הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
מכירה. מחוברת לכמה.
המעלה היא שאפשר להיות מחוברת גם במסלול נטומייל של נטפרי. אמנם לא לפתוח
קבוצה, אבל כן להצטרף או להסיר את עצמי בשליחת מייל.
אם זו קבוצה משפחתית/חברות וכדו’ – אז כולן שולחות לכולן, כמובן…
אך קבוצה מסוג אחר (הלכות שמירת הלשון, עסקים, וכו’) – חשוב לנהל בצורה חכמה,
שהיחידה ששולחת היא מנהלת הקבוצה. היא עורכת/מסננת ושולחת לפי ראות עיניה.
בהצלחה -
אבל איך כן אפשר לממש את החוק? את יודעת?
לי אין מצפון בענין שזה צדקה וכו’.
כי אין היתר להרוס לבנאדם אחר בגלל מצוה. בחריפות, אני מרגישה לפעמים שזו
“מצוה הבאה בעבירה”. -
ואגב, טליה, לגבי שאלתך האם יש לנו קשר אחת לשניה – ברור. כל אחת מכירה לפחות
עוד שתיים-שלוש קולגות…
היי, חברות, אני טועה? -
חכממש לא קשור לאומנות הבמה והפקות תוכן.
אפשר לעשות תת קבוצה בתוך-לא-יודעת-איזו-קהילה, של סופרות, עיתונאיות וכו’ כל
מה שכתבו
מאמינה בהחלט שתהיינה יותר מ-100, רק לא מיד בהתחלה…
גם אני אשמח להצטרף.
תמי, כיף לראות אותך 🙂 -
הכל כל כך נכון…
ובמיוחד הענין על אמונה ובטחון…
עוד תוספת קטנה: כאשר יש אמונה ובטחון אמיתיים ועמוקים ש’אין אדם נוגע במוכן
לחברו’, אז לא מפריע לך קולגות או מתחרים.
ולהיפך – את יכולה לעזור להם מנסיונך, לתרום…
עושים את זה בגלל האמונה (והמידות הטובות וכו’)
אבל מרוויחים מזה שם טוב, וסי”ד. -
לדעתי, שתי תשובות בדבר.
א. יש כאלה שבאמת לא מפרסמות את מה שהן לא התנסו בעצמן, או קיבלו המלצות ממי
שנאמן עליהן כאילו הן התנסו בעצמן…
ב. אני מאמינה שלא כל בעלות רשימות התפוצה אחראיות מספיק. ובכל אופן לא נדיר
בכלל למצוא ברשימות תפוצה שאין המערכת אחראית על תוכן המודעות… בכל ניסוח
שהוא. זה קיים גם בעיתונים, אגב 😉 -
תשובה קצת פשוטה יש לי, אך מורכבת לביצוע:
פשוט להיגמל.
תזרקי את הקפה מהבית, תסכימי לסבול כמה ימים של כאב ראש, וזהו… אח”כ זה
עובר.
אלא אם כן את מכורה ברמה שכל שעה את שותה כוס, איזה 10 ליום, ואז צריך להפחית
בהדרגה.
רעיוןן נוסף ששמעתי -להפחית את הריכוז של הקפה (מכפית לחצי כפית וכן הלאה) -
מה שאני עשיתי, היה לכתוב ‘בקשת עזרה’ ושלחתי לכל אנשי הקשר ברשימת המייל על
בסיס היכרות אישית (חברות, שכנות, קרובות משפחה… וכדו’), כאלה שודאי שזה
בסדר… רשמתי מה הרעיון של רשימת התפוצה שלי + בקשה להעביר לכל מי שרלוונטי,
שוב – רק על בסיס היכרות אישית.
זה מתחיל בקטן… ולאט לאט…
בסוף המייל אפשר להכניס קישורים למייל, ולאו דווקא לאתר.
את יכולה להכניס קישור שכבר יהיה רשום את שורת הנושא – יש על זה שרשור בכותרת
“איך יוצרים קישורים במייל?”
בהצלחה -
גם אני במקומה הייתי מתרגזת, אם הייתי רואה פרסומת.
היא פשוט לא אחזה שהתפילה הזו היא בגדר ‘מתנה’.
לדעתי היה מן הראוי להקדים למייל שזו מתנה + פרסום או משהו כזה.
או לבקש ממי שמנהל את רשימת התפוצה (כי הרי היה לך אותה מאנשהו) שיסביר במה
מדובר.
בהצלחה! -
שלום חנה, העלית דיון חשוב במיוחד.
מעניין אותי מאד להוריד, אך הקשור חסום לי – יש לי רק מייל.
אפשר להעביר כקובץ מצורף? איך בדיוק?
תודה! -
סליחה על הבורות – מיהו אוסטאופט ומהו תפקידו?
-
את ממש צודקת, זהבה!
אני ראיתי שאצלי אחד ה’מוקשים’ הוא השיקול של ‘בל תשחית’: אני קונה שק גזר,
ואח”כ הוא מרקיב.
או מלפפונים לכמות של כמה ימים, ופתאם ‘לא בא לי’ ואני אוכלת דווקא דברים
אחרים… והולך לפח. ואז אני לא קונה עוד…
אמרתי לעצמי: הבל תשחית של הגוף יותר חשוב. שווה לי לקנות, גם אם *אולי* חלק
יירקב, אבל כשאני ארצה – יהיה לי זמין.
כי לא כל יום עושים קניה בחנות ירקות…
וכן על זו הדרך: היתה תקופה שקניתי שימורי סרדינים. אח”כ נמאס לי, אז לא
אכלתי. אמנם שימורים זה דבר שנשאר לזמן רב, אבל אני פשוט לוקחת בחשבון תמיד
שגם אם חלק ממה שקניתי ילך לפח – העובדה שאני אוכלת את החלק האחר במקום שוקולד
וכדו’ (שאין כזה דבר שהוא נשאר בלי שגומרים אותו…) שווה את המחיר.
מה דעתכן? -
מה זה ויונס?
-
לדעתי, לא חייבים להכין ארוחת בוקר. אפילו לא למרוח פרוסה בשוקולד… (שזה סתם
לא בריא).
יש לי לחמניות כוסמין במקפיא (כשאני אופה… אם לא – אז לחם או חתיכת חלה
שנשארה משבת).
אני מכניסה בבקר לתיק של העבודה, ועד שעת ההפסקה זה כבר מפשיר.
מקסימום מוסיפה כמה ירקות – לא חתוך לא כלום… שטוף וזהו… תמיד אפשר לחתוך
תוך כדי הארוחה.
בהצלחה ובתיאבון! -
שלום נחמי, בעקבות הבעיה שנוצרה לך בדקתי גם אני ומשום מה גיליתי שזה אכן עושה
בעיות גם אצלי…
אבל מצאתי דרך אחרת.
עומדים על הקישור ולוחצים על ‘שינוי’
[image: image.png]
ואז נפתח לך ככה:
[image: image.png]
את הולכת לסוף הכתובת (במקום בו הסמן עומד), ומוסיפה שם ככה: *&body=*
ואז את המילים שאת רוצה שתהיינה בגוף המייל. שימי לב שרווחים זה *%20*
ואז כמובן אישור…
אל תתיחסי ל’כתובת אימייל לא חוקית’. לפעמים הם עוברים על החוק 😉
זה פשוט עובד.
בהצלחה!Attachments:
-
הבנתי, תודה לך!
-
תודה על המידע, דבורה!
רק שאני אבין מדויק: מדובר בעצם בכדור חדש – וזה החיסרון שלו?
(כי אני יודעת על כאלה שלוקחות אטנט, אך יותר על כאלה שלוקחות ריטלין
וקונצרטה). -
מה מיוחד באטנט מאשר האחרים?
אני פשוט לא מספיק בענין של הטיפול בקש”ר… אשמח ללמוד. -
את עושה את זה באופיס – בוורד, ומשם עושה העתק ומדביקה בג’ימייל, וזה עובד
מקסים. בהצלחה.
אגב, משהו נתקע לי עם האפשרות להכניס תיאור מסך. מישהי יודעת למה?
אולי בגלל שגוגל כל הזמן משנים את האופציות שלהם? -
יש או אין?
דיוק בהקניית הדקדוק האנגלי
למילה “יש” בעברית קיימת משמעות אחת, של הוויה.
בתחביר העברי, המילה ‘יש’ היא תמיד נשוא.
אולם, בתחביר האנגלי – ממש לא! כי למילה ‘יש’ קיימים שני תרגומים:
There+be, ותרגום נוסף: have להטיותיו.
(אמנם, למילה have קיימים פירושים נוספים בתור חלק מניבים, וכן כפועל עזר בזמנים המושלמים).
איך נבחין בין השניים?
ואיך נלמד את התלמידות להבחין?
מורות רבות, מלמדות את הנושא בכיתה ו’, ומסבירות לתלמידות שההבדל הוא בין תרגום המילה “יש” לבין תרגום המילה “ישנו” או “ישנם”.
ובכן, זו טעות. קודם כל, טעות לשונית בשפה העברית, אך לא אכנס אליו כרגע.
לרוב, אנחנו משתמשות במילה “יש”, בהטיותיה השונות: אין (שלילה), היה/היתה (בעבר), יהיו (בעתיד), וכדו’.
קודם כל חשוב שהתלמידות תבינה את הבדלי המשמעות: there + be משמעותו היא מציאות של דבר מסוים.
בעוד ש-have להטיותיו, משמעותו היא שייכות. יש ל…
בבואי לתרגם, אשאל את עצמי: למי יש?
אם התשובה קיימת בתוך המשפט – אשתמש בפועל have.
אם אין תשובה לשאלה זו – אשתמש ב-there + be.
הערה קטנטונת נוספת: כדי לבדל את have מ-have to אדגיש לתלמידה שבמשמעות של “צריך ל…” “חייב ל…” – יבוא to אחרי הפועל. בעוד שבמשמעות הפשוטה של “יש” אחרי have יבוא שם עצם.
Good Luck!!!
-
שלום, אני רות רוט, בני ברקית. מורה פרטית מנוסה בתיכון וביסודי. מכינה למבחני
חוץ ובגרויות, ונותנת גם שיעורים פרטיים בכיתות הגבוהות של היסודי, בכל
המקצועות.
יש לי מיזם, חדש יחסית, של תיווך מורות פרטיות לתלמידות. כרגע רק בבני ברק.
ללא דמי תיווך – אני מוסרת מספרי טלפון והתלמידה יוצרת את הקשר מול המורה
בעצמה.
המיזם הזה הוא חלק מדבר גדול יותר, שנקרא “קרי וכתיב- הבית למורה הפרטית” ויש
לנו שירותים נוספים למורות פרטיות, ללא תשלום.
החזון הוא להנגיש מידע מקצועי, ולשמש כ”בית” למורה פרטית חרדית – גם לזו
המוגנת לחלוטין מבחינת תקשורת.
דרכי ההתקשרות הן: טלפון, פקס, דואר, דוא”ל.
לפרטים נוספים: | טל’ MorahPratit@gmail.com | 053-41109170 | פקס 077-3180224
| -
תודה!
אעלה חומרים נוספים בהמשך אי”ה…
ואשמח לעוד מורות לאנגלית שתחכמנה אותנו!
-
דבורה, צודקת מאד. זו לא בעיה לומר שניה אחרי החבר.
אבל שפרה צודקת לא פחות, כי שיטת ה”חיידר” היא באמת הכי יעילה! גם מבחינה
סגולית.
רק באמת בקבוצה זו בעיה… ולכן ילדים מתקשים, לדעתי, צריך *לפחות בהתחלה *לנסות
לתגבר אותם בשיטת ה”חדר” באופן פרטני. ככה אין לומר שניה אחרי החבר… ומנגד
– הם לומדים לקרוא טוב.
סתם דיוק בשיטה הזו: בא’ב’ של לשון הקודש, יש משמעות לשני דברים: *שם*
האות, ו*צורה
גרפית *של האות. לצליל האות אין משמעות בפני עצמה – אלא רק ביחד עם הניקוד.
כשעובדים עם בנים = לימוד תורה (כבר מהאות א’ זה לימוד תורה בשבילם!) חשוב
לשים לב לזה, ולא לשבש. כי יש משמעות מאד עמוקה לאותיות, שעל פיהן נברא העולם,
ויש משמעות מדהימה ומטורפת!!! אין לי הגדרה אחרת, זה פשוט ”להשתגע” כשלומדים
את זה, לצורת האות ושמה, הגימטריה שלה ועוד ועוד… אבל אין משמעות לצליל.
שמעתי סידרת הרצאות מהרב יצחק גלר (לא בטוחה בשם הפרטי) ממודיעין עילית,
שיודע על לשון הקודש יותר מכל מה שאני יודעת על מקצועות שאני מלמדת… 😉
ממליצה בחום (הביאו אותו לפני כמה שנים להשתלמות עברית בבית המורה וולף בבני
ברק). -
נעים מאד, רות רוט, מורה פרטית מצליחה כ-10 שנים, מכינה למבחני חוץ ובגרות
וכדו’.
בעקבות הקורונה יצרתי רשימה של מורות ואני עוסקת כעת גם בתיווך מורות פרטיות
-תלמידות. כרגע רק בבני ברק.
בעברי: מזכירה, גננת, סופרת… ועוד. -
שלום לכולן, אני רותי רוט, מורה פרטית מצליחה ב”ה כעשר שנים. מכינה למבחני
בגרות וחוץ, עובדת עם כל הגילאים.
כמו שאני אוהבת לומר לתלמידותי, אני ההוראה המתקנת האמיתית – מתקנת את כל מה
שהמורות של הבוקר קלקלו 😉
יש לי גישה, ויש לי נסיון רב גם עם תלמידות 07 בתיכונים.
מה עוד? אני בניברקית, ונהנית להכיר את כולן!
