הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
תעשי חיפוש בפורומים.
כרגע עדיין אין מקבצי דיונים לפי מדורים, אז זה קצת מסורבל…
יתכן שבשרשור “ברוכה הבאה” יש קישור לדיון הראשון של הסוגות, אבל אני לא בטוחה. -
מרים צודקת, לשירה יש כללים ולא כל קטע של שורות קצרות נקרא שירה.
בדיוק בשביל טעויות מהסוג הזה קיים המדור “סוגה בשושנים”, ואי”ה בהמשך יעלו סוגות נוספות.
הקטע הזה באמת מתאים יותר להיקרא “פרוזה” – כי הוא אינו שירה ואינו דרמה.
לאיזו תת-סוגה בתוך הפרוזה זה מתאים? – זה כבר דיון חדש. וכמובן שזה לא סיפורת.
כתוב ברור מאוד ומוביל יפה למסר.
-
דבי, הסיפור מקסים,
וזה נראה שלא רק אני חושבת כך.
לגבי המשך – לדעתי לא כדאי לך מיד, גם אם כולן מתחננות.
קודם תסיימים לבנות עלילה ותקציר, תבדקי שהמסרים ברורים לך מספיק ולא הופכים
את הסיפור ל”קיטשי” מדי, או לרצף התרחשויות מסעירות שמלאות את הקורא. -
לגבי הערתך, ה ה, דווקא אני כן אהבתי את הרעיון של השיר,
במיוחד עם הקונטרסט בסוף – תיזהר לא להרמס בעצמך.
בעצם זה מעביר בצורה עקיפה את המסר “גם אתה בעצמך נשמה”.
לא כל “דריכה” מגיעה מקושי בדימוי / בטחון עצמי, ולכן לדעתי דווקא בצורה הזו
המסר מובע יותר ממצב בו יחדדו את המסר כמו שדייקת.
(כמובן, שיר חדש על המסר שכתבת יתקבל בברכה, כי המסר עצמו נכון, אבל לא
רלוונטי – להרגשתי – לשיר הזה). -
חלק מהתגובות בדיון זה נמחקו כי הן חורגות מהגדרת הקהילה כ”כתיבה ספרותית” ומשוב על כתיבת יצירות.
ניתן להתרענן בכללים כאן -
בהרשאות מנהלת אני יכולה לערוך גם אחרי החמש דקות הראשונות…
יש לך רעיון אחר לכותרת? אני מחכה לקרוא… -
ש ו, כשכתבת שזה לא את, חשבתי אולי את קשורה מהצד השני, כלומר – אולי את
השוויגער 😉
בכל אופן שיר מקסים! החריזה והמקצב עושים את העבודה וגורמים לחיוך. (בנוסף
לתוכן, כמובן, ולכך ש’שורת המחץ’ בסוף יפהפייה).
רק חבל שכתבת כבר בכותרת את הסוף. תחפשי כותרת פחות חושפת, כדי ששורת המחץ
בסוף תהיה באמת מוחצת… -
כמו כל טקסט פרוזה.
200-300 ש”ח לעמוד (250 מילים). -
הדבר העיקרי שמבדיל בין סיפור ארוך לקצר הוא מורכבות העלילה, ולא כמות המילים.
-
נהניתי מאוד מהשורות הקצרות והזורמות, ומהחרוזים המוצלחים.
-
קראתי בעיניים חצי עצומות
כל גופי משווע לנים או תנומות
חיוך עלה על פני העגומות
(זה רק בשביל החרוז)
וחיוך מתח את שפתיי האדומות.
אז רגע לפני העמקת הנשימות
רק אומר את תובנותי החכמות:
השיר יפהפה!
גורם להזדהות של כל אחת ואחת
(חוץ ממי שבאמצע לישון)…
תודה על השיתוף. -
לפני שקראתי את הפרטים הקטנים,
הייתי בטוחה שמישהי מהקמפיין של “נגד פיאות” שכרה אותה,
והמסר של המודעות היא לזרוק את השערות=פיאות לפח, ולעבור למטפחת.
כי ברגע שמשתמשים בכזה מושג, הקונוטציה היא משהו רוחני. -
תהילה, רעות צודקת. שימי לב.
זה בסדר לדון בזה עכשיו, אבל תמשיכי לכתוב בקצב שלך ובסגנון שעכשיו את כותבת.
את מלאכת העיבוי תשאירי לשלב הסופי, ש*אחרי *המחיקה.
(בכתיבה יש כמה שלבים: 1. כתיבה. 2. עיבוד ומחיקה. 3. כתיבה חוזרת. 4 מחיקה
חוזרת. וכן הלאה עד שהמוצר צריך לרדת לדפוס. כי להסתיים – התהליך הזה לעולם לא
יסתיים. כך אצלי, על כל פנים. נראה לי בגלל זה יש מושג של דדליין) -
אם את הולכת ל’אור החיים’ לכאורה הם קובעים לך (לא מכירה את פרטי הפרויקט
לעומקו), אולם את תמיד יכולה לפני לקחת עריכה ספרותית לבד. (לא בטוח משתלם,
כמובן).
לגבי העימוד – יש הבדל בין פונט מרווח מדי לפונט קריא ונעים לעין.
בדף ממוצע (לא ראשון / אחרון בפרק, לא שחציו יומן אישי של גיבורת הסיפור עם
שוליים רחבים, ולא כל שורה היא פיסקה עם מרווח מקסימלי בין הפסקות ועוד מליון
שלוש כוכביות…) אמורים להיות כ-250 מילים. סטיה קלה (10-20) היא עדיין
הגיונית, אולם כשהעמודים שנראים מלאים ביותר בספר מכילים פחות מ-220 מילים –
ובכן, יש בזה הונאה מסוימת.
רק עוד משהו: לפני שקונים ספר לא בודקים רק כמה עמודים יש בו, אלא מדפדפים גם
לראות כמה מילים בעמוד בערך ומה אורך פרק.
אבל זה כבר נושא לשרשור אחר, איך בוחרים ספר בחנות. בל”נ לקראת חודש הספר. -
היי, שרה, טכניקות לניפוח – אם אני מבינה נכון את איידי, שהתכוונה מבחינה
ספרותית ולא כמעמדת או גרפיקאית – הן טכניקות להוספת מילים איכותיות ותוכן
מעורר תיאבון. -
עמוד אמור לצאת כ-250 מילים, בממוצע.
-
המייל של התמיכה הטכנית: +מרכז קדם <*** אין לפרסם מיילים בציבור, השתמשנה בהודעות הפרטיות לשם כך ***>
ואת יכולה גם בשמחה לפנות למייל שלי, מה שאוכל – אעזור. avodarut בג’ימייל -
שירה, את לא רואה הודעות באישי? את אמורה לקבל מייל עם ההודעה. תנסי לפנות
לתמיכה טכנית. -
כאן המקום לתגובות.
את השרשור הזה נשאיר לפרקים עצמם.
קריאה מהנה! -
תודה!!! מילים טובות נותנות כח.
נמשיך כך…
-
התכוונתי שאת עובדת בהייטק 😀
-
יש לי הרבה יותר אתגרים.
אני קוראת את השירים בקצב בו הם עולים כאן (מגיע אליי למייל) כך שלא זו הבעיה… -
גילה, הגיוונים שלך מצוינים. אני עדיין זוכרת את כל גלגולי הצחוק שהתגלגלתי מתוצרי האתגרים הקודמים שלך… בהומור, בגיוון, בשנינה
רק לא מבינה מה את עושה מול המחשב? מלמדת אותו להתגוון? 😜
-
אז שתלמד את הטכניקות מעורכות תוכן ולא מגרפיקאיות…
תהילה, אם את בקטע, לכי לתמי אפשטיין. היא אלופה!ויש לי עוד כמה שמות להמליץ לך…
-
חברות יקרות,
חשוב לי מאוד תיקון טעות:
התברר לי כי דבריי הובנו שלא כראוי, והיה משתמע שהיצירה “אמא” אינה ראויה לשם יצירה ספרותית.
ראשית, סליחה מ- @RACHELYOSEFI . צר לי מאוד. הקריאה זורמת. לטעמי האישי חסרים חרוזים, (אני פחות אוהבת את הסגנון ספוקן-וורד), אבל השורות הקצרות – בניגוד לאורכו של השיר – משרתות היטב את המטרה ומחזקות את התוכן.מבקשת סליחה מכל אחת שחשה נפגעת,
ואשמח לדעת את זה באישי או במייל,
שונאת אי-הבנות.
