הוראה רכזות וחינוך שרה לרנר
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
מדהימה.
תודה.
-
אף אחד מהם לא ממש מתאים.
סתם ככה – אל תסמכי על גוגל תרגום אף פעם לצרכים מקצועיים!
זה מתכון בדוק לפדיחות.
אולי תתני כאן את ההקשר/ המשפט השלם, וננסה לעזור?
-
כתבתי ומחקתי שורות.
לא יודעת איך להגיב.
תודה על הכנות והאומץ.
-
וואו.
כואב ונוגע.
מצטרפת לתפילה.
-
אל תבואי באף גישה.
לא גישה מורתית, לא דורשת, לא מכילה, לא מבינה.
שום גישה.
את מכירה בכלל את הבנות?
פגשת אותן, לדברייך, לפני חודש. הן חדשות לך.
בואי אליהן בסקרנות בוערת. בואי בתשוקה אינסופית להיפגש, להכיר.
בואי עם הידיעה שהן עולמות מלאים, כל אחת מהן יקום, גלקסיה אינסופית של כוכבים.
כל אחת מהן היא עבר והווה, ילדות ונערות, רצונות ואהבות וכאבים ושאיפות ואתגרים וכוחות.
אילו כוחות?
לא יודעת. את לא יודעת עדיין. עוד לא הכרת.
תשאלי אותן. תדברי איתן. תידייני איתן.
הגישה שלך – אמורה להיות הדבר הכי גמיש במפגש בינך לבינן.
נשגב מיכולותיהן?
יש להן כוחות, מבטיחה לך. לכולם יש.
האם לא נכון להתאים את הגישה שלך ליכולות שלהן, ולא אותן לגישה שלך?
אל תלכי עם ראש בקיר. הן לא קיר. הן נשמות צעירות ומדהימות, שבונות כעת את האמון שלהן בעולם, ובעצמן.
נשר שיאולץ להתמודד בתחרות ריצה קרקעית – לא ידע לעולם מה יכול היה להיות.
את כאן בשבילן.
השיטה הלימודית הקלאסית היא לא תורה למשה מסיני.
היא נכונה לעיתים, ולעיתים היא אינה.
אל תיתפסי לזוטות.
תני להן את המתנה של מורה שבאה אליהן, שרואה אותן.
אל תוותרי להן. אל תוותרי עליהן.
תכירי אותן, זה שווה כל מאמץ. וזה דורש רק סקרנות. אמיתית אבל.
תדרשי מהן המון.
תכירי את הכוחות המיוחדים להן, ותאתגרי אותן.
אבל תאתגרי אותן בתחומים המיוחדים להן, לא לך.
את שם – בשבילן.
-
יכול להיות שהם יכולים לבדוק לך דרך המחשב שלך בשליטה מרחוק.
הם בדקו לי סרטונים פרטיים ביוטיוב באופן הזה.
-
פשטות נוגעת, ציורית ויפהפיה.
אגב – הזכיר לי את השיר “בשנה הבאה”, אם מישהי מכירה…
-
כוסיות באמת נשמע הכי הגיוני.
ואגב, כמי שהתמודדה בעצמה עם התמודדות דומה, אני יכולה לומר לך:
אין לך מושג כמה החברה תעריך את זה שבאתם לקראתה, ושחשבתם עליה.
זו התמודדות קשה מאוד, במיוחד בגיל צעיר, והתמיכה הזו מהסביבה כל כך חשובה.
האוכל הוא חלק בלתי נפרד מכל מאורע חברתי, ותחושת הבדידות ממי שצריך להתנזר באופן קבוע – גדולה מאוד, גם אם לא תמיד נראה כך בעיני הסובבים.
אז כל הכבוד!
-
וואו.
-
מדהימה,
ואמיתית כל כך.
-
תודה לכולכן על התגובות!
את הפרשנות המדוייקת אני מעדיפה שלא לתת – בכל זאת, להשאיר משהו לעצמי…
בכל אופן, אם תהיה מי שתיקח מכאן משהו על פתיחות, קבלה וענווה – והיה זה שכרי.
-
אשמח גם לשמוע.
-
וואו, מדהימה.
כנות יפהפיה ונוגעת.
-
כותבת בזהירות רבה, ומניחה שרבות לא תזדהינה איתי. בכל זאת, מכיוון שאני מאמינה שתהיינה כאלו שכן, מקווה שתשתדלו לקחת את הדברים באופן הנכון.
יש בנות שנבראו עם נפש אמן. זה יכול להתבטא במוזיקה, בכתיבה, בשירה, בציור, בכל תחום אומנותי.
ולבנות (או לנשים, או לגברים) כאלה, יש צורך נפשי חזק מאוד בחשיפה לתוצרים אומנותיים ברמה גבוהה.
ולפעמים, בנות כאלו מרגישות שהיצירה החרדית אינה מספקת את הרמה האומנותית שהן זקוקות לה.
יש נטיה לומר ש”יש לנו הכל, ואין בכלל מה לחפש בחוץ, וזה סתם תירוץ ונחיתיות”. אבל לא תמיד זה נכון.
מטבע הדברים, בעולם הכללי ישנה תחרות רבה יותר, ויש אמנים רבים יותר, וכך ישנה גם סבירות לאמנות גבוהה יותר. האמן החרדי גם מוגבל מאוד ברמת הכנות והמורכבות הרגשית שיותר לו להעביר ביצירותיו.
אני לא באה לומר מה נכון לבנות כאלו לעשות, בעיקר מכיוון שאני לא יודעת. אבל שמנה לב לכך שיש כאלו שיש להן ניסיונות גדולים יותר בתחומים מסויימים. וניסיון אמיתי, לכל החיים, לא כזה שיעבור בתום גיל ההתבגרות.
וכן, יש שטח אפור. טכנית, כל יצירה קלאסית (כמעט) היא מוזיקה גויית. למרות זאת, לא נראה לי שזה נאסר במיינסטרים החרדי (אני לא מדברת על מוזיקה שהיא נוצרית במובהק, אלא על קלאסית-חילונית).
וכמו שניתן להבין את זה, ניתן גם להבין את ההרחבה של הנ”ל.
כולנו שונים, ולכולנו ניסיונות שונים וצרכים שונים.
אני לא באה לומר מה נכון או לא לעשות, זו שאלה אינדבידואלית ולפעמים קשה.
אבל תנסו להכיל את השוני של השנייה, שאולי מתמודדת עם ניסיון שלא חשבת עליו בכלל.
ולעולם אל תבטלו את כובד הניסיון של אדם אחר.
-
אין לי מושג מהי הגישה הדיפרנציונאלית, אז התגובה שלי לא מתייחסת אליה ספציפית (למרות שיש לי אי אלו השגות על קורס בן עשרה חודשים לטיפול בכל סוגי הזוגות בשנים עשר מפגשים – איכשהו, זה נשמע לי פשטני למדי… במאמר מוסגר):
“מבוסס על היהדות”.
במחילה, יכול אדם לנסח את כל השטויות שבעולם, ולאחר מכן למצוא פסוק כלשהו שעולה לו ויש בו מילים שנראות לו דומות, ולטעון (וגם לשכנע אחרים) שהשיטה שלו היא נטו מתוך היהדות.
יש הבדל ענק בין מי שלמד תורה, והרבה, ובאופן הנכון, והגיע מתוך כך לתובנות על נפש האדם, לבין אחר שכתב שיטה וקישר אותה לתורה, או אפילו נתקל בכמה פסוקים או מאמרי חז”ל פה ושם ובנה על פיהם שיטה, מבלי ללמוד אותם ואת ההקשר שבהם נאמרו.
שיטה שנכתבה על ידי גוי, או חילוני, ככל הנראה לא יכולה להיחשב מבוססת על התורה. אולי יש לה זיקה למקורותינו, אולי לא. ואם היא מבוססת על התנ”ך, אגב, יש גם סיכוי שהיא נוצרית במקור.
אני לא אומרת ששיטת טיפול צריכה להיות מבוססת על התורה בדווקא (ובלבד שלא תסתור), אבל לקחת את המילים “מבוסס על התורה” כחותמת כשרות – זו טעות.
בעיניי, זה כמו להניח שמסעדה כלשהי כשרה מכיוון שתלויה על הקיר מאחורי המוכר תמונה של הבבא סאלי.
זה נפלא, אבל זה לא מוכיח כלום.
שמורנה על חוש הביקורת שלכן.
-
וואו, יפהפה. ועצוב.
אהבתי מאוד את הרימוזים המשובצים בשיר.
-
וואו.
אמיתי כל כך.
-
לא נראה לי שצריך לקחת את הדיון למקום של ‘אנחנו’ ו’הן’.
זה קטנוני מאוד, ולא זה העניין.
מותר לנו לקחת רגע כדי להביט בפרספקטיבה רחבה יותר מהנוף הרגיל שלנו, ופשוט להנות. לא להשוות, לא להיבהל, לא להתגונן, לא לבדוק. להנות מהשוני, מהגיוון, אולי גם לבדוק מה ניתן לקחת מהאחרים – אלינו, כדי לשדרג את עצמנו.
מותר לנו להודות בכך שיש מתקדמים מאיתנו בתחומים מסויימים, ומותר גם להכיר בכך שיש תחומים שבהם דווקא יש מה ללמוד מאיתנו.
נראה לי שהטוב ביותר יהיה אם נצא קצת מהחשיבה הקהילתית, המגזרית, ונתחיל לבדוק את עצמנו, ולהכיר אחרים, ברמה האישית.
‘האושר האמיתי’ שכולם מייחלים אליו אינו נמצא באף קהילה, אלא אצל היחידים שעובדים עליו ושואפים אליו.
מטבע הדברים, בכל קהילה יש חסרונות. יש גם מעלות.
אבל ההתקדמות האמיתית, ולכן גם הגדלות האמיתית, היא אצל היחידים – שעובדים באמת, ומבררים בינם לבינם תמיד מה ה’ רוצה מהם, ועמלים ליישם זאת, בשקט, בביתם פנימה.
היצירה של אסתי יפהפיה. בואו לא ניגרר ממנה לקטוניות ילדותית, אלא ניקח אותה למקום הראוי לה, של רצון לגדול, ללמוד מהשני ולהתקדם בעבודת ה’.
-
לא.
הייתי מנויה חודש, המשרות היו לגמרי לא רלוונטיות ולא מעודכנות.
-
שמנה לב!
האייקון של המנעול מסמן שהאתר עובד על פרוטוקול HTTPS (ולא HTTP).
ההבדל הוא שב-HTTPS הנתונים מאובטחים יותר מפני צד שלישי (חיצוני) – כלומר, הנתונים מוצפנים מאז שהם עוזבים את המחשב שלך ועד שהם מגיעים לשרת של האתר.
זה לא אומר שהאתר חוקי!
זה לא אומר שבטוח לתת להם נתונים!
כל מה שזה אומר הוא שרק הם יוכלו לקרוא את הנתונים, ולא אף אחד בדרך.
אתר פישינג יכול גם להיות ב-HTTPS. זה פשוט לא קשור.
אגב, כל זה נאמר באופן כללי – אני לא מכירה את האתר המדובר לעיל, ולכן לא מתכוונת אליהם בדווקא כמובן…
-
נראה לי שזו סוג של משאלה, למה שיהיה אחרי המלחמה, שנכתבה באופן שמדמה את המציאות העתידית.
-
יש לו שיר שהוא גיור לשיר תורכי על ג’ינגיס חאן – ידעת את זה?
יידען, למי שמכירה.
-
אני לא מדברת על הפסבדו-מוזיקה שאליה התכוונת, וגם לא על שירים רדודים.
אני מתכוונת למוזיקה אמיתית, ולשירים עם עומק, שאינם תמיד הבחירה הטובה ביותר מבחינה יהודית.
אכן, יש דבר כזה.
-
במילים אחרות: “חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים – אל תאמין”.
-
כל ספרי אבנר גולד – סדרת רוח עמי.
קצת קשה להשיג, אבל לפעמים אפשר למצוא.
ספרים מדהימים! רמה נדירה – גם ספרותית, גם עלילתית, וגם הסטורית-תחקירית.
הספרים מדברים על תקופות ומקומות שונים במאות החמש עשרה – שבע עשרה (בין היתר: ת”ח ות”ט, שבתאי צבי, עלילות דם, גירוש וינה, אינקוויזיציה, ההתיישבות בהולנד ועוד כמה).
