הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
דבורה, תודה על הרעיון, אבדוק היתכנות עם טליה.
ואגב, לכל החברות – מימי מעוניינת להרויח על הספר… אם כולכן תקראנה אותו
עכשיו אף אחת לא תקנה אותו כשהוא יצא לאור… 😉
מההתחלה התכנון של מימי (בתיאום איתי, כמובן) היה למחוק בהמשך את הסיפור.
אני אחשוב עם מימי מה הנכון ביותר לטובתה ולהנאתכן. -
מימי – בתיה העלתה את הענין של זכויות יוצרים. ואתחיל בהקדם אי”ה למחוק פרקים.
אני מאמינה שנרגיז פה כמה וכמה חברות 😉
אני חושבת על אפשרות להעלות את האשכול בצורה נעולה רק לחברות הפורום. כמובן
אעדכן…
הצלחות -
בתיה, העלית נקודה נכונה. מימי, לתשומת ליבך.
אבל בתיה, שימי לב: מדובר כאן בטיוטה. כך שלפני שהיא תפרסם זה יעבור שכתוב. -
נעמה, תודה על הרעיון! באמת אנסה לפנות לגנזך קידוש ד’.
גולדי, זה פרט מאד קטן ושולי, שלא נכנס בצורה משמעותית לתוך תוכנית הלימודים.
ולכן גם לא מצאתי משהו ברור בשכפולים שמהם אני מלמדת.
כעת זה בשביל ספר, אז אני חייבת את המידע הכי מדויק שיש. -
פנינה, יש לך שאלות טובות 😉
אז לגבי החלוקה – הגיעו בעיקר שירים, ביחס של 2:5 לטובת השירים. אין מה
לעשות… תתמודדי… (ולמה את לא שלחת???)
לגבי הליוקים וכו’ – נוח לי שזה מגיע בגוגל-פורמס, כדי לנתח את התוצאות בצורה
נוחה. אבל לטובת העצלניות שבינינו, יש אפשרות ללייק.
והערה נוספת:
גם מי שרואה את היצירה שלה מפורסמת יכולה ללייק ליצירות האחרות. מה את אשמה
שזכית? 😉
תזכורת: עד ט”ו בתמוז מצביעים. אחר כך הקלפי נסגרת והקולות נספרים… -
שירה יקרה, התחושה שלך צודקת. תרצי לפתוח שרשור חדש בנושא? כי לכאן זה לא ממש
קשור… -
התלמידות לא יודעות יותר מהמורות, נכון?
ואני מורה 😉
זה ירד השנה במיקוד -
א. לא מצאתי מידע מספיק מדויק, כשחיפשתי לפני כשנתיים.
ב. יש לי בעיקרון רק מייל, וגישה רק לפעמים דרך מחשבים אחרים, אז זה מורכב
יחסית לחפש. -
אשמח שתעתיקי לי, תודה!
ואם לא קשה לך לשלוח לי למייל avodarut@gmail.com -
תודה לזריזות המקסימות שכבר בחרו את היצירות הנבחרות!
שכחתי לציין שניתן לבחור עד יום חמישי ט”ו בתמוז (כולל).
אחר כך – זהו… 😉
כמו כן, מצרפת עוד שתי תמונות בתוך אזור היצירות, הראשונה מצביעה על התיקיה. כאשר פותחים את התיקיה – רואים את הקבצים, כמו בתמונה השניה.
קריאה מהנה!
-
התחרות עולה שלב! מוזמנת להתעדכן בשרשורים הרלוונטיים.
-
מירי כ. (לא מצליחה לתייג אותך), ערכתי את השינויים שביקשת.
ונראה לי בהחלט שהן נפגשו פעם במצב לא נעים, ולא בטוח שערכו ממש היכרות, ולכן הגיוני לי ההמשך של מימי.
אגב, לתועלת כולנו אני מנסה לעשות סיכום של הדמויות:
רחל ויוסי אחיה הקטן – אבא שלהם נפגע בתאונה בזמן האסון בכרמל, (לפני כשנתיים מזמן הסיפור), ומאז לא חזר לעצמו.
אלישבע – דמות כלשהי שבשלה רחל נסעה. לא ידוע מי היא ומה היא.
תמר – דמות חדשה, שאי-פעם התפרצה ורחל ראתה אותה אז. עכשיו היא ראתה את רחל נבהלת מהעצירה הפתאומית של האוטובוס.
מוזמנות להמשיך!
-
קצת על השפיטה…
זה לא היה קל. היצירות היו יפות ומשובחות.
הניקוד על התוכן נעשה על ידי השופטות, חברות מקצועיות מהקהילה הסגורה שהתנדבו לקרוא ולחוות דעה. הן קיבלו את כל היצירות בעיצוב אחיד, עם מספר יצירה וכותרת, כמובן ללא שם יוצרת.
בנוסף, אני נתתי את הניקוד הטכני, שהתחשב ב: * קשר לנושא “לא יודעת” * הוספת מילה לפי כללי התחרות * אורך יצירה * זמן הגשה.
הממוצע של הציונים (חלק מהיצירות נבדקו על ידי יותר משופטת אחת), קבע את הציון הסופי, ושבע היצירות שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר עלו לשלב הגמר.
תודה לכל אחת ואחת ששלחה!
-
לכל המתוחות: זה הגיע!!! השלב הבא בתחרות!!!
אני מפנה אותך לשרשור חדש שהמשפט הנ”ל הוא הכותרת שלו, ובו תוכלי להבין מהו השלב הבא…
-
לגבי המשפט על אבנר וה”לו” – זה דבר שקשור לעורכת לשון.
וכנ”ל כל שינויי הניסוח. -
האלגוריה מקסימה ומעניינת. השמות מצוינים וגם המבנה.
האם לא מתאים יותר לנתק את הדת (תפילה, לדוג’, וסגולות לפקידת עקרות)?
מתאים יותר משהו בלי שום התיחסות לדת, אלא רק לנאמנות למלך ולערכים
אוניברסליים. זו דעתי, כמובן.
כמו כן, לגבי הזמן והמקום –
באליגוריות לא צריך ממד זמן (היסטורי. כי זמן סיפורי כמובן צריך) וגם לא מקום
(גיאוגרפי ביחס לעולם. כי מקום ביחס לסיפור חובה! כמו הארמון, האחוזה, הרחוב
וכדו’). לכן את יכולה להסתדר עם הלחץ-דם וכדו’…
רק תחליטי מבחינת פיתוחים טכנולוגיים באיזה זמן זה, ולפי זה את שאר הדברים.
לדוג’ – איגרות הן לפני המצאת הדפוס. מלכים ואצילים וכדו’ די נכחדו מהעולם עם
המהפכה הצרפתית. (1789, נדמה לי. המבחנים נגמרו וגם הבדיקה שלהם, אז אני לא
בטוחה…) -
חברות, תענו… זה חשוב… הסקר ממש קצרצר! אחרי דקה וחצי כבר לחצתי “שליחה”…
דבורה עושה בשביל הקהילה שלנו כל כך הרבה, אז תקדישו דקה ותנו לה להמשיך
לפתח… -
היי, חברות, מצטרפת למימי.
קודם כל – מימי, תודה, אני רואה שהסיפור שלך גורר תגובות רבות 🙂
ואני מזכירה את אחד הכללים הבסיסיים שלנו: זכויות יוצרים!
הסיפור הזה שייך למימי בלבד, ואין לעשות בו שום שימוש, גם לא פרטי וגם לא
חד-פעמי. וכמובן לא להעתיק.
וכנ”ל כל יצירה שמועלית – היא שייכת ליוצרת בלבד! ואין זכות לקוראות להשתמש
בהן ללא רשות. -
שלום מלי,
אישית אני חושבת שתבניות ליי טובות מאד. הן מטמיעות נכון את ההבנה החשבונית של
שבירת העשרת.
אני אוהבת לעבוד גם עם אצבעות, בהדרגה “לספור במח” (לא פיזית לזקור אצבעות אלא
לדמיין אותן – בעיקר אצל מי שהחלק החזותי חזק אצלה), ובסוף ואחר כך לספור בלי
לספור… מקווה שהובנתי.
במקביל, ניתן להתחיל עם לוח הכפל. לוח הכפל הוא שינון. נכון שחשובה ההבנה, אבל
מעבר לזה – חשוב השינון. יש דרכים שונות לשינון, אבל אין תחליף לשינון.
אחרי שיודעים בעל פה את לוח הכפל, בשליפה מהירה (בממוצע שניה לתרגיל – תתקנו
אותי אם אני טועה), ניתן להתחיל עם תרגילי מאונך.
בהמשך היום בל”נ אכתוב דרכים שונות לשינון לוח הכפל. -
קראתי בסקרנות את כל מגוון הדיעות שעלו פה. עמליה, תמי וכסלר, אהבתי מאד את
הגישה. ויש לי מה להוסיף ולחדד בתוך הזווית הזו:
במתמטיקה יש מושג שנקרא “ערך מוחלט”. ערך מוחלט של מספר, מוכרח להיות חיובי.
אני לא נכנסת כאן להסברים מתמטיים, אלא משאילה את המושג לנפש: לכל נשמה יש
“ערך מוחלט”. הערך המוחלט לא משתנה בשום מצב, והוא תמיד חיובי.
הערך המוחלט, כפי שכבר אמרו, נובע מהיות הנשמה “חלק אלוק ממעל”. והוא לא קשור
לאהבה והערכה. הוא ערך. יהלום בתוך החול – הוא שווה. יש לו ערך. הוא מרגיש
מבוזה. דורכים עליו. לא מעריכים אותו. לא אוהבים אותו. אבל יש לו שווי בלתי
תלוי ובלתי משתנה. כנ”ל זהב. ויש דוגמאות נוספות.
כאשר עובדים עם אנשים מאמינים (לפעמים גם עם כאלה שאינם שומרי תורה ומצוות),
אפשר להביא הוכחות (חותכות! לכי תתווכחי עם ההלכה…) על הערך של כל נשמה. אין
דוחים נפש מפני נפש, יש את המחלוקת הידועה של ר’ עקיבא וחבריו על “חייך
קודמים” – איני זוכרת כרגע את המקור, כאשר שני אנשים נתקעו במדבר ורק לאחד מהם
יש מים, או שאחד ישתה וינצל או ששניהם ישתו וימותו. אז זה שהמים שלו צריך
לשתות (כך להלכה), גם אם השני הוא גדול הדור!!!
האם מותר לקצר את החיים, בשניה אחת (!)? אדם גוסס, חולה סופני, דמנטי… אתן
יודעות מה, יותר מדמנטי. פיגור עמוק. צמח. אין לו שום דבר לתרום בעולם!!! אין
שום סיכוי שהוא יחיה! אסור להתקרב אליו ולגעת בו, המעצים עיניו של גוסס וכו’ –
למה? כי יש ערך לחיים עצמם. לנשמה עצמה.
עכשיו, לכי תתווכחי… אני מגיעה מכיוון השכל, אבל נותנת סוג של “שוק” לרגש.
הפתאומיות והעוצמה של ההוכחה נוגעת עמוק מאד ברגשות הכי עמוקים והכי נעלים –
כי הם מגיעים לתוך-תוך הנשמה.
כמובן, צריך לדעת באיזה שלב “להפיל את הפצצה” הזו. צריך להגיע קודם למצב של
הקשבה ונכונות לקבל, (על ידי העצמת שאלות כמו – למה ה’ ברא אותי? למה אני
עדיין פה בעולם? בייחוד אצל סובלים מאלימות. אני עובדת עם נערות חלשות מבחינה
לימודית, ולא רק, שמבחינה חברתית וסביבתית אין להן הרבה מקום ושווי. זה עובד
פלאים!), ואז להוביל למהלך הזה. לתת קצת “להתבשל”.
אחרי ההבנה השכלית הראשונית, ניתן להמשיך לעבוד הלאה, באמצעות CBT (אישית, אני
חושבת שכלי הCBT והטבלה מאד עוזרים גם במקרים קשים, בתור כלי). כמובן שהמחשבות
בסופו של דבר יוצרות שינוי פיזי במח, והלאה והלאה…
הרעיון הזה של הערך העצמי המוחלט והבלתי תלוי, עוזר (מאד!) במצבים של דיכאון
ואובדנות (כמובן, רק בנוסף לטיפול תרופתי וטיפול נקודתי מונע סיכון עצמי, כמו
הכלל בעזרה ראשונה – דבר ראשון אל תזיק. קודם כל שהמטופל יחיה… אחר כך נשפר
את איכות חייו – זה לגבי אובדנות). וגם במצבים של מערכות יחסים אלימות.
סליחה שהיה ארוך… מקווה שהועלתי.
לגבי השכל והרגש – -
למה סיפור? ספר 😉
או כתבה / ראיון…
נחמי, הצלחות! -
אעזור בעז”ה, מקווה מחר לערוך את זה.
מה בדיוק לשנות? -
אולי לא ממש קשור לנושא, אבל בכל אופן:
האם ייעוץ /אבחון תעסוקתי אמור לכלול גם הכוונה לאפשרויות לימוד?
האם יש הבדל – ואם כן, מהו – בין אבחון תעסוקתי לצורך עבודה לבין אבחון
תעסוקתי לצורך לימודים? -
שלום מירי, וברוכה המצטרפת.
אולי תקדמי לנו את הסיפור בהמשכים?
אני עסוקה עכשיו מאד עם התחרות… ולכן כל הרעיונות האחרים ממתינים…
אבל אשמח לכל אחת שתקדם את הסיפור!
פרויקטים נוספים יבואו בהמשך… 😉 -
יש הבדל בין לוגו מונפש לאנימציה לא בשביל לוגו?
