שירה ג.
טיפולתגובות הפורום שנוצרו
-
דבי! תודה!
תודה על סיפור כ”כ מיוחד, ייחודי ומרגש…ותודה על האפילוג שהוספת,
זה ממש נתן טעם טוב לסיום.
תודה על ההשראה שנתת בדמות של ישראל ואלישבע,
הלוואי שתמיד נהיה בצד הזה.
ושהנתינה באמת תשפיע לטובה 💞
תודה והמון הצלחות בהמשך- בטוח שיש…😉
-
איזו אזהרה נכונה ועצובה…
צריך להדפיס סטיקרים כאלו 😉
יש משפט משיר שאני כ”כ אוהבת:
“שאף אחד לא ייקח לך את השמחה שקבלת
מאבא שבשמיים שאוהב אותך!”
ממש בינגו עם השיר שלך.
-
מירי יקרה!
הרבה זמן לא הצלחתי לעקוב,ועכשיו קראתי הכל בנשימה עצורה בלי הפסקה!
את כותבת מדהים, מצליחה להכניס אותי חזק ללב של רוזי ולהטלטל יחד איתה.
אהבתי במיוחד את פרק 25.
הקשר שלה עם אבא נותן הרגשה מנחמת שיש מישהו קרוב שנמצא שם בשבילה,
והיא מרגישה מספיק פתוח איתו להעלות כאלו שאלות טעונות ורגישות…
ועכשיו המורה שנכנסת כאן – נשמע שהיא הולכת להיות מועילה כאן למצב.
את נותנת תקווה כ”כ טובה בתוך כל המערבולת של פחד, חרדה, אכזבה, כעס ויאוש!
-
רבקה!
איזה עוצמתי! כמה נכון!
ממש עמוק ומשנה תפיסה.חושבת שהרבה פעמים,
גם אחרי שהגענו לשלב של זיהוי המחשבה שלא תואמת מציאות
קשה לנו לשנות את החשיבה,
כי נוח לנו להיות במקום הזה של המסכנות והאשמת האחר…
ואז צריך להמשיך להעמיק – מה הרווח שלי מזה?
תודה על מילים שבאמת אסור לפספס!
-
תודה שנתת לי הצצה לרגשות שעוברות על אחיותי…
אני ב”ה כבר הספקתי לשכוח…
-
אין מילים להוסיף…
“הלב שלי נשרף…”
-
איזה שיר מדהים, טליה!
ויותר מדהים זה הכוחות שלךוההסתכלות שנותנת כ”כ הרבה תקווה ועוצמה.
במיוחד אחרי שכתבת על העומק של הכאב!
כשכתבתי “יגיע יום” לא חשבתי זה יהיה כ”כ קרוב!
תודה על הזכות להוות השראה לכזה שיר מיוחד!
-
טליה!
אני ממש עם דמעות בעניים!
אהבתי את הזכרונות השמחים, אהבה וחוזק.זה כואב להיזכר,
ומקווה בשבילך שיגיע יום ותוכלי לקחת את זה כמקום של חוזק
שנותן כוחות להתמודד עם הכאב הגדול הזה…
תודה על השיתופים שלך הם כ”כ מרגשים ומשקפים!
-
וואאוו טליה!
מרגש!
ממש המשך של בין 2 עולמות
רק מזווית שונה.
נוגעת בכל פעם מחדש!
💔
-
מזדהה עם כל מילה,
איזה מעודדת! צריכה לקרוא את זה בסוף כל יום…😉
-
כואב!!!
באמת שאלה שיוצאת עמוק מתוך הלב בכאב גדול!
וכולנו יודעות את התשובה הברורה שרק יותר מכאיבה…😢
-
איזה מיוחד! מרגש!
כמה משקף מציאות כ”כ כואבת וטורפת,באמת צריך להתמלא כדי לתת.
אהבתי את הדימוי של עלים שגדלים בחורף… וכרטיס צד אחד….
אולי כדאי לשנות לגוף אחיד-
שמתחילת השיר יהיה בגוף מדברתולא נסתרת?
נראה לי יותר זורם…
💞
-
אוי, מרגישה נבגדת…
אבל מהצד של דבורי- הייתי יכולה להמר שהיא מתייעצת עם אשת מקצוע שמבינה
ועושה את זה לטובתה של רוזי…
אולי אני בהכחשה?
-
זה באמת עין טובה להסתכל על כל הבאגים כך!
אהבתי את הגישה 😃
סוג של הומור (שחור) שהופך את החיים לוורודים!
-
איזה תיאור נוגע…
💞
איתך בתקווה ובתפילה!
-
טליה, איזו כתיבה!
ממש מרגישים את המרחק בין שתי עולמות בבית האחרון,
אחרי הפירוט של כל הבתים שלפני.
עצוב…😥
-
אסתי יקרה,
בנוגע לנושא התחושתי החזק שצף מהדברים שלך – יש חדר סנוזלן.
זה טיפול חוויתי מדהים שנותן מענה תחושתי וממש מווסת.
ברגע שילד מאוד רגיש במגע לדוגמה, ומצד שני קולט הרבה דברים,
הוא מגיע להצפה חושית וזה כמובן משפיע על כל ההתנהלות בכל התחומים.
כי הקליטה החושית זה משהו ממש ראשוני ועל סמך זה מתבססות כל הפרשנויות והתגובות.
ממליצה לך בחום!
-
דבי איזה נושא מעניין!
ממש נותן השראה!
והכתיבה כ”כ זורמת וכיפית לקראה.העלתי בטעות תגובה בסיפור עצמו- יש אפשרות לתקן את זה שם?
מחכה להמשך!
-
בהכחשה לרגשות הבגידה שצפים כאן.
מעדיפה להאמין שהיא עושה את זה בצורה חכמה ומודעת,
מאשר לחשוב שהיא לא באה פתאום כי לא יכלה.
למרות שלא אנחנו מנהלים את העולם, אבל זה הרגש שמרגיש לי.
-
וואאאווו!
איזה סיפור מיוחד!
והקושי של האמא- כמה שהוא קשה הוא כ”כ מציאותי☹
היא תצליח בסוף להכיל ולהבין אותה? בבקשה!