הוראה רכזות וחינוך רות רוט
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
שירה, אני חושבת שזה תלוי מאוד באופי העבודה, וותק וניסיון. אם זו עבודה זמנית
מראש – לא בטוח שזה נקרא פיטורין.
תנסי לבדוק בקהילת ייעוץ מס, מאמינה ששם תוכלי לקבל מידע סופר-מקצועי.
הצלחות! -
חברות, הדיון הזה בדרך להימחק.
ואני מסבירה למה, ומבקשת מכל אחת ואחת שתקרא כדי לדעת מה הלאה:
מטרת הפורום היא כתיבה, וביקורת על הכתיבה.
מי שמוצאת בפורום מקום לשתף רגשות, צריכה להיות מוכנה לשני דברים:
1. ביקורת על הרגשות שלה.
2. שהשרשור יינעל.
איך לומר בעדינות? רוב הדברים שנשפכים על הדף מהרגש, הם לא יצירות ספרותיות.
ומי שחושבת שאני טועה – סליחה על הבוטות – המקום שלה אינו כאן.
יש את קהילת האימון והטיפול בהובלת הגב’ חנה ביין המסורה, ושם אפשר בהחלט לקבל תמיכה רגשית, הכלה והפנייה לייעוץ בעת הצורך.
כאן זה לא המקום!
ואני בכוונה מאריכה,
כי – וזו לא יצירה ספרותית, אלא שיתוף של רגש – פשוט נמאס לי!
אני קיבלתי לנהל קבוצת כתיבה ספרותית לצרכים מקצועיים. כל אחת שלא עוסקת בכתיבה כמקצוע מפרנס, תחביב מקצועי או לימודים – אין לה מה לחפש כאן כמשתפת יצירות או כמגיבה.
מתנצלת שוב על הבוטות, אבל אני יודעת שאני משמשת פה לכל הנשים שעוסקות בכתיבה ספרותית ואומנותית ומעוניינות להתמקצע ולהתקדם.
לשאלות נוספות, הערות והארות – אשמח לקרוא כל אחת במייל שלי avodarut בג’ימייל
-
כללים לפרסום סיפור בהמשכים:
1. הנושא חייב להיות כזה שאינו שנוי במחלוקת, ולכן – תקציר הסיפור חייב לקבל אישור מראש.
(אמנם, ניתן לפרסם פרק מבוא/פתיחה ולראות את התגובות, ורק לאחר מכן לשלוח לי תקציר).2. על הכותבת להזדהות בפניי באופן מלא, ובפני חברות הקבוצה – בפרטים הבאים: גיל, מקום לימודים/עבודה, עיר מגורים.
3. תיאום ציפיות: אם הכותבת מתכננת שלא לסיים את הסיפור, בשביל זכויות היוצרים או מסיבות אחרות – יש לעדכן מראש. כמו כן, יש לעדכן מראש אלו סוג תגובות רצויות והיכן (בשרשור/באישי).
מחכים לקרוא אתכן!
-
מתזכרת שוב, לטובת החדשות ולטובת כולנו.
כמו כן, שמנה לב לכללים החדשים לגבי פירסום סיפורים בהמשכים. כאן
-
את יכולה לבקש ממני ואשנה, בשמחה.
תוכלי לכתוב לי למייל avodarut בג’ימייל או באישי. -
נהניתי לקרוא וחייכתי (כל הזמן. כי הבנתי מה יהיה הסוף… ככה זה כשהפרופיל של
הסופרת הוא הייטק)
אמנם, קצת הפריעו לי החרוזים הבלתי-משובחים בחלק מהבתים. הבית השני היה ממש
מושלם מבחינת החריזה, וגם הבית האחרון היה מצוין – אם כי, הייתי מחברת שורות,
כך:
הנה הוא בא – הטכנאי הגואל
ויחזור שוב השקט לכאן.
יבוא השלום על כל עם ישראל
כשהוא – המחשב – יתוקן. -
@Metargemet תנסי אותה. מצוינת!
-
חיה, אהבתי את השיר. אמנם דרך המייל אני צריכה לקרוא פעמיים כדי להבין את
חלוקת השורות… אבל היה שווה. והמסר בהחלט מובן, לדעתי. אולי פרוטקציה
בשבילך 🤔
ולגופו של נושא: אכן, אהרן נבחר בזכות עצמו. ועדיין, היו את אלה שערערו על
הכהונה בטענת פרוטקציה.
הפרוטקציה היא לא טובה ולא רעה, היא פשוט מציאות. וכמו כל מציאות שה’ ברא כאן
בעולם, תלוי איך משתמשים בה ובשביל מה.
וממקומי כמורה, אני יכולה לומר שפעמים רבות אדם מקושר דווקא סובל מהפרוטקציה,
בגלל החשש מ”מה יגידו”, אז גם דברים שבשביל אחרים היו עושים בקלות ובשמחה ולמה
לא, זה חסד וזה התפקיד – אז בשביל אדם מקושר יעשו רק אחרי שישקלו את זה עשרים
פעמים.
לדוג’: בחורה טובה ומצויינת שנבחרת להיות מדריכה – וכולן חושבות שהיא מתאימה –
מצוין. אבל אם היא גם בת של מורה, היא תיבחר לאחר רוב דיונים ושיקולים, או לא
תיבחר בכלל כדי שלא יגידו שזו פרוטקציה.
אגב, גם זה פרוטקציה, במשמעות המושאלת שלה. כי במשמעות הממש מדויקת, זו מילה
מושאלת מלע”ז שפירושה חסות והגנה, ולא משוא פנים… -
אם את תשלמי? למה לא.
אבל מבחינת פרסום וכו’… זה הזמן.
נאמר, בואי תשאלי אם צרכניות לא יסכימו למכור קמח תפו”א בחודש כסלו. לא ממש
משל מדויק, אבל אולי נותן כיוון חשיבה. -
עדכנתי וחידדתי כללים לגבי תגובות, בדיון ברוכה הבאה.
תציצי שם, ותעזרי לכולנו לשמור על הרמה הגבוהה של הקהילה, מכל הבחינות.
כמו כן, כל אלה שהן חדשות בקהילה: אנא, היכנסנה לדיון ברוכה הבאה, והשתדלנה לשמור על כללי הפורום.
רוב הצלחות.
-
שימי לב לכללים חדשים לגבי תגובות על שיתופים:
1. תגובות מנוסחות היטב. תגובה הכוללת רק אימוג’י, ו/או מילים סתמיות – תימחק.
2. כבוד למילה הכתובה. תגובה הכוללת אותיות שחוזרות על עצמן (בסגנון הצ’אטים וכדו’) – תימחק.
3. תגובות רלוונטיות. הקהילה היא “כתיבה ספרותית” ולא הכלה וטיפול. תגובות שרואות ביצירה שיתוף רגשי, תיכתבנה באישי בלבד.וכמובן, תמיד עדיף להקפיד על תגובה מנומקת – ראי בשרשור הזה.
-
בשלב זה אני רק עורכת תגובות שבטעות אות אחת נלחצה יותר מפעם אחת.
(לדוגמא: מהממםםם הפך פשוט ל-מהמם. פשוט, אבל מכובד יותר).
בהמשך תגובות מהסוג הזה תימחקנה.
עזורנה לי לשמור על הרמה שלנו.
-
-
באמת אין רווחים מהספר.
אא”כ זה ספר שהתפרסם כסיפור בהמשכים, אז כאילו כיסית את ההוצאות של זמן
הכתיבה. (כמובן יש אח”כ עריכה ועימוד וכו’… אבל עדיין עיקר ההשקעה בזמן היא
על הכתיבה עצמה)
ולמה כאילו? עיין ערך האינפלציה בכתיבה בעיתונים והמחירים שהם משלמים. -
מרים, זו שאלה טובה.
נאוה נאור, זו שאלה עוד יותר טובה.
לכל הדבר הזה קוראים אינפלציה.
ועד שלא יבוא איזה כלכלן מוכשר כמו צ’רלס דאוס, לא נראה לי שהספרות החרדית
תצליח להשתפר.
(מתנצלת על ההשוואה, זה בהשראת המבחנים בהיסטוריה כללית שאני באמצע לבדוק, על
התקופה שבין שתי מלחמות עולם. בגרמניה היתה אינפלציה מטורפת שנבלמה בזכות איש
העסקים האמריקאי דאוס ובעקבות וועידתו והחלטותיה) -
מותר לי לנחש שהכוונה לשבת מחנה?
-
ליבי, אני מעידה שהשמחה שלך לא לריק. הסוף כתוב, והוא כתוב מצוין! ומעניין
מאוד.
ולגבי ההוצאה לספר – אז יש דרכים, ואת זה אני אומרת לכולן, איך לעבות סיפור
ולהוסיף תיאורים וכדו’.
חוץ מזה, שהעלילה עדיין ארוכה מאוד… יש עוד הרבה מאוד בדרך עד לסוף הטוב… -
איידי, אני לא לגמרי מסכימה איתך.
אמנם, פנטזיות רבות מעוגנות – אבל לרוב, זו פנטזיה עתידנית.
כשמדובר על היסטוריה ומדברים על ממשל מלוכני – לא צריך להרחיב באיזו תקופה
מדויקת בהיסטוריה זה קרה. וכנ”ל אופי האזרחים ואופי הארץ, אלה דברים שאמורים
להיות מובנים על פי צורת ההתנהלות שנכתבת בסיפור, כמו סוגי כלי נשק ועוד.
באליגוריות, על כל פנים – לדעתי, יש מקום רב לעמעום וערפול הרקע, כי מדובר
בדמיון מוחלט. פנטזיה עתידנית, לעומת זאת, שונה כי היא בכל אופן מסתכלת על
היום כמו על ההיסטוריה.
ולגבי הסיפור הספציפי, השאלה איזה ז’אנר תהילה מתכוונת לכתוב. סגנון אליגורי
או סגנון פנטזיה.
בנוסף, ברגע שיש שם לארץ, גבולות ושמות ערים, נופים (יערות ודרכים סלולות או
לא, וכו’) – אין צורך בנתונים מדוייקים יותר בתוך העולם. מי שרוצה ידמיין שזה
באפריקה, ומי שרוצה – ידמיין את אירופה.
זו דעתי, על כל פנים. -
אם נחמי מבקשת – זה כנראה לצורך ראיון בדרך לעוד כתבה מושלמת…
-
מלכי גרינפלד, תודה על המילים החמות.
מסכימה עם האמירה לגבי הביקורת “לא שאלה של כן או לא – אלא של איך וכמה”.
ודעתי האישית לגבי ביקורת (כמובן, בתור מורה לדקדוק) היא כזו:
ביקורת = שורש בק”ר. מלשון לבוא לביקור. כשמישהו בא לביקור הוא רואה כל מיני
דברים, לטוב ולרע, שלא רואים מבפנים.
הוא צריך לדאוג שהביקור יהיה נעים. גם אם זה רק טכנאי שבא לומר שמכונת הכביסה
שבקה חיים וחייבים לקנות חדשה…
אז בואי, נדאג להיות אורחות נעימות.
אשמח לקרוא תגובות נוספות על ענין הביקורת בכלל, וביקורת ספרותית בפרט! -
כתבתי עכשיו תשובה, מעתיקה אותה גם לכאן:
במקום להגיב לכל אחת ואחת באופן אישי, אני רוצה להסביר קצת את מה שקרה:
הדיון נסחף ממקום של סיפור שמתפרסם ותגובות עליו, לתגובות אישיות וביקורות
בצורה שהפכה לקטסטרופה, לדעתי, מכל הבחינות.
אני רוצה שהסיפור ימשך, אבל לא בצורה כזו. ולכן בשלב ראשון: עצרתי את העסק.
שלא ניסחף יותר.
ועכשיו אני בדיונים עם נועה איך וכמה וכיצד וכו’… מה בדיוק לעשות. כי כמו
רבות, גם אני מעוניינת שפרסום הסיפור ימשך. אבל צריך לחשוב על אופן ודרך
שהבלגן לא יחזור על עצמו.
אחרי שעצרתי, מחקתי כדי לשמור על זכויות היוצרים, ואחר כך נתקלתי בבעיה טכנית
של שחזור.
אז אל דאגה, הענין בטיפול, ונעדכן.
אין צורך להפציץ את נועה ואותי בשאלות 🙂 -
מקפיצה, לטובת כולנו.
בקרוב, אי”ה, דיוק כללי ביקורת ותגובות בפורום, לתועלת כולנו. אם יש הערות / תגובות – אשמח לקרוא כאן, בדיונים אחרים רלוונטיים, באישי, או במייל avodarut בג’ימייל
-
סליחה על ההמתנה הארוכה (שיחה ממתינה, לא?)
הייתי רוצה להתקדם.
למעשה, כשמדברים על “כתיבה”, יש כמה סוגים.
יש כתיבה שהיא נלווית למשהו, היא לא העיקר. וזו הקבוצה הראשונה. לשם שייכות
כתיבה ביקורתית, כתיבה אומנותית וכתיבה ספרותית.
יש את קבוצה 2, שבה יש כתיבה – והיא העיקר, ויש משהו שנלווה אליה.
ומכשיר כתיבה כמובן שייך לקבוצה השלישית – צירופי מילים עם המילה כתיבה, בלי
קשר למושג “כתיבה”.
הייתי רוצה לדון על מטרות הקהילה שלנו והשיתופים בה,
וכן לשמוע מה דעתכן על ההיגד: “בשביל כתיבה שיווקית צריך שיווק ולא כתיבה”. -
גם ל”לב לאחים” יש מחלקה להצלה מטמיעה. תנסי אולי אצלם. אין לי פרטי קשר…
אבל מאמינה שזה יחסית בקלות למצוא. -
נעמי שפיצר, הפסד שלך שרק עכשיו את רואה את הסיפור. הפרקים הראשונים נמחקו כדי
לשמור על זכויות היוצרים של תהילה (ולגרום לך לקנות את הספר כשהוא יצא לאור,
כן? 😉)
אבקש מתהילה לעשות תקציר של כל הפרקים שנמחקו בשבילך (ובשביל כל אלה שעדיין לא
גילו את הסיפור).
ליבי, אני חושבת שההערה שלך במקומה. אכן חייבת להיות סיבה דרמטית ומשמעותית.
אבל איך שאני מתרשמת, אכן יש לתהילה סיבה כזו באמתחת. בהיסטוריה היו סיפורים
של מלכים שהאשימו קרובים אליהם מאוד כבוגדים. לא תמיד הבן הבכור המשיך את
שושלת המלוכה. ובינינו, איפה בהיסטוריה היתה ממלכה יהודית, חוץ מכוזר שעליה
אין כמעט מידע? כך שהדמיון פתוח… מה דעתך? -
סתם בעיה שלך שחסר לך “גב” לקבל ביקורת, כי רוב הביקורת שתקבלי תהיה ביקורת בונה.
אבל אני חוששת שזה כבר יורד לפסים אישיים… אז אני רק אתן לך ביקורת בונה: את כותבת מקסים, יש לך פוטנציאל טוב (לא רק אני אומרת את זה), אבל כל חומר שלך חייב עריכה לשונית (זה בשביל העקיצה).
מה דעתך, ומה הדעה של כולן, שכל כותבת תוכל לבחור אם לקבל תגובות על היצירה שפורסמה או רק ליוקים?
