הוראה רכזות וחינוך שרה לרנר
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
שאלה טובה.
יש אופציה נוספת שנקראת “גוף שלישי המדמה גוף ראשון”. מיה קינן, לדוגמא, משתמשת בו המון בספרים שלה, אם תשמנה לב. סדרת ממלכה במבחן כתובה בעיקר כך.
המשמעות היא שאת כותבת בנוסח של גוף שלישי, אבל מתמקדת בכל קטע בנקודת מבט של גיבור אחד, ומספרת אותו – לא עליו. זה נראה לי סוג של יישום לעיקרון של “Show, dont tell”. את לא מספרת על יוסי, את מספרת את יוסי.
בדרך הזו, את פחות או יותר רוקדת על כל החתונות.
למי שמעוניינת, יש כאן הסבר נחמד על איך זה עובד.
lironfine.com
טיפ הכתיבה השבועי: גוף שלישי שמדמה גוף ראשון - LironFine.com
זה אחד הקסמים הגדולים ביותר שאפשר לעשות בטקסט, ולמעשה – טכניקת הכתיבה האהובה עליי. אבל לפני שניכנס למטעמיה, נראה מה יש לנו עד כה על צלחת הגופים. מצד ימין רובצות העגבניות מזן גוף ראשון (אני שמוליק ואתמול הייתי רעב). הן … להמשך קריאה
-
כל כך קצר, כל כך מדויק ונוגע.
@miriamsoloveichik ו- @estik – אי אפשר להביא חצאי פסוקים שהוצאו מהקשרם כדי להוכיח טענה מסוימת.
מה עם “קלי קלי למה עזבתני”, ו”למה ה’ תעמוד מרחוק”? בפסוקים האלו מופיעה המילה “למה” דווקא בהקשר המדובר. אם כבר ציטוטים – אז הגיוניים, לא כאלו שאולתרו על ידי מורה נואשת שנתקעה בלי תשובה לשאלה טובה של תלמידה.
הדיון עצמו הוא ארוך ומורכב, ולא נראה לי שאפשר להקיף אותו כאן (וזה גם אסור לפי כללי הפורום…:), וגם לא לענות עליו במשפט מחץ יחיד. אבל נראה לי שבהקשר של השיר הזה השאלה מובאת כביטוי לכאב שאי אפשר להכיל, ואינה מובאת כטענה כלפי שמיא.
-
** תוכן זה הוסתר **
-
רינה,
את צריכה לתת ללבבות זמן להתאחות, לפני שאת קורעת אותם שוב.
לתת זמן להירפא אחרי כל מפגש עם החלקים הכי פצועים שבנו.
-
אם הייתי מטופלת, לא הייתי שמחה בכלל לגלות שהמטפלת שלי מעלה דיונים אודותיי בפורום פתוח.
-
את יודעת מה כל כך יפה בשיר?
שהחרוזים השלימו את עצמם. לא הייתי צריכה לחשוב עליהם בכלל. כאילו ממש כתבת אותם.
נראה לי שזה מעיד על הטבעיות והזרימה של השיר.
וכל כך כיף לקרוא שירים איכותיים וקלילים!
-
היי נחמי, עצה שלי:
חכי עם זה.
אני כותבת זאת מניסיון עגום שלי.
אני למדתי ייעוץ חינוכי בתור מסלול בי”ג-י”ד, מייד אחרי התיכון, וזו אחת הטעויות הגדולות ביותר שעשיתי (בינתיים…). זה היה בזבוז זמן וכסף גדול מאוד, ואם ארצה אי פעם להיות יועצת חינוכית – אצטרך ללמוד שוב, מחדש.
כבר במהלך הלימודים הרגשתי שאנחנו מדברים באוויר, שהלימודים לא קשורים למציאות. הסיבה הייתה, לדעתי אז וגם היום, הגיל המאוד צעיר, וחוסר ההתחככות עם החיים.
בדוגמא של הייעוץ – זו בדיחה ללמוד ייעוץ חינוכי לפני שהיית מורה כמה שנים טובות. זה כמו ללמוד לנהוג במשאית לפני לימוד נהיגה במכונית.
וכל זאת עוד לפני שמדברים על הנפש שלא בשלה עדיין להכיל את מורכבויות החיים, על הענווה שלא ניתן לה עדיין הזדמנות להתפתח.
למעשה, אני חושבת שהמוסד בו למדתי עשה שלא כהוגן כלפי התלמידות כשהציע להן מסלול כזה, ונתן להן להבין שאחרי ארבע שנים אלו, כשתהיינה בנות עשרים ושתיים, תוכלנה להיות יועצות – בעוד שהמציאות רחוקה מכך מאוד.
לימודים בגיל שכזה אינם נותנים כישורים לעבודה בתחום, ודאי שלא מייד, ואפילו מי שתרצה להיות יועצת כעבור כמה שנים, ולא מיד אחרי הסמינר, תצטרך ללמוד שוב, כשהיא בשלה לעבור את התהליך האישי הכרוך בלימודים מסוג זה.
בעוד כמה שנים – לכי על זה! עם ישראל צריך נשות מקצוע טובות. אבל יש לך יותר סיכוי להיות טובה באמת אם תחכי קצת.
(מבלי להכנס להשקפה, במסלול האקדמי כן יש סיכוי לזה, מכיוון שיש לעבור תואר ראשון + תואר שני – כך שעד שהסטודנטית תגיע ללימודים הטיפוליים, וכל שכן עד שתסיים את לימודיה – היא תהיה בת עשרים וחמש-שש, בהחלט גיל הגיוני יותר…).
-
תודה, נראה לי שכך באמת אעשה.
-
לא ממש…
זה פרוייקט שאני מתרגמת, הנושא שלו, והמשפט והמדובר, פחות יעברו כאן בפורום…;)
אבל נראה לי באמת שאלך על תתי-קטגוריות, כי בכל מקרה כמו שכתבת – ה”תת” זה הדבר העיקרי שאנחנו רוצים לרבות, בלי קשר לכך שבמקרה גם הקטגוריות מרובות.
-
המשפט מדבר על שתי קטגוריות, שלכל אחת מהן כמה “תתים”…
-
מעניין.
אני הכרתי את העיקרון מלימודי סייבר – טכניקה חכמה לבניית סיסמה חזקה ועם זאת זכירה היא לשלב אותיות, מספרים וסימנים לכדי מילה משמעותית – באופן הזה.
לדוגמא, במקום שהסיסמה שלי תהיה “שלום”, היא תהיה “p!7W”. כך יש לי אות גדולה, אות קטנה, מספר וסמל…
-
בעמוד הבית, ליד השם של מי שכתבה את התגובה.
-
תלחצי על זמן כתיבת ההודעה (“לפני 14 דקות”, וכדו’).
-
ודאי.
-
זה מ-AI?
-
זה מקסים שהן יכולות להתמודד עם שאלות, אבל להידיין אודותייך על במה ציבורית?
-
זה בטוח…
-
תודה על התגובה המפורטת!
השתמשתי בסוף באופציה הראשונה, פה ושם התפשרתי על זכר כשלא הייתה ברירה.
השנייה לא הייתה רלוונטית לאותו אתר, והשלישית באמת נשמעה כבדה מידי…
-
תודה!
-
הכל טוב:)
על פי האקדמיה ללשון העברית, דווקא אופן הכתיבה שבו השתמשה אפרת הוא הנכון והמומלץ, מבחינתם.
הצורות שאליהם האקדמיה מתנגדת הם “כותבים/ות”, “רופאים.ות”, “לכםן”, וצורות נוספות שאינן עומדות בכללי הדקדוק והתחביר.
להלן הקישור למאמר באתר האקדמיה בנושא:
מדגישה: אינני מביאה זאת כדיון השקפתי, אלא לשוני – כיאה לפורום הנכבד…
hebrew-academy.org.il
על כתיבה שוויונית - האקדמיה ללשון העברית
בשנים האחרונות התגברה המגמה לתת ביטוי לשאיפה לשוויון מגדרי גם במישור הלשוני, ולהנכיח את הנשים בעברית בהבלטה מכוונת. רבים פונים לאקדמיה לעצה בעניין זה.
-
מכיוון שהפורום הוא ספרותי בהגדרתו, נראה לי שטיעונים כמו “זה פמיניסטי” או “זה מגיע מהחילונים” – לא ממש קשורים כאן. אולי קשור יותר לפורום “תחנת דלק”.
לעומת זאת, לטענות כמו “זה מסרבל את הקריאה”, או, לחילופין, “זה גורם לי להרגיש שיש כאן פנייה אישית אליי” – זהו בדיוק המקום, משום שמדובר בטענות רלוונטיות על ההשלכות הספרותיות של צורת הכתיבה.
-
תודה!
בני ברק פחות רלוונטית עבורי…
-
תודה!
יש לך מספר טלפון שלה?
-
לא, יש לי בביצוע של שלום למר.
אם זה עוזר לך, אעלה את זה.
-
מה הכוונה “בגרסה המקורית”?
הגרסה שלפני מלחמת ששת הימים? או משהו אחר?
(היא כתבה את השיר בתחילה עם שני בתים, נראה לי, והוסיפה שניים לאחר איחוד העיר. לזה את מתכוונת?)
