[רות רוט]

מצורף קובץ.
דבורה, אולי תכניסי אותו למקום המתאים בחומרי הלמידה, כי אני רק עם מייל.

Attachments:

• 

[רות רוט]

אמור להיות לי קובץ כזה, אחפש אותו ואשלח אותו בהמשך היום או מחר בל”נ.
ואגב – במילון אוקספורד יש באמצע – בין האנגלית לעברית – דפים עם שוליים
אפורים, יש שם סיכום כללים מדהים! וגם טבלה של כל המילים יוצאות הדופן בשלש
הצורות (V1, V2, V3). יש שם מילים גם פחות-שימושיות. אם יש לך איך להשיג…
מומלץ.

[רות רוט]

לגבי הנגינה – אולי תוכלי למצוא לה קטעים שמדברים על כלי נגינה וכדו’ בשביל
לעבוד עליהם.
סתם לקרב לתחומי העניין שלה.
ואולי אפשר גם לנסות לדמות את המילים לתווים… או לקחת משלים מתחום הנגינה
כדי להבהיר לה מושגים וכדו’.
רעיון שאפשר אולי לנסות:
לקחת מבחנים של תלמידות (את יכולה אפילו באמת, מבחנים שצריך לבדוק, או סוג
בחנים שהמורה רק מסמנת מי שהגישה… בלי לבדוק באמת, אפילו לא של הגיל שלה,
אפילו של תיכון), ולבדוק אותם. הפעילות היא גם הבדיקה עצמה וגם התיקון שלהם.
(לי יש מבחן בהיסטוריה שאין לי טיפת סבלנות לבדוק. רוצה לקחת לעבוד עליו? ;))

[רות רוט]

מה פירוש הקבינט האסטרולוגי, סליחה על הבורות?!

[רות רוט]

אכן נעמי, אני מורה בין השאר להיסטוריה.
מדובר על מפות בגודל A5, ערכת מפות אישית לכל תלמידה, שאמורה לעלות כמה עשרות
שקלים.
לגבי דרכי הוראה –
א. חשוב להכיר את סגנון הלמידה של התלמידה. מצרפת קובץ שיכול לעזור בזיהוי.
ב. עצות כלליות שראיתי שעוזרות: להפוך את ההיסטוריה לסיפור מובן ככל האפשר,
(בנות חזותיות – עם מפה, שרטוטים ותנועות ידיים), ולהשתמש המון במילים
מושאלות לחיי היומיום של התלמידה. יחסים בין מדינות משולים ליחסים בין חברות,
וכדו’.
ג. השלב הראשון הוא ההבנה ואח”כ השינון והזיכרון. ניתן להקליט (את מקליטה את
השיעור או הבת מקליטה את עצמה) ולשמוע תוך כדי פעילויות נוספות.
ד. לסמן ‘מילות מפתח’ ולחזור בעיקר עליהן.
דבר נוסף שמועיל וחשוב – לתת לבת לענות על שאלות ממבחנים (מבחנים קודמים
שנכשלו בהם או בגרויות/חוצים ישנים), עם חומר פתוח. כך מתרגלים לצורת התשובה
ו’איסוף החומר’ מתוך המאגרים במוח (בשלב זה – במחברת. אבל פעולת הדפדוף
והחיפוש מקנות כלים יעילים).
בהצלחה רבה לך ולתלמידותייך!

Attachments:

• 

[רות רוט]

שיר יפה מאד. אישית, אהבתי.
לדעתי שיר שיש בו אומנות והוא מעלה רגש – גם אומר משהו.
התחושה שעלתה לי: תקוה.

[רות רוט]

אני אשמח למידע על חוק שילוב והכלה, גם מה בדיוק החוק אומר ומה האפשרויות
למיצוי עבור כל תלמיד, מה כולל הסל האישי ומה הסל הבית-ספרי… בקיצור סדר
בחדר.
ואשמח גם לדעת מה היה פעם – ז”א מה החוק שינה.

[רות רוט]

רעות, נהניתי מהתגובה שלך, והייתי רוצה להתייחס לכמה נקודות:
א. אכן, הפורום מתעבה, ונקווה שימשיך הלאה.
ב. כל הדברים התלויים במנהלת קבוצה ייאלצו לחכות שטליה המקסימה תמצא מישהי,
אין מה לעשות. בינתיים האתגרים כך…
ג. לגבי מחמאות והדיון על השירה שהיה קצת “קוטל” –
תרשי לי לחלוק עלייך. אמנם, מאחורי כל כתיבה עומדת דמות שכתבה והכניסה את
הנשמה. מסכימה.
אבל!!! בשביל מה הפורום קם?
קיים דיון בקהילת העצמאיות לגבי פתיחת הפורום. משהו ישן… תנסי לחפש. עלתה שם
בין השאר השאלה האם עדיף פורום פתוח או פורום סגור.
ההארות שלך נכונות לגבי פורום פתוח – שאמור לקבל ולהכיל כל אחת בכל רמה ובכל
שלב.
אבל דבר כזה מבריח את המקצועניות והמנוסות… שלא מתחברות ל”מדהים”, “מרגש”,
“וואו…” גם אם הכתיבה אכן מרגשת ומדהימה – אבל היא בוסר.
הענין שהעלית לגבי הביקורת העדינה נכון מאד. אבל פחות הסכמתי עם הנקודה
הספציפית של מחמאות וקבלה.
זאת אומרת – מחמאות כן. אבל לא לתת שדר של “איזו מנוסה את! לא רואים שאת
מתחילה!”
כי לא מתאים לתת תגובות למתחילות כמו למנוסות. כן, יש הבדל! ובואי לא נתכחש
אליו!
ולכן, כל אחת שמקדימה שמדובר פה במתחילה (ולא משנה באלו מילים היא בוחרת),
בעצם אומרת – “היי, זהירות! שביר!”
לעומת אחת שלא מקדימה, או שמציינת שהיא מנוסה – שאומרת: “מזמינה הערות, והרבה.
אני כבר מאמינה בעצמי ורוצה להשתבח”.
(מאמינה שיש את אלה שחולקות עלי, אבל זו דעתי).
ד. עוד הערה אחת לגבי ההערות והתגובות –
תגובות מסוג “מהמם” “מרגש” וכו’ לא מקדמות אף אחת לשום מקום. תגובות מקצועיות
צריכות להיות בנויות מ:
מחמאה / הערה + נימוק. נימוק. נימוק.
(בגלל שאני דרך המייל אין לי אפשרות להדגיש את האותיות, אז חזרתי על המילים).
נימוק פירושו – למה אהבתי. למה לא אהבתי. ממה התרגשתי.
הנימוקים מעלים את הרמה של התגובה, וכמובן – של הפורום כולו.
אשמח לדעות נוספות.

[רות רוט]

אולי נפתח שרשור חדש שיקראו לו “סיפור שיתופי”, “קטעים שיתופיים”, “דמויות על
הבמה” או כל כותרת אחרת?
בה קודם כל נדון מה יהיה הנושא הנבחר,
נבחר אותו,
ונתחיל לכתוב…
אישית – אני חושבת שעדיף נושא כמו “פסח” ולא מערכות יחסים, כי מערכות יחסים הן
אכן תואמות גיל, ואילו בנושא ניטרלי ניתן להכניס כל גיל שהוא. ואם עובדים לפי
הרעיון של מירי – כל אחת מייצגת דמות, ניתן להכניס את כל הנושאים שנבחרו…

[רות רוט]

את מתכוונת שאת לא יודעת איך לתמלל או לא יודעת איך ליצור שנה ניסיון? 😉

[רות רוט]

מי זו ליבי?
ואולי מישהי תסביר גם לטובת אלה שלא מכירות (כמוני, ואני לא היחידה) מי זו
שירה בציבור?

[רות רוט]

שרה ח, מסכימה איתך ועם ההגדרה שלך. אולם, שיר חייב להכיל מאפיינים ספרותיים
של שיר.
מה שאהבתי בשיר שלך אלה המילים הפשוטות והברורות, החזרתיות והחרוז הקטן שבסוף.

[רות רוט]

שלום צופיה,
א. אשמח לקרוא ולהגיב, אך אין לי אפשרות להוריד (אני רק דרך המייל) ולכן אשמח
אם תשלחי לי את הקטע למייל avodarut@gmail.com ואשתדל לעבור עליו מחר.
ב. כן, יש כללים. כמובן!
תוכלי לבדוק באתר של האקדמיה ללשון העברית או סתם לחפש.
ובל”נ אשתדל להעלות במהלך השבוע כללים בסיסיים לפיסוק.

[רות רוט]

יעל, מסכימה איתך.
ואגב, אני חושבת שסיפור בהמשכים דווקא מתאים יותר לפורום פתוח מאשר לפורום
הסגור.
הפורום הסגור אמור לשרת מטרות אחרות של עוסקות בכתיבה, והפורום הפתוח מיועד גם
לחובבות כתיבה וקריאה, ובהחלט יש טעם לכתוב סיפור בהמשכים שיתופי דווקא בפורום
פתוח.
לגבי הסיפור – באמת כדאי שמי שחושבת שהנושא לא עושה לה טוב – שלא תקרא.
ואולי כדאי בכלל לעצור את הסיפור ולכתוב סיפור על נושא פחות טעון? לשיקולכן,
פנינה ומירי.

[רות רוט]

את עורכת לשונית, יעל?
אם כן, אולי תציגי את עצמך בשרשור ההיכרות? (או שכבר עשית זאת ואיני זוכרת…)

[רות רוט]

מעלה קטע. קשה לומר שהוא מוצלח (ואם אתן מאד רוצות להחמיא, אז בפרופורציה).
הוא גם טיוטה מטויטת נורא, שזקוקה לשיפוצים-שינויים-עריכות-וכו’… אבל אני
חושבת שהוא נותן כיוון. במיוחד כשפורים מתקרב…
מצרפת את שני הקטעים – הקטע המקורי, והקטע החדש עם מילים מודגשות. מוזמנות
לעשות כמוני 🙂

*הקטע המקורי:*

זה קרה ביום אחד בהיר, או אולי בלילה כהה. שיגרה סתמית ומשעממת. צלצול הטלפון
נשמע בחלל הבית, ואני מיהרתי להרים. לא תמיד אני ממהרת להרים, רק כשיש לי זמן,
או כשאני מחכה לטלפון מסוים. הפעם חיכיתי לטלפון מסוים. מסוים מאד. חיכיתי כבר
לתשובה ממזכירת רופא השיניים לילדים, שתעדכן אותי מתי אני מגיעה לתור דחוף.
עזרה ראשונה. ילד בוכה עם כאבי דלקת נוראיים. זה כואב, מסכימה. גם לי זה כואב.

זו היתה אכן המזכירה, והיא עדכנה אותי שאני יכולה לבוא עוד עשר דקות. הזמנתי
מונית, ותוך עשר דקות הייתי במרפאה, למרות הפקקים. נכנסת לחדר של הרופאה
המוכרת.

*הקטע עם השינויים:*

זה קרה ביום *שני*-*לא*-בהיר, ב*ערב* כהה *וחשוך*. שיגרה סתמית ומשעממת. צלצול
הטלפון נשמע בחלל *הכיור*, ואני מיהרתי להרים. לא תמיד אני ממהרת להרים, רק
*כשאין* לי פנאי, או כשאני מחכה לטלפון *מרגיז*. הפעם – חיכיתי לטלפון *מרגיז*.
מאד. המתנתי בחוסר סבלנות לתשובה *מאסיסטנטית* רופא השיניים לילדים, שתעדכן
אותי מתי אני מגיעה לתור *מעצבן*. עזרה *שניה. שלישית. חמישית*. *בעצם, אפס.
שעת האפס האמיתית*. הילד *רוטן* מכאבי דלקת נוראיים. זה כואב, מסכימה. גם לי
זה כואב. *באזניים*.

זו היתה המזכירה, והיא עדכנה אותי שאני יכולה לבוא *עכשיו, מקודם,* *לפני *עשר
דקות. *הגיעה* מונית. *אולי הזמנתי אותה? לא שמתי לב*. תוך עשר דקות *לא *הייתי
*עדיין* במרפאה, *בגלל הפרה שנעמדה באמצע הכביש*. *אבל בסוף, *נכנסתי לחדר של
רופאה *לא *מוכרת, *לראשה כובע ליצן*.

[רות רוט]

היי, יעל, את רוצה להשאיר את המגיהות הלשוניות מחוסרות-עבודה???
😉
זה בסדר גמור לטעות. אבל!!!!
זה ממש לא בסדר לפרסם ספר / כתבה / סיפור וכדו’ שלא עבר הגהה לשונית.
(כמובן לא מדובר על טיוטה ולא על הסיפור בהמשכים שכאן)

[רות רוט]

סיעור מוחין גם הוא מצוין, נעמה. פחות חשבתי עליו…
בעצם, זה מה שרחלי עשתה 🙂
האם יש טכניקות נוספות למציאת חרוזים? מוזמנות להציע!
ואגב טכניקות-
פעם הכנתי לעצמי רשימות מאגרים של שמות פרטיים בנות, שמות פרטיים בנים, שמות
משפחה.
קורה ויש תקופת יובש, ואין שום רעיון… הרפרוף על הרשימה (והרחבתה מדי פעם)
מסייעים.
מה דעתכן?
והנה מאגר (מעלה אבק, ולא נבדק – על כל פנים לא לאחרונה) של חרוזים:

בוקר

עוקר

יוקר

ג’וקר

דוקר

זוקר

חוקר

קוקר

תקר

שקר

סקר

אנסה

אעשה

אחסה

מעשה

נעשה

עשה

קצה

כבוד

לאבוד

בהוד

לעבוד

מאד

עוד

לחרוד

זו

איזו

כזו

לזו

מזו

פזו

חכמה

אז מה

במה

דמה

הוזמה

זימה

חימה

תימה

כמה

קמה

למה

ממה

מה

צמה

קימה

רימה

שומה

סליחה

גיחה

בדיחה

זכה

בכה

פתיחה

ליחה

תמיכה

צניחה

הליכה

הצלחה

ברכה

צחה

שוחה

עיר

גיר

זעיר

יאיר

קהיר

בהיר

נהיר

מהיר

מפואר

מואר

הואר

זהר

נהר

סער

מקורר

טובה

מריבה

נדיבה

איבה

כובע

גובה

שלוה

אחוה

זיבה

שיבה

קרבה

תאוה

[רות רוט]

מצטרפת לפנינה.
חברות, הזמנה גם קולגות!

[רות רוט]

רחלי ולס, מסכימה עם כל מילה! נכון שהיום באינטרנט אפשר למצוא הכל.
מעבר לרדידות ולשטחיות… לא לכולן יש 🙂
ועכשיו לשיטה למציאת חרוזים – קצת מסובך להסביר את זה רק בכתב, אבל אנסה:
את רושמת לעצמך את כל סדר הא’ב’, ואת כל צורות ההגיה.
לדוג’:
*א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת \ A E I O U*
ועכשיו, את לוקחת את ההברה שאת צריכה (במקרה שלנו – קום), ועוברת על כל
האותיות עם צליל A. יוצא לך: אקום, בקום, גקום… אח”כ שוב עם צליל E…
וכו’. ובסוף גם עם שווא.
אם כותבים – אז בשלב הבא מוחקים כל מה שלא רלוונטי, ואם את עוברת רק בראש – אז
תוך כדי את רושמת *כל מילה שיש לה משמעות*, ולא משנה איזו.
הערה: כאשר מחפשים חרוז לק’ ניתן להשתמש גם ב*כּ*, וכאשר בב’ (ללא דגש) ניתן
למצוא גם על ו’ וכו’.
מה שקורה, שכרגע יש לך שתי הברות ולא רק אחת, ומשתי הברות קל יותר למצוא מילה
– זאת אומרת, באוטומט (בהנחה שאוצר המילים שלך עשיר דיו, כי אחרת לא היית
עוסקת בכתיבה) עולות לך מילים נוספות ארוכות יותר (כמו תוספת של ל’ לשם הפועל
או אותיות השימוש בכלל).
הערה נוספת – צלילים קרובים: ק-כ-ח יכולים להתחרז היטב, וגם מ-נ. (ולכן חרוז
למילה אחרון – מרום, הוא חרוז טוב. לא מושלם, כמובן…)
רוב הצלחה!
ואשמח לדעת באיזה חרוז השתמשת בסוף.

[רות רוט]

תקם (שורש נק”מ – מלשון נקמה, ת’ חיריק דגש, ק’ דגש חולם חסר).
לחכום (להיות חכם, שם הפועל בבנין קל)
ללגום
עקום (הק’ בחולם חסר)
אשתדל בהמשך היום לכתוב טיפים למציאת חרוזים.

[רות רוט]

קודם כל – כן, כתיבה היא דבר נרכש.
תנסי אולי לכתוב על דף (ולא במחשב).
אופציה נוספת היא פשוט להתחיל לכתוב, ואח”כ זה זורם. אני מתכוונת: להתחיל
טיוטה של טיוטה שברור לך שהיא תימחק! העיקר לכתוב משהו. ועוד משהו. ועוד משהו.
ופתאם את נזכרת ברעיונות שכבר עלו לך… עד שיוצא משהו.
מחכות לקרוא את היצירות שלך!

[רות רוט]

אני חושבת שמתאים מי שהעלתה המשך ראשונה.
מה שחשוב: להגביל את אורך ההמשך. או מבחינת תוכן או מבחינת כמות מילים (או גם
וגם…)
פנינה, פתחת את השרשור – תפתחי את הסיפור!

[רות רוט]

מסכימה איתכן, מירי ופנינה.
לי יש שיקול נוסף: תלוי מה אני כותבת ולמי.
לפעמים קהל היעד כולל אנשים המכירים אותי אך לא מהמעגל הקרוב, ואין לי שום
ענין להיטחן “היא מורה של אחותי, בטח הסיפור הזה על מה שקרה שם לפני שנתיים” /
“אהה… אז כשהיא מגיבה —- סימן שהיא חושבת —-” /
מכירות תגובות כאלה, לפני הגב או מאחוריו? אז זהו, שיש סיפורים שלא מתחשק לי
שאנשים ככה ינסו לחפור. במיוחד כשמדובר על סיפורים עם רקע אמיתי (מסיפור של
חברה של חברה ששמעתי בכלי שלישי וטרחתי לברר את הפרטים. מה זה משנה? אם השם
שלי רשום, כנראה אני בעלת הסיפור. וכמובן כשבאמת זה מבוסס על מקרה שקרה לי או
למישהו מהמשפחה הקרובה. ועם כל שינויי הפרטים…)

[רות רוט]

תודה לכולכן על כל המשוב.
היות וזה שיר למגירה, אין לי שום ענין לפרסם אותו או לשפץ אותו (את הגיל שלו
אני שומרת בסוד. רמז: מעל עשור), ובהחלט הוא לקוי מבחינות רבות. תודה על כל
ההערות! אולי בסוף אחליט כן לשפץ אותו… 😉
מי הבאה שמתנדבת להעלות שיר-בוסר על שולחן הניתוחים?
(למה שיר בוסר? כי אנחנו עדיין בפורום הפתוח).