושה לעצמי בלבד…
וזה מספיק עבודה 🙂
מישהי יודעת איך כותבים בבליוגרפיה של ספר מחקר וכדו’ שהיו לו ה-מ-ו-ן עורכים?
(בין 7 ל-10…)
וכן – איך אני יכולה לשלב דברים שקרו לי בעצמי כדי להביא ביסוסים לרעיונות?
(אני מתכוונת שזה לא בבליוגרפיה רגילה, אפילו לא ראיון – אבל אם אעשה ראיון עם
עצמי, זה מה שיצא… ;))
אשמח עם כל סיוע / עצה. -
היי, מירי, אולי תעלי גם את איזה סיפור יפה ומגרה, כתחליף זמני לבין-הזמנים? 😂
-
בטוחה שמנהלת הקהילה שלך תשמח לארגן לכן אתגרים…
מיהי? דברי איתה 🙂
וחוץ מזה, שמדובר כאן על משפט “קצר וקולע”, אז גם הגרפיקאיות / קופירייטריות /
ממתגות וכאלה שלעתים צריכות לחבר סלוגן – מוזמנות לנסות את כחן! -
“מאפס לאלף” של ריקי קפלן (נראה לי שזה שלה…)
-
רחל ל’, מזדהה 🙂
רק שאני לא הסתדרתי איתה,
אז לא תליתי אותה 🙁
הותרתי אותה לנפשה, ואותי – לנופשי. (מלשון נופש).
הברקות נוספות יש?
באמצע שבוע הבא אעלה אתגר חדש אי”ה, בל”נ. -
🙂
חברות, רק הערה קטנה: כשאתן מעלות פתגם, תעדכנה אם הוא מקורי שלכן או מועתק
מאנשהו.
תודה! -
שמחוש, רעיון חזק.
את מרשה לקחת אותו הלאה?מזגן; מקרר; מקפיא. אבל בלי אויר לנשימה.
